דרכו של מאנצ'יני

היישר מארגנטינה - קרליטוס טבז. רוברטו מאנצ'יני הבין את מה שסר אלכס פרגוסון לא ידע – את טבז מפעילים ב-SMS. "דיברתי איתו לפני כמה ימים, איני יודע אם יחזור מחר או בעוד שבוע", אמר מאנצ'יני אחרי התיקו מול ליברפול, "אני מקווה שהוא יחזור, כי יש לי בעיה מאוד גדולה - אני צריך אותו". מאנצ'יני נשמע כאילו היה מנהל להקה שמחפשת את הסולן שהבריז. לאחר טיסה טראנס אטלנטית ובעיות עם התינוקת הפגה, טבז נראה עייף ותשוש, אבל הוא הגיע. תשישות היא לא מה שיעצור את טבז. את הדלק שלו הוא מקבל מהקנטות ילדותיות, בסגנון מה שגארי נוויל עשה לו וג'ון טרי לחברו. בשער הראשון של הסיטי טבז רץ על חצי מגרש, סחרר את קרבאליו וכמו חברו ווין ברידג', התעלם מג'ון טרי וחגג לו את ההופעה ה-300 בפרמיירליג עם שער השוויון.

טבז נמצא כרגע בכושר הטוב ביותר בקריירה. בדצמבר הוא זכה לראשונה בתואר שחקן החודש, ועם 15 שערי ליגה, שיא עונתי, הבקיע מכל וכל: מחוץ לרחבה בבעיטות נפלאות, בדחיקות, בהגנבות קטנות מול שוער, בדריבלים. טבז עבר ממצב של בודדת לאוטומט. כאשר מארק יוז פוטר, הפעולה הראשונה והנכונה של רוברטו מאנצ'יני הייתה לגייס את טבז לצידו. "באיטליה נהגתי לצפות בו ורציתי לרכוש אותו לאינטר", גילה. אשתקד קרלוס לא ניגן כינור שני ואף לא שותף בפילהרמונית. הוא תמיד רצה להיות הצ'יף, וכיאה ללטיני אמוציונאלי שזקוק לחום ואהבה, שנעלב מאי שליחת הודעות טקסט, ליטופים לאגו הם מאסט במקרה שלו. זה ההבדל בין טבז שביונייטד כבש 19 שערי ליגה בשנתיים, לבין טבז שלוקח אחריות, מוביל, מנהיג וכובש 15 שערים בעונה. פרגי, לטענתו, התנהג כלפיו בניכור, בעוד מאנצ'יני מחבק ומלטף. בנוסף, ביונייטד הכל השתבש כשברבאטוב הגיע ואיתו המשחק הפך איטי. בסיטי, מאנצ'יני מסדר לו משחק מהיר וזריז. כמו שאמרו חז"ל - האהבה שאתה נותן היא האהבה שאתה מקבל. עם נשמה של צי'ף אינדיאני, טבז נלחם כמו הסמוראי האחרון והעונה גם כובש כמו חלוץ איטלקי, בדרך להוביל את הסיטי לליגת האלופות ולהפוך לשחקן פרמיירליג מוביל. אין לו כבר סיבה להסתכל לאחור בכעס.

לוויגאן. בתחילת העונה רוברטו מרטינז הצהיר שקבוצתו תשחק בסטייל, ויהי מה. ובכן, לצד הפתעות מרעננות מול צ'לסי ואסטון וילה, הלטיקס הציגו כישלונות מפוארים. ב-13 המשחקים האחרונים, וויגאן ניצחה פעם אחת בלבד, כשביום ראשון יצאה למשחק חוץ בבירמינגהאם. 45 הדקות הראשונות של וויגאן היו החלשות שלה העונה. "אני חושב שההופעה שלנו במחצית הראשונה לא הייתה טובה בכלל", הודה מרטינז. בתוספת הזמן של המחצית, השופט אנטוני טיילור פסק פנדל שנוי במחלוקת לטובת בירמינגהאם, שכבשה וניצחה 0:1. כיאה לקבוצות מקופחות, מרטינז התקומם לאחר המשחק. "כאשר צפיתי בפאול במשחק, חשבתי שזו החלטה עדינה, אך בהילוך חוזר ברור לי שזה לא פנדל".

כמה נפלא מצדו של מרטינז שניסה להסתיר טפח ורמז על טפחיים – טעויות שיפוט נוטות בסופו של דבר להתאזן, השופט אינו מצלמה. ההגנה וההתקפה של וויגאן הן מהחלשות בליגה. הסגל החזק מאשתקד התפרק הקיץ (ולנסיה, קטארמולי ודה רידר הם חלק מהרשימה) ומרטינז לא מילא את הבור. ניסיונו ליצור קבוצה אטרקטיבית כשל, הבחורה השמנה שלו לא תכנס לשמלת הנשף. מלבד אנזוגביה ורודאייגה, הסגל של וויגאן הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר, בלשון המעטה. כשהיא רחוקה נקודה בלבד מהקו האדום, דרכה היחידה של וויגאן להישאר בליגה תלויה במטמורפוזה אשר אמורה להתחיל מיד. מקבוצה נאיבית ליחידה קרבית ואגרסיבית, זניחת הכמיהה למשחק סקסי והמעבר התודעתי שנחוץ לה כדי לחיות מכוער ולכסח כמו שחקני פוטבול, בלי לבכות כמו חנונים אחרי הפסדים, לוותר על חלוץ אימפוטנט ולעבות את המרכז. כי בסיטואציה הקיימת וויגאן עלולה לרדת. כפי שאמר לאונרד כהן – "כולם יודעים שהבחורים הטובים מפסידים". רוברטו מרטינז הוא בהחלט מהבחורים הטובים. חבל עליו.

פציעתו של אשלי קול לפני מספר שבועות מדירה שינה מנתיניה של המלכה אליזבת. בפרק הזמן הקצר שחלף מפציעתו של המגן השמאלי וסירובו (הצודק) של ווין ברידג' לשחק עם טרי, נזרקים שמות של מחליפים כמו ז'יטונים בקזינו. כעת הקלף החם הוא לייטון ביינס מאברטון, שמניותיו נסקו אחרי המשחקים מול צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד. בשונה מבדרך כלל, ולקראת משחק הרעים בין אנגליה למצרים השבוע, התמקדה המצלמה בביינס בן ה-25, שזומן לסגל.

בימים כתיקונם, ביינס הוא קלף מוביל בחפיסה של דייויד מויס. "אישיותו מינורית וצנועה, אך הוא אמין בהגנה, ושאפתני בהתקפה", מספר פיל מקנולטי מה-BBC. בסך הכל, זו עונת הפריצה של ההוביט הנמוך והזריז. אך הימים הם ימי זעם, ימי מונדיאל, ובכל יומיים באי הסקנדל גדל חצ'קון אחר. ביינס, השחקן העקבי ביותר באברטון, קרס לגמרי מהלחץ התקשורתי והתקווה של אומה שלמה. שני השערים בהפסד 2:1 לטוטנהאם הגיעו מהאגף שלו, הגבהותיו לא עברו את השחקן הראשון וביינס, שנקנה מוויגאן תמורת 5 מיליון ליש"ט, נראה מבולבל מול ההתקפה המהירה של התרנגולים. ממצאי הסקאוט – מבט ארוך לצידו השני של המגרש ושל האי ממחיש את הברוך של קאפלו. גארת' בייל הוולשי, המצטיין במשחק, קטן מביינס בחמש שנים וטוב ממנו בחמש דרגות. אלתור של ג'יימס מילנר או לסקוט עדיף. מומלץ לקאפלו ללכת אול-אין ולשים את הצ'יפים על ההחלמה של קול. כמו תמיד, זה יקרה בזמן.

2010 – לא הביאה ניצחון אחד לרפואה עבור סנדרלנד. עד שבת, פורטסמות הייתה שותפה לפשע. מומלץ לסטיב ברוס לנהוג כמו הנהלת הפרמיירליג ולפרק את שחקניו.

1982 – הייתה השנה האחרונה שארסנל ניצחה בסטוק סיטי. שבירת רגלו של רמזי עוררה דה ז'ה וו בקרב השחקנים, האוהדים והצופים. ב-2008 גאלאס, הקפטן דאז, בכה כאשר אדוארדו נפצע. בשבת פברגאס לקח מנהיגות בקלאסה, עם שער ובישול ניצחון. היה מרגש. ההתגודדות של שחקני ארסנל בסיום הייתה הצהרת כוונות נוסח "לא תוכלו לשבור אותנו". זה היה, אולי, הרגע המכונן בעונה.

24 – משחקי בית בפרמיירליג בלי הפסד בסטמפורד ברידג' (37 נק' מ-39), והרצף הארוך בליגה נקטע על ידי מי שדולקת אחרי צ'לסי ברצף הביתי, מנצ'סטר סיטי. אוהדי צ'לסי הניפו שלט: "גאים בהיסטוריה שלנו", וגם בסיטי אוף מנצ'סטר יקנו שלטים דומים בקרוב. אחרי הדאבל הנדיר על צ'לסי, לשייחים יש גדול יותר מהאוליגרכים.

מנצ'סטר סיטי, הקבוצה היחידה בליגה שלא ידעה הפסד בית העונה, מארחת את טוטנהאם. ובכן, למעט מרוץ האליפות בפרמיירליג ובליגה הספרדית, יש הסכמה לדעה שהמרדף למקום הרביעי בפרמיירליג מותח, קשה ומעניין יותר מכל קרב אליפות ביבשת. באיזו ליגה אחרת אפשר לומר בקונטקסט של מקום רביעי "קרב על 6 נקודות"? הזדמנות אדירה למאנצ'יני ורדנאפ, שמפנטזים על טופ 4, למשש את החלום.

סיטי וטוטנהאם קבוצות דומות באופיין - המאניה חברה קרובה של דפרסיה. הסיטיזנס עברו מ-0:0 זוועתי מול ליברפול ל-2:4 הוליוודי על צ'לסי. התרנגולים עוברים מתיקו משמים מול הווילה למותחן קובריקי שהסתיים ב-1:2 על אברטון. כמו בכדורסל - המשחק יכול להתפתח לעימות טקטי או למשחק שלוח רסן בעזרת הראן אנד גאן הטוב בליגה של הרוקיסטים הסוררים, טבז ובלאמי, והפאסט ברייק הנהדר של דפו, מודריץ' ובייל. הסיטי הפכה לקבוצה שהפסידה הכי מעט העונה, ואף אחד מההפסדים הללו לא נרשם בבית. בקרב ישיר, השחקנים הגדולים מכריעים משחקים גדולים.