משחק של דמעות

כשהחליטו במנהלת ליגת העל על מחזור הצהריים בפורים הייתה נראית ההחלטה כמו עוד ניסיון להדמות ל-NBA, כשהמוצר שנמכר שונה לחלוטין. במנהלת ראו קדימה, חשבו על אולמות מלאים בילדים שלא צריכים ללכת לישון מיד לאחר המשחק, ליצנים ותחרויות תחפושות באווירת החג, וקיוו גם לכדורסל טוב. לאחר בחינת תוצאות המחזור, לא התוצאות על המגרש אלא יותר התוצאות ביציעים הכוללות את מידת העניין והשידורים, ניתן לומר שעוד החלטה אמיצה הסתיימה בהצלחה.

אמנם לא כל האולמות היו מלאים, אבל בהחלט אווירת הקרנבל והילדים הקטנים שלא תמיד זוכים לראות כדורסל מליגת העל בשל השעה המאוחרת, המתיקו במעט את תמונות הכיסאות הריקים באולמות בגן נר ועין שרה בימים כתיקונם. העובדה שבמנהלת עשו עוד צעד לכיוון הקהל מעידה על המחשבה הנכונה, גם שם יודעים שאם הלקוחות שאליהם נמכר המוצר לא יהיו מרוצים, לא יהיה צידוק לכל הענף הזה.

במנהלת צריכים לקחת את הרעיון צעד קדימה – בפסח אמורים להיערך שני מחזורי אמצע שבוע בשל החג, שניהם בחול המועד, ואין הזדמנות טובה מזאת בכדי לחזור על התהליך. ואם כבר מנסים, אז אפשר ללכת עד הסוף ולהעביר את אחד המשחקים במחזור לשעה 17:00 אחר הצהריים. בתחילת העשור נעשה ניסיון עם משחק בשעה כזאת, והוא נחל הצלחה לא מבוטל בקרב ילדים. אם ידעו לחלק את המשחקים בין הקבוצות בצורה סבירה, אנשים ייווכחו שלא חייבים לישון בצהריים, אלא אפשר גם לשחק כדורסל.

לאחר המשחק בין מכבי חיפה להפועל חולון אמר אבי אשכנזי כי יוני ניר היה אחד השחקנים הבולטים בדוחות הסקאוטינג שלו, אך עדיין לא הצליח לעצור את הפורוורד המוכשר שרושם בשמונת המשחקים האחרונים 14 נקודות ו-6.5 ריבאונדים למשחק. מלבד 20 הנקודות שהמטיר ניר על חיפה, הוא הצליח לתסכל את דבון ג'פרסון במשך שלושה רבעים עם הגנה חזקה והוכיח שגם אחרי שש עונות בליגת העל, בהן בילה בשש קבוצות שונות ולא הצליח לפרוץ, עדיין לא מאוחר להתקדם ולהשתפר. אם ניר ימשיך בכושרו הטוב, גם אריק שיבק לא יוכל לפסוח מעליו כשיכנס את הנבחרת, במיוחד לאור מחסור הדקות החמור של אורי קוקיה בהפועל ירושלים.

אבל סיפורו של יוני ניר אולי הוא הסיפור המייצג הטוב ביותר של שחקני הפנים הישראלים בליגת העל. ניר הוא אחד משלושת השחקנים הצעירים הגבוהים המובילים שצמחו לקראת אמצע שנות ה-2000 ביחד עם אלישי כדיר וליאור אליהו, שכבר השכילו לפרוץ לפניו. המשותף לכולם הוא הכישרון ההתקפי, אך לא מדובר בכישרון התקפי בסיסי של שחקן פנים, אלא בסוג של עיוות. ליאור אליהו משתמש בקליעה לא טבעית, אלישי כדיר נע בלי סוף בתוך הצבע, כמו השחקנים הצרפתים החתוליים, ויוני ניר פיתח משחק קליעה עם הקרש באחוזים גבוהים.

העובדה ששלושת השחקנים היו צריכים למצוא תחום במשחק שיבדל אותם משאר הליגה מצביעה על הבעיה בכדורסל הישראלי. שחקני הפנים לא מספיק חזקים כדי לפתח משחק עם הגב לסל, והתנועות שלהם לא טבעיות כמו של השחקנים האירופאים שמשחקים בעמדת הפאוור פורוורד. המבחן של האקדמיה באיגוד הכדורסל תהיה לפתח שחקני פנים שגם חושבים כמו שחקני פנים, ואז אולי הפרויקט ינחל הצלחה.

את העונה שעברה סיים ארז מרקוביץ' כשהוא לא מקבל דקות ורואה את הפועל ירושלים בעיקר מקצה הספסל. לאיש לא היה ספק כי הקבוצה שתקלוט את מרקוביץ' בעונה שלאחר מכן תקבל שחקן רעב שיוכיח לגיא גודס כמה טעה. כשחתם בראשון לציון היה נראה כאילו הילד האובד שב הביתה לסיים את הקריירה בצורה מכובדת, ואף הבריק במשחקי האימון. הכול היה בנוי לכך שהגבוה היחיד בכדורסל הישראלי העכשווי עם משחק פוסט אמיתי, יהפוך בחזרה לשחקן משמעותי בליגת העל.

מרקוביץ' לא השתלב במערך של הכתומים. מאז המחזור הרביעי לא קיבל באף משחק יותר מ-15 דקות, ובמשחקיו האחרונים בקבוצה לא ראה דקה מעבר לרבע הראשון. המעבר שלו להפועל חולון היה נראה טבעי, אך בשני המשחקים עד כה קיבל מרקוביץ' ביחד 5 דקות, כשבניצחון על מכבי חיפה ביום שבת הוא עולה בשלב מסוים ל-30 שניות וחוזר לספסל, ממש כמו ילד שעולה מהנוער. המעבר של הסנטר הג'ינג'י לחולוניה היה אמור להקנות לו דקות משחק, אך נראה שהוא מפספס את המטרה. שתי קבוצות שלא משתמשות בו? זה אומר דרשני. שעון החול של הקריירה של מרקוביץ' כבר מזמן החליף צד, ואם עד סיום העונה הוא לא יעשה מהפך מסוים ביכולתו ויקבל דקות משחק, בקיץ הבא כבר לא יהיו קבוצות שיהיו מוכנות להמר עליו בתור שחקן הפנים הישראלי המוביל.

התמונה הכללית שעוברת בראשם של חובבי ענף הכדורסל כשהם חושבים על שחקנים אמריקאים, היא התמונה של השחקן שבא לעשות את העבודה, יסיים את העונה ויחזור לביתו שמעבר לים. מי שמייצגים טוב מכולם את התמונה הזאת הם טרנס מוריס ועומאר סניד, שניים שלא היססו לעבור בין קבוצות שהציעו סכומי כסף גדולים יותר, גם אם הם צריכים בדרך לוותר על מקום שלכאורה נקשרו אליו. סניד אף הגדיל לעשות כשהצהיר שכדורסל בשבילו זה עסק, ולפחות לא זרה מלח בעיני אותם אוהדים שהעריצו אותו וחלמו שיישאר בקבוצה בה שיחק עבור פחות ממה שהקבוצה היריבה הציעה.

אל מול התמונה העגומה והלא רומנטית הזאת, ניצב ג'ימי בקסטר, אולי השחקן האמריקאי האחרון שמחזיר את המילה נאמנות בכדורסל הישראלי. לפני כחודש המריא בקסטר כדי לשהות לצד אביו הגוסס, אך החליט לקצר את ביקורו בשל הנאמנות לקבוצתו עירוני אשקלון, וחזר לשורותיה בצהרי המשחק מול הפועל חולון. תוך הצגת כדורסל טוב הוא הוביל את הקבוצה לניצחון.

בסוף השבוע האחרון קיבל בקסטר את ההודעה על מות אביו, ואשקלון אפשרו לו לחזור למולדתו, אך הפורוורד ביקש להישאר, הוכיח שהוא מקצוען כשקלע 14 נקודות בהפסד לברק נתניה והמריא בחזרה לארצות הברית לא לפני שהוא יורד מהפרקט ממרר בדמעות. במחילה מבקסטר, כי מדובר באדם שאיבד את היקר מכל, אבל יש לציין כי שחקנים כאלה מחזירים את הצבע והיופי לספורט, ולא נותר אלא להצדיע להם.

את הקמפיין נגד מועד המשחק מול בני השרון פתחו בהפועל ירושלים לפני שבועיים, כשהבינו שהמשחק ייערך יומיים לפני המפגש הגורלי מול ולנסיה ביורוקאפ. בהנהלת הקבוצה פנו למנהלת הליגה, שדאגה עד כה כי ירושלים תקבל לפחות שלושה ימים חופשיים לפני כל משחק יורוקאפ, אך במנהלת הבהירו כי הגוף המשדר (ערוץ 10 במקרה זה) מכריע איזה משחק ישודר, והם דורשים שהמשחק בין ירושלים לבני השרון ישודר בפריים טיים. בירושלים נאבקו, אך הבינו כי הפור נפל לפני החג.

המאמן גיא גודס הכין את התירוצים לפני המשחק, אמר כי בחיים שלו לא חלם על סיטואציה כזאת, ושאינו יודע איך הוא ושחקניו יגיעו למשחק. אבל גודס בעצמו מבין כי אם יש קבוצה שמסוגלת בליגת העל לעמוד במשימה הזאת היא הפועל ירושלים. קבוצה עם שישה זרים שיכולים לשחק בכל משחק 40 דקות, ארבעה ישראלים שיכולים להתחלק בדקות, ועוד כמה צעירים מוכשרים שיכולים לתת כמה דקות של נשימה. גודס הפנים, שלח את ליאו ליונס ואורי קוקיה למספר כפול מהדקות שהם מקבלים לאחרונה, אישר לפו ג'טר לפתוח בהפצצה בדקות הסיום וקיבל עזרה מהשופטים בדרך לניצחון.

לראשי הפועל ירושלים והצוות המקצועי נקנח בעצה. קבוצות יורוליג משחקות משחקים בהפרש של יומיים, וכך גם קבוצות יורוקאפ, ונדיר שנשמע מהן קולות שנראים כמו תירוצים לקראת הפסד. אפשר, ואולי חובה, לא לבכות לפני משחק, להשאיר את התירוצים הקלושים בבית ולבוא לשחק את המשחק. כשלא נותנים לשחקנים אליבי להפסד, אז הניצחון נראה הרבה פחות מפתיע.