זה רק היה נראה כמו שינוי

40 מיליון יורו, פחות או יותר, הסתובבו על הפרקט באבדי איפקצ'י. הם פגעו ב-48 מ-131 מהשדה; זרקו, במשותף, 12 פעם בלבד מקו העונשין; ורשמו יחס אסיסטים-איבודים כולל של 27-26. לצערן של אפס פילזן ומכבי תל אביב, כסף לא יכול לקנות שכל.

זה היה, בלי ספק, אחד ממשחקי הכדורסל המחרידים שנראו ביורוליג העונה. במפעל בו קשה למצוא עשר קבוצות כדורסל ראויות, זה בהחלט הישג ראוי לציון. אין דרך נעימה לומר זאת: צפינו אמש בשתי קבוצות גרועות, שלא שוות מקום ברבע הגמר.

ראוי לפתוח דווקא במארחת. פילזן מסתמנת כאחד הפרויקטים הכושלים שנבנו באירופה בשנים האחרונות. בזבוז כרוני זו תסמונת מוכרת של נובורישים; פילזן הרעבה חטפה את פנקס הצ'קים המשודרג, ובמקום לבצע חיזוק מדוד האביסה את עצמה למוות. היא חטפה מהמדף עוד ראקוצ'ביץ', זרקה לעגלה עוד נכבאר וליד הקופה נזכרה לאסוף עוד איזה סנטיאגו, אבל שכחה שאי-אפשר לרכוש דקות משחק. 200 דקות לחלוקה היו, 200 דקות נותרו. אבא ארגין עתמאן מצא עצמו עם יותר מדי פיות להאכיל.

התוצאה העגומה היא חילופים חברתיים לרוב, ו-12 שחקנים ששותפו כבר במהלך הרבע השני. אפילו מוח הכדורסל המבריק ביותר היה מתקשה לייצר מומנטום כלשהו עם חילוף בכל מאה שניות. והרי כולנו נסכים שעתמאן די רחוק מההגדרה הזו. בכל זאת, את המפתחות למכונית הפאר הפקיד בידי הרכז קרם טונצ'רי – סמל לבינוניות, שמעולם לא העמיד ביורוליג יותר מ-8.9 נקודות מדד בממוצע לעונה.

כך קורה שמריו קאסון, שטחן את הגבוהים של מכבי עם דאבל-דאבל של 14 נקודות ו-13 ריבאונדים, משחק בקושי 25 דקות במקום 40; וצ'ארלס סמית', שהיה סביר למדי עם 5 מ-11 מהשדה, מקבל רק 17 דקות וחצי; ואיגור ראקוצ'ביץ' האנרכיסט, שחרב לחלוטין את משחק ההתקפה של פילזן, משחק למעלה מ-22 דקות, אבל מסיים את הערב עם 3 נקודות מדד.

למזלו של עתמאן, הוא פגש מולו קבוצה גרועה עוד יותר.

מי שחשב שמשחק סביר או שניים מעידים על שינוי מהותי שחל במכבי, הועמד אמש על טעותו. גם בניצחונות הביתיים מול ריאל ופילזן לא הציגה מכבי כדורסל ספקטקולארי. היא כן שמרה עם הציפורניים, וידעה לנצל ערבי קליעה איומים של היריבות. לא הרבה מעבר.

14 משחקי יורוליג מאחורינו, וקשה להיזכר ביותר מ-80 דקות טובות, במצטבר, שהציגה מכבי במפעל. גם אם יקרה נס והצהובים ימשיכו לשלב הבא, לא זה מה שיקטלג את העונה הזו כמוצלחת. פיני גרשון אמור היה לבנות פרויקט חדש, שיצעיד את המועדון קדימה בשנים הבאות. לצערו, כמעט כל התוכניות המקצועיות קרסו.

מאצ'יי לאמפה כבר מזמן נמצא במקום אחר. ויז'נייבסקי נדחק לעמדת הרכז השני, כאשר פרקינס חולף על פניו ברוטציה. איידסון נעלם. לאזמה משחק פחות. להוציא את אנדרסון, רק בלות'נטאל חיזק באופן משמעותי את מעמדו בחודש האחרון. בטופ-16 הוא זורק למעלה מ-9 כדורים בממוצע למשחק, לעומת 5.8 בלבד בשלב הראשון. הוא משחק כמעט 25 דקות כעת, לעומת 21 בשלב המוקדם. ואם כל זה קורה למרות שאחוזי הקליעה שלו משלוש צנחו מ-40.5% ל-25% בלבד, ניתן למצוא לדבר רק הסבר הגיוני אחד: פשוט אין לגרשון אופציה אחרת. 13 הדקות שקיבל אמש רביב לימונד ממחישות גם הן את הנקודה.

מכבי עדיין נמצאת בתמונה כי במשחקים הקודמים השכילה לגרור את פילזן וריאל לסגנון שאינו מוכר להן. במשחקי היורוליג האחרונים עושה מכבי ליריבותיה את מה שנהגו לעשות לה הקבוצות הישראליות בליגת העל: הרכב הפורוורדים שלה יצר המון מיס-מצ'ים, שגרמו הן לעתמאן והן לאטורה מסינה להגיב עם הרכבים נמוכים, במקום לנצל את יתרון הגובה והפיזיות של שחקניהם ולדחוף כמה שיותר כדורים לצבע. עד אתמול זה עבד.

בסיום הכה גרשון על חטא. למרות כל האמור לעיל, ניצחון באיסטנבול ובשבוע הבא בהיכל מול סיינה היה שווה כרטיס לשלב הבא, אולי אפילו מהמקום הראשון בבית. ומקום ראשון, אם אכן תתחולל סנסציה בבית המקביל ופנאתינייקוס תודח, היה כנראה מוביל לפיינל פור. אבל עכשיו כל זה היסטוריה, ומכבי שוב חוזרת לערב של להיות או לחדול, כשגם ניצחון עשוי בהחלט שלא להספיק, גם לא לכרטיס לשלב הבא.

גרשון טעה כאשר אמר שניצחון בחמש נקודות על סיינה יבטיח למכבי את המקום השני. אם כל הקבוצות ישמרו על הבית ("90% שזה מה שיקרה", טען עתמאן כבר לאחר המשחק מול מכבי בישראל), ייווצר בית מרובע. העולות יוכרעו עפ"י הפרש הסלים הכולל. מכבי נמצאת כיום עם 4+, כשלפניה משחק ביתי מול סיינה ומשחק חוץ במדריד. ריאל עם מינוס חמש נקודות, אבל לפניה עוד שני משחקי בית (סיינה ומכבי) ומשחק חוץ אפשרי למדי בטורקיה.

פילזן עם יחס סלים מאוזן, אבל לאחר שתארח את ריאל במחזור הבא, תצא לסיינה (יחס סלים של 1+) במחזור האחרון, שם בדרך כלל נוטה המארחת להביס (כבר ניצחה העונה בבית ב-20, 26 ו-43 נקודות). גם אם סיינה תפסיד הערב במדריד, אך תעשה זאת בפער קטן, היא עוד תוכל לתקן. ניצחון יקרב אותה מאוד לשלב הבא.

הבית הזה עדיין ממתין לניצחון בהפרש גדול, שאמור לשבור את הסטטוס-קוו ולהעניק מקדמה רצינית לאחת הקבוצות. הוא צריך להגיע מתישהו. אני מעריך שיגיע במדריד – או הערב, או במחזור האחרון מול מכבי. גם משחק הבית של סיינה מול פילזן מסומן כבעל פוטנציאל להסתיים בהפרש גדול. אבל אלו רק ספקולציות; בעונה בה אלופת אירופה נמצאת על סף הדחה כבר בשלב הזה, ופרוקום סופוט צמודה לצסק"א בראשות בית 7, באמת שהכל יכול לקרות.

ohad@walla.net.il