האגדה, שהייתה או לא הייתה, מספרת שכשדויד פיזארו היה ילד קטן, הוא קיבל במתנה מסלול מפלסטיק עליו מסיעים מכוניות צעצוע. אלא שהזאטוט ויתר על התענוג המוטורי ומצא למסלול ייעוד אחר, הוא הפך אותו לשער כדורגל קטן.
את הצ'יליאני, כתב העיתונאי האיטלקי גבריאלה מרקוטי, עניין רק דבר אחד - הכדור. הוא בילה איתו שעות, הסתובב איתו צמוד לרגלו ועם השנים פיתח איתו סיפור אהבה. "רוב הכדורגלנים רצים אחרי הכדור. במקרה של פיזארו, הכדור רץ אחריו", אמר עליו פעם השבדי האגדי נילס לידהולם, שכשחקן זכה עם מילאן בארבע אליפויות איטליה וכמאמן הדריך בין היתר את פיורנטינה, רומא ואותה מילאן.
"פק" (כינוי הנובע מהמילה פקיניו ושפירושה "קטן") הפסיק לצמוח כשהגיע לגובה הלא מרשים של 1.69 מטר, אבל כפי שנכתב עליו לא מזמן באתר אינטרנט איטלקי: "נכון, הוא קטן, אבל בטכניקה ואינטלגנציית משחק הוא גדול". עם השנים הרומן שלו עם הכדור הפך לרומן עם כדורגל ומי שנהנית מאותן תכונות חיוביות שהוא פיתח כבר בהיותו נער, היא רומא.
הג'יאלורוסי ציינו בסוף השבוע את ניצחון הליגה השישי שלהם ברציפות (1:4 על פאלרמו) והתשיעי ברציפות בכל המסגרות. הקבוצה שהתחילה את העונה בגמגום כבד, פיטרה את המאמן לוצ'יאנו ספאלטי והנחיתה במקומו את קלאודיו ראניירי, לא הפסידה מאז סוף אוקטובר ומבעד לחשיכה הפכה למועמדת הבכירה לקרוא תיגר על שלטון האימים של אינטר בסרייה A.
כמעט כולם ברומא מצטיינים ומבריקים בחודשים האחרונים. פיליפ מקסס וז'ואן במרכז ההגנה, ג'ון ארנה ריסה שחזר לחיים, דניאלה דה רוסי שממשיך לבסס את מעמדו כסמל הבא של המועדון, מתאו בריגי ומירקו ווצ'יניץ'. כל אחד מהם הפך לשחקן בעל תפקיד מרכזי ומוחשי בהתאוששות הכבירה של קבוצתם, אבל בתקופה הזו עמד מאחורי הקלעים ה-regista, הבמאי. רומא ניצחה העונה 24 משחקים בכל המסגרות, דויד פיזארו פתח בכולם.
הטעות של מאנצ'יני
דויד פיזארו הגיע לאיטליה כבר לפני קרוב ל-11 שנים, כשהיה בן 19. מאמן אודינזה דאז, ג'יג'י די קאניו, לא התלהב מההחתמה שהונחתה על ידי הנשיא ג'מפאולו פוצו, טען שהצ'יליאני מחזיק יותר מדי זמן בכדור ולא מתאים לכדורגל האיטלקי, אבל ההגעה של רוי הודג'סון לפריולי הביאה את המפנה מבחינתו של פק. האנגלי הסיט את פיזארו למרכז המגרש אחרי שהצהיר ש"יש לו טונות של כישרון, הוא יכול להיות בעל הבית של הקבוצה" ונתן לו הזדמנות. משם הדברים עבדו בצורה חלקה יותר.
ב-2002 הגיע לוצ'יאנו ספאלטי לקבוצה והרומן החל. בתום עונת 2004/5, אותה סיימה אודינזה במקום הרביעי ועלתה לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות, כבר היה ברור שפיזארו, שהיווה בורג מרכזי בהצלחה, יעזוב. מספר קבוצות מאיטליה וספרד הוזכרו כמי שמביעות בו עניין רציני, אבל אינטר הייתה זו ששמה עליו את היד כששילמה עליו 12 מיליון יורו ובנוסף העבירה לאודינזה 50 אחוז מכרטיס השחקן של גוראן פאנדב. אבל פיזארו לא הצליח לשכנע את רוברטו מאנצ'יני לסמוך עליו ובתום עונה אחת נטל את מקל הנדודים.
התחנה הבאה הייתה רומא. "פיזארו חייב לשחק בצורה קבועה, אחרת הוא מתקשה. הוא שחקן שצריך אווירה טובה ושקט. אני בטוח שהוא יצליח הודות ליחסים הנהדרים שלו עם לוצ'יאנו ספאלטי", אמר אז המאמן ג'אמפיירו ונטורה, שאימן את הצ'יליאני באודינזה בתקופה שבין הודג'סון לספאלטי. ונטורה צדק, פיזארו נכנס היטב לעמדה במרכז המגרש ולמרות שתמיד שימש שחקן חשוב בקבוצה, העונה כבר קיבל את המפתחות בלעדית. מי שחשב שהעזיבה של אלברטו אקווילני בקיץ תפער בור בלתי ניתן לכיסוי, התבדה.
"באבולוציה של הכדורגל אחת מהעמדות שהתפתחו הכי הרבה היא הקשר המרכזי", כתב הפרשן ויטו דה פאלמה בבלוג שלו ב-ESPN DEPORTES, "פעם השחקנים הללו נחשבו לסותמי חורים, היום אפשר להגיד שהם בעלי הבית. באיטליה יש הרבה כאלו וכמה מהם הם דרום אמריקאים. הייתי אומר שדויד פיזארו שולט במשחק של הקבוצה שלו בצורה אבסולוטית".
ב"גאזטה דלו ספורט" הוסיפו השבוע: "פיזארו תמיד יודע לבחור במסלול הקצר ביותר, הוא מרים את הראש ורואה את המגרש ב-360 מעלות. פיזארו מנהל את התנועה כמו שוטר וכותב את התסריט של המשחק. הוא קורא 'אקשן', 'קאט' ומורה לחזור על הסצנה מחדש".
הקשר הצי'ליאני קובע מתי להאט ומתי להאיץ. ממש כמו ליבו של האדם, הוא האמון על הכתבת קצב הפעימות של רומא. הוא לוקח את רוב הבעיטות החופשיות והקרנות של הקבוצה, ועם שבעה בישולים מדורג במקום השני בטבלת המבשלים בליגה העונה. העונה הוא נמצא בשיאו ומצב הרוח טוב, אבל משהו עדיין לא נמצא במקום. "ללבוש שוב את מדי הנבחרת זה הדבר היחיד שחסר בחיי", אמר לפני מספר שבועות.
אגרוף הברזל של ביילסה
פיזארו פרש מהנבחרת ב-2006 אחרי שהסתכסך עם המאמן דאז, ג'ובנל אולמוס, אבל בעיקר בגלל ביקורת גדולה על הדור הצעיר שבא אחריו. הוא טען שהצ'יליאנים הצעירים לא מקצוענים, לא מתייחסים ברצינות לאימונים ושחלקם אף מגיעים אליהם שיכורים. סדרת תקריות שכללה נערות ליווי במלון בדאבלין קצת אחרי פרישתו של הקשר, התפרעות של שישה שחקנים במלון בונצואלה ב-2007 ועוד אחת של שחקני הנבחרת הצעירה כמה ימים אחר כך בקנדה, הוכיחו שהוא צדק.
צ'ילה הייתה אז בעיצומה של אחת מהתקופות האפלות בתולדותיה. היא סיימה את שלב המוקדמות של מונדיאל 2006 במקום האחרון והמשפיל בבית הדרום אמריקאי והבעיות החברתיות שרפו כל חלקה טובה, אבל באוגוסט 2007 הגיע מרסלו ביילסה, שהתחיל לכבות את הדליקות. אלא שפיזארו לא האמין ולא רצה לשמוע יותר על המדים הלאומיים. כשנשיאת צ'ילה, מישל בצ'לט, ביקרה באיטליה באוקטובר 2007 והקדישה לפק דקות ארוכות במהלכן ביקשה ממנו לחזור לנבחרת, הוא סירב בנימוס בטענה שהפרק הזה מאחוריו.
בינתיים אגרוף הברזל של ביילסה עשה את שלו וצ'ילה התייצבה והעפילה למונדיאל 2010 מהמקום השני בבית הדרום אמריקאי. לאורך החודשים האחרונים החל לשלוח פיזארו מספר רמזים על כך שהוא מוכן לשוב לנבחרת. "הפרישה שלי הייתה מטעמי מקצוענות והיום הכדורגל הצ'יליאני צועד בדרך אחרת מאשר זו בה הוא הלך לפני כמה שנים", הוא אמר, "אם המאמן יקרא לי אני אבוא".
יחד עם זאת, באוקטובר האחרון שיחרר פיזארו הודעה רשמית דרך ארגון השחקנים בצ'ילה ובה כתב: "אני אוהב את המדינה שלי וחשבתי לשנות את עמדתי בנוגע לפרישה, אבל שוחחתי ארוכות עם משפחתי וההחלטה הסופית שלי היא לאפשר למי שהעלה את צ'ילה למונדיאל, לשחק שם. אני לא רוצה לקחת את מקומו של שחקן אחר, תמיד האמנתי בנאמנות".
יכול להיות שבמונדיאל 2010 לא נזכה לראות את פיזארו, יכול להיות שכן. הוא אמנם הצהיר לפני מספר חודשים שפרישתו מהמדים הלאומיים בעינה עומדת, אבל כשנדרש לנושא לאחרונה, שוב אמר כמה הוא מתגעגע. אם יזרוק את הכפפה, ייתכן מאוד שביילסה ירים אותה. לנו נותר בינתיים לראות כיצד התסריט שהוא כותב עבור רומא בכל משחק, הופך לשובר קופות.