הכל חוץ מגלקטיקוס

כאשר פלורנטינו פרז החל בפרויקט הגרנדיוזי שלו בתחילת המילניום ובנה בריאל מדריד את קבוצת הגלקטיקוס המקורית, הוא למעשה פתח עידן חדש בכדורגל העולמי, לפיו הפן הכלכלי משחק תפקיד לא פחות מכריע מזה המקצועי. פרז הציף את מדריד בכוכבים הגדולים ביותר של אותה תקופה, תוך הקפדה על צירוף סופרסטאר מדי עונה. הפרויקט התחיל בצורה נפלאה, כשהמועדון רשם הכנסות שיא מפרסום ומרצ'נדייז וגם קצר הצלחות על כר הדשא, כולל זכייה בליגת האלופות ב-2002, אך קרס לחלוטין בשלב מסוים, כשהשיא היה עם פיטוריו המיותרים של ויסנטה דל בוסקה.

פרז עזב את תפקידו בבושת פנים, אך חזר אליו בתחילת העונה הנוכחית עם הבטחה לפרויקט שאפתני עוד יותר, הגדול שידע הכדורגל העולמי. גלקטיקוס 2.0. ואכן, הנשיא היומרני התעלם מחובות הענק, נעזר בהלוואות מהבנקים, שלף את פנקס הצ'קים והשקיע מעל 250 מיליון יורו בשחקני רכש מהמובילים בעולם, כשבין היתר הנחית בסנטיאגו ברנבאו תוך חודש את קאקה וכריסטיאנו רונאלדו וניפץ פעמיים את שיא ההעברות.

לכאורה, שבירת השוק הזו הייתה אמורה לשנות שוב את כללי המשחק, עוד יותר מאשר היה בקדנציה הראשונה של פרז. בפועל, ריאל מדריד הנוכחית, למרות הכוכבים הגדולים והשיגעון הכספי של חודשי הקיץ, היא הכל מלבד קבוצת גלקטיקוס, במובן החיובי של הרעיון. דווקא קבוצה כזו, שלא מכרה חולצות ומוצרים נלווים כפי שעשתה קודמתה ולא מסתנוורת מאור הזרקורים, יכולה להיות זו שתגשים את מטרת העל של המועדון ותחזיר את תואר ליגת האלופות למדריד.

ב-23 בינואר ביקרה ריאל מדריד באלבניה, שם קיימה משחק ידידות מול העולה החדשה גרמוזי, שהבעלים המילארדר שלה ניאות לשלם 2 מיליון יורו למועדון הפאר הספרדי עבור ההשתתפות. האירוע הגרנדיוזי שהוכרז כיום חג באלבניה, הסתיים בקטסטרופה מוחלטת, כאשר במגרש שררה עלטה עקב הפסקת חשמל ושחקני שתי הקבוצות נאלצו להמתין 90 דקות לפני שהופעל גנרטור הגיבוי שאפשר את קיום המשחק. עיתוני מדריד חגגו על הפרשה, וכתגובה בחרו באלבניה את השעיר לעזאזל התורן ופיטרו את מנהל האצטדיון. לצערם של העיתונים המזוהים עם ריאל, זה האדם היחיד אשר הם גרמו לפיטוריו.

בתחילת העונה, ובמיוחד אחרי הפיאסקו בגביע מול אלקורקון, העיתונים 'אס' ו'מארקה' יצאו מגדרם כדי להביא לפיטוריו של מנואל פלגריני ופשוט חירבו את סיכוייה של הקבוצה להתחבר באמצעות קמפיין מתוקתק ומפוקפק. איכשהו, בניגוד למקרים רבים מהעבר ובעיקר הודות לגיבוי מפתיע מצד חורחה ולדאנו, שלא הסכים לקחת על עצמו את תפקיד המאמן כשפרז הלחוץ ביקש זאת ממנו, פלגריני שרד וקיבל את הזמן הדרוש לחבר את אוסף השחקנים המוכשר מאין כמוהו העומד לרשותו, לכדי יחידה מגובשת אחת.

בניגוד לאנשי התקשורת שהניעו את הקמפיין השלילי, המאמן הצ'יליאני וצוותו המקצועי לא נפלו לרגע למלכודת ההשוואות, גם כשנראה כי העסק נשמט מבין ידיהם. כשנשאל על ברצלונה, השיב פלגריני כי "מדובר בקבוצה עדיפה כרגע, אנחנו לא יכולים להציג את הכדורגל שלה". כאשר התבקש להתייחס לקבוצה שלו לעומת הגלקטיקוס של תחילת העשור, התחמק באלגנטיות והעדיף לפרגן לשחקניו. ההשוואות הללו יצרו כלפי חוץ את הרושם כאילו ריאל מדריד מאכזבת בגדול, כפי שקיוו בעיתונים הגדולים, אך האמת היא שהן שירתו בצורה מושלמת את פלגריני והשחקנים שלו.

הם ידעו לעשות את העבודה בצורה סולידית והשוו השבוע את שיא הנקודות של המועדון לתקופה זו של העונה - 53 נקודות ב-22 משחקים. ועם מספרים כאלה גם למלעיזים קשה להתווכח. "זו הייתה אחת המטרות הראשונות של הקבוצה - להשיג יציבות ומערך קבוע", הסביר קפטן ריאל מדריד בעבר, מנואל סאנצ'יס, בטורו ב'מארקה'. "אמנם נדרשו לכך מספר חודשים, אבל מהנקודה הזו אפשר לצאת קדימה, להתמודד עם ברצלונה ולנסות לזכות בשני התארים שעוד נותרו. עקביות היא מילת המפתח בריאל בחודשיים האחרונים".

ככל שחולף הזמן ריאל מדריד מתאימה עצמה לכדורגל של מנואל פלגריני. כדי לעשות זאת, היא הייתה צריכה להתנער מהתלות המוחלטת בכריסטיאנו רונאלדו. הפורטוגלי סחב את הקבוצה על גבו עם שערים חשובים ברגעים קשים, אולם דווקא בפעמים שנעדר (עקב הרחקות מטופשות שלימדו על השפעת הסביבה הלוחצת עליו) ראינו ריאל משוחררת יותר ומהנה יותר. רונאלדו הוא למעשה היחיד שבאמת נכנס לנישת הגלקטיקו. שאר שחקני הרכש היקרים, בין אם זה קאקה וצ'אבי אלונסו הנחבאים אל הכלים או קארים בנזמה המתבודד, לא תואמים את ההגדרה.

"יש סביבו גדודי עיתונאים וכל מילה ומעשה שלו יוצרים הדים נרחבים", תיאר דני, חלוץ העבר יליד קטלוניה שגדל דווקא במחלקת הנוער של ריאל מדריד ובהמשך חזר הביתה ולבש את מדי ברצלונה. "זה לא קל להיות בסיטואציה כזו, אבל נראה שהוא באמת אוהב את זה. ברגע שרונאלדו יתנער מעט מהמניירות וישתלב באופן סופי עם המשחק הקבוצתי, ריאל מדריד תהפוך לקבוצה אימתנית. הוא הרי השחקן הכי מוכשר בליגה".

האיש שפרח בימים בהם רונאלדו ישב ביציע, ולמעשה מדגים את השינוי בריאל מדריד, הוא אסטבן גראנרו, שבעזרת גיבוי והדרכה נכונה ממאמנו ושמירה על יכולת יציבה עשוי להפוך ביום מן הימים לאנדרס אינייסטה של ריאל. הקשר הנפלא של ברצלונה פילס דרכו בין סוללת כוכבים מרשימה וקישור עמוס במיוחד שהיה לקטלאנים, וגם גראנרו נמצא כעת בנקודת זינוק דומה. הקשר הצעיר שחזר לקבוצה אחרי תקופה מוצלחת בחטאפה למרות שלא הופיע ברשימת הבקשות של פלגריני, מהווה עבור קהל האוהדים את הדבקות במסורת, גם אם המקרה שלו הוא יחיד במינו כרגע, במיוחד כאשר בברצלונה ממשיכים לקדם שחקנים ממחלקת הנוער לקבוצה הבוגרת. "אין גאווה גדולה יותר מהשילוב המוצלח של גראנרו", טען סאנצ'יס. "אולי הוא יפתח את הדלת לאחרים ויגרום לפלגריני להאמין גם בשחקני הקנטרה".

כאמור, ריאל אולי לא מבריקה כפי שפנטזו אוהדיה בעקבות משחקי הפתיחה בליגה, אבל בהחלט נראית לאחרונה מפוקסת ומחוברת. קבוצה בצלמו של פלגריני. "בדיוק כמו ויאריאל, רק הרבה הרבה יותר מוכשרת ומסוכנת", נכתב ב'אל פאיס' אחרי הניצחון המרשים על לה קורוניה בריאזור, בו לא ניצחו הבלאנקוס 18 שנים. "ריאל הנוכחית היא קבוצה מסודרת, נחושה וחסינה מנטלית". בתחילת העונה היה זה לסאנה דיארה שבלט, לאחר מכן היגואין החל לפרוח ולהבקיע בצרורות ולאחרונה גראנרו הוא המצטיין שמספק רעננות בקישור, כאשר ההגנה ממשיכה להתייצב למרות חסרונו של פפה הפצוע. בקיצור, הכי רחוק מגלקטיקוס נוצצים.

"אי אפשר להגיד על ריאל שהיא גלקטית. זו לא קבוצת החלומות", טען דני, ששיחק בריאל בימים בהם היו בקבוצה פרננדו היירו, פרננדו רדונדו, פג'ה מיאטוביץ' ועוד רבים וטובים, ולאחר פרישתו עבר לייצג את קבוצת הקט רגל של המועדון. "הרבה השתנה מהימים שלנו, בעיקר בגלל המעורבות של התקשורת והכסף הגדול שנכנס, אבל למרות כל זה דווקא הכדורגל הפשוט והגיבוש הקבוצתי יכולים לעשות את ההבדל במאבק של ריאל עם ברצלונה, שהיא קבוצה טובה ומלהיבה יותר".

בתקשורת הקטלאנית ממשיכים לזלזל ביריבה ("אין מה לדאוג. ביכולת הזו, למרות שהפער עומד כעת על שתי נקודות בלבד, הוא בטח יצמח לעשר אחרי הקלאסיקו") ובמדריד מחכים בפינה למעידה קטנה כדי לשלוף מחדש את כותרות "פלגריני הביתה", אבל במועדון עצמו משדרים ביטחון ושומרים על שקט יחסי ומפתיע למדי כשמדובר במועדון כל כך גדול. מאבקי האגו, אם קיימים, נותרים עד כה עמוק בחדר ההלבשה וגם פרשת גוטי טופלה צורה ראויה מצד פלגריני, שאפילו הצליח להרוויח מחדש את הקשר המוכשר אך פרובלמטי, והושווה בשל כך על ידי האוהדים לדל בוסקה הזכור לטוב. אצל המאמן המשופם, כזכור, זה נגמר עם תואר אירופי בארון.