איש הקרח

באפריל 2007 חווה סרגיי סמאק את אחד הרגעים המרגשים בחייו, כאשר הבקיע את שער הניצחון לזכות פ.ק. מוסקבה בדרבי נגד צסק"א, בה היה הקפטן והסמל במשך שנים רבות. היה זה השער ה-100 בקריירה של סמאק, שרץ לחגוג את ציון הדרך המרשים דווקא עם קהל הקבוצה המפסידה, שבתגובה הריע לו ממושכות למרות שרגע קודם לכן כבש לרשתם. "אוהדי צסק"א עודדו אותי לאורך המשחק כולו, ולכן גם הלכתי לחלוק איתם את שמחתי לאחר השער", הודה סמאק בסיום. "אני חושב שהם היו שמחים עבורי למרות שגרמתי להפסד".

יותר משנתיים וחצי עברו מאז, ובינואר האחרון שוב הצטלבו הדרכים של סמאק וצסק"א, שחשקה בשירותיו של הקשר בן ה-33. הלחץ ממוסקבה גדל, האוהדים ששרים לו מדי משחק פינטזו על החזרה של אלילם, אך סמאק בחר בסופו של דבר לדבוק בפרויקט רובין קאזאן, אף על פי שהצהיר כי גורלו קשור בגורלה של צסק"א. עבור סמאק הייתה זו החלטה שקולה ומובנת, הנשענת על נושאים כלכליים ומקצועיים כאחד.

בשביל קאזאן, שעלתה לגדולה לא מעט הודות לצירוף הגאוני של סמאק ב-2008, הארכת חוזהו של הקפטן הייתה הפגנת נוכחות משמעותית עוד יותר מהאליפות השנייה ברציפות שהשיגה. עם אייקון לאומי כמו סמאק שממשיך כגנרל במרכז המגרש, אף אחד ברוסיה כבר לא יכול לטעון כי רובין קאזאן היא אפיזודה חולפת.

סרגיי סמאק בכלל נולד בסיצ'אנסקוייה, אוקראינה. בבית הספר חשבו מוריו כי הילד הרציני והשקדן יגדל להיות מתמטיקאי, אך האהבה לכדורגל גרמה לו לבחור בדרך שונה ושלחה אותו לרוסיה לפני פירוק ברית המועצות. כשחקן בוגר עבר במספר קבוצות קטנות במוסקבה עד המקפצה הגדולה לצסק"א, שם במהרה הפך לכוכב ולמנהיג הבלתי מעורער של קבוצת הצבא האדום. במשך עשור היה סמאק הגיבור של אוהדי צסק"א והוביל את הקבוצה לזכייה באליפות אחת ובשני גביעים, עד אשר ברגע מפתיע החליטה הנהלת המועדון להציבו ברשימת ההעברות.

ארגוני האוהדים הדומיננטיים של צסק"א הביעו מחאה על הכוונה לוותר על סמאק והצליחו כבר להניא את ראשי המועדון מן הרעיון, אך פריס סן ז'רמן שהפעילה לחץ נגדי שלפה מזומנים והעבירה אותו אליה, זאת לאחר שהבריק נגדה עם שלושער בניצחון צסק"א בפארק דה פראנס במסגרת ליגת האלופות. סמאק נדד לצרפת, בקדנציה היחידה שלו מחוץ לרוסיה, וחווה שנה מתסכלת מקצועית עם שער בודד ב-26 משחקים, בזמן שצסק"א שלו המשיכה את מסעה האירופי עד לזכייה בגביע אופ"א. סמאק אמנם לא הרשים על המגרש, אך נחשב לדמות מוערכת ואהובה על הסובבים את פ.ס.ז' (אוהדיה, כמו אוהדי צסק"א, שלחו לו צרור ברכות לכבוד הולדת הבת), שסבלה אז מחוסר יציבות משווע שכלל החלפת שלושה מאמנים ושני נשיאים.

סמאק מעולם לא הביע תרעומת על מעמדו בקבוצה מהבירה הצרפתית או התלונן על קשיי התאקלמות. לאחר עוד חילופי מאמנים החליט בעצה משותפת עם פ.ס.ז' לחזור לרוסיה על מנת לשקם את מעמדו, וחתם בפ.ק. מוסקבה, שם טוענים גם היום כי הם האחראים לרנסנס של סמאק. המשימה של הקשר הוכתרה בהצלחה, ואז הגיעה ההצעה מקאזאן שהיוותה נקודת מפנה אדירה עבור שני הצדדים. ברגע שהקבוצה הטטרית בעלת היומרות, שלמרות הכסף הגדול לא הצליחה לפתות כוכבים מקומיים גדולים להצטרף, שמה ידה על כישרון בסדר גודל של סמאק, ידעו גם במוסקבה כי יש אלטרנטיבה הנמצאת מרחק 800 קילומטרים מזרחית מהם.

מיד עם הגעתו לקאזאן קיבל סמאק את סרט הקפטן והחל לבלות לא מעט זמן בשיחות אישיות עם הנשיא אלכסנדר גוסב. "הקבוצה שלנו נראתה בטוח כל העונה, אבל זה התחיל בדיוק לפני שנה, אחרי שיחה שהייתה לי עם סמאק", נזכר הנשיא לאחר האליפות הראשונה מבין שתיים רצופות בהן זכתה קבוצתו. "הוא אמר לי שאנחנו לא פחות טובים מהקבוצות האחרות. השתכנעתי מיד". בקאזאן מיד הבינו כי בעזרת סמאק יוכלו לממש את חזון האליפות ההיסטורית לכבוד חגיגות היובל של המועדון, וכך אכן היה. פעמיים.

עבור כל פרשני וצופי הליגה הרוסית בשנתיים האחרונות, פני קאזאן כפני סמאק. "רובין כולה בנויה סביבו", טען דייוידס סמבראס, המגן הליטאי של צסק"א. "זו קבוצה שונה לגמרי איתו ובלעדיו. הוא האיש הכי מסוכן שלה והאישיות החזקה ביותר בכדורגל הרוסי". כן, קאזאן אולי לא קבוצה מבריקה ונוצצת, אך היא כל כך מאורגת וממושמעת עד כדי כך שגם ברצלונה הגדולה לא הצליחה לפצח אותה בשני המפגשים בליגת האלופות, כולל ניצחון סנסציוני של הטטרים בקאמפ נואו. דווקא סמאק, עליו אומרים חבריו לקבוצה כי הוא האדם הרציני ביותר בקבוצה, הדהים כשבחר לנצור את האירוע המכונן על ידי הענקת השם ברצלונה לבתו הרביעית. "כך אזכור תמיד את הניצחון הבלתי נשכח", הסביר סמאק את הבחירה הייחודית.

כאמור, מלבד המקרה יוצא הדופן מחייו האישיים, סדר ומשמעת הן נקודות מפתח אצל סמאק וכמובן בקאזאן. לכולם ברורה ההיררכיה לפיה המאמן קורבן ברדייב הוא הסמכות הראשית. מיד אחריו ניצב מפקד היחידה סמאק. "הוא המנהיג של רובין לא רק על המגרש אלא גם בחדר ההלבשה", קבע שחקן העבר ולדימיר ממינוב, כיום עוזר מאמן בלוקומוטיב מוסקבה. "סמאק הוא אדם כריזמטי שנמצא כרגע ברמה הגבוהה ביותר שלו מבחינה מקצועית. היציבות היא מילת המפתח אצלו. הוא מחזיק את מרכז השדה של רובין, יוצר לעצמו מצבי כיבוש ועושה עבודה הגנתית גדולה שמשכיחה את העובדה כי הוא החל בכלל כשחקן התקפי".

בימיו בצסק"א שיחק סמאק כקשר קדמי ולעיתים אף כחלוץ. גם ואהיד חלילודז'יץ', מאמן נבחרת חוף השנהב והאיש שהביא אותו לפ.ס.ז', הסביר את הבחירה בכך שלשחקן הרוסי יש את היכולת לתפקד בכל העמדות הקדמיות בצורה טובה. בקאזאן, גם כחלק מההתבגרות ואיבוד המהירות, הוסט סמאק לעמדת הקשר האחורי, שם תכונות המנהיגות שלו באו עוד יותר לידי ביטוי ואף הקנו לו בחזרה מקום בנבחרת רוסיה לקראת יורו 2008, אחרי היעדרות בת שנתיים.

"סמאק הוכיח במספר הזדמנויות כי הוא קודם כל שחקן קבוצתי", נימק מאמן הנבחרת חוס הידינק את החלטתו. "אולי לא תמיד המשחק שלו מרהיב, אבל אני בטוח שכשחקן קבוצתי הוא יועיל לנו מאוד". הטורניר המוצלח של הנבחרת הרוסית, כאשר סמאק עונד את סרט הקפטן ומהווה אות ומופת לאחרים ביכולתו ובהתנהגותו, העלו את קרנו של הקשר הנפלא ומיצבו אותו רשמית כאחד השחקנים המוערכים והאהובים במדינה.

עלייתו המחודשת של סמאק לגדולה, דווקא לאחר שחצה את גיל ה-30, הקנתה לו מעריצים רבים גם מקבוצות יריבות. "סרגיי סמאק הוא הדוגמה הטובה ביותר עבורי ובעצם עבור כל שחקן שעבר את גיל 30 ורוצה להמשיך להצליח", אמר ל'ספורט אקספרס' יבגני אלדונין, קשר צסק"א מוסקבה שחגג לא מזמן את יום הולדתו ה-30. "הכוח והתשוקה שלו למשחק החזירו אותו לנבחרת בניגוד לתחזיות של כולם. זה סיפור הצלחה מדהים של שחקן באמת נערץ". גוקדניז קרדניז, חברו הטורקי של סמאק בקאזאן, הוסיף: "כל המדינה צריכה לכבד את סמאק. הוא המודל המושלם ברוסיה לבני הנוער. אני בהחלט יכול לדמיין אותו כמאמן ראשי ביום מן הימים, ואני גם בטוח שתהיה לו קריירה מוצלחת אם יבחר בכך".

בעקבות גל האהדה המחודש והמתגבר, רבים הופתעו לראות את סמאק מאבד את מקומו בהרכב הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2010, זאת חרף יכולתו הנהדרת בליגה, שם סחף הקפטן את קאזאן לעוד אליפות עם שישה שערים ואף קטף את פרס הקשר האחורי המצטיין של העונה. הידינק בחר להשאיר את סמאק הפופולרי על הספסל עד למחצית השנייה בגומלין מול סלובניה בפלייאוף, וברוסיה סברו כי הייתה זו שגיאה פטאלית שעלתה לנבחרת בהעפלה למונדיאל. "חבל שהוא לא שיחק בגומלין בסלובניה", מחה ממינוב. "הכל יכול היה להראות אחרת".

מקבת' סיבאייה, עמיתו של סמאק לקישור בקאזאן, הביע גם הוא את צערו. "חבל לי מאוד בשביל סמאק כי זו כנראה הייתה ההזדמנות האחרונה שלו לשחק במונדיאל", אמר הדרום אפריקאי ל'ספורט אקספרס'. "ברגעים כאלה קשה למצוא מילים לנחמה. ודאי עדיף לו בסיטואציה כזו לשבת לבד ולשתות בקבוק וודקה מאשר להקשיב לדברי הניחומים שלי, אבל הוא אדם חזק עם ניסיון רב שמסוגל לשים את החוויה הזו מאחור".

סמאק אכן התגבר על הכישלון עם הנבחרת, הספיק לפעול למען תשלום הבונוסים המעוכבים לשחקנים ולצוות המקצועי, ופניו כבר לעבר צמד המפגשים בליגה האירופית מול הפועל תל אביב. "ההופעה בליגת האלופות הייתה טובה באופן כללי", סיכם בראיון שערך לאחרונה. "צברנו עוד ניסיון שיעזור למועדון בעתיד. הקבוצה שלנו תמשיך לצמוח ולהתקדם, ובטורניר כמו הליגה האירופית אנחנו בהחלט יכולים להציב לעצמנו את המטרה המקסימלית. אם נצליח או לא, זו כבר שאלה אחרת. הפועל ראויה להרבה כבוד. היא סיימה ראשונה את הבית המוקדם, ובהחלט התרשמתי משחקניה במשחקים שראיתי, אבל כל זה לא צריך לשנות דבר עבורנו. אני רוצה לזכות בכל מפעל בו אני משתתף".