על העיוורון

לאולימפיאדת החורף כבר יש מנצח: בריאן מקיבר הקנדי, שראייתו מתפקדת רק ב-10 אחוזים. מי שראה אותו קורא בלילה, הבין

דני בורשבסקי
11/02/2010

לפני שנתיים נדהמנו מפלאי הטכנולוגיה שאפשרו לאוסקר פיסטוריוס קטוע הרגליים לרוץ ל-400 מטרים יותר מהר מהשיא הישראלי לבריאים, או מפלאי הנחישות שגרמו לנטלי דו טואה קטועת הרגל לשחות ברמות הבינלאומיות הגבוהות ביותר במרתון במים פתוחים. כבודם של הגיבורים המופלאים האלה, כמו של ארבע ספורטאים נכים אחרים שהשתתפו במשחקים האולימפיים מונח במקומו, אבל עושה רושם שמשחקי החורף בונקובר מביאים לנו סיפור לא פחות מרשים, אולי אפילו יותר.

בריאן מקיבר הקנדי יהיה הספורטאי המוגבל הראשון בהיסטוריה שיתחרה במשחקי החורף האולימפיים. מקיבר הוא כבד ראייה, הסובל ממחלת סטרגרדט שגורמת לניוון מקולרי בעיקר אצל ילדים, מה שמפחית אצלם עם הזמן את יכולת הראייה. הוא מוגדר למעשה כעיוור, ויכולת הראייה שלו מתפקדת בעשרה אחוזים. והחלק החשוב, מקיבר לא עומד להתחרות בענף לא ספורטיבי כמו הקרלינג. למעשה, הוא יתחרה באחד מענפי החורף המפרכים ביותר והוא סקי קרוס קאנטרי למרחק 50 קילומטרים. סוג של מרתון, רק על מגלשיים ולמרחק קצת יותר גדול.

בניגוד לפיסטוריוס ודו טואה שהוזכרו כאן, מקיבר עבר שינוי גדול בצורת ההתחרות שלו בכדי להשתתף במשחקים הרגילים. בתור ספורטאי פראלימפי, שאגב כבר קטף שבע מדליות במשחקים לנכים (מתוכן ארבע מזהב) הוא היה גולש עם מלווה, בדיוק כמו שעושים הרצים העיוורים בתחרויות האתלטיקה. בתור ספורטאי בריא ורגיל, מקיבר ימצא את עצמו בונקובר 2010 לבד במערכה, כשהוא רואה בעיקר צלליות, וחייב להכיר את המסלול מצויין בעל פה לפני הזינוק כדי לא למצוא את עצמו מחוץ למסלול בזמן אמת.

עוד בוואלה!

סוגי נופש פופולריים בחצי האי סיני

בשיתוף הפניקס smart

"אני רק רוצה לצאת מכאן ללא חרטות"

המחלה תקפה את בריאן מקיבר כשהיה בן 12, אבל הוא המשיך לחלום על עתיד ורוד כגולש סקי מהשורה. "החלום שלי היה תמיד לייצג את קנדה במשחקים האולימפיים, אבל כשאיבדתי את הראייה הבנתי שהוא כבר לא הגיוני, ולכן מיקדתי את החלום במשחקים הפראלימפיים. האם אני חי את החלום עכשיו? כנראה שכן, אין ספק שהוא התגשם. אני זוכר היטב את הרגע שבו אמרתי בפעם הראשונה בקול רם שאני מתכוון להשתתף במשחקים האולימפיים, וזה גרם לי לתדהמה. למזלי למדתי שאם רק מעיזים מספיק, אפשר לעשות הכל", אמר מקיבר לקראת פתיחת המשחקים.

בחורף הנוכחי, מקיבר בן ה-30 זכה בתחרות קריטריון למשחקים שנערכה בעיר מגוריו קנמור שבאלברטה, ועשה היסטוריה. מחנה האימונים של נבחרת הסקי הקנדית מפוצץ בעיתונאים מקומיים, אלא שבניגוד לשנים הקודמות הם די מזניחים את המדליסטיות האולימפיות, שרה רנר וצ'נדרה קרופורד, בתקווה לזכות בעוד ציטוט מפיו של הגיבור הראשון שהוכתר עוד לפני טקס הפתיחה. לשרה רנר זה לא מפריע, להיפך, היא רק נהנית מהמוטיבטור החדש בנבחרת: "מדובר בבחור שמקריב את עצמו למען הספורט, ומעולם לא מדבר על המוגבלות שלו. אני אפילו לא שמה לב לכך שהוא כבד ראיה מכיוון ששום דבר לא עוצר אותו. הוא נותן השראה גדולה לכל הנבחרת". דבון קרשאו, גם הוא מנבחרת הקרוס קאנטרי הקנדית: "אני רואה אותו לפעמים מנסה לקרוא בערב, כשהפרצוף שלו בתוך הספר. רק אז אני מבין איזה מאבק ענק היה לו כדי להגיע לכאן".

זה די ברור שמקיבר לא יוכל להתמודד על מקום בפודיום בתחרות שתתקיים ביום הנעילה של המשחקים. אחרי הכל, גם אם הוא גולש במהירות שיא, הוא יפסיד לא מעט שניות בפניות שהוא מתקשה לראות ובירידות שבהן הוא לא רואה כלום. עם זאת, ידוע שחלק גדול מהסיפורים הגדולים של האולימפיאדות קשור יותר לנחישות והתמדה ופחות למדליות. כאן כבר אפשר לסמוך על הספורטאי הנכה הראשון באולימפיאדת החורף שאמר: "אני רק רוצה לדעת שאני מגיע לשם כדי לתת הכל, וזה לא משנה אם אני אסיים בצמרת, באמצע או בסוף. כל מה שאני רוצה זה לצאת מכאן ללא חרטות".

  • ונקובר 2010

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully