משחק אליפות כבר בינואר?

קללה להשגה

למאזן העגום של הפועל תל אביב בקרית אליעזר ולפחד של אנשיה מהאצטדיון החיפאי, במה שמכונה קללת אליעזר, יש הסבר ספורטיבי מנומק, שמגיע עד לאנשים כמו איקר קסיאס והארי רדנאפ. אבל יש לו גם פתרון, פתרון שנמצא קודם כל אצל המאמן

ענבל מנור
23/01/2010

ערב המשחק בין ספרד לבלגיה, שנערך בחודש ספטמבר האחרון, התייצב איקר קסיאס למסיבת עיתונאים שגרתית. להפתעת הנוכחים, הוא לא בחר לדבר מקצועית לקראת המשחק או לנתח את הקמפיין המושלם של נבחרתו, אלא התייחס לאצטדיון בו עתידה הייתה להיערך ההתמודדות – הריאזור בלה קורוניה: "מעולם לא ניצחתי כאן ואני מקווה לשבור את הקללה עם הנבחרת. אחר כך, כשאגיע לכאן שוב עם ריאל מדריד, זה יהיה סיפור אחר". בעוד כשבוע נדע האם ה-0:5 של ספרד באותו משחק יעזור לשוער כשהבלאנקוס ינסו לנצח לראשונה בריאזור לאחר 19 שנה, אבל השאלה המרכזית נותרת בעינה - מה גורם לקסיאס, מגדולי שוערי תבל, להתעסק בזוטות כקללות או מנחוס?

ביום שני תתייצב הפועל תל אביב למשחק העונה בקרית אליעזר כשהסטטיסטיקה לרעתה. מאז עונת האליפות של האדומים ב-87/88, הם ניצחו רק פעמיים את מכבי חיפה במגרשה הביתי (בתוספת ל-15 הפסדים ושבע תוצאות תיקו). באותו משחק בחודש פברואר 1988 היה איתי שכטר בן שנה. כשחקן מכבי נתניה, הוא היה שותף לשני ניצחונות בקרית אליעזר. האם הרצף השלילי ארוך השנים יחלחל גם אליו, למרות שהוא הגיע רק הקיץ למועדון?

התופעה של קבוצות שמתקשות מסורתית להצליח באצטדיון מסוים הינה מוכרת לא פחות מהקשר בין הכדורגל לאמונות טפלות ומיסטיקה. המיתוסים שנוצרים ועוברים מדור לדור משפיעים לרעה על שחקנים שלעיתים כלל לא נולדו עת נולד אותו "מנחוס". ההעצמה של נתון סטטיסטי על ידי סיפורי מעשיות יוצרת פחד פסיכולוגי של מועדון מאצטדיון מסוים או מקבוצה מסוימת וזאת ללא קשר לזהות הפרסונאלית של השחקנים המתחלפים בו. לתופעה הזו יש פיתרונות. ולא, הפתרונות הללו אינם קשורים לעין הרע, שום, קמעות או קברי צדיקים.

עוד בוואלה!

מי שידך בין ירמי לאמדורסקי: כמה אתם מכירים את זמרי ישראל?

בשיתוף FRIENDS
מה לו ולמנחוס בן 22 שנה? שכטר(צילום: ברני ארדוב)

נבואה שמגשימה את עצמה

"בחייה של קבוצת כדורגל נוצרות סטיגמות ומסורות שהולכות עם הקבוצה והסטטיסטיקות רק תורמות לפיתוח אותן מסורות. באופן כללי, זה משפיע על האווירה ועל התחושות במועדון. סטריאוטיפים מסוג זה יכולים להתבטא בשני מישורים אצל השחקן. מצד אחד, תחושה של מחסום, קושי. 'במגרש הזה לא ניצחנו אף פעם, יש לנו נאחס'. מצד שני, זה יוצר אתגר לנצח דווקא במקום הזה. לנצח את הסטיגמה", מנתח חיים אהרוני, המאמן המנטאלי שעובד בימים אלה עם הפועל רעננה.

"מיתוסים של ספורט הם תופעות שקשורת לניסיון של שחקנים למצוא רמזים מקדימים למה הולך לקרות. הפחד מאי הוודאות הוא גורם לחץ מרכזי בחייו של ספורטאי. אדם מנסה להיעזר בסימנים, חלקם מופרכים, לייצר תחזית מה הולך לקרות. התחזית, גם אם היא גרועה, טובה מאי הוודאות. נצמדים לזה ומתחילים להאמין והיא מקבלת חיים משל עצמה. מבחינת השחקנים, זה מה שהולך לקרות", ממשיך פסיכולוג הספורט נועם אייל ומוסיף: "הרבה פעמים זה מגיע לנבואה שמגשימה את עצמה. אתה חושב שאתה הולך להפסיד וזה מחלחל ואז משחקים גרוע, ההגנה לא מתפקדת, סופגים שער מוקדם והכל מתפרק".

המיתוסים והמסורות החזקות שמלוות את ענף הכדורגל מחלחלים אל השחקן והופכים להיות חלק ממנו. כך נוצר מצב שהשחקן, בנוסף ללחצים היומיומיים הכרוכים במקצוע, צריך להתמודד עם אגדות ואמונות טפלות המלוות את המועדון ועוברות מדור לדור. המיתוסים הללו מגיעים לפעמים מהמאמן, מהאוהדים או מגורמים הסובבים את המועדון. "כך השחקן נאלץ להתמודד עם אמונות לא רלוונטיות ואגדות", מסבירים שני אנשי המקצוע. בהקשר הזה, הבריחה לחיפוש פתרונות בעולם המיסטיקה קלה ופשוטה יותר.

אחד הסיפורים ההזויים בנושא התרחש באוסטרליה לפני מונדיאל 1970. השחקנים שכרו רופא אליל שיטיל קללה על היריבות, אלא שבעקבות סכסוך כספי, הפך אותו רופא את הקללה ואוסטרליה הפסידה לישראל ולא העפילה לטורניר. ב-2004, אחרי שרשרת כישלונות שכללה העפלה אחת לטורניר גביע העולם, החליט הקומיקאי ג'ון ספראן לעשות מעשה. הוא יצא לאפריקה במטרה לחפש את אותו רופא. כשגילה שזה כבר אינו בין החיים, מצא רופא אליל אחר שהסיר את הקללה באמצעות טקס במהלכו נשחטה תרנגולת. ואכן, הפלא ופלא, הסוקרוז העפילו למונדיאל בגרמניה והעפילו לראשונה בתולדותיהם לשמינית הגמר.

בכדורגל הישראלי, הקשר לעולם הרוחניות והמיסטיקה הוא חזק במיוחד. בבית"ר ירושלים נוהגים שנים לפזר מלח על השערים ובגרבי השחקנים. במכבי נתניה, סיפר בעבר איש המשק גבי בובליל כי הוא משתמש בחומר שנקרא "וושק", אותו הוא שורף ומעביר על השחקנים. בהפועל רמת גן יצאו רק בשבוע שעבר להשתטח על קברי צדיקים ואילו מאמנים רבים מתייעצים בקביעות ברבנים ונעזרים בקמעות. מספיק רק להזכיר את החמסה שיושבת דרך קבע בכיסו של המאמן הלאומי.

קללת גארת בייל

בניסיון להילחם בפחד פסיכולוגי שמקורו במיתוס, למאמן תפקיד חשוב ומכריע. הוא נדרש להילחם במיתוס בשקט וברוגע ולא להעצים את הפחד על ידי הוספת אמונות טפלות משל עצמו. "לכולם פה רועדות הרגליים לקראת המשחק. כולנו יודעים שבשני המשחקים האחרונים נגד חיפה לא תפקדנו. כבר שנים שלקבוצה לא הולך שם", אמר השבוע אחד משחקני הפועל תל אביב, והעביר היטב את התחושה במועדון ערב משחק העונה. הפחד הזה נובע גם ממקרה שאירע בעונה שעברה, במשחק שהכריע את האליפות. "במלון, אלי גוטמן ביקש מאיתנו להירגע, לשחק את המשחק הרגיל שלנו ולתקוף, אבל כשהגענו לקרית אליעזר הוא התהפך, ביקש לשחק הגנתי והורה לחזור לעמדות מוצא הגנתיות. הוא לא נתן את השקט ברגע הנכון", הוסיף אחד השחקנים.

למאמן יש מספר דרכים להתמודד עם פחד פסיכולוגי שכזה. הארי רדנאפ, לדוגמה, בחר להתמודד איתו ישירות. מנג'ר טוטנהאם החליט לשים סוף ל"קללת גארת בייל". הספרס לא ניצחו שום משחק ליגה בו שיחק המגן השמאלי הצעיר שהגיע מסאות’המפטון ב-2007. רדנאפ היה מודע לסטטיסטיקה והכניס את בייל כמחליף ב-0:5 על ברנלי באוקטובר. "ראיתי שזה משפיע עליו והחלטתי שהגיע הזמן לשבור את הקללה. זו הסיבה היחידה שהכנסתי אותו למגרש", סיפר רדנאפ לאחר הניצחון. מנג'ר ארסנל, ארסן ונגר, נדרש לאחרונה לתת התייחסותו ל"קללת נובמבר" ובחר לתקוף אותה ברמה המקצועית: "נכון שמסורתית נובמבר הוא חודש רע עבורנו, אבל ההסבר הוא שבשלב הזה של העונה, שחקנים נפצעים, יש עומס משחקים קשים בליגת האלופות ומשחקים בינלאומיים".

גם סנט מירן הסקוטית נלחמה בקללה. בינואר אשתקד עברה הקבוצה לאצטדיון חדש, אך לא הצליחה לנצח בו תשעה חודשים רצופים. "כולם מדברים על זה ובסופו של דבר, זה יושב לשחקנים בראש", התבטא המאמן גאס מקפירסון. "אנחנו מנסים להיות רגועים ולדאוג לכך שהשחקנים יביעו את עצמם על המגרש. אנחנו רוצים לראות את המשחק הרגיל שלנו. בבית, אנחנו לא מניעים את הכדור טוב ומהר מספיק". יומיים לאחר מסר ההרגעה, ניצחה סנט מירן במגרשה 1:2 את הארטס.

לעיתים, הדרך הנכונה להתמודד עם נתון סטטיסטי שכזה היא פשוט להתעלם ממנו. מכבי נתניה חזרה לפני שנתיים מקרית אליעזר עם 0:2 על מכבי חיפה, שהגיע לאחר 15 שנה במהלכן הוציאה הקבוצה שתי נקודות מול הירוקים במגרשם הביתי. השחקנים התוודעו לנתון הזה רק לאחר המשחק ושנה לאחר מכן, תחת הדרכתו של לותר מתיאוס, שחזרו את הניצחון באצטדיון החיפאי.

מסורת, לטוב ולרע

כל מועדון כדורגל מתאפיין בדינמיות וחילופי כוח אדם תכופים. שחקנים באים ועוזבים, מאמנים מתחלפים, אך המסורת נשארת, בזכות אנשים שחיים את המועדון ודואגים להנחיל את הרוח שלו לכל נכנס. לכל קבוצה יש אחד כזה. מעסה, מנהל קבוצה, אפסנאי, איש משק. דמויות מיתולוגיות שמעבירות מדור לדור את המיתוסים של המועדון. לתופעה הזו יש הרבה השפעות שליליות על השחקן, שלומד על הפחדים הפסיכולוגים שייתכן ומקורם בתקופה בה היה זאטוט. "ספורט זה מקום בו אפשר לספר סיפורי גבורה בגרוש ולחלק גדול מהסיפורים מרכיבים שליליים שמעצימים את העניין של הגבורה. כשמדברים על 'כמה קשה', זה מעצים את המיתוס", טוען אייל שסבור כי: "ככל שיש יותר דמויות וותיקות יש יותר מיתוסים שליליים ולכן יש לרענן את השורות".

מסורת, כשלעצמה, היא דבר חזק. בהפועל תל אביב יודעים היטב להעביר מדור לדור את מסורת ההצלחות במפעלים האירופיים, אלא שלצד הפן החיובי הזה, עוברים בירושה גם פחדים ומיתוסים שליליים. כך שלמעשה, ההסבר להצלחות החוזרות ונשנות באירופה, בקבוצות והרכבים שונים, זהה להסבר מדוע הקבוצה כושלת שנים במשחקי החוץ בקרית אליעזר.

כיצד, אם כך, ניתן להתגבר על תופעה של רצף כישלונות במגרש מסוים הנובע מפחד פסיכולוגי? אהרוני מציע פתרון: "כל קושי יכול להצטייר כתחושת הזדמנות. על ידי שיחות ניתן להראות את הקלות בהם סטריאוטיפים כאלה נשברו בעבר ולצייר את המכשלה כאתגר. בסך הכל, שחקנים מביאים למגרש עוד הרבה דברים חוץ מאת הנאחס ובהחלט שווה לדבר איתם על זה לפני המשחק". אייל מתנגד: "כפסיכולוג אתה יכול להסביר והם לא יקשיבו כי הם נצמדים לסיפורים ורואים בהם אמת מחייבת. המפתח נמצא אצל המאמן, שצריך לנטרל את דיבורי הסרק שמסביב דרך הסברים ולא דרך הוספת אמונות טפלות משלו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully