הכדורגל האנגלי הביא לנו הערב (רביעי) שלושה משחקים במספר: משחק השלמה מהמחזור השני, משחק במסגרת המחזור ה-22, וגומלין חצי גמר גביע הליגה. ארסנל, שנכנסת לקטגוריית המשחק המוזכר הראשון, כבר פיגרה 2:0 בביתה מול בולטון, אלא שאז השתחררה החבורה הנפלאה של ארסן ונגר, הבקיעה 4 פעמים ברציפות, ניצחה 2:4 ועלתה לראש הפרמיירליג, לראשונה מאז פתיחת העונה. משחק מרתק ומשוגע לא פחות היה גם בוילה פארק, שם ניצחה אסטון וילה 4:6 (!) את בלקבורן על מנת להעפיל לגמר גביע הליגה, שם היא תפגוש את אחת הנציגות של העיר מנצ'סטר. המשחק ה"נורמאלי" היחיד של הערב היה באנפילד, שם התאוששה ליברפול מהתקופה הנוראית שעוברת עליה עם 0:2 ביתי על טוטנהאם, הודות לצמד של דירק קויט המצוין.
ארסנל - בולטון 2:4
אחרי שהפסידה לצ'לסי בחודש נובמבר, הפער בין ארסנל והמקום הראשון צמח ל-11 נקודות. מאז, ולאחר שהתקשורת האנגלית מיהרה להוציא את התותחנים ממירוץ האליפות, החלו שחקניו של ארסן ונגר לדרוס כל מה שעבר בדרכם, ולמשחק הערב מול בולטון - משחק השלמה מהמחזור השני - הם הגיעו בידיעה שניצחון יעלה אותם למקום הראשון, לא פחות. עם שמונה משחקים רצופים ללא הפסד, קיבל הערב ונגר בחזרה את דנילסון הפצוע, כשגם תיאו וולקוט ישב על הספסל, ועל אף שלל החסרונות הקבועים, המארחת נתנה הצגה נוספת, ולשם שינוי גם הציגה אופי מברזל.
דווקא בולטון, שלא ניצחה בשלושת משחקיה האחרונים, פתחה בסערה, ובדקה השביעית ניצל הבלם גארי קייהיל טעות בהגנת ארסנל, ובעט ברגל שמאל מתוך הרחבה על מנת להעלות את קבוצתו ל-0:1. ארסנל לא הבינה מה קרה, ובדקה ה-28 קיבלה בולטון פנדל מפוקפק, אותו ניצל מתיו טיילור כדי לקבוע 0:2. התותחנים ההמומים חזרו למשחק דרך הסגנון הקבוע שלהם, ושתי דקות לפני הירידה לחדרי ההלבשה סיים תומאס רוזיצקי מהלך קבוצתי יפה, וניצל בישול של ססק פברגאס כדי לצמק ל-2:1.
ארסנל עלתה עם כוחות חדשים במחצית השניה, ובדקה ה-52 הגיע האירוע המכונן של המשחק, ככל הנראה. וויליאמס גאלאס ביצע עבירה קשה על מארק דייויס, אלא שהשופט הורה להמשיך במשחק, ארסנל יצאה קדימה, ופברגאס נכנס לרחבה והבקיע מזווית קשה. 2:2 לא ספורטיבי במיוחד, אבל המארחת חוזרת למשחק. בשלב הזה ונגר ושחקניו לחצו על הדוושה, והשער השלישי היה באוויר. הוא הגיע בדקה ה-65, כשתומאס ורמאלן ניצל ערבוביה ברחבה כדי לבעוט מקרוב, חזק, ברגל שמאל, ופנימה - המהפך הושלם, 2:3 לארסנל, ושער חמישי העונה לבלם הבלגי. הדובדבן הגיע בדקה ה-85, כשאנדרי ארשבין המופלא סיים מהלך קבוצתי מרהיב על מנת לקבוע את תוצאת המשחק. התותחנים מנצחים 2:4 ועולים לפסגת הפרמיירליג - לראשונה מאז נובמבר. תמיר כהן פתח בהרכב בולטון ושיחק 90 דקות.
ליברפול - טוטנהאם 0:2
ללא הפצועים הרגילים - ג'רארד, טורס, בניון וגלן ג'ונסון - עלו הערב האדומים לאחד המשחקים החשובים ביותר שלהם העונה, במלחמה ישירה על מה שעשוי להיות ההבדל בין כרטיס לליגת האלופות והעפלה מאכזבת לגביע אופ"א עם תום העונה. המארחת, שאכזבה מאוד בשבוע שעבר עם הדחה מהגביע לאחר הפסד לרדינג ותיקו 1:1 עם סטוק בליגה, פתחה הערב עם הרכב הגנתי משהו, כאשר דירק קויט עלה כחלוץ בודד, ומאחוריו אלברט ריירה, פיליפ דגן, אלברטו אקווילאני, לוקאס וחאבייר מסצ'ראנו.
וליברפול אכן לא הציגה כדורגל מלהיב במיוחד הערב, אבל בניגוד למשחקים קודמים, היא הביאה לדשא משהו די נדיר אם לוקחים בחשבון את רוב משחקיה העונה: אופי. הפתיחה של האדומים היתה מוחצת, וכבר בדקה השישית ביצעו אקווילאני וקויט מהלך קבוצתי נפלא, שהסתיים בבישול נאה של האיטלקי להולנדי, שבנגיעה אחת ועם הרבה סטייל קבע 0:1 למארחת. טוטנהאם עוד ניסתה לחזור למשחק, בניצוחו של לוקה מודריץ' ובעיקר עם בעיטות מחוץ לרחבה, אלא שהמשחק, לשם שינוי, היה שייך לליברפול, ובתוספת הזמן היא קיבלה פנדל מפוקפק, אותו ניצל קויט על מנת להשלים צמד ולקבוע את תוצאת המשחק. 0:2 לליברפול, שמצמקת את הפער בינה ובין המקום הרביעי וטוטנהאם לנקודה אחת בלבד.
אסטון וילה - בלקבורן - 4:6
איזה משחק משוגע קיבלנו בוילה פארק. בניגוד לליברפול ולארסנל, וילה הנפלאה שיחקה הערב בגומלין חצי גמר הגביע האנגלי, וידעה שיתרונה 1:2 מהמשחק הראשון שם אותה עם רגל וחצי בוומבלי. כל שנותר למרטין אוניל ושחקניו היה לא לפשל, ובשלבים רבים של המשחק - זה בדיוק מה שהם עשו. הרוברס היממו את וילה בדקות הראשונות, כשניקולה קאליניץ' הבקיע צמד מהיר בדקות 10 ו-26, על מנת להקנות לבלקבורן 0:2 ואת הכרטיס הזמני לגמר.
וילה ידעה כי היא צריכה שני שערים לפחות על מנת להשיב לעצמה את הכרטיס, אז היא עשתה מה שקבוצות גדולות עושות במצבים האלה: התפוצצה. סטיבן וורנוק צימק ל-2:1 בדקה ה-30, וג'יימס מילנר איזן ל-2:2 עם הירידה לחדרי ההלבשה.
המחצית השניה היתה שייכת למארחת באופן בלעדי, כאשר סטיבן אנזוני הצעיר השלים את המהפך וקבע 2:3 בדקה ה-53, וגבריאל אגבונלהור הפך את זה ל-2:4 בדקה ה-58. גמור? עוד לא, עוד לא. אמיל הסקי הביך את הגנת בלקבורן בפעם החמישית בדקה ה-62, ודקה לאחר מכן צימק מרטין אולסון ל-5:3. הדקות הבאות המשיכו להיות מטורפות לגמרי, כאשר ברט אמרטון כבר צימק ל-5:4 בדקה ה-84 והפריח תקוות מחודשות בלב אוהדי בלקבורן, אלא שהמילה האחרונה היתה שייכת לאשלי יאנג הנפלא, שקבע את תוצאת המשחק בתוספת הזמן, והעלה את קבוצתו לגמר גביע ראשון מאז 2000. בוומבלי תפגוש וילה את המנצחת בסיכום המשחקים בדרבי של מנצ'סטר. יהיה מעניין.
