ככה משחקים פוטבול נכון

החטיפה של דארל ריוויס מהג'טס, 8:40 דקות לסיום הרבע השני במשחק הניצחון בסינסינטי, היא שיעור מעולה למגני הפינה באשר הם. אחד הדברים הכי בעייתיים בעמדה הוא להצליח להעיף מבט אחורה אל הקוורטרבק והכדור מבלי לאבד את השחקן שלך. ריוויס יצר מצב בעקבות המהירות שלו (במדידות הדראפט, לפני שלוש שנים, ריבס רשם מהירות של 4.38 שניות בריצת הארבעים יארד), ובעקבות ניחוש נכון של מסלול הריצה של אוצ'סינקו (נכון להשנה 4.5 שניות), הוא משיג את התוקף במסלול הריצה שלו. במצב כזה הוא יכול להסתובב בביטחון יחסי (דואג להוריד את היד שבצד ה'מת' שלו, כדי שאם אוצ'סינקו יגביר מהירות הוא ירגיש אותו וידע לאן הוא רץ) לכיוון הכדור. אמנם המסירה הייתה קצת חלשה, אבל זה לא לוקח מריוויס את התזמון המושלם, את היציאה לכדור ואת התפיסה.

קרלוס דנסבי מאריזונה (4:45 מתחילת המשחק) וצ'ארלס וודסון מגרין ביי פאקרס (3:45 בתוך השני) הראו לנו כיצד מתקלים בתוספת 'עקירת' הכדור מהיריב. נסקור את המהלכים כרונולוגית. דנסבי הליינבקר יצא לשמור על דונלד דרייבר, שקיבל מסירה באזור קו ההתנגשות במהלך של סקרין (או "מיסוך", אם תרצו). הוא תיקל אותו תיקול מוצלח שסיים את הריצה של דרייבר, ואז, כאשר המהלך היה בשליטתו, הושיט יד לכדור ובתנועה מהירה עקר אותו. מה שמרשים במיוחד במהלך הזה הוא שדרנסבי קודם כל ביצע תיקול בטוח ורק אחר כך הפעיל מחשבה והלך על הכדור. פעמים רבות מדי רואים שחקנים שהולכים על עקירת הכדור אך מפספסים את התאקל (ואת עקירת הכדור), ושחקן ההתקפה ממשיך בתנועתו.

וודסון, לעומת זאת, הלך קודם על הכדור, לאחר שלארי פיצג'רלד הטעה אותו והוציא אותו משיווי משקל. בחבטה מדויקת ומוצלחת הוא עקר את הכדור מפיצג'רלד ורק אחר-כך תיקל אותו. החבטה על הכדור, במקרה זה, נבעה מחוסר שיווי המשקל שנוצר מההטעיה של פיצג'רלד והייתה מעין "מוצא אחרון" של וודסון, שבמקרה הזה הצליח. וודסון, דנסבי וריוויס הראו יסודות הגנתיים טובים במיוחד, והעובדה שמהלכי ההגנה המוצלחים שלהם בוצעו על רסיברים טובים במיוחד (פיצג'רלד, דרייבר ואוצ'סינקו בהתאמה), מעצימה את המצוינות של המהלכים ושל השחקנים.