טוני סופראנו

"לעולם אל תשנא את אויבך, זה פוגע בכושר השיפוט שלך”, אמר דון מייקל קורליאונה ב”סנדק”, ולוקה טוני פעל לפי משפט זה. ב-7 בנובמבר 2009 באיירן מינכן אירחה את שאלקה והמפציץ האיטלקי הקפיד שלא לעשות דבר משמעותי במהלך המחצית הראשונה. כשהמאמן לואיס ואן חאל הודיע לו בחדר ההלבשה כי אריאן רובן ייכנס במקומו, טוני לקח את המפתחות, הניע את המכונית ונסע הביתה. טוני לא פעל כך לפי גחמה, עלבון אישי או דם חם. ההפך. בקור רוח ואורך רוח, כמו שרק לאיטלקים יש, לוקה טוני היה צעד אחד לפני השלמת המשימה אותה טווה ולאורה פעל במשך ארבעה חודשים. "בעזיבתו ללא רשות, לוקה טוני הראה חוסר משמעת בלתי מתקבל על הדעת", יצאה באיירן בהודעה רשמית, וטוני ידע שמצא את המפתח לדלת. "לעולם אל תגיד למישהו מחוץ למשפחה מה הדעות שלך", אמר דון קורליאונה לבנו סאני, וטוני זכר זאת היטב כשביקר בפומבי, ובמתכוון, את ואן חאל בהמשך אותו חודש. הוא הגדיר את מערכת היחסים שלו עם ההולנדי כ"גמורה לגמרי" וסיפר כי היו להם בעיות אחד עם השני מאז שזה מונה למאמן. הג'נרל מנג'ר אולי האנס אמר כי עתידו של טוני באליאנץ ארינה תלוי בהתנצלותו בפני המאמן. טוני ידע שעתה הדלת נפתחה, ותכניתו הצליחה.

בתקשורת העולמית מיד הכריזו על כך שטוני חיפש במהרה דקות משחק, אותן לא יכול היה לקבל מואן חאל, וזאת כדי לרכוש את אמונו של מרצ'לו ליפי ולהיות חלק מסגל נבחרת איטליה במונדיאל 2010. גם טוני עצמו הודה כי בגיל 32 המונדיאל עומד בראש מעיניו, אבל באותה מידה הוא יכול היה לתקן את יחסיו עם ואן חאל, כמו חברו פרנק ריברי, ולקבל את דקות המשחק במדי הקבוצה הבווארית. מדוע שטוני, אדם צנוע ונעים הליכות, עליו אמר אוטמאר היצפלד בימיו בבאיירן כי "אין מקצוען יותר גדול ממנו בקבוצה, אין מבקיע יותר טוב ממנו ומה שמדהים אצלו שככל שהמשחק חשוב יותר, יש יותר סיכוי שיבקיע שערים חשובים", יעורר כאלה פרובוקציות, וירצה לעזוב קבוצה שמשחקת בליגת האלופות ומדורגת רביעית בעולם בדירוג הקבוצות העשירות ביותר לפי המגזין "פורבס"? ולמה שיבחר דווקא לחזור לליגה האיטלקית הסובלת מירידת קרנה, ועוד לרומא, מועדון שסובל מקשיים כלכליים?

עד שנפצע באמצע עונת 2008/09, ימיו של טוני במדי באיירן היו למיתולוגיה בווארית. ב-2007/08, אז הצטרף לקבוצה,טוני כבש 39 שערים ב-46 משחקים, הוכתר למלך שערי הבונדסליגה והיה גורם מרכזי בדאבל של אותה עונה. בסך הכל, בכל המסגרות, הוא רשם מאזן מדהים וחסר תקדים של 58 שערים ב-86 הופעות במדי הקבוצה. בעונה שעברה סייע לבאיירן לסיים שנייה בטבלה, אבל אז נאבק בפציעה קשה בגיד אכילס. ביולי מונה ואן חאל למאמן, ואז החל טוני לטוות את תכניתו. בטור מיוחד שפרסם פרנצ'סקו טוטי באתר "רומא24", חשף קפטן רומא כי למרות התעניינותם של ולנסיה, ווסטהאם ומספר מועדונים בטוני, מעברו לבירת הנצח היה סגור מראש. "בקיץ ביקשתי ממנו לבוא לרומא, אבל מסיבות מסוימות זה לא יצא לפועל”, סיפר טוטי.”אולי אם היה מגיע קודם, היו לנו עוד כמה נקודות והיינו גבוה יותר בטבלה. המחשבה שבקרוב אשחק עם טוני מרגשת אותי. עכשיו כשהוא פה, וכשאחלים מהפציעה שלי, נוכל לשחק את אותו משחק טניס שקבענו בינינו בזמן מונדיאל 2006. אני סקרן לראות איך הוא יסתדר עם החבטות שלי”. יותר מכסף, הצלחה ומקום בנבחרת איטליה, טוני ביקש לעצמו לקראת סוף הקריירה בית חם ומשפחתי, ורומא של טוטי היא המקום האידאלי עבורו מבחינה זו.

"אני לא תמיד אוהב את גרמניה, אבל אז אני נזכר שאני מרוויח חמישה מיליון יורו וזה עוזר ברגעים קשים", אמר טוני בעבר, וחשף את העובדה כי גם בשיא הצלחתו הגעגועים למולדתו לא הרפו. ברומא מצא טוני את מבוקשו. ברומא משחקים רק חברים של טוטי, וטוני הוא חבר של המאסטרו, אבל לא רק שלו. התקשורת האיטלקית מלאה בדברי שבח והערכה לחלוץ מצד שחקני הסגל, דרך המנהל הספורטיבי דניאלה פראדה ועד הנשיאה רוזלה סנסי, והקשר סימונה פרוטה סיפר ש"תמיד היו בינינו יחסים מצוינים, ושמרנו על קשר גם כשהוא היה בגרמניה. רומא נולדה מחדש ועם טוני היא תוכל לעוף למעלה". טוני התפעל באחד הראיונות שהעניק בעבר מתרבות הספורט בגרמניה, ומכך שאפשר לראות 70 אלף איש באים למשחק בסיבוב הראשון בגביע לעומת אלפים ספורים בפירנצה, אבל אותה תרבות ספורט לא דיברה באמת אל לבו. "בחרתי ברומא בזכות החיבה שכולם רחשו כלפיי, כי אני מאוד רוצה לשחק עם טוטי, וגם בגלל העיר והאוהדים", אמר. בבאיירן הוא התנהג כמקצוען למופת, אך עם הצטרפותו של ואן חאל איבד את התשוקה למקצוע, ולכן רקם את המהלך שהחזיר אותו לאיטליה.

"לא באתי לרומא רק בגלל הגביע העולמי", אמר במסיבת העיתונאים בה הוצג רשמית, "עכשיו המטרה שלי היא להבקיע כמה שיותר ולשחק כמה שיותר במדי הג'אלורוסי. אחר כך נראה מה יקרה ביוני. הזימון שלי למונדיאל תלוי ביכולת שלי ברומא". אבל התכנית של טוני אינה כוללת רק הופעה במונדיאל, היא מרחיקה הרבה מעבר לכך. לרומא, ששילמה עבור העברתו 3.1 מיליון יורו, יש זכות ראשונים לרכוש אותו מבאיירן בתום העונה, וטוני הצהיר כי הוא רוצה להישאר ברומא גם אחרי הקיץ הקרוב. האולימפיקו אינו רק קן חמים עבור טוני, אלא מהווה אכסניה מושלמת עבורו מבחינה מקצועית, ואין קבוצה באיטליה שיכולה לספק ביטוי הולם יותר לכישוריו.

בתקופה האחרונה התקשורת האיטלקית האשימה את רומא, קבוצה שלאורך שנים הציגה כדורגל התקפי מלהיב ושובה עין, ב"קטנאצ'יו", והביקורת על התקפתה התעצמה כשבשלושת משחקיה האחרונים בליגה לא נכבשו שעריה על ידי חלוצים. "טוב שבאת, ככה יכסחו גם אותך ופחות אותי", אמר טוטי לטוני, כשהאחרון נכנס לראשונה לחדר ההלבשה של רומא. גם הוא יודע שעתה, לראשונה מזה שנים, לרומא יש חלוץ מרכזי אמיתי שיקבץ סביבו את הגנת היריבה, יהפוך כל כדור גובה לגול פוטנציאלי וישתמש ביכולת הסיום שלו כדי להפוך את הקבוצה למסוכנת יותר ומצליחה יותר.

"טקטית, נראה רומא אחרת", הבטיח המאמן קלאודיו ראניירי אחרי שקודמו, לוצ'יאנו ספאלטי, נמנע מלהציב בחוד שחקנים גדולים וחזקים דוגמת ז'וליו בפטיסטה, והעדיף את מירקו ווצ'יניץ' המהיר. ברומא יודעים שטוני יכול להיות השקעה מצוינת לטווח ארוך, וכי שיאו רחוק להיות מאחוריו, לכן ראניירי מתכוון לשנות את סגנון משחקם של הג'אלורוסי. טוני אמור לשחק בחוד עם ווצ'יניץ' שיתופקד כחלוץ שני שבא מהאגף, כשמאחוריהם טוטי, רודריגו טאדיי ופרוטה, ואילו דה רוסי ודויד פיזארו מתפקדים בעיקר כקשרים אחוריים. רומא אולי לא תשחק כדורגל יפה במיוחד, אבל תהיה הרבה יותר יעילה ומלאת עוצמה במרכז ובחוד. "טוני הוא שחקן מהסוג שרומא זקוקה לו”, זרח ראניירי עם חתימת העסקה, "הוא חזק מאוד ברחבה, יודע להחזיק בכדור ולחלק מסירות לחברים ויודע לכבוש. כשיש לנו שחקן כמותו, נוכל לשחק עם יותר מסירות ותנועה, הוא החץ החד שמתאים לקשת שלנו".

טוני ידע שהחבר טוטי יפרגן לו, ושלרומא אין חלוץ גדול ברמתו. יחד עם החום והאהבה להם הוא זוכה מהמועדון ואוהדיו, ושיטת המשחק שתתבסס עליו ותאפשר לו לפרוח הודות לכישרונו והתיאום עם שאר האיטלקים איתם שיתף פעולה במדי הנבחרת, כל מה שטוני צריך עכשיו זה להוכיח לליפי שכוחו במותניו. "אני בכושר וחבל לי מאוד שלא שיחקתי נגד יובנטוס”, סיפר העונה, תוך שהוא מטפטף ביקורת כלפי ואן חאל, "רציתי לשחק נגד כמה מהחברים שלי בנבחרת איטליה ושיראו אותי בבית". טוני ידע שלליפי יהיה הרבה יותר קל לעקוב והתרשם ממנו כשהוא מתאמן ומשחק ברומא, ולא נסמך על שידורי טלוויזיה ורשמיו של ואן חאל בבאיירן.

ליפי אינו רק גאון טקטי. ספורים הם המאמנים שמבינים את נפש הספורטאי כמותו, ויודעים להשפיע ולשלוט מבחינה פסיכולוגית על שחקניהם. אחרי היכולת המביכה של אלופת העולם בגביע הקונפדרציות, ליפי הבין שהבעיה הגדולה ביותר שלו - מעבר לחילופי הדורות, הפציעות מהן סבלו שחקני מפתח והכושר הלקוי של חלק מכוכבי 2006 – הוא בחוסר הנחישות והרעב שאפיין את הסקוואדרה אזורה הנוכחית. בחצי השנה האחרונה זימן האיש עם הסיגר כל שחקן ששיחק לא רע בליגה, ושמות כמו פדריקו מרקטי, דומניקו קריסקיטו, סלבטורה בוקטי, מאתיה קסאני, דניאלה גאלופה, אנטוניו קנדרבה, דוידה ביונדיני, ג'אמפאולו פאציני ודוידה סנטון, לבשו לראשונה את המדים הלאומיים. המשמעות: כל אחד יכול להגיע לסגל אלופת העולם. התוצאה: דון ליפי הפך את הכדורגל האיטלקי לשדה קרב, בו מלחמת כל בכל על חולצת האזורי.

אחרי שליפי אמר לאחרונה "אין לי מערכת יחסים מורכבת או מיוחדת עם אף שחקן, אזמין מי שיוכיח כי הוא יכול לרתום את כישרונו האישי לטובת הקבוצה", אפילו אנטוניו קסאנו, שהדון מעולם לא נחשד בחיבה יתרה כלפיו, מאמין כי יש לו סיכוי להופיע במונדיאל הקרוב. גם טוטי, שכבר פרש מהנבחרת ולא שיחק באופן רצוף מזה שנתיים, מאמין שביכולתו לרשום עוד הופעה על הבמה הכי יוקרתית של הכדורגל העולמי, לפני שהוא תולה את הנעליים. בראיון ל"לה רפובליקה" אמר טוטי כי רק באפריל יחליט אם להכין את עצמו למונדיאל או לא, והוסיף: "אם ליפי יקרא לי, אני אהיה בכושר והחברים ירצו – אבוא". הסיכויים של טוני ושל טוטי לרשום הופעה אחרונה בגביע העולמי, תלויים מעכשיו זה ביכולתו של זה. ליפי ואוהדי רומא לא יכלו לייחל ליותר טוב מזה.

יש עוד כמה כוכבים גדולים שרוצים להשתתף בגביע העולם 2010:

דייויד בקהאם - הקשר האנגלי לא נח לרגע זו שנה שנייה ברציפות, ומנצל את פגרת ה-MLS כדי לשחק במדי מילאן ולהרשים את המאמן פאביו קאפלו, במטרה לענוד את סרט הקפטן בדרום אפריקה ולשבור את שיא ההופעות של פיטר שלטון.

לנדון דונובן - חברו האמריקאי של בקהאם ללוס אנג'לס גלאקסי הפך החל מ-5 בינואר לשחקן אברטון, למשך שלושת החודשים הבאים. "בשנה בה יש מונדיאל, המעבר הזה ישמור על החדות שלי", הסביר.

פרננדו גאגו - הקשר הארגנטינאי להוט לעזוב את ריאל מדריד, בה הוא מתייבש על הספסל. בברנבאו הודיעו כי לא ישחררו אותו לאור היעדרותו של מאמדו דיארה, אולם לא בטוח שמדובר בסוף פסוק.

פטריק ויירה - הצרפתי הוותיק נעלם לגמרי באינטר, וצפוי לעזוב בקרוב את סן סירו. מנצ'סטר סיטי וליון מעוניינות בו, והיועץ לנשיא ליון, ברנרד לקומב, הצהיר: "אנחנו מעוניינים בו מאוד, הוא רוצה לשחק במונדיאל והוא יודע שיוכל להגיע לשם רק אם ישחק באופן קבוע".

הולק - החלוץ הברזילאי בן ה-23 רצה לעזוב את פורטו ולחתום בפרמיירליג, מנצ'סטר יונייטד היתה מוכנה לשלם 20 מיליון ליש"ט תמורתו, אך לבסוף נמלך בדעתו ונשאר בפורטוגל מתוך מחשבה שההתאקלמות באנגליה תפגע בסיכוי לשחק במונדיאל.

אמיל האסקי - החלוץ של אסטון וילה מאמין שמקומו בסגל של קאפלו, וחושב שיקבל את דקות המשחק להן זקוק בליברפול, שמעוניינת בגיבוי לטורס.

רוד ואן ניסטלרוי - ההולנדי אמנם פרש מנבחרת הולנד, אבל מפנטז על חזרה למדי האורנג'. אחרי הפציעות שעבר ונוכח הרכש המאסיבי של ריאל מדריד, ברור לו שבגיל 33 עליו לברוח כמה שיותר מהר מהברנבאו כדי לפחות סיים את הקריירה בכבוד. בינתיים, אף קבוצה לא הביעה התעניינות רצינית לגביו.

חסוס דאטולו - הארגנטינאי בן ה-25 לא מוצא את עצמו בנאפולי. סוכנו כבר הודיע שחזרה לבוקה ג'וניורס אינה באה בחשבון, אבל מילאן, סביליה ואספניול מעוניינות ודווקא כן באות בחשבון.

רונאלדו – אמנם לא חלון ההעברות, אבל החלוץ הענק שמככב בקורינתיאנס הצהיר: “אני מרגיש חייל כשמדובר בנבחרת, ורק מחכה שיקראו לי". דונגה, אגב, לא פוסל את הרעיון.