אי טורף

"קורנרבק טוב הוא כמו שחקן פוקר", טוען דארל ריוויס מהניו יורק ג'טס, וכמו בפוקר עליו לבחון את שפת הגוף של יריביו, הלא הם הרסיברים, ולזהות מבעוד מועד את הסימנים המסגירים. האם הרסיבר מטה את כתפיו מעט קדימה במהלך מסירה? האם הוא מתחיל את הריצה שלו לאמצע עם רגל שמאל על הקו? האם הוא מחמם ומגמיש את אצבעותיו לפני שהוא פותח במיאוץ לחמישים יארד ותפיסה, או שמא זו רק הדרך שלו לבלף? וכפי ששחקן פוקר מנוסה יודע לקרוא במהירות את השולחן, כך צריך מגן הפינה לקרוא את המגרש ולדעת כהרף עין מה מבדיל בין רנדי מוס לצ'אד אוצ'וסינקו ואיך בדיוק לנצל את זה לטובתו. אם לשפוט לפי תוצאת המשחק ביום ראשון האחרון, שבו הביסה ניו יורק של ריוויס את סינסינטי של אוצ'וסינקו 0:37, אחרי שבוע ארוך של טראש טוק, בעיקר מצדו של האחרון, נראה שריוויס הוא שחקן הפוקר המוצלח מבין השניים, אלא אם כן יתברר בסוף השבוע שכל זה לא היה אלא תרגיל מתוכנן של מאמן סינסינטי מרווין לואיס, ששמר על הקלפים קרוב לחזה במטרה לחמוק ממפגש פלייאוף עם יוסטון ולפגוש שוב את הסילונים הפעם למשחק בית. אכן, פוקר במיטבו.

ריוויס נולד בשנת 1985 בעיירה אליקויפה בשבפנסילבניה, הידועה גם כמקום שבו גדל והתחנך שנים קודם לכן מייק דיטקה, המאמן האגדי של הדובים משיקגו. ריוויס החל את דרכו בפוטבול בתיכון המקומי, שם הפך עד מהרה לכוכב . לפסגת הישגיו הגיע במשחק הגמר נגד תיכון צפון להיי שבו רשם חמישה טאצ'דאונים, מתוכם שלושה בריצה, החזרת פאנט והחזרה של ניסיון לשער שדה של היריבה, מסירה ל-39 יארד, תפיסת מסירה וחטיפה אחת, והכל כדי להוביל את קבוצתו לקאמבק מהסרטים ולניצחון 27:32 (אחרי שנכשלו מספר פעמים בנסיון להשיג שתי נקודות ולא הלכו על בעיטה). מלבד פוטבול הצטיין גם בכדורסל, ולמרות שהוא מתנשא לגובה של 1.80 בלבד, הוביל את התיכון במשך שנתיים רצופות לזכיה בתארים כשהוא מסיים כקלע המצטיין עם ממוצע של 25.2 נקודות למשחק.

בתום התיכון החליט ריוויס להתמקד בפוטבול וקיבל את ההצעה להצטרף לנבחרת של אוניברסיטת פיטסבורג הסמוכה, שאותה העדיף על פני סטנפורד. בשלוש שנותיו האקדמיות רשם 129 תיקולים, שמונה חטיפות וארבעה ביקורים באנדזון. ב-2006 זכה במהלך השנה בפוטבול המכללות של ESPN , כשבמשחק נגד ווסט וירג'יניה החזיר פאנט של 80 יארד, תוך שהוא מהתל בהגנה, שובר תאקלים ומקנח בסיבסוב לאנדזון. ריוויס ויתר על השנה הרביעית באוניברסיטה ובדראפט 2007 נבחר במקום ה-14 בסיבוב הראשון. המלעיזים יאמרו שאת מיקומו הגבוה יש לייחס לליגה שאוהבת קורנרבקים, כפי שניתן ללמוד מעשרת הדראפטים האחרונים, בהם נבחרו 39 מגני פינה בסיבוב הראשון ו-82 בסיבוב השני, כאשר רק רסיברים נבחרו יותר. הטעם לכך הוא שחוליות ההתקפה בליגה מבצעות מהלכים רבים עם מספר גדול יחסית של רסיברים, ולפיכך מאמני ההגנה מרגישים צורך לעלות לפעמים עם שלושה קורנרבקים ואף יותר כדי להתמודד עם מהירותם של התופסים. מכאן גם התחושה השוררת בליגה, לפיה תמיד יש מקום לאיזה מגן פינה טוב.

אולם הפופולריות של הקורנרבקים לא מפחיתה מגודל ההישג של ריוויס, שמרגע בחירתו הצדיק את האמון שניתן בו. בשנתו הראשונה תיקל 74 פעמים, חטף שלושה כדורים וגרם לפאמבל אחד, והיחידים שהצליחו להגיע לטאצ'דאון במשמרת שלו היו הקליברים טרל אואנס ובריילון אדוארדס, כיום עמיתו לקבוצה. בעונתו השניה רשם ריוויס 45 תיקולים, חטף חמישה כדורים והחזיר אחד מהם לטאצ'דאון, גיוון עם פאמבל וסאק ונבחר בסוף העונה לאול פרו ולפרו בול, שבמהלכו גם חטף כדור אחד שהיה בדרכו לאנקואן בולדין. העונה נזקפים לזכות ריוויס 54 תיקולים, שש חטיפות וטאצ'דאון אחד, והמשחק הטוב ביותר של רסיבר מולו היה של טד גין ג'וניור ממיאמי, עם 57 יארד וטאצ'דאון בארבע תפיסות. יכולת זו זיכתה את ריוויס שוב בבחירה לפרו בול, כך שהוא ועוד שניים מחבריו לקבוצה, אלן פנקה (שזו תהיה הופעתו התשיעית הרצופה) והסנטר ניק מנגולד יזכו בכל מקרה לבקר בעוד מספר שבועות במיאמי.

יכולתו האישית של ריוויס תורמת רבות גם להגנה הקבוצתית הנפלאה של הג'טס, ופותחת בפניה אופציות נוספות, כגון הוספה של שחקנים לבליץ, שחרור שחקני הסייפטי לשמור על שחקנים אחרים במקום להביא עזרה על השחקן שלו והעמסת שחקנים בשמירה האזורית כדי לפתות את הקוורטרבק לזרוק דווקא בכיוונו של ריוויס, פעולה שתסתיים בדרך כלל בחטיפת כדור. אפילו דרו בריס, שהתפרסם בזכות ידו המדויקת וביכולתו למצוא רסיברים עם או בלי שומרים מסביבם, הודה שהיסס לזרוק בכיוונו, בעוד שקוורטרבקים אחרים ויתרו מראש על הניסיון.

חרף הצלחתו, נותר ריוויס צנוע, וכאשר נשאל מיהו לדעתו הקורנרבק האידיאלי, השיב שהיה משלב בין עבודת הרגליים של דיון סנדרס, הראיה של טיי לואו (גם מאליקויפה), המהירות של דארל גרין, הידיים של צ'מפ ביילי והאתלטיות של צ'רלס וודסון. הקורנרבק שלו יידע לעשות הכל: לשמש כצל למהירים שברסיברים, להפריע למסלול ריצתם, לרוץ, לקפוץ, לתקל ולחטוף. לחבריו בג'טס, לעומת זאת, הקורנרבק האידאלי נשמע בדיוק כמו ריוויס, שיש בו הכל מכל, הרבה מעבר למה שמשתקף בסטטיסטיקה, ולא רק בשל כמות המסירות שלא הגיעו ליעדן משום שבדיוק עבר שם בסביבה, אלא העובדה שהוא משתק לבדו בכל משחק את הרסיבר הראשי של היריבה. לא בכדי הוא זכה לכינוי "האי של ריוויס", על שום יכולתו לבודד ולהעלים את יריביו כבמטה קסם. חברו לקבוצה, התאקל כריס ג'נקינס, אמר עליו כי "הרווח היחיד שבלהיות פצוע זה לצפות בבחורצ'יק מתפתח, אני אוהב לראות אותו עובד והייתי משלם כדי לראות אותו משחק".

גם המאמן של "המאפיה הירוקה", רקס ריאן, לשעבר שר ההגנה של בולטימור ומי שנחשב כיום לאחד המומחים ההגנתיים של הליגה, לא מפסיק לדבר בשבחו של הכוכב החדש של התפוח הגדול ולהכתירו כשחקן ההגנה הטוב ביותר עמו יצא לו לעבוד: "אם יש שחקן אחד שאני רוצה שיכסה מישהו כשהמשכורת שלי מוטלת על הכף, הרי זה ריוויס". לאחרונה גם נקלע ריאן לוויכוח שבדרך כלל לא אופייני למאמנים, כאשר התעקש כי ריוויס צריך לזכות בתואר שחקן ההגנה של השנה, ואם זה יקרה, הוא יהיה הקורנרבק הראשון שזוכה בתואר מאז דיון סנדרס ב- 1994.

ריוויס עצמו מייחס את הצלחתו לשיפור שחל בהבנת המשחק שלו. כרוקי, הוא בילה שעות ארוכות מול סרטי פוטבול, אבל לא השכיל ללמוד מהם כיצד לשפר את משחקו, ואילו כיום מספיקה לו שעה וחצי של צפיה בסרטים במסגרת אסיפות הקבוצה כדי לשאוב את כל המידע הדרוש לו , כשהוא מתמקד רק ברסיברים, לאחר שגילה שלמהלכים של הרצים האחוריים הוא מגיב באופן אינסטינקטיבי. בנוסף לחכמת המשחק, ריוויס מצטיין גם בכושרו הפיזי. בכל פגרה, בזמן שרבים משחקני הליגה משתכשכים להם להנאתם במימי הבריכה הצוננים ופארב שוב מודיע על פרישה, ריוויס, שמתאמן יחד עם דונובן מקנאב, מרים גלגלי משאיות ענקיים, מושך מזחלות עם משקולות עליהן ורץ במעלה הרי אריזונה בשיא החום, וכתוצאה מכך כמעט שאינו מתעייף במהלך משחקים. מאפיין נוסף של ריוויס הוא נכונותו המתמדת ללמוד מכל אחד ובכל שלב כיצד יוכל לשפר עוד את משחקו. כך, למשל, שאב השראה מאדריאן ווילסון מהקרדינלס, שהגיע כזכור לסופרבול האחרון, והחל להתאמן בשיטתו, כשהוא לומד כבר בקיץ כל רסיבר עמו הוגרל להתמודד, ומתכנן את אימוניו בהתאם וכך מבטל את יתרון ההפתעה של יריביו.

הסוד הגדול של ריוויס, שאולי יקנה לו את תואר "שחקן ההגנה של השנה" הוא מנהגו לשלוח לסנדרס, ההוא מ- 94',, הודעות על מנת לקבל ממנו "טיפים", בנוסף לאלו שהוא מקבל באופן שוטף מבן דודו שון גילברט, שהיה דיפנסיב אנד במשך שנים רבות בליגה. לכל אלה מוסיף ריוויס גם קורטוב של לוחמה פסיכולוגית. לאחר שעצר את רנדי מוס, שגבוה ממנו ב-13 סנטימטר, במחזור השני על ארבע תפיסות ל- 27 יארד וסיים עם חטיפה, אישר את השמועה שהוא מנהל קרב מוחות עם המצ'אפים שלו במהלך משחקים. על מנת לעזור לעצמו להתרכז בכוכב היריבה ולהוציא את האחרון מריכוז הוא למעשה משמש "כמראה" לאותו רסיבר לכל אורך המשחק. הוא מקפיד לשבת בדיוק מולו על הספסל, נעמד כשיריבו מתרומם על רגליו "ואפילו מלווה אותו לשירותים". ריוויס ניחן בחוש הומור גם מחוץ למגרש, ובעבר השתתף יחד עם כריס דוהון מהניקס במופע סטנד אפ ומערכונים של ספורטאים מניו יורק במועדון מקומי, שם התמקד בעיקר בבדיחות: "I've got you covered". בנוסף יש לריוויס חברת הפקות מוזיקליות בשיתוף עם בן דודו גילברט והוא עצמו מנגן בתופים ואף כותב מילים, כך שאם הג'טס יחוללו נס בפלייאוף, כפי שחוללו בעצם העפלתם למרות "ההישג" של סאנצ'ז, שבעונתו הראשונה כקוורטרבק פותח רשם לחובתו יותר איבודים (20) מטאצ'דאונים (12), יהיה מי שיכתוב עבורם שירי תהילה. אבל לפני כן הם יפגשו שוב את סינסינטי כבר בשבת, למשחק על כל הקופה. אז יצטרכו שני הצדדים לחשוף את כל הקלפים שבידיהם, ואנו נדע אם בכל זאת יש אמת בטענתו של אוצ'וסינקו כי "דארל ריוויס לא יכול לכסות אותי בשקית נייר חומה בפינת רחוב במנהטן בתוך תא טלפון", או שמא ריוויס יזכה שוב לכתוב בטוויטר: "בוקר טוב עולם. בדיוק קמתי מחלום משוגע, אוצ'וסינקו הגיע לאי של ריוויס ונעלם".