הפרעות ריכוז

דורון פרקינס השתהה בצאתו מחדר ההלבשה של מכבי תל אביב בתום משחק היורוליג מול מארוסי. רק סמוך לחצות הציץ החוצה, וכאשר הבין כי ההמולה שכחה וכי מעטים בלבד נותרו בשטח, החל לצעוד אל עבר מכוניתו. ניכר היה כי רוחו לא טובה עליו.

"זה לא קל, אבל אני מנסה להסתגל", השיב כאשר נשאל כיצד מבצע את ההתאמה למעמדו החדש כשחקן רוטציה פשוט, לאחר שנים בהן נחשב לכוכב הבלתי-מעורער של קבוצותיו השונות. "אני לומד מה בדיוק צריכים ממני. אני מניח שהתפקיד שלי במכבי הוא לעשות דברים אחרים: לשחק הגנה, לעזור בריבאונד, להפוך את החברים שלי לשחקנים טובים יותר".

זמן לא רב קודם לכן, בתחילת הרבע הרביעי למשחק, איבד האמריקאי כדור ונזרק מיד לספסל. מארוסי הייתה קרובה, מרחק כמה נקודות, ופיני גרשון התפלץ כאשר פרקינס ניסה לשלוח מסירת קווטרבק שיורטה בקלילות בידי היוונים. אנדרו ויז'נייבסקי חזר לשחק במקומו.

היה זה משחק השיא של ויז’נייבסקי: הוא צלף 20 נקודות, חילק ארבעה אסיסטים, צבר 24 נקודות מדד, וכל זה ב-35 דקות משחק. פרקינס הסתפק בשש נקודות ובשלושה איבודים, ב-12 דקות בלבד.

בשלב זה של העונה אין ספק באשר להעדפותיו המקצועיות של גרשון בעמדת הרכז. ויז’נייבסקי רושם ביורוליג 33 דקות בממוצע – יותר מכל שחקן אחר בסגל. 17 דקות וחצי במפעל שוות לפרקינס רק מקום שמיני ברוטציה. שאלה גדולה היא האם פערי המעמדות הללו מבוססים או מקבלים צידוק כלשהו מתרומתם המקצועית של השניים, כפי שהיא משתקפת מדפי הסטטיסטיקה.

התשובה המיידית לכך היא בשלילה. מוזר ככל שזה יישמע, דווקא פרקינס הוא זה שמתעלה על ויז’נייבסקי בכל קטגוריה סטטיסטית: הוא קולע יותר (0.46 נקודות לדקה לפרקינס, 0.32 נקודות לדקה לויז’נייבסקי), מוסר יותר (0.13 אסיסטים לדקה לפרקינס, 0.11 לויז’נייבסקי), מוריד הרבה יותר ריבאונדים (0.23 ריב' לדקה לפרקינס, 0.08 לויז’נייבסקי), אך גם מאבד יותר (0.08 איבודים לדקה לפרקינס, 0.04 לויז’נייבסקי). ההבדל העיקרי מתבטא בנקודות המדד – פרקינס צובר 0.66 נקודות מדד לדקה (ראשון במכבי), ויז’נייבסקי רק עם 0.36 נקודות מדד פר דקה (לפני אחרון).

ג'רמי פארגו, הגארד הנהדר של הפועל גליל/גלבוע, פגש את הצמד אך לפני מספר שבועות. "ויז’נייבסקי מסוגל לקלוע, אבל פרקינס מגוון יותר", עומד פארגו על ההבדלים בין השניים. "אם תאפשר לויז’נייבסקי מבט פנוי לסל, הוא יכול להיות מסוכן. פרקינס עושה הרבה יותר דברים – הוא תורם יותר בריבאונד, ואקטיבי יותר במשחק ההתקפה".

הפאסיביות הגדולה של ויז’נייבסקי ניכרת גם בנתון הבא: הוא אומנם טועה לעתים רחוקות – למעשה, מבצע פעולה שלילית אחת ל-227 שניות (קצת פחות מארבע דקות), הכי מעט בקבוצה (פישר אחריו עם פעולה שלילית אחת לכל 205 שניות) – אבל מנגד מבצע פעולה חיובית אחת ל-143 שניות בלבד.

כפי שממחישה הטבלה המצורפת, רק דיוויד בלות'נטאל מבצע פעולות חיוביות לעתים רחוקות יותר מויז’נייבסקי (פעולה חיוביות בכל 156 שניות). פרקינס, לשם השוואה, טועה יותר מויז’נייבסקי (פעולה שלילית בכל 166 שניות), אולם מספק למכבי פעולה חיובית בכל 74 שניות – נתון המציב אותו בראש הטבלה בקטגוריה הזו. אלן אנדרסון המושמץ במקום השני, עם פעולה חיובית בכל 90 שניות עגולות.

מדוע זה קורה לויז’נייבסקי? "בסנט פטרסבורג התפקיד של אנדרו היה יותר משמעותי", טוען דיוויד בלאט, שפגש את הרכז אשתקד בליגה הרוסית כמאמן דינמו מוסקבה. "בשנה שעברה היה לו יותר חופש פעולה והזדמנויות. אני חושב שבמכבי הוא רואה את עצמו כאחד שצריך קצת יותר לעזור לאחרים, כאחראי לכך שהיתר יבואו לידי ביטוי, כאשר במקומות אחרים הוא יותר יזם ויותר עשה בשביל עצמו".

בשבוע שעבר, לאחר ההפסד הביתי לקאחה לאבורל, דחה גרשון את הטענות לפיהן פיתחה מכבי תלות מוגזמת ובלתי-מוצדקת בויז’נייבסקי. "אנחנו לא תלויים בשחקן אחד", אמר, "גם בלעדיו היו לנו דקות טובות".

קשה לסתור את דבריו של המאמן. בשלב זה אין קורלציה סטטיסטית בין נתוניו של ויז’נייבסקי לחולשתה הכללית של הקבוצה בהפסדים. עם זאת, העובדה שויז’נייבסקי ואיידסון סותמים יחד עם 65 דקות מתוך 120 דקות שיש לגרשון לחלק בקו האחורי (40 דקות לרכז, 40 לסקנד-גארד, 40 לסמול פורוורד), מותירה מעט אוכל להרבה שחקנים רעבים, שעשויים להתברר כאפקטיביים לא פחות.

הנפגע העיקרי הוא פרקינס, שמעביר את זמנו על הפרקט בין עמדת הפוינט לעמדת הסקנד, ולעיתים, בהרכבים נמוכים במיוחד, יכול להידחק גם לעמדת הסמול.

אבי אשכנזי, מאמנו של פרקינס במכבי חיפה, מתקשה להבין מדוע חניכו אשתקד זוכה לקרדיט מצומצם יחסית, וודאי כאשר מבחינה סטטיסטית עולה תרומתו על זו של ויז’נייבסקי לאין שיעור. "אני חושב שיש לפרקינס אימפאקט חזק מאוד על המשחק", אומר אשכנזי. "הוא מביא איתו בכל ערב את החבילה השלמה, ובניגוד לשחקנים שמתחרים איתו על עמדת הרכז, הוא לא תלוי ביום קליעה. בנוסף, יש לו קילר אינסטינקט. על משחק החוץ הקריטי של מכבי ברומא הוא השתלט בשניים-שלושה מהלכים לקראת הסיום. לדעתי, ככל שיעבור הזמן הצוות המקצועי של מכבי יבין אותו יותר, והוא יקבל יותר דקות".

לפרקינס, אגב, אין במה להתבייש גם ביחס לרכזים אחרים שעברו במכבי בשנים האחרונות (ראו טבלה מצורפת). הוא צובר יותר נקודות מדד לדקה מאשר כל פוינט גארד אחר במכבי של פוסט-השושלת; קולע כמו וויל סולומון, ורק מעט פחות מוויל ביינום; קוטף יותר ריבאונדים מכולם; ומאבד פחות. ויז’נייבסקי, לעומת זאת, קולע יותר רק מוונטיגו קאמינגס, וצובר יותר נקודות מדד מקאמינגס ומביינום מודל 2006/7, אך פחות מסולומון ומביינום מודל 2007/8.

מולי קצורין, מאמן נימברוק הצ'כית, התמודד מול פרקינס עוד כשזה כיכב בברי, לפני שנתיים. קצורין טוען כי השאלה שעומדת בפני גרשון לא נוגעת לויז’נייבסקי ולפרקינס בלבד; משמעותה המקצועית רחבה הרבה יותר. "הצוות המקצועי של מכבי שואל את עצמו מה הוא מעדיף – לשחק עם ויז’נייבסקי ולקבל את אנדרסון ואיידסון, או לשחק עם פרקינס ולקבל את פרקינס", טוען קצורין. "הבעיה היא שויז’נייבסקי לא מספיק יוצר. הוא משחק לרוחב, קצת כמו סדרן עבודה. מצד שני, כשפרקינס על המגרש, המלכוד הוא שאתה בעצם נותן לו את הקבוצה ביד. בהגנה, לדעתי, פרקינס יכול לקחת את מכבי גבוה יותר מויז’נייבסקי".

בשלב זה, מסכימים קצורין, אשכנזי ובלאט, נפל הפור המקצועי על ויז’נייבסקי. הם גם מסכימים כי כל עוד יותיר זה את המלאכה ההתקפית בידי שחקנים אחרים, תמשיך מכבי לקרטע. "ויז’נייבסקי שחקן ממושמע, שעובד קשה, אחד שעושה בדיוק מה שמבקשים ממנו", מוסיף קצורין, "אבל במשחקי הראווה שערכה מכבי מול קבוצות ה-NBA יכולת לראות את ההבדלים בינו לבין פרקינס. ויז’נייבסקי לא עשה הרבה, ודווקא פרקינס עמד יפה מול שחקנים ברמה הכי גבוהה בעולם, בהגנה ובהתקפה, והניע קדימה את הקבוצה".

לא רק במשחקי הראווה הללו נותר ויז’נייבסקי מאחור; כאשר משווים בינו ובין שמונת הרכזים שהופיעו בפיינל פור אשתקד בברלין, מגלים פערים סטטיסטיים משמעותיים (ראו טבלה מצורפת). אומנם רק דימיטריוס דיאמנטידיס מפנאתינייקוס מבצע פעולות שליליות בתדירות נמוכה יותר; אלא שכולם, למעט ג'יי אר הולדן מצסק"א, ביצעו יותר פעולות חיוביות. בממוצע, שבעת הרכזים הבכירים שהופיעו בפיינל פור ביצעו פעולה חיובית בכל 121 שניות, ופעולה שלילית בכל 207 שניות. בשלב זה, ויז’נייבסקי נמצא הרחק משם.

"לי פחות חשוב מה התפוקה הסטטיסטית של שחקן לדקה", אומר דיוויד בלאט בנידון. "המבחן שלי הוא האם הקבוצה מנצחת".

ואילן קצורין מבקש לשים את האצבע על נקודה מקבילה, אם כי מעט אחרת. "מה שחסר גם לפרקינס וגם לויז’נייבסקי זה ניסיון", הוא מסביר. "בתחילת העונה פיני אמר שאלו שחקנים שנלחמו על אליפויות ותארים, פרקינס בברי ובחיפה ו-ויז’נייבסקי ברוסיה ובגרמניה, אבל בעיניי אין מה להשוות את הליגות האלה ליורוליג, שהוא מפעל שונה לגמרי. כדי לנצח ביורוליג צריכים לדעת לעשות דברים אחרים. לויז’נייבסקי ולפרקינס יש פוטנציאל, אבל לא מספיק ניסיון. העניין הוא ששניהם שונים אחד מהשני, ומצד שני גם לא ממש משלימים זה את זה. עד כמה זה טוב, אני לא ממש יודע". הערב, במוסקבה, אולי נקבל תשובות נוספות.

ohad@walla.net.il