מיהו אתלט העשור?

הבעיה של סניה ריצ'ארדס היא מרחק הריצה שהיא מתמחה בו. האמריקאית הזאת הייתה רצת ה-400 מטרים הטובה ביותר בשנים האחרונות, אבל כשמדובר במקצוע עם שיא עולם כל כך עתיק ובלתי שביר, לפעמים הזרקורים פשוט מופנים לאירועים אחרים. ועדיין, בגולדן ליג אהבו מאז ומתמיד את הריצה הזאת, וסניה ריצ'ארדס בלטה במיוחד בעשור הזה בתור מי שהתחלקה בכסף הגדול של המפעל (הג'קפוט) שלוש פעמים, יופי של מאזן בסבב האתלטיקה היוקרתי בעולם.

ריצ'ארדס ירדה כל כך הרבה פעמים מ-50 שניות, אבל לצערה הנתון הזה יכל להרשים רק את מי שמבין באתלטיקה יותר לעומק. כדי לבלוט יותר כלפי חוץ, היא יכולה להתהדר בשתי מדליות זהב אולימפיות וארבע מדליות זהב באליפויות העולם, כולל דאבל באליפות האחרונה בברלין.

הריצה ל-1,500 מטרים הייתה מאז ומתמיד אחת המרתקות והיוקרתיות באתלטיקה, ובדרך כלל אלה ששלטו בה ביססו מעמד איתן בצמרת העולמית של מלכת הספורט. בימינו, כבר לא ממש ברור מי שולט בעולם בריצה הזאת ומשהו ממנה נעלם, אבל בתחילת העשור זה נראה אחרת. הישאם אל גארוז' המרוקאי הפך לממשיך דרכו של בן ארצו האגדי סעיד אוויטה, ושלט ללא עוררין בריצות ל-1,500 ו-5,000 מטרים, כשבתחרויות הקטנות יותר הוא קובע שיאי עולם בקצב ובתחרויות הגדולות הוא עומד בראשן של ריצות טקטיות וקשות במיוחד.

העובדה ששיא העולם המדהים בריצת ה-1,500 (3:26:00 דק') עדיין שייך לו היא כנראה מספיק טובה כדי להציב אותו בדירוג שלנו, אבל לתוצאה הזאת מתווסף דאבל חלומי במשחקים האולימפיים אתונה 2004, ועוד שתי מדליות זהב באליפויות העולם של תחילת העשור. הישאם אל גארוז' פרש בשנת 2006, והשאיר אחריו חור גדול לפחות בכל מה שקשור לריצות למרחקים בינוניים.

יכול להיות שגם להיילה גברסילאסי היה מגיע להיכנס לדירוג הזה, למרות שאת רוב הישגיו הוא עשה בשנות התשעים. במקומו, בחרנו באיש שקיבל ממנו את כל ההשראה, ועשה לא פחות. קנניסה בקלה הוא ללא ספק רץ המרחקים הארוכים הטוב ביותר של העשור הזה, ואת החותמת לכך הוא סיפק באליפות העולם האחרונה בברלין.

הרץ האתיופי המחונן הזה חיכה לפרישתו של גברסילאסי מריצות המסלול, כדי להשתלט על שני המרחקים האולימפיים הארוכים ביותר באצטדיון, הריצות ל-5,000 ו-10,000 מטרים. מאז שפרץ לתודעה באמצע העשור, אף אחד כבר לא יכול היה להתקרב אליו וחוץ מהתארים המכובדים בתחרויות השונות, בקלה גם דאג לשבץ את שמו בטבלת שיאי העולם בשני המרחקים. כל זה קרה כשבמקביל ארוסתו מתה ממחלה, וכנראה שהספורט רק עזר לו להתגבר על הטרגדיה הנוראית.

הטקטיקה שלו לא יכולה להיות ברורה יותר, הוא צמוד לשני מתחריו העיקרים ובדיוק כשנותרים 400 מטרים לסיום הוא פותח מבערים. במשך כמה שנים טובות, לא נמצא אף רץ שיכל לתת לו מענה בהקפה האחרונה, וזה מה שהופך אותו, במקרה הזה, לאתלט מספר שלוש בעשור. בסך הכל, בקלה זכה בין 2004 ל-2009 בשלוש מדליות זהב אולימפיות ובחמש מדליות זהב באליפויות העולם.

אין ספק שמדובר באחת הספורטאיות הגדולות של העשור באופן כללי, והאתלטית הגדולה מכולן. למעשה, הקפיצה במוט לנשים הפכה למקצוע פעיל ואולימפי ממש בתחילת העשור, במשחקי סידני נחשפנו בהתחלה לקופצות כמו סבטלנה פאופנובה, סטייסי דראגילה וטטיאנה גרגורייבה, והקהל הרחב נהנה בעיקר מהשוויון בין המינים (במקרה של הנשים) או מהנתונים הטבעיים של הקופצות.

לא הרבה אנשים האמינו שבזמן כל כך מועט, הקפיצה במוט לנשים תייצר את הקופצת המושלמת, שמגיעה כנראה פעם בדור. בגברים אף אחד לא הצליח להתקרב לביצועיו של סרגיי בובקה, ואצל הנשים די ברור שלא תהיה בעתיד הקרוב קופצת כמו איסינבאייבה, שהתחילה בכלל כמתעמלת קרקע. היו גם כאלה שאמרו שהטכניקה שלה טובה יותר אפילו משל בובקה שנוהג לצפות בה כמעט בכל תחרות. מה שבטוח, לא היה בעולם שום קופץ מוט (ובטח שלא קופצת) ברמה של השניים האלה מבחינת טכניקה.

ורק כדי לסדר את הראש למי שלא ממש עקב אחרי קפיצה במוט לנשים בעשור הזה, ילנה איסינבאייבה השיגה בשבע השנים האחרונות 27 שיאי עולם והייתה גם לקופצת הראשונה והיחידה שעברה גובה של חמישה מטרים. חוץ מזה, היא זכתה בשתי מדליות זהב אולימפיות, עוד חמישה תארים באליפויות העולם (כולל באולמות) ומעדה בפעם הראשונה רק באליפות שסגרה את העשור בברלין - מותר לה.

עם כל הכבוד לאתלטים שעוסקים במקצועות טכניים יותר, ואולי גם עובדים קצת יותר קשה - גם במקרה של מלכת הספורט הבחירה היא קלה. אחרי הכל, מי האמין שהמקצוע שבו אתלט מסויים ישיג שליטה אבסולוטית יהיה דווקא הספרינט ל-100 מטרים, הריצה הצמודה ביותר שיכולה להיות?

יש כל כך הרבה סיבות שבגללן יכתירו כמעט בכל העולם את יוסאין בולט לאתלט העשור, אבל הסיבה העיקרית היא שככל הנראה, בכל סקר שלא יהיה, יותר אנשים יהמרו ויגידו שהאיש המהיר בעולם מסתיר משהו. בשורה התחתונה, כל כך הרבה אנשים חושבים שהוא נוטל חומרים אסורים, וזו המחמאה הגדולה ביותר שבולט יכול לקבל, כי בסך הכל הוא עובר את בדיקות הסמים בצורה סדירה - לפני ואחרי כל תחרות.

כנראה שבולט הוכיח שמבנה גוף כמו שלו, שלא רואים הרבה בריצות ה-100 (עדיין), הוא היעיל ביותר כדי להפוך לחצי אדם חצי צ'יטה, והמבחן הגדול של אנשי המקצוע בעולם יהיה לטפח כשרונות עם נתונים דומים לאלו של בולט בעשר השנים הקרובות. אולי רק אז נוכל לדעת אם הוא באמת תופעה יחודית בהיסטוריה של הספורט בכלל, או קרש קפיצה לאנשים שנשלחו בדרך כלל למגרשי הכדורסל, ולא קיבלו הזדמנות על מסלולי הריצה.

ואם יש מישהו שלא זוכר מה עשה הג'מייקני, שרובנו לא הכרנו לפני שלוש או ארבע שנים: טריפל בריצות הספרינט בבייג'ינג 2008, טריפל בריצות הספרינט בברלין 2009. קיצוץ של 18 מאיות בסך הכל משיא העולם ב-100 מטרים, שבירת שיאו העולמי המדהים של מייקל ג'ונסון בריצת ה-200. אתלט העשור? אולי האתלט הגדול בהיסטוריה?