לזכר ימי התום

משהו שונה עבר על הפועל חולון השבוע, משהו שהצביע על כך שהקבוצה הולכת להשיג את הניצחון הראשון שלה. חילופי ההאשמות ההדדיות בין ההנהלה לבין המאמן נפסקו, באימונים כבר נראה היה שפתאום גם השחקנים החלו להאמין, ואפילו הקהל, זה שכבר הספיקו להגיד עליו דברים כל כך טובים וכל כך רעים, החליט לתמוך במאמן שספג קללות במשך ארבעה מחזורים רצופים. מנגד, אולי מה שהביא את הניצחון היה המלח שפוזר על הפרקט, למניעת עין הרע?

"אנחנו תמיד נתנו 100 אחוז, גם לפני שהקהל דיבר איתנו", מנסה יוני ניר לנתח את ההשפעה של השיחה של הקהל על השחקנים, "עשינו כל מה שאנחנו יכולים. אבל האוהדים באו בשבת, הסבירו לנו כמה המועדון הזה חשוב להם ועד כמה הם אוהבים אותנו, ויכול להיות שזה נגע בנו יותר ממה שהיה עד עכשיו. אין לי ספק שהיה לזה חלק בניצחון".

עמיר עוזי הריח את האווירה, והחליט לבשל לדן שמיר הפתעה בדמותו של רביב פיטשון, שזכה לדקות ראשונות של כדורסל בליגת העל. מאמן לשעבר בליגת העל התבטא על המהלך של עוזי: "כשכל הדברים שאתה מנסה לא הולכים, אז אתה הולך על הדבר הכי קיצוני שאפשר, ופתאום רביב פיטשון גם קולע שלשה. הכל הולך הפוך על הפוך". וכך שחקן שלא הצליח בליגה הלאומית, אחד שכבר התייאשו ממנו לחלוטין, קורע את הפרקט ועושה משון ג'יימס וסם קלנסי בדיחה, עם הרבה הקרבה ולב ענק.

למרות ההצהרות על חזרה למלחמה על הפלייאוף העליון, בחולון מנסים לשמור על פרופורציות. יוני ניר, שצבר 18 הפסדי ליגת על רצופים לפני הניצחון על בני השרון, התכבד בנקודות הקריטיות מהעונשין, וממשיך להאמין בקבוצה. "בסך הכל עשינו רק ניצחון אחד, ואם לא ננצח בהמשך לא עשינו כלום. המצב שלנו לא השתנה, אולי מבחינה מנטלית נבוא עם מצב רוח אחר, אבל אנחנו צריכים להמשיך להשיג ניצחונות".

מלבד הפועל חולון, המנצחת הגדולה של המחזור השמיני הייתה מכבי ראשון לציון, שזכתה בניצחון חמישי מתוך 18 משחקים באולמה הביתי, כשגברה בקלות על עירוני נהריה האומללה. יעקב ג'ינו סיפר אחרי המשחק שכשראה את החמישייה של אפי בירנבוים, תפס את הראש והבין שראשון באה לשחק הגנה אגרסיבית. כשעל הספסל יושב מאיר טפירו, שלא היה בשיאו בתקופה האחרונה, כולם ציפו לזעזוע, ואכן הניצחון הגיע.

טפירו עצמו עלה מהספסל כמו ילד מהנוער. הוא נכנס 6 שניות לסוף הרבע הראשון, ועד הסיום בילה רק שתי דקות על הספסל. הוא קלע באחוזים טובים יותר מהרגיל והראה הרבה יותר מנהיגות. המשחק הזכיר לכולם שלא חייבים לפתוח בחמישייה כדי להיות שחקן גדול או כדי לתת משחק מצוין. "ניסיתי להיכנס ולהשתלב במשחק כמה שיותר טוב, לא חשבתי על זה יותר מדי", הסביר טפירו את המצב החדש שלו, ואת העובדה שברגעים המכריעים של המשחק הוא היה על המגרש רענן יותר ,"עד עכשיו בכל משחק היה לנו חלקים פחות טובים ויותר טובים, גם מול בני השרון וירושלים. אבל אני חושב שחוץ מהרבע הרביעי, ניסינו לשמור על היתרון שצברנו ולא להוריד את הרגל מהגז בהגנה, וזה הדברים שהביאו את הניצחון".

בראשון לציון לא מתכוונים להסתנוור, ויודעים שהדרך כדי להגשים את הציפיות מעצמם עוד ארוכה. "כרגע אנחנו לא נמצאים במקום שאנחנו רוצים להימצא, ומתחילת העונה יש לנו סיבות מקלות, אבל זה לא מפצה אף אחד", יודע טפירו, "אנחנו צריכים להמשיך לעבוד קשה, ולברוח מהתחתית קודם כל. מצפה לנו עבודה קשה מאוד כדי לצאת משם. כרגע אנחנו לא נמצאים במקום שאנחנו צריכים להיות, ואני מקווה שנצליח לחזור לעצמנו".

הנה שיעור מזורז במתמטיקה וסטטיסטיקה. שמונה משחקים שיחקה עירוני אשקלון עד כה העונה בהם השיגה ארבעה ניצחונות וספגה ארבעה הפסדים. ההגנה של אשקלון ממוקמת במקום התשיעי הלא מחמיא בכמות הנקודות אותה היא סופגת. אשקלון רביעית מלמטה רק לשתי סוגרות הטבלה, רמת גן וחולון, וכמו כן לעפולה. אך הנתון שבאמת כדאי לשים אליו לב, הוא כמות הנקודות אותן סופגת אשקלון מהשלוש.

זה התחיל כבר במחזור הראשון מול גלבועגליל, שקלעה מול אשקלון 11 פעמים מ-25 ניסיונות מחוץ לקשת, כשדגן יבזורי הפגיז עם 6 מ-8 (75 אחוז). מאז אותו ערב יבזורי קלע 14 פעמים בלבד מ-39 ניסיונות (29.4 אחוז מאז המשחק מול אשקלון). משחק ההפסד של אשקלון בשבוע שעבר בעפולה נפתח עם מפגן שלשות נדיר של שחקני עפולה, שפתחו את המשחק עם 7 מ-7 מחוץ לקשת, בדרך ל 10 מ-17 בכל המשחק, שהם 59 אחוז. לצורך השוואה, עד למשחק ההוא, עפולה עמדו על 28 אחוז מחוץ לקשת בלבד. בעפולה היה זה ג'סטין דנטמון שפגע 5 פעמים מ-7 ניסיונות (חוץ מהמשחק מול אשקלון דנטמון עומד על קצת פחות מ-30 אחוז מהשלוש) ואף מדהים יותר היה ניר כהן שקלע פעמיים משלוש ניסיונות, כשעד לאותו משחק הוא קלע שלשה אחת בלבד כל העונה.

לא הרבה השתנה במשחק ביום ראשון של אשקלון מול מכבי תל אביב. רביב לימונד טווח 5 מ-5 מהשלוש, וגיא פניני הוסיף עוד 5 שלשות מ-7 ניסיונות, ואשקלון שוב הפסידו. בסיום המשחק גם מורן רוט הודה שישנה בעיה בהגנה של הקבוצה ובשביל לנצח הם יהיו חייבים להשתפר הגנתית. בשבוע הבא תפגוש אשקלון את ירושלים, לה ההתקפה השנייה בטיבה בליגה, ואם באשקלון ימשיכו לשחק בהגנה כפי שהם משחקים היום – קשה לראות אותם חוזרים למאזן חיובי.

אם הניצחון של גלבוע/גליל ועודד קטש על אליצור מכבי נתניה עוד עמד בספק למשך מחצית מהמשחק, הרי שהעליונות של הקבוצה של קטש על החבורה של אריק אלפסי הייתה ברורה. גלבוע/גליל הציגה אתמול (שני) עוד משחק מצוין, שהזכיר את התבוסה שהנחילה למכבי חיפה במחזור השלישי, והראה לכולם שמי שחשב שההפסד לבני השרון היה התחלה של משבר, כדוגמת הנפילה בסוף הסיבוב הראשון של העונה שעברה, טעות בידו, ובקבוצה מתכוונים לשמור על יציבות.

במשחק הראשון של גל מקל בקבוצה היה קשה לבחון את ההשפעות שלו על היכולת של שאר השחקנים, ואת יכולתו בפרט. אחרי שבוע אימונים שבו נכנס לעניינים, אפשר כבר להתחיל להריח את השינוי ברוטציה. מקל נכנס כמחליף ראשון, שיחק 23 דקות, ולמרות שיודע להריץ את הקבוצה לא פחות טוב מג'רמי פארגו ואייזאה סוואן - הוא יהיה הרכז שאליו ילכו בקבוצה ברגעים שקצב המשחק יצטרך להיות שקול יותר. כפי שכולם ציפו, הנפגע העיקרי מהגעתו של מקל הוא גוני יזרעאלי. אם במשחק הראשון עוד דאג עודד קטש להשוות בין דקות המשחק של שני השחקנים ולתת ליזרעאלי להיכנס לפני הגארד החדש - מול נתניה התמונה השתנתה.

יזרעאלי הוא שחקן מוכשר ללא ספק, שיכול להוביל לא מעט קבוצות כרכז ישראלי ראשון, אבל העובדה שגל מקל טוב ממנו אינה ניתנת לוויכוח. במסיבת העיתונאים שבוע לפני הגעתו של מקל אמר יזרעאלי שהוא התבגר, ושהעובדה שגל מגיע אינו מפריעה לו, והוא שמח בכל דבר שעוזר לקבוצה. כעת מגיעה שעת המבחן של הגארד המוכשר. אמנם דקות המשחק שלו ירדו, אך סביר להניח שיהיו משחקים שבו הוא עוד יתרום. אם ימשיך לעשות זאת כמו לפני תקופת מקל, כל הצדדים הרוויחו. במידה שנחזור לראות יזרעאלי זועף על הספסל, הבאתו של מקל תאבד מערכה.

אולם "חסון" בעפולה יארח בשבוע הבא את אחת הקבוצות הטובות בליגת העל, ואם זה לא מספיק, אז את הקבוצה שנמצאת ככל הנראה בכושר הטוב ביותר. מכבי חיפה של השבועות האחרונים היא קבוצה מאוזנת מאוד, כזו שהמשחק הקבוצתי שלה חזר לפעול כמו שצריך, ושהשחקנים שנהנים מאותו פרגון, כמו משה מזרחי ועידו קוז'יקרו, חזרו לפרוח. בחיפה חזרו לחשוב במונחים של העונה שעברה, ובצדק, ואם לא תהיה נפילה דרסטית בכושר, ההישג מאשתקד עשוי לחזור.

אבל ההגעה של חיפה לעפולה היא עוד אחד מהמבחנים הגדולים לקבוצה של אבי אשכנזי. עד כה הגיעו שתי קבוצות צמרת לעפולה, בני השרון ועירוני אשקלון, ושתיהן קיבלו שיעור מרתק על איך לא מגיעים למשחק חוץ. למעט ההפסד הביתי לעירוני נהריה, מוכיחים שחקניו של אלי רבי שהם מסוגלים להוציא מעצמם בבית מעט יותר ממה שהם עושים בחוץ, למרות שני הניצחונות הדרמטיים ברמת גן וחולון. עם ניר כהן שיחזור מהרחקה, והזר החדש ג'ייקוב ג'אקס, ינסו בעפולה להמשיך במומנטום, ואילו בחיפה ינסו לנטרל עוד מוקש, במה שצפוי להיות קרב לא פשוט.