קרם של הגנה

באוקטובר, רגע לפני פתיחת העונה, אירחה מכבי תל אביב את פאנליניוס היוונית, למשחק שהיה מעין ניסוי כלים סופי עבורה. ג'ורג' קצלידיס, עוזר המאמן, זוכר היטב את המשחק הזה. "היו לנו הרבה בעיות, בעיקר עם החילופים האוטומטיים שלהם בהגנה", הוא מספר. "גם אחרי שמכבי ביצעו את הסוויץ' בהגנה (הכינוי המקצועי לחילופי השמירות שמבצעים שחקני הקבוצה המגנה לאחר ביצוע פיק אנד רול, א.ג.), היה לנו קשה להגיע למצבי קליעה נוחים. ניסינו להזיז את הכדור בין כמה שיותר ידיים, אבל בעמדות 2-3-4 היו להם שומרים טובים מדי". מבחינה התקפית הציגה מכבי ערב פושר (78 נקודות), אך ההגנה שלה חנקה את פאנליניוס ותקעה אותה על 67 נקודות. זה הספיק בהחלט.

חודשיים עברו מאז, ומעט מאוד השתנה. המשחק הזה ניבא במדויק את הבאות: אם לא כוללים את חמש דקות ההארכה המשוגעות מהמשחק ברומא, בהן קלעו שתי הקבוצות יחד 36 נקודות, עומדת התוצאה הממוצעת של מכבי ביורוליג על 68:78. צירוף מקרים מוזר? ספק רב. שהרי ההתקפה עדיין צולעת, חורקת ולחלוטין לא מרשימה, אך בהגנה ממשיכה מכבי לספק תצוגות נהדרות – ערב המחזור השביעי ביורוליג היא מציגה את ההגנה החמישית בטיבה במפעל, כשלפניה רק ברצלונה, סיינה, פנאתינייקוס וריאל מדריד. "יש לנו שחקנים שאוהבים לשמור", אומר עוזר המאמן שרון דרוקר. "התאמנו את שיטת המשחק לסגל שלנו, וכולם רואים את התוצאות".

סוכן שחקנים שעבד בקיץ עם מכבי מספר כי הקבוצה חיפשה שחקנים "מגוונים, שיכולים לעשות כמה תפקידים בהתקפה, אבל גם כאלו שמסוגלים לשמור כמה עמדות בהגנה". בכדורסל המודרני שומרים מגוונים מהווים לוקסוס אדיר. למכבי יש כמה כאלו. צ'אק איידסון, אלן אנדרסון, דורון פרקינס – כולם שחקני התקפה משובחים, אך לפני הכל, שומרים מדופלמים, שמסוגלים לשמור על שחקנים בשלוש עמדות (1, 2 ו-3), ולעיתים גם פאוור פורוורדים נמוכים. סטפון לאזמה, לעומתם, יכול לשמור כמעט על כל שחקן – מגארדים זריזים ועד סנטרים כבדים. כשנשאל לאחרונה מהו סוד כוחה של הגנת מכבי, בחר פיני גרשון לציין רק את שמו של הפורוורד הגאבוני. "לאזמה נותן לנו הרבה יתרונות", אמר המאמן לפני שבועיים. "הוא יכול לקבל גארדים בהגנה, מה שאי-אפשר לעשות עם פישר. אם לא הייתה לו בעיית עבירות, הוא היה יכול לשחק הרבה יותר".

פיק אנד רול הפך לכלי הנשק העיקרי בכדורסל המודרני. הוא מתחיל כאשר שחקן, גארד, מחזיק בכדור, ושחקן גבוה חוסם עבורו. כאן העסק מתחיל להסתבך: יש מבחר גדול של תנועות שיכולות להתבצע לאחר שמתרחשת החסימה הבסיסית. פיק אנד רול היה הטריידמארק של מכבי הגדולה ההיא; שאראס, בורשטיין, פארקר, וויצ'יץ' ובאסטון עשו בו שימוש עילאי. כשמשחקים אותו בצורה נכונה, אי-אפשר להגן מפניו. וזה בדיוק מה שקרה אז – במשך קרוב לשלוש שנים אירופה הרימה ידיים. למהלך הזה שתי מטרות עיקריות: ליצור יתרון מספרי לקבוצה התוקפת וליצור מיס-מאצ'ים – חוסר התאמה בין המתקיף למגן (במהירות או בגובה) – כדי שההתקפה תוכל לנצל זאת לטובתה.

ההגנה הבסיסית של פיק אנד רול פשוטה יחסית. לאחר ביצוע החסימה של הגבוה לנמוך, עומדות בפני שחקני הקבוצה המגנה שתי אופציות עיקריות: לבצע חילוף (סוויץ'), או לדבוק בחלוקת השמירות המקורית. כשמתבצע סוויץ', השומר של שחקן הפנים שביצע את החסימה עובר לשמור על הגארד. השחקן ששמר בתחילת המהלך על הגארד, עובר לשמור על הגבוה שביצע את החסימה. לעיתים מחליטות קבוצות לבצע חילוף אוטומטי בכל פיק אנד רול. אחרות מבצעות את הסוויץ' רק במקרים ספציפיים, למשל, כאשר הפיק אנד רול מבוצע בידי שחקנים מסוימים. החלופה המסורתית להגנת המהלך מכונה 'הלפ אנד ריקאבר' – לאחר ביצוע החסימה, מנסה השומר של השחקן החוסם לדחוק אחורה את הגארד התוקף, ומתגלגל בחזרה לכיוון החוסם. בשבריר השנייה הזה משתדל השומר המקורי של הגארד, שעליו בוצעה החסימה, להשתחרר ממנה ולהידבק בחזרה לגארד התוקף.

העובדה שלמכבי גארדים גדולים, שמסוגלים לשמור על שחקני פנים, ואס הגנתי כמו לאזמה, שיכול לשמור גם על גארדים, מאפשרת לה לבצע חילופים בהגנה לאחר כל פיק אנד רול, ולא לשלם על כך מחיר כבד מדי. כאשר מדובר ביריבות ללא שחקני פנים אמיתיים, משתמשים שחקני מכבי בגודל ובאתלטיות שלהם כדי למנוע מגבוהי היריבות סלים קלים בצבע. לאזמה כבר דואג ליתר. "ההגנה של מכבי יכולה לעבוד מצוין בליגה הישראלית, כי זו ליגה של פורוורדים ואין כאן סנטרים אמיתיים שיכולים להעניש את מכבי על הסוויצ'ים", מסביר עודד קטש, מאמן הפועל גלבוע/גליל. קבוצתו היא היחידה שהצליחה לפצח את ההגנה של מכבי, מולה קלעה 91 נקודות – לשאלה כיצד עוד נגיע בהמשך – ועל כן קטש מופתע. "מוזר לי שההגנה הזו עובדת מול קבוצות באירופה. מכבי לא משחקת הגנה בתיאום מושלם, אבל עדיין גורמת ליריבות לצאת מהתרגילים, מהסגנון ומהקצב שלהן. לא ברור איך, אבל עובדתית, זה מצליח להם".

הגנת הפיק אנד רול מהווה חלק ניכר מההצלחה היחסית של מכבי העונה, אולם לקבוצה נשקים נוספים בארסנל הדפנסיבי. מכבי מנצלת את הסגל הארוך כדי לחלק את הדקות בין כמה שיותר רגליים טריות, מה שעוזר לה להפעיל לחץ בלתי-פוסק על מובילי הכדור של היריבות; בעזרת הרבה התלהבות וידיים ארוכות, סותמת את נתיבי המסירה של התקפת היריבה; וכשכבר מצליחים לבקע את הקו הראשון של ההגנה, ממתינים כמה חוסמים מצוינים מתחת לסל. למעשה, מובילה מכבי את היורוליג בכל הקטגוריות הסטטיסטיות המשמעותיות שקשורות להגנה: בחטיפות, בחסימות ובריבאונד הגנה.

צביקה שרף תמיד אומר שאי-אפשר לשחק הגנה טובה – אישית או אזורית – ללא שומרים אישיים משובחים. לאנדרסון, איידסון, פרקינס ולאזמה אפשר לצרף את אנדרו ויזנייבסקי, שלא מפסיק למרר את חייהם של הרכזים היריבים, את דיאור פישר, שיחד עם לאזמה יוצר מטרייה הגנתית בצבע, ואת גיא פניני ויניב גרין, שניזונים מאנרגיות וממלחמה. "הרבה שנים שלא היו למכבי שומרים אישיים ברמה כל כך גבוהה", אומר מאמן בליגת העל. "אין למכבי שומרי פוסט-אפ גדולים, אבל יש לה שחקנים שיודעים לחפות על החיסרון במאסה דרך חוכמה ואתלטיות. בניגוד לשנים קודמות, השחקנים של מכבי עושים לחץ מצוין על הכדור ומונעים אותו מקלעי היריבה. האמת, היא מזכירה לי מאוד את מכבי של עונת 1999/00, שהייתה אולי הקבוצה היחידה של מכבי בעשור האחרון שהתחילה ונגמרה בהגנה", מצרף המאמן את המחמאה האולטימטיבית.

בעיניו, מה שמייחד את מכבי הנוכחית היא האקטיביות ההגנתית שלה. "השחקנים של מכבי תוקפניים מאוד – הם יוזמים, לוחצים, לא נסוגים. הם לא ממתינים להחטאות של היריבה, אלא רוצים להלחיץ אותה ולהוציא אותה מהשבלונה, אם דרך חילופים אגרסיביים בהגנה, אם דרך שמירה כפולה ואם בעזרת חסימת קווי מסירה. כל זה מוביל להרבה החטאות ואיבודים".

כדי להמחיש זאת במספרים צירפנו כמה טבלאות (משמאל), הכוללות השוואה סטטיסטית בין ההגנה של מכבי העונה לעומת העונה אשתקד.

עד כה סופגת מכבי ביורוליג 71.1 נקודות בממוצע, לעומת 80.7 בעונה שעברה. אחוז הדיוק של יריבותיה מ-2 אומנם נשאר דומה (47.9% העונה, 49.7% בעונה שעברה), אך מחוץ לקשת מורידה מכבי את יריבותיה בצורה דרסטית (27.3% העונה לעומת 38.4% בעונה שעברה). ההגנה האגרסיבית של מכבי אולי מקנה ליריבותיה 23.1 זריקות בממוצע מהקו (לעומת 19.6 בעונה שעברה), אך התגמול הוא בגרימת 17 איבודים בממוצע, לעומת 11.8 איבודים של היריבות בעונה שעברה. כפועל יוצא של ההגנה המשודרגת, מתקשות יריבותיה של מכבי לפתח שטף התקפי, והדבר מתבטא בנקודות המדד – אם בעונה שעברה חגגו היריבות עם 86.6 נקודות מדד בממוצע, הרי שהעונה עוצרת מכבי את יריבותיה על 64.3 נקודות מדד בלבד. בימים האחרונים שמו צוות המאמנים של מכבי דגש מיוחד על ריבאונד ההגנה. למרות שמכבי מובילה את היורוליג בקטגוריה הזו, כאמור, הם מאמינים כי יש עדיין מקום לשיפור נרחב: מכבי מאפשרת ליריבותיה לקטוף 12.6 אופנסיב ריבאונד בממוצע – יותר מממוצע הריבאונדים בהתקפה של מלאגה או פרטיזן בלגרד, שמובילות את המפעל עם 11 כל אחת.

בדרך כלל, הגנה חזקה משמעותה משחק איטי ואגרסיבי יותר, ומכאן גם שפחות פוזשנים (התקפות, בעגה המקצועית). אחד הנתונים המעניינים ביותר בהשוואה הסטטיסטית שלנו הוא זה: בעונה שעברה, קיבלו יריבות מכבי 86.25 פוזשנים בממוצע למשחק. העונה, למרות שמכבי קולעת וסופגת פחות נקודות, מספר הפוזשנים של היריבות עלה באופן ניכר, ומגיע ל-94.5 בממוצע למשחק. במכבי מונים לא רק את הליקויים בריבאונד ההגנה כסיבה אפשרית לכך, אלא גם את ריבוי איבודי הכדור (15 איבודים בממוצע).

עם זאת, המדד לאפקטיביות ההגנה הוא אחר. בדקנו כמה מתוך אותם פוזשנים של היריבות הסתיימו בזריקה לסל, מטווח של שתיים או שלוש נקודות; זהו נתון שיכול ללמד על רמת האגרסיביות והאקטיביות של הגנת מכבי. מצאנו כי בעונה שעברה, 71.9% מכלל ההתקפות של יריבות מכבי ביורוליג הסתיימו בזריקה לסל. העונה, רק 64% מתוך אותם הפוזשנים הסתיימו בזריקה. זה אומר שלושה דברים: שמכבי חוסמת הרבה יותר (4.5 חסימות בממוצע העונה לעומת 2.5 חסימות בממוצע בעונה שעברה), אבל בעיקר חוטפת הרבה יותר, ושולחת את היריבות יותר פעמים לקו. העונה, היריבות של מכבי צריכות להזיע כדי לסדר לעצמן מצב זריקה סביר.

אמרנו כי צוות המאמנים של מכבי עושה שימוש מושכל בסגל הארוך שעומד לרשותו. זהו נכס הגנתי מן המעלה הראשונה. למכבי 12 שחקנים, כאשר העונה היטשטשו לחלוטין הגבולות שבין החמישייה הראשונה לשנייה; אם בעבר אהב גרשון לתחזק סגל של 8-9 שחקנים, אזי שהיום הוא משתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו. ביורוליג, רק ויזנייבסקי ואיידסון משחקים למעלה מ-30 דקות בממוצע. שישה שחקנים נוספים (אנדרסון, לאזמה, לאמפה, בלות'נטאל, פישר, פרקינס) משחקים בין 18 ל-25 דקות. גם מעמדו של פניני מתחזק לאחרונה, והוא זוכה ל-12 דקות משחק בממוצע. בכך יישר גרשון קו עם המגמה השולטת בכדורסל האירופאי, לפיה עדיף פיזור דקות המשחק בין כמה שיותר שחקנים על פני ריכוזן בידי קבוצה מצומצמת של שחקני מפתח. "בכל ערב אנחנו מחפשים את ההרכב המנצח שלנו. משנים שחקנים, מחליפים צוותים, עד שאנחנו מגיעים לשילוב הטוב ביותר לאותו משחק", אומר שרון דרוקר. ייתכן כי זו הסיבה לתנודות המשמעותיות שחלות בממוצע הספיגה של מכבי בין רבעים תוך כדי משחק (ראו טבלה מצורפת).

אולי בחסות ההתלהבות והאדרנלין, סופגת מכבי ברבעים הראשונים של משחקי היורוליג 15.6 נקודות בממוצע. ברבע השני והשלישי 20 ו-18 נקודות בהתאמה. הטוויסט הגדול מגיע ברבע האחרון – מכבי, בעזרת החבורה הטרייה שעל הפרקט – נגזרת של הרוטציה הרחבה, כאמור – נועלת את ההגנה וסופגת רק 13.8 נקודות בממוצע. בהתקפה היא מנצלת את עייפות היריבות, ומשיבה עם 20 נקודות. רק בשבוע שעבר התמוטטה לובליאנה ברבע הזה, כשנבלמה על 13 נקודות, לעומת 24 שהמטירה האורחת.

אפי בירנבוים, עוד קורבן שגבה משחק ההגנה של מכבי, סבור כי כל המספרים הללו אפשריים בזכות זהות יריבותיה עד כה. "מכבי עוד לא נתקלה בקבוצות עם קו קדמי רציני, חוץ מויטוריה עם ספליטר ואליהו", משוכנע מאמן הקבוצה לשעבר. "ברמות הגבוהות של אירופה מכבי תפגוש קבוצות עם באלאנס יותר טוב בין הקו הקדמי לאחורי, ואז יהיה לה מאוד קשה". עודד קטש מסכים עם האבחנה הזו. "מול הקבוצות הגדולות של היורוליג, אני לא יודע כמה מכבי תוכל לשמור את הגנת החילופים שלה. היא תשחק מול קבוצות עם גבוהים דומיננטיים, ועם כל הכבוד לפרקינס או לאיידסון, שאולי לא הכי נוח להוריד אותם לצבע ולעשות עליהם פוסט-אפ (משחק גב לסל, א.ג.), מול שחקנים כמו פקוביץ' ובורוסיס לא יהיה להם יותר מדי מה לעשות".

איבנוביץ', זה בשבילך: יש לקטש גם כמה טיפים לספק למאמן המונטנגרי של קאלה לאבורל ויטוריה, לקראת המפגש החשוב הערב בהיכל. "מה שניסינו לעשות מול מכבי זה קודם כל לשמור על תנועה בהתקפה, לא לקפוא, גם אם ברגע נתון אנחנו משחקים לידיים שלהם. ההוראה שלי הייתה לא לעצור את המשחק, בשום מצב", הוא מגלה. "רצינו לשמור על תנועה ועל המשכיות, עם הרבה חדירות והוצאות החוצה לקלעים. הגנת החילופים של מכבי דורשת הרבה מאוד תיאום, שעדיין לא קיים שם. בטח בשלב הזה של השנה, אם היריבות יעשו מולה הרבה תנועה, הן כבר ימצאו את החורים". וגרשון ודרוקר זוכרים היטב שחורים בהגנה הם הלחם של ליאור אליהו.

ohad@walla.net.il