גם ההתקפה הכי טובה מתחילה בהגנה

באמצע חודש ספטמבר יצאה הפועל תל אביב למשחק חוץ קשה בווסרמיל מול הפועל באר שבע. בסיום המשחק, לאחר שהאדומים מתל אביב גברו בלי קושי רב על האדומים מבאר שבע 1:3, נכנס אלי גוטמן לחדר מסיבת העיתונאים. אותו חדר בו גוטמן ידע ימים קשים מאוד, קיבל את המאמן בזרועות פתוחות ובכבוד רב, אפילו אחרי שניצח את הקבוצה המקומית. השאלה "האם יש סכנה כי גוטמן הפך למאמן הכי התקפי בליגה?", סחטה לא מעט צחקוקים נוספים לאוויר, אך מי שהקשיב לתשובה ("תמיד הייתי בעד משחק התקפי, אך יחד עם משמעת טקטית בהגנה. אנחנו בהחלט מציגים יכולת טובה בהתקפה, אבל יש לנו עוד מקום לשיפור בחלק האחורי"),?הבין בדיוק כי גוטמן, למרות החיוך על פניו, רחוק מלהיות שבע רצון ממשחק ההגנה של הקבוצה. גוטמן לא ממש התרגש מכך שכולם מדברים על משחק ההתקפה המרהיב, כי הפועל שלו לא יכולה להרשות לעצמה הגנה כה חשופה. התקפה לא שווה כלום בלי הגנה, בטח לא תארים. חודש לאחר מכן, באמת, הגיעה תצוגת הנפל של הגנת הפועל מול המבורג, ושוב הוכח שאם יש משהו שיכשיל את מטרות הקבוצה בהמשך העונה, הוא ללא ספק החלק האחורי שלה.

מאז אותה תצוגה איומה בגרמניה, משהו בתפיסה הקבוצתית של הפועל השתנה ולטובה. הקבוצה שהסתמכה מתחילת העונה יותר על הצד ההתקפי שלה יותר הבינה כי ללא הגנה קבוצתית ושיפור ביכולת החלק האחורי שלה, משחקים קלים לא יהיו לה. בשבת האחרונה כבר אפשר היה לראות תצוגת תכלית בהגנה: קבוצה גוטמנית טיפוסית שהיריבה שלה, במקרה הזה בני יהודה, שלטה בכדור ברוב שלבי המשחק אבל הגיעה להזדמנות אחת טובה ולא סיכנה כלל את השער. השיפור הזה מתבטא היטב גם במספרים: עד למשחק הביתי מול מ.ס אשדוד במחזור השישי וכולל אותו, ספגה הפועל 15 שערים ב-12 משחקים. מאז ספגה הקבוצה שלושה שערים בלבד בשבעה משחקים. מה גרם לשינוי הקיצוני ביכולת הגנתית של הפועל תל אביב בשבועות האחרונים והאם אותה הגנה יכולה להחזיק את הפועל היום נגד וסלטיק ו-60 אלף צופים? התשובות בהמשך.

לא פעם, הופך אלי גוטמן למושא ללעג על הדוגמאות שהוא מביא לשחקניו מברצלונה. אבל לא פעם זה גם מצליח לו. באותן אסיפות בהן הקרין גוטמן קטעים של אלופת אירופה, הוא ניסה להחדיר קודם לכל לשחקניו מונחים שהם פחות או יותר ישימים לשחקנים מוגבלים יותר. משמע, משחק הלחץ הבלתי מתפשר, בכל בפינה, בכל איזור, שמפעילה בארסה על היריבה. כי לפני הכל, כשבוחנים את השינויים בהגנת הפועל, חייבים להתחיל בהגנה הקבוצתית לפני האישית. גוטמן למד בשנים האחרונות לדרוש אחרת מהשחקנים ההתקפיים שלו לעשות הגנה, וההתעקשות שלו באימונים ששכטר ו-ורמוט ירדפו אחרי השחקן שלהם מגיעה הפעם עם חיוך משני הצדדים. מעבר לכך, יש להוסיף את הצטרפותו של נמניה ווצ'יצ'ביץ' למשחק הלחץ. אם בתחילת דרכו בהפועל לסרבי לא היה מספיק כושר לעזור בלחץ בחלק הקדמי, היום כולם עדים ללחץ שמפעיל הקשר על הקישור האחורי של קבוצות היריב שמונע את הנעת הכדור המסודרת שלהן.

"יש שיפור גדול בהגנה של הפועל מתחילת העונה", קובע מגן הקבוצה בעבר, יעקב הילל. "מי שמכיר את המתודיקה של גוטמן, יודע כי הוא לא מפסיק לעבוד על תיאום בין כל חלקי הקבוצה בנושא ההגנה. במשחקים האחרונים של הפועל רואים עבודה של כל הקבוצה בנושא ההגנתי, כולל ורמוט ושכטר, ואני חושב שזה השיפור הגדול. משחק ההגנה לא מתחיל מההגנה, אלא מהחלק הקדמי וברגע ששחקני התקפה הבינו שיש להם חלק נכבד בעניין, אז הדברים נראים הרבה יותר טוב. מעבר לכך, שלא כמו בתחילת העונה, קיים שיפור ניכר אצל דאגלס דה סילבה, דני בונדר ואביחי ידין. אצל דה סילבה ניתן לראות אותו הרבה יותר שקט היום והוא ממוקם טוב על המגרש, דבר שמשפיע באופן ישיר על הקבוצה. גם דני בונדר מגלה יכולת נפלאה בזמן האחרון והוא הועדף על פני קנדה בצדק כי הוא תורם יותר לצד הגנתי בעוד שקנדה מרבה יותר לתקוף. עוד נקודת מפתח היא המיקום הטוב והסגירות הנכונות של אביחי ידין, שהשיפור בהתמצאות שלו במגרש תרם רבות לשיפור במשחק ההגנה של הקבוצה".

בואו נעמיק טיפה בדבריו של הלל לגבי השלושה שציין. מי שירצה יותר מכולם לשכוח את פתיחת העונה הוא דה סילבה. פרשת הנערה השבדית במלון גרמה לבלם להסתגר בתוך עצמו, להתרחק מהסביבה ולרדת משמעותית ביכולת מהעונה שעברה . באותם ימים, דה סילבה שיחזר בראשו את כל ההצעות מאירופה שיכול היה לקחת והיו מונעות ממנו את המפלה בשבדיה. לרגע אחד דה סילבה הצדיק את שאמרו עליו בכפר סבא – שהוא לא ממש בלם: הקפריזות במשחקו, העימותים עם דדי בן דיין, היציאות עד לאמצע המגרש וחוסר השקט והכיוון בחלק האחורי הזכירו את הימים שאחד, אלי אוחנה, היה זה שהדריך אותו. גוטמן הבין שללא בלם רכש הוא חייב לעבוד עם דה סילבה על כל הליקויים האלה, ולא פעם אפשר היה לראות את המאמן מתעקש באימונים עם הבלם על עמידה נכונה ומיקום מדויק. עשרות שיחות את עמידה טקטית קיים גוטמן עם דה סילבה כי הוא ידע שאם יכולת טובה יחזור גם מצב הרוח של הבלם. את התוצאה אפשר לראות בכל המשחקים האחרונים של הפועל תל אביב. דה סילבה מקרין שקט וביטחון, כמעט ולא תתפסו אותו עוזב את עמדתו בכמויות של בתחילת העונה ואולי הכי חשוב - התיאום עם בן דיין השתפר פלאים.

שלא כמו דה סילבה, שהיה מיועד לתפוס את משבצת הבלם המרכזי בקבוצה מתחילת העונה, המקרה של בונדר קצת יותר מסובך. בתחילת העונה בהפועל סימנו את קנדה כמגן הימני של הקבוצה ובונדר, שחזר מתקופת השאלה בקרית שמונה, היה אמור לשמש כמחליפו. אך לאחר שגוטמן לא ראה סימני רצינות אצל קנדה, החליט שאת הקלפים הוא שם אצל מספר 4. עד לפני כחודשיים נראה כי המאמן לא מאמין בשניים כל כך ואפילו ניסה את ערן זהבי בתפקיד, אך בונדר המשיך להראות עבודה רצינית כפי שגוטמן אוהב, והמאמן חיזק את ביטחונו בשיחות אישיות. הגדיל לעשות זאת גוטמן השבוע כשבסיום המשחק מול בני יהודה ניגש אל המגן ואמר: "יופי של משחק היה לך. אני מאוד מרוצה". "דני הוא השחקן שאלי דרש ממנו את העבודה הקשה ביותר העונה", אומר גורם בכיר בהפועל תל אביב. "הוא היה חייב לשדרג את משחקו בכמה דרגות ואנחנו שמחים שלעבודה הקשה שלו יש פירות בשבועות האחרונים".

אם לדה סילבה ובונדר היתה פתיחה יותר הססנית של העונה, אביחי ידין נראה כמו הפתעת העונה שבדרך. אלא שגוטמן לא הסתפק בכך, גם במקרה של ביברס נאתכו, והמשיך לעבוד איתם על קבלת החלטות נכונה יותר ומיקום חכם יותר. אם בתחילת העונה קיבלנו ידין נחוש שהביא הרבה אגרסיביות למשחק אך איבד כדורים שגרמו להתקפות מסוכנות, כיום ניתן לראות את הקשר נייד יותר, עם משחק פשוט יותר וסגירות נכונות שמקלות על עבודת הבלמים. תוסיפו לשלושה – דה סילבה, בונדר וידין - את העובדה שבן דיין חזר להיראות כמו אותו מגן נבחרת, ותבינו למה הפועל תל אביב ספגה שלושה שערי חובה בשבעה משחקים.

"שלא כמו משחק ההתקפה, משחק ההגנה של קבוצות הוא בהשפעה מוחלטת של המאמן", מנתח אייל לחמן. "שחקני ההתקפה אפשר ללמד עוד תרגילים ולשפר להם את הטכניקה, אבל זה בעיקר תלוי בכישרון הטבעי שלהם. בכל מה שקשור להגנה, למאמן יש השפעה הרבה מכרעת. משחק ההגנה הרבה תלוי בתפיסת מקום נכונה. זו לא רק איכות התרגולים, אלא גם הכמות, ולפי מה שאני רואה בהפועל, הם נעשים בתדירות רבה. זה ייאמר לזכותו של גוטמן ולכן גם ההגנה שלהם, ככל שמתקדמת העונה, נראית מתואמת יותר ובטוחה יותר. אם נסתכל על דה סילבה, למשל, נראה שחקן שהיה משחק לאורך כל השנים כליברו קלאסי. היום אנחנו יכולים לראות שהוא שינה כמעט לגמרי את אופי המשחק ליותר מודרני ומשחק בקו אחד עם באדיר, והבנת המשחק שלו השתפרה והפכה אותו לשחקן הרבה יותר טוב. עוד שיפור שחל בקבוצה, הוא התרומה היותר גדולה של ידין בהחזקת הכדור. העובדה שהוא מעורב יותר בהנעת והחזקת הכדור מוציאה את העוקץ ממשחק ההגנה של היריב ותורמת רבות למשחק ההגנה של הפועל. באופן כללי, עבודת ההגנה, היא עבודה יומיומית באימונים וכפי הנראה גוטמן עושה עבודה יסודית ואינטנסיבית ".