הקלעים שמאחורי הקלעים

אב, טיפוס

בניגוד לשחקנים מבטיחים אחרים, סרחיו יול בחר לצמוח דווקא בסיר הלחץ של ריאל מדריד. לא פלא שמסינה כל כך מחזיק ממנו

יהונתן אליהו

אם הולכים אחורה, אי שם לשנת 2004, מעט מאוד אנשים ניבאו לסרחיו יול (22, 1.92 מ') את המעמד בו אוחז כיום, בגאון, בגאווה ובצדק. יול אמנם אותר לנבחרת הנוער של ספרד, שזכתה במדליית זהב, אך שם שימש כרכז שלישי בלבד ברוטציה, ותפקידו כלל יותר נפנופי מגבות מניהולי פיק אנד רול. והנה, חמש שנים חלפו עברו, ושמו של יול אינו זר לחובבי הכדורסל, אפילו כאלה שלא מגדירים עצמם כעכברי כדורסל אירופאי. הגארד התזזיתי משחק מזו העונה השלישית בריאל מדריד בהצלחה יתרה, אבל זו לא סיבה לשכוח את המסלול הלא קונבנציונלי במיוחד שעבר בדרכו לפסגה.

יול החל לשחק כדורסל כנער, הרחק ממרכז ההתרחשות של הכדורסל הספרדי, בעיר הולדתו מחון הממוקמת באיים הבלריים. גם כשכיכב שם, יול לא הצליח למשוך את תשומת ליבן של מחלקות הנוער המובילות בספרד, וב-2003 הסתפק במחלקת הנוער של מנרסה הקטנה יחסית. את השנתיים הראשונות שלו בילה בקבוצת הבת של מנרסה. רק שנתיים מאוחר יותר עבר הרכז האתלטי למרכז היחסי של הבמה, כשהתגלה באותה אליפות אירופה לנוער ככישרון שווה לשים עליו את העין.

בעונה העוקבת עשה יול את הופעת הבכורה בליגה הבכירה עם מנרסה, כששיחק פה ושם לפרקי זמן קצרים. לקבוצה שלו זה לא הספיק, אלא שעל אף שמנרסה ירדה ליגה בסיום אותה עונה, ההייפ סביב הרכז הצעיר שלה הלך והתרחב; עד כדי כך שריאל מדריד הגדולה רשמה לעצמה במחברת תזכורת לגבי הילד ואכן, במאי 2007 סרחיו יול חתם לשלוש שנים במדי קבוצת הפאר הספרדית, והפך למדרידיסטה. המשימה לא הושלמה, אבל היא בהחלט התחילה.

עוד בוואלה! NEWS

"עם כל הקושי של הקורונה, דווקא בתקופה הזו החלטתי להתחתן ולעשות ילד"

לכתבה המלאה

מטמורפוזה בסיר לחץ

במציאות של השנים האחרונות, ההתפתחות של יול בקבוצה בעלת שאיפות כמו ריאל מדריד מהווה סוג של אנטי-תזה כלפי מקרי העבר הרבים, ויכולה להוות דוגמא להרבה שחקנים צעירים אחרים ביבשת. נקודת הפתיחה של יול בריאל לא היתה מי-יודע-מה: הוא הגיע לסיר הלחץ ההיסטרי והתובעני הישר מהליגה הספרדית השניה, בלי ניסיון בוגרים של ממש, ואנחנו מדברים כאן על אחת הליגות הטובות ביבשת, כן?

אלא שיול, בניגוד לשחקנים צעירים אחרים שהיו מנצלים את הצעד קדימה כדי לקחת שניים אחורה, נענה לאתגר וצמח מלמטה. הוא קנה את מעמדו בדם, יזע ודמעות, תוך מקסימום ניצול הזדמנויות, ושיפור מתמיד תוך כדי תנועה. הוא חיכה בשקט לקריאה מהמאמן חואן פלאסה, והוכיח בכל פעם מחדש שהוא שווה דקות משחק – בגלל כשרונו הגדול, אבל בעיקר בגלל האופי והרעב.

הרכז הצעיר פרץ לתודעה רק כמה חודשים לאחר שהגיע למדריד, באוקטובר 2007. הבלאנקוס פגשו אז את טורונטו ראפטורס למשחק קדם עונה ויול, שקיבל הזדמנות במשחק הראווה, ענה עם 17 נקודות מצוינות (כולל ארבע שלשות) שהובילו את הספרדים לניצחון מפתיע, 103:104. קצת לפני כן הוא היה בורג מרכזי בזכייתה של נבחרת ספרד במדליית הכסף באליפות אירופה לנבחרות עתודה, עם 12 נקודות באחוזים טובים ושלושה אסיסטים לערב. "ברוב הנבחרות הצעירות יול לא בלט, אבל בעתודה הוא היה אחת הסיבות שספרד הלכה רחוק. הוא היה המנהיג של הנבחרת הזו", נזכר פרשן הכדורסל ירון ארבל, שעוקב מקרוב אחר אליפויות הגילאים באירופה. בגמר אותה אליפות, מול סרביה, היה יול היחיד שתפקד עבור הספרדים, עם 24 נקודות גדולות שלא הספיקו מול מילוש טאודוסיץ' ומילנקו טפיץ', שחגגו עם הזהב. אל דאגה, הוא עוד ישיג את הנקמה בהם.

על אף ההפסד הכואב, היכולת הטובה בנבחרת הבהירה את שעתיד לקרות. בהמשך עונת 2007-2008 יול הצעיר אמנם עדיין תיפקד כרכז שלישי ברוטציה אחרי ראול לופז וקרם טונצ'רי, אבל ההגנה הטובה שלו הקנתה לו מקום משמעותי ברוטציה, גם אם לפרקי זמן לא ארוכים במיוחד. בעונה שעברה ניצל יול את הפציעה של פפה סאנצ'ז כדי לבצע את הפריצה האמיתית לה ייחלו במועדון הפאר וציפו, והציג יכולת נהדרת - הפעם גם ביורוליג.

מי שראה אותו במשחקים רבים בעונה שעברה לא יכול היה לנחש שמדובר בילד בן 21. יול השתפר מאוד בכל הקשור לקבלת ההחלטות ושמירה על הכדור, וסדרת המשחקים המצוינת בטופ 16 (שכללה בין היתר 18 נקודות בניצחון הגדול בסופר-קלאסיקו מול ברצלונה, ו-13 חשובות בניצחון על מכבי ת"א), רק הדגישו את השיפור הענק. הבלאנקוס הבינו את גודל היהלום, ומיהרו להאריך את חוזהו של יול בשנתיים נוספות, אקט שקצת הרחיק קבוצות NBA שניגשו לבחור בו בדראפט האחרון.

השילוב של הארכת החוזה עם ההרגשה כאילו הרכז הספרדי לא ממש מראה עניין מיוחד לעבור לליגה הטובה בעולם הביא לכך שיול נבחר, בסופו של דבר, במקום ה-34 של דראפט 2009 על ידי דנבר, שמכרה את זכויותיו ליוסטון תמורת 2.25 מיליון דולר (סכום שיא עבור שחקן שנבחר בסיבוב השני). את הקיץ המוצלח מבחינתו קינח במדליית זהב ביורובאסקט עם נבחרת ספרד, כשבגמר, מול אותם טאודוסיץ', טפיץ' וסרביה, הוא סיים עם תשע נקודות מלאות אנרגיה מהספסל. הפעם יול חגג, והסרבים נשארו עם המחמאות בלבד. סגירת מעגל? אתם אמרתם.

סופר סאב

יום חמישי שעבר. ריאל מדריד מפגרת, עמוק בתוך הרבע האחרון, מול מילאנו אל מול קהל ביתי מאוכזב מאוד ב"ויסטלגרה". כשבאוויר מרחף הפסד מביך לקבוצה האיטלקית החלשה, מעלה אטורה מסינה, מאמן הבלאנקוס, את יול מהספסל. לוח התוצאות מראה שלוש נקודות יתרון לאורחים האיטלקים, שלוש דקות לסיום. הוובוס של הרכז הצעיר מתגלים במלוא הדרם, ובשתי הדקות הבאות הוא קולע שלשה עם באזר 24 השניות, סל ועבירה בהתקפה הבאה וסל נוסף בחדירה מיד לאחר מכן. שמונה נקודות רצופות, היחידות שלו במשחק. מהפסד משפיל בהתהוות, ניצחה ריאל מדריד את המשחק 69:82, ולאף אחד לא היה ספק מדוע זה קרה.

יול, כפי שהבנתם, הוא האס של מסינה מהספסל. מהרגע הראשון שחתם המאמן המופלא בבלאנקוס, היה ברור כי הרכז יתאים אליו כמו כפפה; מסינה תובע הגנה חזקה ואינטנסיביות מירבית משחק-משחק, דקה-דקה? יול חי על הדברים האלה. ריאל מדריד אמנם עדיין בשלב ראשוני של התחברות, אבל כבר עכשיו היא מתחילה לקבל צורה של קבוצה-של-מסינה: למעט משחק הפתיחה ביורוליג מול חימקי, אף קבוצה לא עברה מולה את מחסום 80 הנקודות, בשתי המסגרות. כמקובל אצל קבוצות של מסינה, לצד הגנה קשוחה מקבלים גם התקפה חכמה ויעילה, ואין זה פלא שריאל מובילה את היורוליג באחוזים מהשדה ובנקודות מדד. יול עצמו משתלב מצוין בתוך המארג הזה. ערב המחזור השישי של היורוליג הוא עומד על 9.6 נקודותו-3.4 אסיסטים פר ערב, כולל אחוזים דמיוניים מהשדה עבור גארד (78% לשתיים, 50% מהשלוש). כל זה ב-20 דקות משחק בלבד.

ערכו המוסף של יול בסגל הנוכחי טמון בעובדה שהקו האחורי של מסינה מורכב משחקנים בני 30 לפחות, חלקם – פריג'יוני ובולוק, לצורך העניין - כבר מעבר לשיא. בעונה ארוכה ואינטנסיבית כמו זו שעתידים הבלאנקוס לעבור יול, שחגג 22 לפני שבועיים, הוא הדאגה האחרונה של מסינה בקו האחורי, לפחות בהקשר זה. "הקו האחורי של ריאל לא מבריק ולא צעיר. יול הוא האנרג'ייזר היחיד בקו האחורי", מנתח ירון ארבל.

ואכן, יול עולה למגרש, משנה את קצב המשחק והופך מומנטומים לטובת קבוצתו. כשהוא נכנס לפרקט ריאל מעלה הילוך, וכשהוא רץ במגרש הפתוח קשה מאוד לעצור אותו. יתרון נוסף של הרכז הוא הקריאטיביות שלו, והיכולת לשבור הגנות בחדירה – דבר שהגארדים המדרידאים האחרים לא ממש יכולים להתגאות בו, אולי להוציא את רימאס קאוקינאס.

פסטיבל ריקי רוביו קצת השכיח את העובדה שבשקט בשקט, גדל רכז ספרדי שהוא החבילה השלמה. ליול יש מה שצריך בשביל לשחק בנ.ב.א - כולל אתלטיות מרשימה ביותר. בריאל מדריד, אם כך, מקווים שבניגוד לרוב הכישרונות האירופאים הגדולים של השנים האחרונות, יול לא יחצה את האוקיינוס לפני שהטביע חותמו על היבשת הישנה. כרגע, מילת המפתח עבור יול היא דרך: אותה דרך שהביאה אותו למעמדו הנוכחי, סללה עבורו את הדרך קדימה. ואין מה להגיד, הדרך הזו ורודה כמעט מכל כיוון שמסתכלים עליה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully