וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקלאסיקו האמיתי

28.11.2009 / 9:00

מי שמחפש שטיח אדום וכוכבים הוליוודיים ימצא אותם במשחק הנוצץ בין ריאל לברצלונה. מי שמחפש מאבק בין גישות וקרב על טובת הכדורגל יעדיף את המשחק בין ארסנל לצ'לסי. פז חסדאי מתכונן לסוף שבוע מתיש

הגרלת המשחקים לסוף השבוע הקרוב הציבה בפני אוהד הכדורגל העולמי משימה קשה ומאתגרת. רצף כזה של משחקים מאפיין רק ימים מטורפים ואינטנסיביים של מונדיאל ואולימפיאדה, והאוהד הממוצע נדרש לשבת ארוכות מול לוח האירועים, לגרד בראשו, לכחכח בגרונו, ולתהות איך לעזאזל הוא יצליח לעמוד בנטל הנפשי הזה. ביום ראשון, למשל, לא תהיה לנו ברירה אלא לזרוק הכל, להקריב את חיינו הפרטיים, ולהתמסר אל השידורים הטלוויזיוניים. ב-15:30 יחל לו הדרבי של ליברפול, ב-18:00 ישחקו בלונדון צ'לסי וארסנל, ומיד לאחר מכן, כבר ב-20:00, ייפגשו להן ריאל מדריד וברצלונה לקרב המסקרן של השנה. עומס שכזה הוא אומנם מרגש ומלהיב, אך גם כמעט בלתי נסבל. כמובן שערב הכדורסל של ישראל ייאלץ להידחק הצדה, טורניר המאסטרס בלונדון יזכה רק לזפזופים נדירים, מחזור הפוטבול יישכח כלא היה, וגם המאבק בין הפועל עכו לרעננה יימחק מהזיכרון. אין ספק, למעמסה שכזו נדרשת תוכנית מוקדמת.

מצער שהכל נוחת עלינו בבת אחת ללא התראה. על פניו נדמה שעלינו לבוא בתלונות אל ההוא שם למעלה, משבץ המשחקים המרכזי שבחר לקבץ את כל האירועים ליממה אחת גדושה, אך למעשה לא נותר לנו אלא להאשים אך ורק את עצמנו: מלכתחילה חובה היה עלינו לסקור היטב את לוח השנה, להתארגן לכך מראש, להזמין צימר לסוף השבוע, לסגור טלפונים, לנתק מחשבים, ולאפשר לעצמנו לצלול לעולם שכולו טוב, כי אחרת נגזר עלינו להסתפק רק במשחק אחד או שניים, ולחוש תסכול ותחושת החמצה. אך אין טעם לבכות על חלב שעומד להישפך. עלינו להתעשת מהר ולטכס עצה, ואלו הרגעים בהם עלינו לעבור שוב על לוח המשחקים, ולבחון היטב באילו אירועים נצפה בשקיקה ועל אילו נוותר, איפה כדאי לתת פוש אחרון ואיפה חובה עלינו להיאלץ להתפשר. קדימה, לעבודה.

אנדי רם עם מקס מירני. Julian Finney, GettyImages
לסוף שבוע ספורטיבי עמוס שכזה יש להתכונן כיאות. עם כל הכבוד לאנדי רם, יש לנצל היטב את הזמן ולהתמקד באירועים ספורטיביים/GettyImages, Julian Finney

כך תכינו את הקרקע

ראשית, לפני שדנים בלוח הזמנים של יום א', יש לקחת בחשבון את התשישות הסטנדרטית של היום הראשון בשבוע. כידוע, אין מדובר רק בשביזות המוכרת של החזרה לעבודה אחרי "מנוחת" סוף השבוע, כיוון שרבים מאיתנו חשים לא פעם כיצד צ'רלטון וערוץ הספורט הפכו את שבת ליום עבודה מפרך לכל דבר. לכן הפעם אסור להעמיס יתר על המידה בשבת, ולברור היטב את האירועים כדי למנוע תחושת שובע וגודש. אין ספק שיש להקפיד על מנוחה מוחלטת בשעות הבוקר, ולוותר על השידורים הישירים מאליפות העולם בהרמת משקולות. מאחר שהמשחק הכי מסקרן של השבת לא משודר – הדרבי הפתח תקוואי הלוהט - חובבי הרכילות יוכלו להתמקד בקאמבק של אברהם גרנט, ומעריצי הפרובינציה יתמקדו בדרבי הקטן של תל אביב בין הפועל לבני יהודה. אבל רק משחק אחד חברים, אולי שניים, לא יותר. היזהרו.

הפעם גם אין טעם להתרכז בשאר אירועי הכדורגל העולמי. הליגה הצרפתית והבונדסליגה ייאלצו לחכות ליום אחר. גם על טניס זוגות אין מה לדבר, אלו ימים של ספורט אמיתי. ואנא, בלילה שבין שבת לראשון אל תתפתו לשידורי פוטבול מכללות ב-ESPN או להוקי בפוקס, וגם את ערבי הקרבות ביורוספורט אפשר הפעם להזניח. את הרגעים הללו, כמו את כל השבת, יש להקדיש לזוגיות ולשאר יחסים בין אישיים, כדי להכין את הקרקע ליום ראשון. המהדרין אף ימליצו לאכול בערב את הפסטה המסורתית, ולו רק כדי להתחזק לקראת המאמץ. מצפה לכם יום קשה.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

כולנו בעד ארסנל

ההתכווננות כולה חייבת להתמקד לקראת שמונה בערב, ריאל נגד ברסה. אולי הפרומואים מוגזמים, אולי ההייפ מופרז, ואין ספק שכזו התגודדות של כוכבים יוצרת תחושה שכבר אין מדובר במשחק כדורגל גברי וקשוח אלא בסרט קולנוע הוליוודי נוצץ – אך עדיין, העבר והמסורת חזקים מהכל, וכשהמדים הלבנים פוגשים בפסים הסגולים-אדומים הכל נשכח, וזה עדיין הדרבי הקלאסי של אירופה, אולי הדרבי הקלאסי של העולם.

ולמרות זאת, מבחינת רבים המשחק החשוב של סוף השבוע ייערך בלונדון, בין צ'לסי לארסנל. אולי יהיו בו פחות כוכבים, אולי עיני העולם יהיו נשואות לסלבריטאים שיצעדו על השטיח האדום בקאמפ נואו, אך נדמה שהמפגש בין הכחולים לתותחנים הוא קרב על טובת הכדורגל. ארסנל וצ'לסי מייצגות בשנים האחרונות גישות שונות לחלוטין, ובעוד צ'לסי עדיין סובלת (ובצדק) מתדמית נובורישית שמתבססת על רכש מוגזם ומדימוי של קבוצה טקטית קשוחה ואפורה (הודות למאמנים כמו מוריניו, גרנט ואנצ'לוטי) – ארסנל היא שכיות החמדה של הכדורגל. זו לא רק ההתעקשות (היחסית) של ונגר שלא להיכנע לתכתיבי השוק המטורפים, זו בעיקר המחויבות לסגנון התקפי ושובה העין, והתחושה שמדובר בקבוצה אמיתית ששוויה גדול בהרבה מסך חלקיה.

מבחינת רבים ונגר נתפס תמיד כצרפתי שחצן וכבכיין סדרתי, אך בשנים האחרונות ארסנל שלו היא הבשורה הכי חיובית בכדורגל העולמי, קבוצה שהצלחתה אמורה להיות אינטרס של כל שוחרי המשחק. כשלוקחים בחשבון שניצחון של צ'לסי יגדיל את הפער שלה בפסגה ויוציא את ארסנל מהמירוץ, אין ספק שהעולם כולו צריך להתאגד מאחורי התותחנים ולהחזיק להם אצבעות. וזו, רבותיי, המשימה הכי חשובה שלנו בסוף השבוע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully