יום שבת, יס דוקו, 23:50: השרירן ואני

סרט משעשע ומחמם לב על יחסי אב בודי-בילדר ובנו. בכל יוני, ביל פרידמן בן ה-59 מסיר שערו בשעווה, עוטה על גופו את הבגד-ים הקטן ביותר שאפשר לדמיין, מרסס עצמו בנדיבות בברונזה ואז עושה את דרכו אל הבמה. שם יפגין לראווה את שריריו המרשימים בפני קהל של מאות אנשים. ביל הוא אלוף העולם לשעבר בפיתוח גוף תחרותי בקטגוריה של גילאי 50-60. הוא נחוש להשיב לעצמו את התואר.

במאי הסרט, בריאן פרידמן בן ה-26, הוא בנו של ביל. ביל לא היה בסביבה מאז שבריאן היה תינוק. במהלך שני עשורים הם כמעט לא בילו זמן ביחד. לבריאן רגשות מעורבים כלפי אביו, בעיקר שליליים, כולל מבוכה קשה לגבי אובססיית הגוף של אביו. בריאן מתעד את הניסיון של אביו לחזור לפסגה. איכשהו, בין הרמת משקולות בג'ים, סשנים של שיזוף, לבין קניות של תלבושות לתחרויות וסיגריות חשאיות – שני הגברים לומדים להכיר זה את זה ואולי אפילו להבין אחד את השני. בהומור וברגישות, מביא הסרט מסע לתוך תת-התרבות הזו, של בודיבילדינג גריאטרי, כמו גם ניסיון של בן מנוכר ומרוחק לגלות מיהו באמת אביו – תוך תקווה שיצליח ללמוד לאהוב ולכבד אותו בפעם הראשונה.