גיא לוי מביט מהצד על מה שקורה לנבחרות הצעירות של ישראל, ודואג. מאז ההישג שלו עם הנבחרת הצעירה (אליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2007) קרו לא מעט דברים שמעלים סימני שאלה בנוגע לממשיכי דרכו: השחקנים הצעירים של אותה נבחרת כישרונית נעלמו, הצעירים החדשים שמוכיחים בשלות בליגה לא מוכיחים את עצמם בנבחרות, ונבחרות הנוער של אחרי עידן זלצר ממשיכות לקרטע.
"תראה מה קרה לנבחרת הבוגרת כשהעלו שחקנים מוקדם מדי", אומר לוי, "לא מעט שחקנים שהצליחו באולימפית הוקפצו מוקדם מדי לבוגרת. קח לדוגמה שחקן כמו בן סהר. הנסיגה שלו הייתה קשה, ממש דרמטית. אפילו בצ'לסי הופתעו מכך. הוא ירד ברמה, הגיע בסוף לקבוצה בליגה נמוכה, ואם לא היו לו סוכנים שידעו לשלוף אותו משם בדרך חכמה, לך תדע איפה היה היום. מליגה שלישית הוא הגיע לספרד, ממש הצילו אותו. מי אשם בזה? אנחנו, אלה שממהרים לכתוב עליהם בעיתון מוקדם מדי. הם מאבדים כיוון. ילד בן 18 הופך לכוכב שביט, זה מטורף בשבילו, הם לא יודעים להתמודד בגיל הזה, מאבדים עשתונות".
אל תפספס
"הנבחרת שלי הייתה פחות מוכשרת"
שלא תטעו. לגיא לוי יש הרבה ביקורת על הדרך, אבל את מוטי איווניר, מחליפו בתפקיד, הוא לא מבקר. להפך. "אני חושב שהוא ממשיך את הדרך בצורה טובה. אין לי הרבה טיפים בשבילו. הוא מכיר את העבודה מול נבחרות כמו מונטנגרו ובולגריה הרבה יותר טוב ממני. לפחות היום. מה שבטוח זה שהנבחרת שלו הרבה יותר מוכשרת מהנבחרת שאני אימנתי".
- ויש עוד הבדל אחד שמיד שמים אליו לב. היום השחקנים משחקים בקבוצות שלהם, אצלך זה פחות הורגש. אתה יכול להשוות בין הנבחרות?
"כיום הנבחרת האולימפית שלנו היא מותג בכל אירופה. היא הייתה בדרג 4, אחרי קמפיין שסיימה בו במקום הרביעי, אפילו אחרי קפריסין, והצלחנו להביא אותה לדרג 2, על סף דרג ראשון. זה אומר למעשה שכל ההגרלות עכשיו יותר נוחות. הנבחרת הזאת יצרה כוח הרתעה, אחרי הניצחון על צרפת פחדו ממנה בעיקר בבית אבל גם בחוץ. דווקא הנבחרת שהייתה בקמפיין שלי פחות מוכשרת מהנבחרת שבאה אחריה, עם נאתכו, כיאל ובוזגלו. הנבחרת של היום היא אחת המוכשרות אי פעם".
- אז אתה בטוח שהם צריכים לעלות לאליפות אירופה.
"היום בוזגלו לא משחק, אבל יש נבחרת עם תמוז, סהר, כיאל, אלמוג כהן, עידן ורד, רואש, וזה עוד בלי דור מלול ותמיר כחלון שלא בסגל. יש לה שוער ראשון מבית"ר, אתה קולט? יש לה הרבה כישרון, וזה רק הולך ומתעצם. מאז הנבחרת של אליפות אירופה, השנתון נהיה יותר מוכשר משנה לשנה, וזה אומר שמגיע קרדיט לאנשים שאימנו את נבחרות הנוער".
- והנה הגענו לפיטורים של זאב זלצר.
"תראה, היה פה ניסיון לרענן אחרי הרבה שנים. באותה מידה שהפסיקו את עבודתו יכלו גם להמשיך. המחשבה הבסיסית הייתה שגויה. בינתיים זה לא נראה הכי טוב, חייבים להסכים על זה. הדור מוכשר, אבל הנבחרות הצעירות יותר שלנו נראות פחות טוב. הייתה לזלצר חשיבות מאוד גדולה, הוא תרם הרבה מאוד. זאת עבודה מאוד קשה, אתה צריך לעבור במגרשים, לנדוד ולראות משחקים, לזהות שחקנים ולהביא אותם, כשברור שהרוב יגיעו מהקבוצות הגדולות, כמו מכבי חיפה והתל אביביות. יש כאן הרבה שעות עבודה. אחר כך צריך להביא הרבה ניסיון מאירופה, יש משמעות גדולה להפנמת דפוסי התנהגות של הנבחרות הגדולות, לניסיון ליצור שיטת משחק מאורגנת בהתאם לצרכים. את זה עשו בצורה יפה. רואש, למשל, עבר הרבה משחקים באירופה, וזה דבר שמעניק יתרון לנבחרת הנוכחית. הרבה בזכות זלצר קיבלתי שחקנים רציניים, מבחינת התנהגות הם תמיד שמרו על מסגרת. זה היה מרשים".
אל תפספס
מה קרה לנבחרת ההיא?
- היום השחקנים האלה פחות מרשימים. לאן נעלמו שחקני הנבחרות שלך - טגה, אלמדון, סרור, מליקסון? אף אחד לא הפך לכוכב בליגה. מה התפספס?
"ראיתי את נבחרת הכדורסל בזמנו, אותה נבחרת אולימפית שהגיעה למקום השני באירופה. איציק אוחנון, אורי יצחקי, קזרנובסקי, אפיק ניסים, יניב גרין, בורשטיין. כמה יצאו בהתאם למה שציפו מהם? מלבד גרין ובורשטיין, שהם היחידים שהגיעו לרמה ישראלית גבוהה, כל השאר נעלמו או נשארו בינוניים. אתה יודע ממה זה נובע? מזה שאין מספיק הכוונה לצעירים פה, לעשות את ההתקדמות בצורה נכונה. היה להם קרש קפיצה גבוה. חלק קפצו וחלק לא. והנה, זה קורה גם בכדורגל. זה רק מעצים את התחושות שלי".
- דיברת על מכבי חיפה והפועל ת"א. לדעתך הן מסמנות מגמה חיובית מבחינת מעמד וכוח שהן נותנות לישראלים? יש התקדמות בעבודה עם צעירים?
"אני רואה את זה במכבי חיפה ובהפועל, אבל רק שם. אני עוד לא ראיתי את זה במכבי תל אביב, לא באשדוד שעדיין מצהירים שהם הולכים על צעירים, ולא בהפועל פתח תקוה. גם במכבי פתח תקוה לא. כל הזמן מדברים על טל בן חיים ועומר דמארי, אבל אני לא ראיתי התקדמות. כישרון יש, אבל אין התקדמות. בנתניה יש התקדמות מאז שראובן הגיע, עם חן עזרא ושניר גואטה. בקטע הזה אנחנו לא נופלים ממדינות שמצליחות יותר מאיתנו".
- מצד אחד לנבחרות נוצרה תדמית שלילית, ומצד שני הצעירים של חיפה והפועל הוכיחו שהם מסוגלים להצעיד את הקבוצות שלהם להישגים באירופה. איך זה מתאזן?
"שנתון 89 ומעלה, של בן סהר, הם שנתונים טובים, מה בא אחרי? אני פחות מכיר, אבל האמת היא שאני לא רואה שם משהו מדהים, לפחות לפי התוצאות של הנבחרות. זה לא נראה טוב. אחת הטעויות שגרמו לחוסר ההצלחה בנבחרות היא ששחקנים הוקפצו שני שנתונים קדימה. אנחנו עושים את זה מוקדם מדי. לא רק בבוגרת, גם שחקני נערים א' עוברים ישר לאולימפית. אנחנו גורעים מהם אנרגיות. צריך לתת להם לעבור שלבים. חלק מההתקדמות היא לדעת איך להתנהל, לפעמים אנחנו עושים טעויות ואחר כך משלמים עליהן. לוקחים שחקן צעיר מדי, נותנים לו משכורת גבוהה מדי וקרדיט גדול. אחר כך קשה לו להעריך את מה שהוא מקבל והדעיכה חדה. ממש כמו סהר".
"החשש הוא שנלך לבינוניות"
מאז ההצלחה עם הנבחרת שלוי לקח ב-2004, נראה כי בעלי הקבוצות מעדיפים להשקיע יותר בשחקנים צעירים. לוי מאמין שיש לו חלק בתהליך הזה, אבל מפרט גם מהלכים אחרים שגרמו לשינוי התפיסה בעבודה עם צעירים. "היום באמת מאמינים יותר בצעירים, אבל זה בשילוב עם העובדה שכולם חיפשו להוריד מחירים. צריך לשים את הדברים על השולחן ולהיות גלויים: זרים איכותיים לא באמת מגיעים לפה. הרחבת הליגה זה אלמנט שאיפשר לבעלי הקבוצות לקיים את הרצונות שלהם - הורדת תקציבים ולאפשר לצעירים להחליף את הזרים, לתת אתנחתא של כמה שנים מהלחץ שהיה פה, לבנות דור חדש שידחוף את הליגה בשנים הבאות".
- אתה מזהה מהפכה?
"אני חושב שהמהפכה היא רק בחיתוליה. השאלה היא לאן זה יילך, לבינוניות או למקום אחר. החשש שלי הוא שהיא תלך לכיוון של בינוניות. בהפועל תל אביב ובמכבי חיפה זה הולך יפה. השאלה הגדולה היא האם השחקנים הופכים להיות שחקני ליגה טובים או שהם לא מממשים את הפוטנציאל שלהם".
- אתה מתכוון לאירופה?
"ישראלי מוכשר מסתפק במעט מדי, לפעמים הוא לא צריך למצות את כל הפוטנציאל שלו כדי להיות כוכב בארץ. זה מספיק לו. אם זה יקרה, זה יהיה הפספוס שלנו. אז אני רואה שחקנים כמו כיאל ונאתכו, שיכולים לממש את הפוטנציאל שלהם עד תומם. נאתכו, למשל, יהיה בכל מקרה שחקן טוב בליגה, גם אם יממש 70 אחוז. השאלה היא אם אנחנו יכולים לעזור להם להביא את כל הכישרון שלהם לידי ביטוי ולא רק 70 אחוז ממנו, כמו שקורה היום לשחקנים רבים. זה עניין של איך השחקנים מתייחסים למקצוע, לא רק להיות כוכבים בישראל".
מודה ועוזב
- איך אתה רואה את העבודה בקבוצות היום?
"אני מכיר את גוטמן ואלישע, הם מאוד רציניים ועקביים. את השאר אני פחות מכיר. אני לא יודע מה יש במכבי תל אביב, לא עקבתי אף פעם, אבל לפי הרמה בליגה לא נראה שיש שם התפתחויות מעניינות במיוחד".
- מה עוד חסר לך?
"התקדמות. אני רוצה לראות אנשים שמבינים יותר את המשחק, שמשפרים כושר גופני, את המיומנויות של השחקנים".
- בגלל שאין להם את הבסיס הנבחרת הצעירות חוטפות מנבחרות שעד היום לא שמעו עליהן?
"אין לי מושג מה קורה שם, אבל אני לא חושב שצריך לעבוד כל כך מנותק בין נבחרת לנבחרת. חייב להיות יותר קשר בין הנבחרות. לא משנה כמה השחקנים מוכשרים, זה לא עובד ככה בעולם. באף מקום. אני לא חושב שצריכים להמציא משהו חדש. גם אם היה ניסיון לעשות משהו אחר, אז זה בסדר לנסות, אבל אפשר גם לעשות רה-אורגניזציה ולחזור לסדר הקודם. לא יקרה שום דבר אם הם יתחרטו".