נפרדים מסאפין: "אתעורר מחר ואראה מה בא לי לעשות"

הפה הגדול של עולם הטניס ואחד משוברי המחבטים הבכירים, מראט סאפין, החליט כבר לפני מספר חודשים לפרוש בסוף 2009. אחרי שהבין שבגיל 29 יהיה קשה לו לרדוף אחרי הטניסאים הצעירים שצומחים בסבב, החליט סאפין להניח את המחבט ולפנות את הבמה בתום 12 שנים.

סאפין הוא אחד השחקנים הצבעוניים ביותר בסבב. רק השבוע הוא התייחס לספרו של אנדרה אגאסי ובלי לחשוש מאיך הדברים שלו יתפרשו, הוא צוטט כמי שאומר שאגאסי, שחשף כי השתמש בקריסטל מאת' צריך להחזיר את הכסף שבו זכה באותה שנה שבה השתמש בסם המסוכן. בצורה חד משמעית סאפין גם אמר כי הספר של אגאסי הוא טפשי לגמרי, מה שנתן רמז נוסף לפה הבלתי מתחשב של הרוסי, שנהג להגיד את כל מה שעל ליבו בכל הזדמנות כמעט.

"כאן הכל התחיל וכאן זה גם מסתיים", אמר סאפין לאחר ההפסד בטורניר פאריס לחואן מרטין דל פוטרו בטורניר שנעל מבחינתו את הקריירה המפוארת. "הייתי שחקן הגון. רק באופן כללי, הייתי טוב לכולם, למרות שהיו לי מאבקים עם כמה שופטי כיסא". לגבי התוכניות שלו לעתיד הוא אמר במעמד סיום הקריירה: "כרגע אין לי לוח זמנים, לא אימונים ולא שום דבר. אני שייך לעצמי. מחר אני אתעורר ואני אראה מה בא לי לעשות".

"הדלת היום נסגרת, אבל אני מקווה שדלת אחרת תיפתח", הוא אמר בנימה אופטימית. "היום אני שם את כל הזכרונות שלי, כל הניצחונות וההפסדים, בקופסא קטנה. זה רגע מיוחד עבורי".

סאפין רשם לא מעט הישגים במהלך הקריירה רבת השנים שלו. הרוסי, שהיה במקום הראשון בעולם למשך תשעה שבועות בסוף שנת 2000, זכה בגרנד סלאם הראשון שלו בשנת 2000 ועשה זאת באליפות ארצות הברית הפתוחה אחרי ניצחון על פיט סמפראס. חמש שנים לקחו לו לזכות בתואר נוסף, הפעם באליפות אוסטרליה, תוך שהוא חולף על פני רוג'ר פדרר בחצי הגמר ונגד לייטון יואיט בגמר.

גם במדי נבחרת רוסיה הוא ידע הצלחות רבות. הצעירים מביניכם זוכרים היטב את ההפסד של סאפין וחבריו לישראל השנה, אבל סאפין היה שותף לשתי זכיות של הנבחרת בגביע הדייויס והיה אחד מהצירים המרכזיים בהצלחה שלה ב-2002 וב-2006. למרות שהוא טען כל הזמן שהוא לא מתחבר אל משטחי הדשא, הוא היה הרוסי הראשון שהגיע לחצי הגמר בטורניר ווימבלדון, הישג שאליו הגיע בשנה שעברה.

סאפין, שהחל את הקריירה שלו בגיל שש, עבר בגיל 14 להתחנך בולסיה בספרד, כדי לקבל תוכניות טניס מתקדמות. אלא ששנים לאחר מכן הוא נאלץ להתמודד עם פציעות טורדניות, כאלה שהשביתו אותו לתקופות ארוכות. ב-2003 הוא כלל לא השתתף בשלושה גרנד סלאמים, אבל מיד עם חזרתו לעניינים, בתחילת עונת 2004, הוא הגיע גם לגמר באוסטרליה, הגרנד סלאם המוצלח ביותר שלו (שלושה גמרים), אבל נכנע לפדרר. שנה לאחר מכן הוא כבר זכה בתואר.

בארבע השנים האחרונות סאפין בעיקר דשדש בסבב. מעט מאוד הישגים וניצחונות חשובים הוא הצליח להשיג ופרט לחצי הגמר בווימבלדון בשנה שעברה, הוא לא עבר אף פעם את שלב שמינית הגמר, מה שהחל לסמן את סיום הקריירה שלו. מה שמסמן לא מעט את האופי של סאפין הוא העצבים שהרוסי, המתנשא לגובה 1.95, מפגין. במהלך 1999 הוא שבר לא פחות מ-48 מחבטים. במהלך הקריירה שלו הוא זכה בלא פחות מ-15 תארים (האחרון ב-2005 באוסטרליה) והגיע ל-12 גמרים (האחרון בשנה שעברה במוסקבה).

לא מעט זכרונות טובים ישאיר סאפין לעולם הטניס, שזוכר ברובו את הטניסאי לטובה. שאמיל טרפישצ'ב, קפטן נבחרת הדייויס של רוסיה, משוכנע למשל שהפוטנציאל של סאפין היה רחוק מכדי מימוש. "היה לו כוח, זריזות, מהירות, כל מה שאתה צריך כדי להיות אתלט מצוין. לצערי הרב היה לו את הכישרון אבל לא את התשוקה להיות מספר 1".

פאבריס סנטורו, שהודיע השבוע גם הוא שהוא פורש וניצח אותו באליפות צרפת ב-2001, אמר עליו: "הוא אחד השחקנים הכריזמתיים והמוכשרים בעשר השנים האחרונות. כשהוא ניצח באליפות ארצות הברית ב-2000, הוא חשב שהוא יישאר זמן רב יותר בצמרת אבל כמה שנים לאחר מכן, פדרר העלה את הסטנדרטים לרמה גבוהה מאוד. כדי להתחרות איתו, מראט היה צריך להתאמן פי שניים ולשנות את סגנון החיים שלו. אני לא בטוח שהוא היה מוכן לעשות את זה".

לאחרונה סאפין התראיין ודיבר על סגנון החיים הייחודי שלו, ואמר: "חייתי את החיים שלי איך שרציתי, אם זה לטפס על הרים, לחגוג בלילות או לעשות חיים ולשחק כדורגל. מבחינת קריירת הטניס שלי, בטוח שיכולתי לזכות בעוד כמה תארים, אבל כל עוד זה היה תלוי בי, לא רציתי לשנות דבר".