פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חיפה מחפשת אליבי?

        תיק טיילר מסתיר את הבעיות המקצועיות והמנטליות במכבי חיפה. אור שקדי מסכם מחזור ותוהה למה מכבי ת"א לא פגיעה

        1. לחץ בחיפה

        הבאזז סביב מכבי חיפה החל עמוק בתוך הקיץ. על פניו, הקבוצה של אבי אשכנזי הייתה אמורה לקבל שדרוג לעומת העונה שעברה, עם שחקנים בדמותם של ג'ייסון ריץ', דרור חג'ג', ג'סי פלוט-רוסה, השארתו של דבון ג'פרסון המצוין והבאתו של סנסציית התיכונים ג'רמי טיילר. בפועל, הבאזז יצר שני דברים שזרים לקבוצה שרק לפני שנה קמה מהקרשים ופתאום היא צריכה לנשל את מכבי תל אביב מכיסאה. ראשית, הוא שם אותה מתחילת העונה בפרונט, עם ציפיות, עניין, רף חדש מאוד גבוה וכל הדברים שמרכיבים לחץ הרסני על קבוצה שהייתה הפתעה קודם לכן. שנית, ההייפ סביב הקבוצה, שלא התקשתה להנחית כאן שחקנים בתקופה של משבר כלכלי בזמן שהשאר קפאו במקום, הסתיר פגם נוסף: הסגל שנבנה לא היה שלם, לא מאוזן, לא מספיק חזק לאתגר החדש והציפיות החדשות, סגל שבנוי על יותר מדי שחקנים בינוניים בכל עמדה. כשבקבוצה חסר שחקן פנים דומיננטי, ובעמדת הרכז דרור חג'ג' ועמית בן דוד לא מצליחים לסחוב את הקבוצה כמו שעשה דורון פרקינס מהעונה שעברה, מה הפלא שהיא סופגת 35 הפרש מגליל/גלבוע?

        מאוד נוח לקשור את זה לסיפור של ג'רמי טיילר, רק שזה לא יהפוך לאליבי. אשכנזי התבטא אחרי המשחק, כשאמר שהוא כבר סיפר לג'ף רוזן על הבעיות של הסנטר הצעיר, ומדבריו אי אפשר שלא להבין שהוא נואש לשחקן פנים שפשוט לא מגיע. מקובל לחשוב כי כשמאמן לא מרוצה משחקן ורוצה שחקן אחר במקומו או בנוסף אליו, הוא לרוב מקבל את דרישתו. אבל משום מה, במכבי חיפה החליטו בשלב זה לצרף לסגל את ריצ'רד רובי, שמתנגש בעמדה עם שני שחקנים זרים אחרים בסגל. מדבריו של אשכנזי אפשר להבין שגם הוא לא יכול לתפקד בסיטואציה זו, ואם לא יתבצע מהלך שבו טיילר יעזוב או לחילופין יגיע גבוה במקומו, יצטייר המאמן כדמות חלשה שלא קובעת באמת. אולי כדאי היה מבחינתו להביע את דעתו על טיילר מול הבעלים ג'ף רוזן ולא בכלי התקשורת.

        הבעיה המקצועית העיקרית של חיפה היא התלות המוגזמת בדבון ג'פרסון. הפורוורד המוכשר הוא שחקן מצוין שמסוגל לעשות סל בכל מצב, אך כשלצידו נמצאים יותר מדי שחקנים שלא מסוגלים לקלוע, ההגנות מתמקדות בו ומוציאות אותו מהמשחק. הסיטואציה הזו גורמת לג'פרסון הילדותי להתעצבן, וכך מאבד משחק ההתקפה של חיפה את החדות שלו. הפיתרון של חיפה חייב להיות גבוה דומיננטי נוסף לצידו של ג'פרסון, שימנע מקבוצות להביא עליו עזרה. במידה שחיפה לא תביא חיזוק, ג'פרסון ימשיך לקחת את המשחק על עצמו ואת הקבוצה למרכז הטבלה.

        2. יהלום בנתניה

        מה שיפה בקבוצות חדשות שמדהימות את הליגה כבר מתחילתה, הם הכוכבים החדשים והרעננים שאתם פתאום מגלה שם. הרכבת של אליצור מכבי נתניה ממשיכה לדהור, כשעוד קבוצה נפלה מתחת לגלגלים של השחקנים מהשרון – הפועל עפולה. בנתניה כבר מתחילים לפנטז על שחזור הימים הגדולים של פעם, כשהשחקן שאחראי יותר מכולם להצלחה הוא מרקו קילינגסוורת', שהצטרף לנתניה חודש אחרי פתיחת ההכנות ושבועיים לפני תחילת הליגה. עד כה רשם קילינגסוורת' 23 נקודות ותשעה ריבאונדים בממוצע למשחק, מה שמוביל יותר מכל לשאלה איך הוא נחת בקבוצה כמו נתניה ולא באחת מאריות הכדורסל האירופי, כיאה לשחקן שהצליח במשך שנתיים באיטליה.

        "מעולם לא הייתי במצב כזה בטרום העונה, שהגעתי לקבוצה כל כך מאוחר", אמר קילינגסוורת'. "השנה השוק היה חלש במהלך הקיץ, להרבה שחקנים אמריקאים בכלל אין עבודה. אני מרגיש שאלוהים בירך אותי שיש לי עבודה, והביא אותי למצב טוב". השחקן הצביע על הסיבה העיקרית שבגללה הוא בנתניה - השוק. לגבי יכולתו ויכולת הקבוצה הוסיף השחקן: "אני במצב טוב בינתיים, עלינו ל-0:3, ככה שזה טוב. לא הייתי פה בטרום העונה, אז אני לא יודע מה היה. מאז שהגעתי אנחנו מנצחים. אם הקבוצה תמשיך לנצח המצב יהיה טוב. אני לא יודע מה אלוהים מתכנן בשבילי, אני מקווה שאלוהים יהיה איתי גם בהמשך הדרך".

        3. מוטיבציה במכבי ת"א

        ערב המפגש המחודש בין מכבי תל אביב לאפי בירנבוים, ניסתה התקשורת לבנות עניין סביב המשחק. דיברו על העייפות שמכבי תסחוב אחרי צסק"א, אמרו שאולי תהיה שם אופוריה, שבליגה היא בטח תיראה אחרת. גם אחרי שהקבוצה הבינונית מינוס של האקס ההוא שעכשיו מאמן את ראשון לציון התרסקה מול ההגנה האגרסיבית של הצהובים, פיני גרשון התעקש שאין ממה להתרשם, ולקראת המשחק מול גליל וקטש בעוד שני מחזורים, אתרי האינטרנט ימלאו כבר בעניין מחודש לקראת הקרב הגדול. מה שגרשון מנסה להסתיר הוא שמכבי של השנה חוזרת להיות גדולה על קבוצות הדרג השני שבעבר הפתיעו אותה. גם אם גליל תדהים את מכבי תל אביב, קשה יהיה לטשטש את הפערים ההולכים וגדלים.

        מה שהופך את מכבי תל אביב של העונה לקבוצת ליגה טובה בהרבה מזו שהייתה בעונה שעברה הוא דווקא מיעוט הדקות של הישראלים ביורוליג והרוטציה הרחבה בין הזרים. לא מעט מהשחקנים מגיעים למשחקים של יום ראשון אחרי שלא קיבלו את ההזדמנות הראויה ביורוליג או שלא שיחקו טוב, כשהם יודעים שיום לא טוב נוסף עלול לעלות להם בפחות דקות במשחק הבא ביום חמישי. הרצינות שנובעת מכך והרצון של פיני גרשון להשאיר את קבוצתו מפוקסת בכל משחק, הופכים את מכבי תל אביב לקבוצה שלא מזלזלת באף יריבה. גם פרשת פנאן והרצון של המועדון לא להיגרר למערבולות מיותרות עוזרים להשיג את הריכוז הזה. וכשמכבי תל אביב מרוכזת, לליגה הזו אין מה לחפש מולה.

        4. מקריות באשקלון

        על הנייר, מבחינת שמות, באשקלון רקחו מתכון שהתבשיל שעולה ממנו אמור לתת לה ניחוחות צמרת. המתכון הזה כיוון להצלחה מהירה: מאמן שהצליח בעבר עם הקבוצה (אריאל בית הלחמי), גארד ישראלי מוביל (מורן רוט), סנטר מתאזרח עם תארים (כריס ווטסון) וחבורת זרים שפיארה את קבוצות הצמרת בשנים האחרונות ואף זכו לשבחים על יכולתם (עומאר סניד, בריאן טולברט, ברוקס סיילס). רק שלאשקלון קרה משהו שקורה להרבה קבוצות שהולכות על הצלחה מהירה: הן נראות מקריות מדי, לא מספיק מאורגנות ומתקשות להתחבר לידי קבוצה אמיתית.

        ובאמת, אחרי שלושה משחקים מוצאת את עצמה אשקלון עם ניצחון אחד בלבד, על הפועל חולון בבית, כשהיא מפסידה לשתי קבוצות צמרת, ולפחות בני השרון נחשבת לקבוצה פחות טובה ממנה. משחק ההתקפה של הקבוצה לא מתפקד, אקראי מדי, כשמורן רוט ואבי סוכר לא מצליחים בתור מנהלי משחק. אם נוסיף את יחס האסיסטים-איבודים (47 אסיסטים, 45 איבודים), נקבל הוכחה נוספת לקבוצה לא מאורגנת ובעיקר מאכזבת. "היו לנו שני משחקי חוץ קשים, שבהם עלינו בלי שחקן מרכזי", הסביר בית הלחמי. "נצטרך ללמוד לשחק בחוץ יותר טוב". רק שבשבוע הבא הוא מארח את אליצור מכבי נתניה, כשמיותר לומר מה הפסד ביתי עלול לעשות.

        5. רועדים בפחים

        מה משותף למורן רוט, אורי קוקיה וטרה סימונס? כולם הגיעו לאולם הפחים עם הפועל ירושלים והתקבלו כאויבי האומה. רוט סיים את המשחק בעונה שעברה עם תבוסה על הראש, 30 דקות ללא נקודות ויותר איבודים מאסיסטים. קוקיה היה קצת אנמי במשחק מול הקבוצה שבה עשה את הפריצה הגדולה שלו בעונה שעברה, וגיא גודס העדיף לתת את המושכות ברגעים המכריעים לשרון ששון. סימונס התעסק לפני המשחק עם הקהל, היה סביר, אבל הסתבך בבעיית עבירות. לאף אחד מהם זה לא יהיה משחק שהם יספרו עליו לנכדים.

        קשה מאוד לשחק באולם הפחים. התנאים מסביב (חום בלתי נסבל, אוהדים שיושבים לך על הראש במהלך פסקי זמן) לא מוסיפים, והקהל של חולון יוצר אווירה כמו במשחקי הדרבי של הליגה היוונית. כששחקן נותן הצגה באולם הזה, אפשר להגיד עליו שהוא יודע להתמודד היטב עם לחץ, אבל כשהוא מגיע והקהל מסמן אותו מההתחלה, אין ספק שהוא בבעיה. הקהל של חולון יודע להוציא קבוצות מהכלים, מאמנים מהתוכניות משחק שלהם ואוהדים יריבים מדעתם. כשכל זה נעשה ברוח ספורטיבית, עם קללות בגבול הטעם הטוב ובלי אלימות מיותרת, הופכים המשחקים באולם הזה להצגה הכי טובה בליגה.