בתחילת ינואר השנה, כשמאמן בית"ר ירושלים ראובן עטר החליט לספסל דווקא את מיכאל זנדברג לאחר פגרה בת שלושה שבועות, רבים הרימו גבה. כמעט כולם האמינו כי מדובר בסדרת חינוך לקשר, והתקשו להאמין כי המחליף עלום השם עידן ורד יהפוך לשחקן הרכב קבוע. מחר (שבת), פחות משנה לאחר מכן, תפגוש בית"ר ירושלים את אותו עטר, הפעם על הקווים של מכבי נתניה, כשורד הצעיר הוא אחד הברגים המשמעותיים ביותר שלה. רק לאחרונה חגג ורד יום הולדת עשרים, וכבר הפך למנהיג האמיתי במרכז השדה של מחזיקת הגביע. בבירה יודעים כי ההישג הכי משמעותי של עטר בקדנציה שלו שם הוא לא התואר בו זכה, אלא המנהיג שנולד לקבוצה.
"אני לא מתבייש להודות שהייתי מתקשה לקבל החלטה כזאת", מודה אייל לחמן, שנתן הזדמנויות ראשונות לשחקנים צעירים רבים. "זנדברג הוא מניה בטוחה בליגה שלנו - כובש, מבשל, לוחץ, הוא קבלן תארים והצלחות. ההחלטה של עטר וההתפתחות האדירה של ורד הביאו את בית"ר למצב שבו גם אחרי עזיבה אפשרית של ברוכיאן, יש למי לתת את המפתחות להוביל את הקישור". כשמסתכלים על מצבו של זנדברג כיום, שהגיע כשחקן מרכזי להפועל תל אביב ואיבד את מקומו בהרכב, מבינים שוב את גודל ההחלטה של עטר.
לקח את ההזדמנות בשתי ידיים
אז איך הפך ורד, שהתחיל את העונה שעברה כשחקן נוער, לזה שכל מהלך בקבוצה עובר דרכו? רבים יאמרו שזה עניין של אופי וחינוך, ובניגוד להרבה שחקנים ישראלים אחרים שמפחדים להיכשל, ורד מנסה להצליח. בגמר הגביע בשנה שעברה, מול 40 אלף צופים ונגד האלופה מכבי חיפה, לא התבייש ורד לבוא ולבקש כדור כמעט בכל התקפה, בשעה שותיקים ומנוסים ממנו נעלמו. "מעבר לכישרון האדיר שלו, הוא גם חוצפן מאוד באופן חיובי", מנתח דודו דהאן. "זו תכונה שבאופן מסורתי חסרה לשחקנים ירושלמים ונפוצה יותר אצל שחקנים שגדלים בשפלה, כמו ורד. כיום הוא אחד השחקנים הכי חשובים בבית"ר, וגם הסטטיסטיקה שלו מראה את זה - הוא פתח בכל שבעת משחקי הליגה וכבר כבש שני שערים".
"לא היה לי ספק שהוא ימשיך השנה את ההתקדמות שלו", הודה עוזר מאמן בית"ר דוד אמסלם, ששיחק לצד ורד בשנה שעברה. "אפשר היה לראות את זה בדרך שבא הוא נכנס לקבוצה הבוגרת. קשה מאוד לעשות את המעבר לבוגרים גם בקבוצה קטנה, אבל לעשות את זה בצורה כל כך חלקה כמו שורד עשה בבית"ר ירושלים זה נדיר. הוא נכנס לקבוצה של כוכבים ושחקנים איכותיים בהתקפה, תפס מקום בהרכב מבלי לצאת ממנו ורק ממשיך לעבוד קשה, מתקדם ומשתפר. אחד המאפיינים הגדולים בהשתלבות בבית"ר, מעבר לכשרון ועבודה קשה, זה הביטחון והיכולת לבוא ולקחת ולא לקחת שיתנו לך. ורד לקח בשתי ידיים ולא מפסיק לנסות ולהתקדם".
לפני ששילבו בהרכב בפעם הראשונה, עטר לא שוחח עם ורד כדי לא להלחיצו. לאחר מכן כבר דיבר איתו רבות על ביטחון, אמונה והנהגה. גם כיום מקיים השחקן שיחות עם יצחק שום ודוד אמסלם, בהן עולה לעיתים תכופות הבקשה, "תמשיך בדרך שלך ואל תתבייש לקחת מנהיגות".
מהבקו"ם היישר לאירופה
גם מבחינה חברתית נרשמה התקדמות משמעותית. השחקן, שאת העונה הקודמת התחיל כמשלים סגל באימונים, תפס בשנה שעברה טרמפים מהמרכז עם אריק בנאדו. הנסיעות הללו לוו תחילה בשתיקות מביכות ובעצות אבהיות מצד בנאדו, והשנה עוברות בשיחות חבריות שוטפות. למרות זאת, בנאדו, כמו שמעון גרשון, עידן טל וברק יצחקי, דואגים לשאת עצה כדי לעזור לשחקן המוכשר, שרק התחיל את העשור השלישי לחייו.
אלא שמעבר להשתלבותו של ורד ולאופי הפרטי שלו, רבים בסביבת הקבוצה מאמינים כי הפיכתו למנהיג המקצועי שלה בשלב כל כך מוקדם נובע גם מואקום שנוצר לאחר עזיבתם של דרק בואטנג ודריו פרננדז, שהנהיגו אותה בעונה שעברה. "בית"ר השנה היא קבוצה בינונית שלא יכולה לעמוד בקנה אחד עם הפועל תל אביב או מכבי חיפה", מסביר דהאן. "מרכז הכובד שלה הוא בחלק ההתקפי, ורוב מהלכי המשחק מתחילים אצל עידן ורד או אבירם ברוכיאן. עידן טל, ברוב חוכמתו וניסיונו, יודע לשחק עם הרבה אחריות ולפנות להם את הבמה, ומקדימה ברק יצחקי, עמית בן שושן וטוטו תמוז נשמרים חזק. הם מפנים לורד וברוכיאן הרבה שטחים. ההבדל ביניהם הוא שורד הרבה יותר מנהיג באופיו".
בבית"ר לאו דווקא מופתעים מכך שורד הוא זה שלקח את המנהיגות. "אחרי כל מה שעברנו בקיץ, ואחרי שתי אליפויות ושני גביעים בשלוש שנים, הרבה מהותיקים שבעים", הסביר גורם בקבוצה. "חלק מהם לקראת פרישה, אחרים כבר לא רואים את האתגר וצרכים גירויים חדשים כמו אירופה, ועונה בינונית שבה, ככל הנראה, לא נזכה באליפות מוציאה להם את החשק עוד יותר. הצעירים באמת רוצים ורצים יותר מכולם, וכשאחד מהם מוכשר וחזק באופיו כמו ורד, זה לא מפתיע שהוא הופך למנהיג הקבוצה".
בבית"ר בטוחים כי בסוף העונה הבאה, כשישתחרר מצה"ל, יעבור ורד מהבקו"ם היישר לאירופה, והדעות חלוקות לגבי השפעת המעבר על הקבוצה. "אין ספק שהוא העתיד של הקבוצה הזאת", בטוח דהאן. "מבחינת כישרון ומוסר עבודה הוא מוכן לאירופה, למרות שהוא צריך לעבוד על הצד הגופני. הוא עדיין צריך לתת תרומה משמעותית לבית"ר כמו שעשו יצחקי, ברוכיאן ובן שושן, אבל אם הוא יעזוב לאירופה קשה לראות מי ייכנס לנעליים שלו".
בבית"ר עצמה לעומת זאת, דווקא מאמינים כי בעקבות המנהיגות של ורד, שחקנים צעירים שיבואו אחריו לא יפחדו לקחת מנהיגות גם כן, ובונים רבות על כישרונות ממחלקת הנוער, כמו ברק משה ואלי דסה שיירשו את מקומו. ורד, שעדיין מקבל עצות וטיפים בעצמו, מוקף לא פעם בשחקנים ממחלקת הנוער וכאלה שעלו השנה לבוגרים, שבאים אליו לקבל עצה או לשמוע את דעתו.
"הגיל פה לא משמעותי ולא צריך להכניס לו לראש שאם הוא צעיר הוא לא צריך להנהיג", בטוח אורי מלמיליאן, שכיכב בבית"ר ואימן את ורד בהכח. "בקבוצה כמו בית"ר שהיא מאוד מוכשרת ועם קהל דוחף, מי שמשקיע ויש לו כישרון פשוט מצליח. גם לחמן בטוח שהגיל הוא רק מספר. "צעיר זה על הנייר, בראש ורד הוא שחקן ותיק שיכול להוביל את בית"ר חזק למעלה". דהאן מסכם את העניין מבלי להתחשב בגילו של ורד. "בניגוד להרבה שחקנים ישראלים שנותנים להם והם לא לוקחים, הוא לוקח כל מה שהוא יכול הזדמנויות, עצות ומנהיגות, וזה מה שמייחד אותו מאחרים".