סרבי, יווני וגאורגי ישבו בבית קפה באתונה. נשמע כמו פתיח קלאסי לבדיחה שבסופה יגיע פאנץ' נורא ממולח על הגאורגי, לבטח משהו שמרמז, איך לא, על הראש המרובע שלו, או לחילופין על שערות הגוף שצמחו לו כבר בגיל שמונה. רק שבמקרה הזה מדובר בסיטואציה שקרתה. הסרבי - אין צורך להציג, זליקו אובראדוביץ'. היווני - פאבלוס ינאקופולוס, הבעלים של פנאתינאייקוס. הגאורגי- גיורגי שרמדיני, כישרון צעיר, אז בן 19. שרמדיני, שהציע את עצמו לקבוצה, סיים מספר ימים בהם נבחן והרשים את הצוות המקצועי של פאו. השלושה ישבו על מנת לסגור פרטים אחרונים בחוזה שלו, שיהפוך אותו מאותו הרגע לשחקן פנאתינאייקוס לארבע השנים הבאות.
אבל הסיפור של שרמדיני מתחיל עוד הרבה לפני כן. למעשה, הוא נפתח ב-2005 בכפר קטן בגאורגיה, נתחטארי. שרמדיני, אז בן 15, החליט ממרום 216 הסנטימטרים שלו להתחיל לשחק כדורסל. הוא ניסה מזלו במספר מועדונים, עד שלבסוף הגיע למכבי - מכבי טביליסי (הקשר הוא, אם תהיתם, ידו הארוכה של מקס נורדאו, שהתנועה שהקים הגיעה עד בירת גאורגיה). שרמדיני צד את עיניו של מאמן טביליסי, ג'מלט חוחנשווילי, שהבין שמסתובב לו בין הרגליים פוטנציאל גדול. חוחנשווילי הביא את שרמדיני לקבוצה במהירות ולקח אותו תחת חסותו.
ההתחלה לא הייתה פשוטה. לשרמדיני היו ליקויים ברורים ביסודות המשחק ובהבנתו. למרות גובהו המרשים, הוא שקל 85 קילו בלבד. גם היכולת הכי בסיסית בכדורסל, טו פוט דה בול אין דה באסקט, לא הייתה בשמיים.
עולה על הסוסו
אך במהרה שרמדיני הפך למפלצת מתחת לסלים. תקופה קצרה לאחר שהחל לשחק כדורסל במסגרת רצינית לראשונה בחייו, החל שרמדיני בקריירה מקומית לא פחות ממדהימה, שכללה שלוש זכיות כשחקן המצטיין בליגה. בעונתו הראשונה בקבוצה, שרמדיני עוד שיחק בקבוצת הבת של טביליסי. סטטיסטיקות מדויקות אין בנמצא, אבל שרמדיני רשם סריה של משחקים עם מספרים דמיוניים - 76 נקודות, 16 ריבאונדים ושישה אסיסטים בהזדמנות אחת, 60 נקודות, 17 ריבאונדים ושמונה אסיסטים בפעם אחרת. הדובדבן שבקצפת היה משחק שבו שרמדיני קלע לא פחות מ-89 נקודות מול סוחומי, כולל 24 מ-32 מקו העונשין.
המעבר לליגה הראשונה ולקבוצה הבוגרת של טביליסי אחרי עונה אחת לא עצר את שרמדיני. בנוסף, הוא קיבל זריקת עידוד בדמותו של אחיו המבוגר יותר, העונה לשם המעט ביזארי סוסו שרמדיני, שהצטרף אף הוא למכבי. בגיל 17 הרוקי שלט בצורה אבסולוטית בליגה הגאורגית, והוביל אותה כמעט בכל הקטגוריות. במספרים זה 28.5 נקודות למשחק, 14.7 ריבאונדים ושלוש חסימות למשחק.
בעונה הבאה המשיך שרמדיני לספק בליגה הגאורגית הצנועה תצוגות ג'ורדניות - 74 נקודות, 16 ריבאונדים ושש חסימות במשחק אחד; 60 נקודות, 17 ריבאונדים, ושישה אסיסטים; 52 ו-54 נקודות בשני משחקים שונים. בעונה הזאת שיפר את הממוצעים, שכמו שבטח כבר הסקתם היו הגבוהים ביותר בתולדות הליגה הגאורגית - 35 נקודות, 16 ריבאונדים, 4.7 אסיסטים ו-3.2 חסימות למשחק. בעונת 2007-2008, עוד לפני החתימה בפנאתינאייקוס, הספיק שרמדיני לשחק 20 משחקים בליגה ולהעמיד ממוצעים של 33.5 נקודות. 18.4 ריבאונדים, חמישה אסיסטים ושלוש חסימות למשחק. אז נכון, הליגה הגאורגית חלשה למדי ומספרים טובים בה לא מהווים אפילו אינדיקציה קטנה שבקטנות על יכולת מספיקה לרמות הגבוהות של אירופה. הגיוני שזו הסיבה שבגינה נשאר שרמדיני מתחת לרדאר שלוש שנים, ומועדונים רציניים יותר חששו לשים עליו את היד. עד החתימה בפאו. אך למרות כל הנסיבות המקלות על שרמדיני, לכאורה, ספק אם קיים תקדים למספרים כאלה ודומיננטיות כזו באירופה, בטח כשזה מגיע משחקן כזה צעיר.
העונות המרשימות הללו נתנו בכל זאת שכר בצידן - זימון לנבחרת הבוגרת של גאורגיה כבר בגיל 17, מה שהפך את שרמדיני לשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי פעם בנבחרת הבוגרת. דקות משחק רבות בנבחרת הוא לא ראה, בעיקר בגלל הדומיננטיות של זאזה פצ'וליה, כנראה הכדורסלן הגאורגי הטוב ביותר אי פעם, שמשחק בעמדה שלו.
בין לבין נפגש שרמדיני בפעמיים שונות עם ישראל במסגרת אליפות אירופה לעתודה לדרג א'. ב-2007, כשהיה צעיר בשנתיים מרוב השחקנים באליפות, היה יחסית פושר עם 12 נקודות ו-7.4 ריבאונדים למשחק. בקיץ שלאחר מכן כבר הצטיין עם 21 נקודות, עשרה ריבאונדים ו-3.7 חסימות למשחק. את המשחק מול ישראל סיים עם 21 נקודות, 13 ריבאונדים ושמונה חסימות. "באליפות הזו הוא היה הגבוה עם המספרים הכי טובים, אבל הצמד מנבחרת סרביה (מירוסלאב ראדוליצה ומילאן מצ'באן) שזכתה בזהב האפיל עליו וגנב את ההצגה", נזכר אריאל בית-הלחמי, מאמן נבחרת העתודה דאז.
הענק בארץ הסופלאקי
עבור פאו, מספר החודשים שבילה שרמדיני בקבוצה מאז חתם בה בעונה שעברה, היו בעיקר חודשי הסתגלות. אוברדוביץ' שלף אותו מפעם לפעם כרזרבה במשחקים לפרוטוקול בליגה היוונית כדי שיצבור ניסיון, אך לא השתמש בו כשחקן מן המניין. קודם כל, רצו בפאו להעלות את מסת השרירים של הגאורגי, שלא נראה מוכן מבחינה פיזית. גם מחוץ למגרש, כשהגיע לאתונה, היו קשיים קומוניקטיביים מאחר שהילד לא ידע מילה באנגלית. ביוון מספרים שאפילו רישיון נהיגה לא היה לשרמדיני, ולכל אימון הגיע בטרמפ עם שחקן אחר מהקבוצה. אוברדוביץ' האמין בו והחליט שלא להחתים זר שישי על חשבונו, שאראס לימד אותו דבר או שניים על כריזמה, הלבשה תחתונה ומה שביניהם.
העונה שרמדיני הוא חלק אינטגרלי ברוטציה של אוברדוביץ'. גל פציעות של הגבוהים באטיסט וצרצריס העניקו לשרמדיני דקות משמעותיות לאורך כל משחקי ההכנה, שבכמה מהם הצטיין. בינתיים, הפציעות של באטיסט וצרצריס נגררות לתוך העונה, וכך גם דקות המשחק של שרמדיני. הוא מתפקד, למעשה, כסנטר המחליף לניקולה פקוביץ', ולעיתים רחוקות משתמש בו המאמן גם בעמדה מספר 4, הודות לטאץ' הטוב שיש לשרמדיני מבחוץ.
במשחק הפתיחה של פאו בליגה מול לאריסה, שיחק שרמדיני 17 דקות, קלע תשע נקודות והוריד שבעה ריבאונדים. במחזור שעבר ביורוליג מול חימקי הוא נכנס בשלב מוקדם למשחק והספיק לקלוע עשר נקודות ב-11 דקות. עיקר הבעיות של שרמדיני בשלב זה מתרכזות בהגנה, שם החולשה הפיזית באה לידי ביטוי. מבחינה התקפית, היכולות רחוקות מלהיות מושלמות, אך הטאץ' המפתיע הוא בהחלט סיבה לאופטימיות. "הטכניקה של שרמדיני והיכולת לזוז ולסיים במגוון תנועות הן ברמה מאוד גבוהה. הוא אתלט יחסית לגובהו", מספר בית-הלחמי, "הרקע שממנו הוא בא הפך אותו לשחקן קשוח יותר. לדעתי בתוך שנה-שנתיים הוא יהיה כוח רציני באירופה". חוחנשווילי, מאמנו בטביליסי, מסכם: "הוא אף פעם לא נח, תמיד אגרסיבי. הוא משתפר מיום ליום, ויש לו דברים שאי אפשר ללמד".
די ברור שכשהגבוהים הבכירים יחזרו מהפציעות, דקות המשחק של שרמדיני ירדו. עד שזה יקרה, בשבועות הקרובים תהיה לו הזדמנות מצוינת להוכיח את עצמו בבמה הגדולה של היורוליג. כך או כך, שרמדיני הוא פרויקט שמבחן התוצאה שלו צריך להיבדק רק בעוד מספר שנים, ובין אם יהפוך בסופו של יום לכוכב אירופי ובין אם לא, תמיד יוכל לחזור לבית בטביליסי, לסגור כל ערב על 60 נקודות ו-30 ריבאונדים, ולהפוך לאגדה מיתית בגאורגיה.