תקרעו כבר את הרשת

גיבורים בשחור לבן

יובנטוס שתשחק מול מכבי חיפה ברמת גן היא קבוצה בתקופת מעבר, קבוצה שעדיין לא מרשימה ושאולי אפשר לנצח אותה. אבל אסור גם לשכוח: זו קבוצה שגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים עברו אצלה ושינו אותה לנצח. ענבל מנור מדרג את 10 הגדולים אליהם אפילו בופון לא נכנס

ענבל מנור

ביום שני הבא, יחגוג אלסנדרו דל פיירו את יום הולדתו ה-35. "אני רוצה להמשיך לשחק כדורגל כל עוד אני יכול", אמר הנסיך בקיץ, כשחתם על הארכת חוזה בשנה אחת – עד קיץ 2011. המועד הזה, מעריכים באיטליה, יהיה גם תאריך הפרישה. בינתיים, הנסיך נלחם בפציעות טורדניות ולאכזבת מעריציו הרבים בישראל, לא החלים בזמן על מנת לפגוש הערב (שלישי) את מכבי חיפה בליגת האלופות.

יובנטוס שתעלה הערב על כר הדשא באצטדיון רמת גן היא קבוצה שנמצאת בתהליך של חילופי דורות. קבוצה שמחפשת יורש ומחפשת לבנות עצמה על הריסות פרשת הקלצ'ופולי. למרות היכולת בליגה ולמרות שבסגל הנוכחי יובה היא לא יותר מקבוצה בינונית ברמה האירופית, אסור לשכוח שמדובר באחד מהמועדונים המפוארים ביבשת, כזה שסוחב איתו היסטוריה ארוכה ושחקנים עטורי שבחים. אותה היסטוריה היא זו שהובילה אותנו לבחור את 10 השחקנים הגדולים בתולדות הביאנקונרי.

הקטגוריות שהנחו אותנו בבחירה היו משך השנים ביובנטוס, תפוקה, תארים וההשפעה על המועדון. השחקנים שנבחרו משלבים את הכישרון האישי לצד החותם שהשאירו בהיסטוריה של הביאנקונרי. הבחירה לא הייתה פשוטה וכרוכה בויתורים כואבים. אגדות כמו ג'אנלוקה ויאלי, פבריציו רבאנלי, ג'ון צ'רלס, אנטוניו קבריני, מיכאל לאודרופ, קלאודיו ג'נטילה, יורגן קולר וגם שמות גדולים מההווה בדמות ג'אנלואיג'י בופון ופאביו קנבארו נשארו בחוץ. הנה 10 הגדולים של וואלה! ספורט.

עוד בוואלה! NEWS

זהירות, החורף הגיע: הטריקים שישמרו עליכם

לכתבה המלאה

10. רוברטו באג'יו

ותק: 1990 – 1995

תארים: אליפות (1994/5), גביע (1994/5), גביע אופ"א (1992/3)

תפוקה: 115 שערים ב-201 הופעות ביניהם צמד במשחק הראשון בגמר גביע אופ"א נגד דורטמונד (1:3 ו-1:6 בסיכום שני המשחקים). ב-93 זכה בכדור הזהב ובתואר שחקן השנה של פיפ"א.

הבחירה של באג'יו מהווה אנטיתזה למה שתקראו בהמשך הכתבה. קשה להגיד שבאג'יו מזוהה עם יובנטוס יותר מקבוצות אחרות בהן שיחק - פיורנטינה, מילאן או אינטר למשל. ההיפך הוא הנכון. למעשה, באג'יו הגיע ליובה במהלכה של תקופת מעבר שכללה תשע שנים ללא אליפות. נכון יותר יהיה לומר כי יובנטוס היא זו שמזוהה עם תור הזהב של אחד הגאונים מהמתוסבכים שייצר הכדורגל האיטלקי. באג'יו סחב על גבו נבחרת איטלקית בינונית להפסד בגמר מונדיאל 94' כאשר הוא בשיא הכושר. דווקא הבחירות הלא נכונות שעשה אחרי שעזב את יובה גרמו אצלו לדעיכה מסוימת, אך באג'יו ייזכר כאחד הגדולים בתולדות המשחק ולכן הבחירה בו לעשירייה. בנוסף, המעבר שלו לטורינו בקיץ 1990 תמורת סכום דמיוני דאז של כ-19 מיליון דולר, סימן את תחילת עידן הבזבזנות בסריה A.

יובנטוס היא זו שמזוהה עם תור הזהב של אחד הגאונים מהמתוסבכים שייצר הכדורגל האיטלקי. באג'יו (צילום: AP)

9. פאבל נדבד

ותק: 2001 – 2009

תארים: ארבע אליפויות (שתיים נפסלו בשל פרשת הקלצ'ופולי), שני סופרקאפ איטלקיים, אליפות הסריה B

תפוקה: 51 שערי ליגה ב-244 הופעות. זכה בכדור הזהב ב-2003 ונבחר שלוש פעמים ברציפות לנבחרת השנה של אופ"א (2003-2005)

בניגוד לבאג'יו ולמרות השנים המוצלחות בלאציו, נדבד תמיד יזוהה כיובנטיני. הצ'כי שהגיע בקיץ 2001 כמחליפו של זידאן, נכנס לליבם של האוהדים והפך לאחד הסמלים המודרניים הגדולים של יובנטוס בעשור האחרון. העולם כולו שחרר זעקה כשנדבד ביצע עבירה מטופשת של סטיב מקמנמן וספג צהוב שני שמנע ממנו לשחק בגמר האלופות של 2003. הוא היה אחד השחקנים האלגנטיים ששילב טיפול נהדר בכדור, טכניקה, בעיטה לשער ואופי נטול אגו ומסמל יותר מכל את יובה הקלאסית של מרצ'לו ליפי. גם העובדה שנשאר בקבוצה לאחר פרשת הקלצ'ופולי ועזר לה לעלות ליגה הקנתה לו מקום של כובד בעשירייה. ביובנטוס עדיין רוצים לראות את הצ'כי מצטרף לצוות המקצועי במועדון.

undefined undefined

8. זינדין זידאן

ותק: 1996 – 2001

תארים: שתי אליפויות, סופרקאפ איטלקי, סופרקאפ אירופי, גביע האינטרטוטו

תפוקה: 24 שערי ליגה ב-151 הופעות. זכה בכדור הזהב ב-1998, זר השנה בליגה האיטלקית (1997, 2001) ושחקן העונה באיטליה (2001)

זידאן הגיע ליובה כשהיה בסך הכל בן 24 בעיצומה של קדנציית ליפי הראשונה ובשנתיים הראשונות שלו במועדון זכה בשתי אליפויות וקינח בהופעה בלתי נשכחת במונדיאל 98'. אמנם הצרפתי האגדי מזוהה ומחובר יותר לריאל מדריד מאשר גברת הזקנה, ולכן נבחר במקום נמוך יחסית, אך הרשימה אינה שלמה בלעדיו. אי אפשר להתעלם מקיומו וחשיבותו של אחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק בהיסטוריה של מועדון בסדר גודל של יובנטוס. יש הטוענים שזידאן של 98' היה אף טוב יותר מזה שעזר לריאל לזכות בליגת האלופות, אבל בויכוח הזה אין כל צורך להכריע.

אמנם הצרפתי מזוהה יותר עם ריאל מדריד מאשר הגברת הזקנה, ולכן נבחר במקום נמוך יחסית, אך הרשימה אינה שלמה בלעדיו. זידאן (צילום: AP)

7. עומאר סיבורי

ותק: 1957 – 1965

תארים: שלוש אליפויות, שני גביעים

תפוקה: 167 שערים ב-253 הופעות בכל המסגרות, הכובש הרביעי של יובה בכל הזמנים. זכה בכדור הזהב ב-1961

החלוץ הארגנטינאי היה חלק מ"שלישיית הקסם" של הביאנקונרי בשלהי שנות ה-50. שתי הצלעות האחרות כללו את ג'ון צ'רלס הוולשי וג'מפיירו בוניפרטי. סיבורי שיחק מאחורי החלוץ ונהג לעלות למגרש ללא מגני ברכיים, כדי להראות למגנים שאינו חושש מהם. "כשדיברנו על יובנטוס, העיניים שלו נצצו", תיאר ליפי את התשוקה של סיבורי למועדון. סיבורי מחזיק עד היום בשיא כיבוש שערים למשחק אחד (שישה) ושער שלו הפך את יובנטוס לקבוצה האיטלקית הראשונה שניצחה בסנטיאגו ברנבאו. "הוא היה המודל לחיקוי שלי ואחד הגדולים בהיסטוריה", ציין רוברטו בטגה. בחודש פברואר 2005, כשהוא בן 69, הלך סיבורי לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן.

הפך את יובנטוס לקבוצה האיטלקית הראשונה שניצחה בסנטיאגו ברנבאו. סיבורי (צילום: AP)

6. ג'מפיירו בוניפרטי

ותק: 1946 – 1961

תארים: חמש אליפויות, שני גביעים

תפוקה: 182 שערים ב-460 הופעות בכל המסגרות, הכובש השני בהיסטוריה של המועדון.

בוניפרטי הוא הסמל המקורי של יובנטוס, בה שיחק החל מקבוצת הילדים ועד לפרישה. במשך 40 שנה החזיק בתואר מלך השערים של המועדון בכל הזמנים למרות שתופקד כקשר התקפי והוא זכור כאחד השחקנים הקבוצתיים ביותר בכדורגל האיטלקי. יובנטוס לא מצאה לו מחליף ראוי כשפרש ב-1961 ועברה שש שנים קשות ברמה המקצועית. לעומת זאת, במועדון ידעו לכבד ולהוקיר את פועלו של בוניפרטי, ששימש כנשיא קרוב ל-20 שנה. גם היום, בגיל 81, מחזיק הקשר האגדי בתואר נשיא הכבוד של יובנטוס.

יובנטוס לא מצאה לו מחליף ראוי כשפרש ב-1961 ועברה שש שנים קשות ברמה המקצועית. בוניפרטי (צילום: AP)

5. רוברטו בטגה

ותק: 1970 – 1983

תארים: שבע אליפויות, שני גביעים, גביע אופ"א

תפוקה: 129 שערי ליגה ב-326 הופעות

יובנטוס הייתה הקבוצה הדומיננטית בליגה בשנות ה-70 עם חמש זכיות בתואר, כשבטגה, לצד כוכבים כמו פאביו קאפלו והברזילאי ז'וזה אלטפיני, היוו את הדור שתפס את מקומה של שלישיית הקסם והחזיר את יובה לגדולה. בטגה, אחד מגדולי החלוצים בתולדות הכדורגל האיטלקי, היה שותף גם לחילופי הדורות במועדון באמצע שנות ה-70, עת הגיע למועדון ג'ובאני טרפאטוני, שהדריך את הקבוצה כעשור. למעשה, בטגה, שכונה בפי האוהדים 'המלך', היה שותף מלא לשני דורות ענק של יובנטוס ולכן הדירוג שלו כל כך גבוה. לאחר פרישתו, שימש בטגה בתפקידים ניהוליים במועדון, אך עזב לאחר התפוצצות פרשת הקלצ'ופולי למרות ששמו לא נקשר בה ישירות.

בטגה, שכונה בפי האוהדים 'המלך', היה שותף מלא לשני דורות ענק של יובנטוס (צילום: AP)

4. גטאנו שיראה

ותק: 1974 – 1988

תארים: שבע אליפויות, שני גביעים, גביע אירופה לאלופות, גביע אירופה למחזיקות, גביע אופ"א, סופרקאפ אירופי

תפוקה: 552 הופעות בכל המסגרות (שני בכל הזמנים) בהן זכה בכל תואר אפשרי וביניהם גביע העולם עם איטליה ב-1982. נחשב לאחד הבלמים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי

שיראה הגיע ליובנטוס מאטאלנטה בגיל צעיר והפך לאגדה עוד בחייו. הוא נחשב על ידי רבים לאחד משלושת הבלמים הטובים בהיסטוריה לצד בקנבאואר ובארזי. סגנון המשחק שלו היה נקי וחכם ובמהלך כל הקריירה שלו מעולם לא ספג כרטיס אדום. מחוץ למגרש, שיראה היה אדם נעים הליכות וג'נטלמן, שמוערך גם על ידי יריביו. בשנת 1989, שנה אחרי שפרש מכדורגל, נהרג שיראה בתאונת דרכים בפולין כשהלך לרגל אחרי יריבה לקראת משחק גביע אופ"א. יובנטוס הנציחה את זכרו ויציע האולטראס בסטדיו דלה אלפי קרוי על שמו, כשבמשחקי הבית ניתן לראות לא פעם, גם היום, שלטים עם שמו של הבלם האגדי מונפים ביציע.

שיראה (למעלה מימין) נחשב על ידי רבים לאחד משלושת הבלמים הטובים בהיסטוריה לצד בקנבאואר ובארזי (צילום: AP)

3. אלסנדרו דל פיירו

ותק: 1993 - ?

תארים: שבע אליפויות (חמש הוכרו), גביע אחד, אליפות הסריה B, ארבעה סופרקאפ איטלקיים, ליגת האלופות, סופרקאפ אירופי, גביע האינטרטוטו

תפוקה: 263 שערים ב-618 הופעות, מלך השערים וההופעות של כל הזמנים.

בקיץ 1995, קיבל ליפי החלטה ששינתה את פני ההיסטוריה – לשחרר את באג'יו למילאן ולבנות את יובה על דל פיירו. מאז, לטוב ולרע, דל פיירו הפך לסמל הגדול של יובה. קבוצות נבנו סביבו, המשכורות הגבוהות בקבוצה שולמו לו ומאמנים שלא הסתדרו איתו (ראניירי למשל) ראו את הדרך החוצה. דל פיירו הוא אולי לא השחקן המוכשר ביותר ששיחק במועדון, אבל הוא הפך עם השנים לדמות המייצגת ולפנים של יובנטוס. הסיבה המרכזית לבחירה הגבוהה היא מוטיב הנאמנות. בעידן הכסף הגדול והמעברים המתוקשרים, דל פיירו לא נכנע לפיתויים ונשאר גם לאחר פרשת הקלצ'ופולי והירידה לסריה B, בצעד שהופך אותו לסמל האולטימטיבי שמרחף מעל כל הנעשה בקבוצה. יובה הנוכחית מחפשת כבר שנים יורש, אבל לא יהיה זה יומרני להעריך שאלכס יישאר לאחר הפרישה בתפקיד ניהולי או מקצועי.

undefined undefined

2. דינו זוף

ותק: 1972 – 1983

תארים: שש אליפויות, שני גביעים, גביע אופ"א

תפוקה: לא החמיץ משחק ליגה ב-11 שנותיו ביובנטוס והוביל את איטליה לזכייה במונדיאל כשהוא בן 40

בעיני רבים, זוף נחשב לשוער הטוב ביותר ששיחק את המשחק. קצרה היריעה מלהכיל את כמות השיאים ששבר במדי יובנטוס והנבחרת, אך ההגעה שלו למועדון, שהיה בן 30, סימלה תחילתה של תקופה זוהרת ביובנטוס. הבחירה בו במקום השני נבעה משילוב בין השינוי שהביא למועדון עם הגעתו וההשתבחות עם השנים שסיומה בהנפת גביע העולם עם איטליה במונדיאל 82'. זוף נחשב באיטליה כקונצנזוס למקצוענות. שוער שנלחם כשחקן צעיר בבעיות גובה, התחיל בקבוצות הקטנות והגיע לגג העולם דרך עבודה קשה וצניעות. כמאמן הנבחרת הוא הראשון שהעניק את ההזדמנות לבופון הצעיר ועל המורשת שלו גדל דור מוכשר של שוערים איטלקים (שחלקם גם מתעקש לשחק עד גיל 40 פלוס כמו האב הרוחני).

הבחירה בו במקום השני נבעה משילוב בין השינוי שהביא למועדון עם הגעתו וההשתבחות עם השנים שסיומה בהנפת גביע העולם עם איטליה במונדיאל 82. זוף (צילום: AP)

1. מישל פלאטיני

ותק: 1982 – 1987

תארים: שתי אליפויות, גביע איטלקי, גביע אירופה לאלופות, גביע אירופה למחזיקות, סופרקאפ אירופי

תפוקה: 68 שערי ליגה ב-147 הופעות. שלוש זכיות רצופות בתואר כדורגלן השנה באירופה ושלוש זכיות רצופות בתואר מלך שערי הליגה

הזכייה של איטליה במונדיאל 82', העלתה את קרנה של הסריה A והחלה למשוך אליה את כוכבי היבשת. זוהי בדיוק השנה בה עבר פלאטיני, אז בן 27, מסנט אטיין לגברת הזקנה. הייתה זו תקופת הזוהר של הקשר הצרפתי הנהדר, שהגיע בשיאו של עידן טראפטוני ועזר להפוך אותו למוצלח גם בזירה האירופית. למרבה ההפתעה, יובה זכתה בסך הכל בשישה גביעים אירופיים בכירים (אלופות, אופ"א, מחזיקות) ועל שניים מהם חתום הצרפתי, שגם כבש את שער הניצחון ב-0:1 הידוע לשמצה על ליברפול בהייזל. הגדולה של פלאטיני, והסיבה המרכזית לבחירתו כגדול שחקני יובנטוס, היא שהוא נכנס לקבוצה מצליחה והפך אותה למצליחה יותר. הגיע בשיא הקריירה ורק הלך והשתפר עם ההופעה המדהימה ביורו 1984 וחשוב מכל: הוא הפך את יובנטוס מאימפריה ברמה המקומית, לאחת הטובות ביבשת, מעמד שנשמר עד היום.

הפך את יובנטוס מאימפריה ברמה המקומית, לאחת הטובות ביבשת, מעמד שנשמר עד היום. פלאטיני (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully