פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יחי ההבדל הקטן

        "בבית"ר גם מי שיהיה פחות טוב ישחק, אצלנו צעירים פורצים כמו פופקורן", עוקץ מאמן הנוער של מכבי חיפה. "לבית"ר יש הצעירים הכי טובים בארץ", סבור ז'אן טלסניקוב. ואכן, השוואה בין הצעירים של מכבי חיפה לאלו של בית"ר מתקשה לזהות עליונות מוחלטת. אולי אתם תעזרו לנו?

        בקיץ 2008 נערכו שתי פגישות בין בעלים למאמן בנוגע למטרות הקבוצה – ארקדי גאידמק ביקש מיצחק שום, שבדיוק זכה בדאבל, לעשות הכל כדי שבית"ר תגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות והבטיח מצדו לפתוח את הכיס על מנת לחזק את הקבוצה. במקביל, יעקב שחר נפגש עם אלישע לוי, שבדיוק סיים במקום הרביעי עם בני סכנין, וביקש ממנו להתמקד בעיקר בהשבחת השחקנים הצעירים של הקבוצה, "גם אם לא תזכה באליפות או אפילו במקום השני".

        רצה הגורל ובית"ר הודחה בבושת פנים מאירופה תוך פיטורי המאמן והיעלמות האוליגרך, כשחיפה ניצלה את המצב וזכתה באליפות בצורה משכנעת והגיעה לשלב הבתים של ליגת האלופות. בחיפה התהליך הוכתר כהצלחה מסחררת, בעוד בבית"ר החלו בלית ברירה בתהליך דומה שמציב הערב (שני) את שתי הקבוצות עם מספר שחקני מפתח צעירים מאוד: אייל גולסה (18), מוחמד גדיר (18) ובירם כיאל (21) בצד הירוק, ואריאל הרוש (22), אבי ריקן (21), חן עזריאל (21), קובי מויאל (22) ועידן ורד (20) בצד הצהוב.

        ניסיון להשוות באופן אובייקטיבי מי מהצעירים הללו טוב יותר הוא כמעט בלתי אפשרי, וזאת בעקבות העבודה שרובם ככולם משחקים בתפקידים שונים. עם זאת ניתן להתמקד במספר גורמים שיאפשרו השוואה שכזו גם מבלי להתייחס באופן ספציפי ליכולת שמביא השחקן בעמדה שלו.

        השיטה

        לפני הכל, ניתן לראות כי בחיפה עניין שילוב הצעירים הוא מושרש זה כמה שנים וכבר חלק אינטגרלי משגרת המועדון, והתוצאות בהתאם. "זה לא מקרי שהשחקנים המצוינים האלה השתלבו בקבוצה", מסביר מאמן קבוצת הנוער של מכבי חיפה, איתי מרדכי. "זה לא שהיה שחקן טוב ואמרנו 'יאללה נעלה'. זו אסטרטגיה של המועדון, ומאחורי ההחלטה הזו יש תשתית. הרי אם לא היינו בונים מחלקת נוער לתפארת עם אנשים שמשקיעים שם לילות כימים, היו עולים שחקנים פחות טובים ואז היו מחליטים אולי להחליף אסטרטגיה".

        מעבר למחלקת הנוער המטופחת, פיתחו בחיפה שיטה לשילוב השחקנים הצעירים והמבטיחים: בעונה הראשונה שילובם נעשה תחילה בגביע הטוטו ולאחר מכן כמחליפים בליגה, כשמי שמוכיח את עצמו נהפך לשחקן מרכזי בעונה שלאחר מכן. כך היה עם גולסה וגדיר, וכך עושים כעת עם ישראל זגורי. "שחקן שעולה לבוגרים זה לא במקרה, זה שחקן שיודעים כבר עשר שנים לפני זה שהוא יהיה בבוגרים ועובדים איתו על הדברים החשובים כדי שיגיע מוכן", מספר מרדכי. "הוא לא מגיע משום מקום ככה סתם, גם את הכישרון הכי גדול צריך לבנות ולהכין. אנחנו עובדים איתם הרבה על הצד המנטלי ועל העניינים של מחוץ לכדורגל – פיתוח מחשבה ותרבות של ספורט ונותנים להם את היכולת להתמודד עם כישלון וגם עם הצלחה. אם זה היה שחקן אחד או שניים אפשר היה להגיד שזה מקרה, אבל כששחקנים פורצים כמו פופקורן ממחלקת הנוער רואים שזו הדרך של המועדון".

        גם בבית"ר החלו בהליך דומה, אך בעוד בחיפה זה החל לפני מספר שנים, בבירה התהליך החל בלית ברירה, בשנה שעברה, לאחר בריחת גאידמק. ובאמת, לאחר שנים של קבוצות שבנויות בעיקר על זרים ושחקני חוץ, בית"ר בונה את עצמה לשנים הקרובות כקבוצה עם זהות ירושלמית עמוקה שמושתתת על שחקני בית או כאלה שהצטרפו אליה בגיל נוער, כשמחלקת הנוער של המועדון מנפקת בעת האחרונה לא מעט כישרונות. עם זאת, נכון לעכשיו שילובם של הצעירים נעשה באופן לא מדורג, ובהיעדר ממון בבית"ר בנו קבוצה צעירה וביתית. למזלם, הגעתו של אגייאר השאירה חלק מהוותיקים ויצרה קבוצה מאוזנת יותר.

        "על פניו זה לא מצב בריא שכל כך הרבה שחקנים צעירים משולבים בבת אחת", הסביר הקיץ גיא עזורי, שגידל את כל חמשת השחקנים הצעירים בהרכב בית"ר. "המצב הבריא הוא שילוב בין שחקנים טובים בעלי ניסיון יחד עם צעירים מוכשרים שעדיין חסר להם ניסיון אך יש להם ממי ללמוד ולהתקדם מקצועית ובעיקר מנטלית. אבל חשוב לזכור כי הצעירים של בית"ר הם מוכשרים מאוד, בעלי ראש בוגר ומוכנים מנטלית להתמודדות. כמובן שהם ייתקלו בקשיים בדרך, אבל אם צריך לבחור צעירים לצאת איתם לדרך כזאת, אלה הצעירים לעשות את זה איתם".

        הדומיננטיות בקבוצה

        בעוד בחיפה משלבים את הצעירים באופן מבוקר וכמעט מדעי ורק מי שמוכיח את עצמו משתלב בבוגרים ומי שלאו מושאל ומנסה להוכיח את עצמו בקבוצה אחרת - בבית"ר מהווים השחקנים הצעירים מחצית מההרכב, כשאין כמעט אלטרנטיבות על הספסל. "אצלנו מי שלא טוב יש לו תחליף ותחליף לתחליף", מסביר מרדכי. "הם יודעים שמי שלא טוב מאוד לא ישחק וזה יוצר דרבון ותחרות אצלם. בבית"ר, לעומת זאת, אין אלטרנטיביות, אז השחקן אומר לעצמו שגם אם הוא יהיה פחות טוב הוא ישחק. אין מה לעשות, זה האופי של בני האדם".

        מנגד, מאמן קבוצת הנוער של בית"ר עד לאחרונה ועוזר מאמן הפועל באר שבע כיום, ז'אן טלסניקוב, דווקא רואה בכך גם את הצד החיובי. "זה תלוי בשחקן. יש שחקנים שדווקא לוקחים את זה לכיוון החיובי וזה נותן להם ביטחון, ומנגד יש כאלה שהלחץ הורג אותם וקשה להם עם זה. הרי תמיד הצעירים שעולים כמחליפים או מקבלים משחק שניים ויורדים לספסל, מתלוננים שהם לא מקבלים מספיק הזדמנויות. הנגזרת מכך היא שמקום רגוע בהרכב אמור לעשות את ההיפך ולגרום להם לבוא לידי ביטוח ולפרוח. בכלל, שחקן צעיר שמקבל חולצה עולה בטירוף ועם רצון לכבוש את העולם, התחרות היא פחות משמעותית בגיל הזה".

        "אם תעמוד ותשאל אנשי מקצוע על קאדר הצעירים שמשתייכים לסגל של בית"ר ירושלים, הם יגידו לך שאולי אין שם אייל גולסה, אך בגדול מדובר על המכלול הכי טוב בארץ של צוות צעיר", מסביר זאביק זלצר, לשעבר מאמן העל של הנבחרות הצעירות. "מרביתם אייש ומאייש את נבחרות הנוער, האולימפית והבוגרת ויכול להיות העוגן של בית"ר להרבה שנים. כמעט כל הצעירים של בית"ר ראויים ויכולים להתמודד כראוי עם חולצת ההרכב של המועדון".

        הציפיות

        בעוד בחיפה ידעו כי עונה שבה מחליטים על רמונט בסגל והתבססות על צעירים היא עונה פיננסית ואין טעם לצאת בהצהרות (על אף שבסוף כן זכו באליפות), בבית"ר הודיעו בפתיחת העונה כי המטרה שלהם היא לזכות באליפות, מה שיוצר לחץ – חיובי ושלילי – על השחקנים הצעירים.

        "צריך לזכור שאחד המאפיינים של צעירים הוא חוסר יציבות בתחילת הדרך", מסביר זלצר. "לצפות לשילוב של כל כך הרבה צעירים מחד ולאליפות מאידך זה בעייתי. אם היו מדברים על השנה הבאה, שכולם כבר התחשלו, שיחקו עונה שלמה ועברו את תהליך ההבשלה בקבוצה הבוגרת של בית"ר, שזה תהליך לא קל ושונה מהשתלבות במכבי פ"ת או בני יהודה, הייתי אומר שלגיטימי לצפות. הרי אם היה כאן גאידמק עם הציפיות לדאבל ואירופה, לא היה אף בנאדם שהיה נותן את חולצת ההרכב לאריאל הרוש".

        יכולות ההנהגה

        לאור ריבוי הצעירים בבית"ר, לא מפתיע כי הם אלה שקובעים את הטון החברתי בקבוצה וגם לא מפחדים לקחת מנהיגות. קובי מויאל מסתמן כאחד הבולטים בחדר ההלבשה, בעוד עידן ורד נראה גם כן כמנהיג של הקבוצה על הדשא, על אף שלצידו משחקים ותיקים יותר. "אני מוכן לקחת מנהיגות", הכריזו השניים בראיונות הקיץ, וכעת עם בוא הסתיו ניתן לראות כי הם ממשמים את הבטחתם. גם אריאל הרוש, שבתחילת דרכו בבוגרים בעונה שעברה נראה היה כי מתבייש מעט לחלק הוראות לבלמים בינלאומיים לשעבר כמו גרשון ובנאדו, מתחיל לתפוס מנהיגות. "אריאל מתקדם", הסביר שמעון גרשון עצמו. "אני אמנם לא אוהב שמגיעים למצבים מולנו, אבל לפעמים זה טוב כי אז רואים את היכולת של אריאל. אני מאמין שהוא בדרך הנכונה להיות שוער העתיד של בית"ר".

        בחיפה בירם כיאל הפך לאחד המנהיגים של הקבוצה בזמן קצר. "הוא הכדורגלן הכי גדול בישראל ללא ספק", משוכנע פרשן הכדורגל החיפאי איציק אהרונוביץ'. "מה שיש לו ברגליים ובלב אין להרבה אחרים. הוא גם אגרסיבי גם טכני, גם יודע ללחוץ ולשמור מצוין, גם מניע את הכדור טוב ותומך בהתקפה בצורה מצוינת. כשהוא יצבור עוד ביטחון אי אפשר יהיה לעצור אותו". בנוסף אליו גם גולסה לוקח מנהיגות, ועובר הכשרה אישית צמודה על ידי יניב קטן שלקח אותו כפרויקט אישי במטרה להפוך אותו ליורשו כמנהיג הקבוצה.

        סיכום: מי הטוב בארץ?

        "ההבדל הכי גדול שיכול להיות השנה בין מכבי חיפה לבית"ר זה העניין שלבית"ר אין ברירה", בטוח מרדכי. "אין לה את היכולת להביא שחקנים כמו פעם. אם היה נשאר כאן גאידמק המציאות הייתה שונה והסגל החזק היה נשאר ואפילו היו מגיעים עוד כמה שחקנים. אצלנו מדובר על אסטרטגיה של שילוב צעירים לאורך זמן ובמשך שנים. שם זה סיפור של אין ברירה, אז יאללה שחקו – אצלנו הטובים של הטובים משתלבים בבוגרים ועובדים קשה מאוד".

        "בגדול הקאדר הצעיר של בית"ר הוא הטוב ביותר בארץ", קובע טלסניקוב. "קאדר שמעבר לכישרון שבו, החבר'ה שם בוגרים מאוד באופי עם הרבה ריספקט למקצוענות של ספורטאי ורצון ללמוד ולהתקדם כמה שיותר. אני לא רואה אף קבוצה אחרת בארץ עם כמות כל כך גדולה של שחקנים צעירים איכותיים. אולי ברמת הכישרון חיפה משתווה, אך בבית"ר הכישרון והיכולת נמצאים לרוחב כל הקבוצה ויהיו הבסיס הבריא שלה לשנים הבאות".

        "ההבדל בין הצעירים של חיפה לבית"ר הוא מאוד קטן אבל הוא מאוד גדול", מסביר אהרונוביץ'. "בבית"ר ירושלים הצעירים הם ברירת מחדל ומשלימים את הפאזל. במכבי חיפה הם פקטור מרכזי בהרכב. במכבי חיפה כל שחקן צעיר שמשחק הוא אולי לא פקטור כמו יניב קטן, אבל זה בורג רציני במכונה הזו שנקראת מכבי חיפה. ברור שלמכבי חיפה יש קאדר יותר טוב מלבית"ר, אבל זה הכל בזכות אלישע. אם בשנה שעברה הוא לא היה נותן את ההזדמנות לגולסה וגאדיר לא היה לו השנה עומק כזה. הוא נתן להם את ההזדמנות ובגדול והם לקחו אותה ועוד יותר בגדול".

        למי יש צעירים טובים יותר?