ג'ייסון תומפסון
עם רגעים של פוטנציאל להיות אחד הגבוהים הטובים בליגה לצד כאלה בהם היה נראה כמו עוד שחקן מכללות עם המילה הנוראית "אפסייד" סמוכה לשמו, ג'ייסון תומפסון סיים עונת רוקי לא רעה בכלל אשתקד, והעונה אין ספק כי השיפור ההדרגתי צפוי להמשיך. עדיין באותה סיטואציה נוחה ונינוחה, תומפסון צריך לעשות צעד אחד קדימה, והצעד הזה כולו עקביות. יצליח לסקרמנטו יש את פאוור פורוורד העתיד שלה. ייכשל ושון מיי יתחיל לראות יותר ויותר דקות. כן, שון מיי.
מייק קונלי
אחרי משהו כמו 8 נקודות למשחק בשלושת החודשים הראשונים של העונה החולפת, קפץ סוף סוף הרכז המוכשר מאוהיו סטייט, ואת פברואר-מרץ-אפריל הוא כבר סיים עם ממוצעים סביב 15 נקודות ו-6 אסיסטים פר ערב. העונה, על אף הבאתו של אייברסון, קונלי צפוי לעשות צעד קדימה בממפיס. לרכזים, כידוע, לוקח זמן לפרוח בליגה הזאת, ואם לשפוט על פי החודשים האחרונים של העונה שעברה - קונלי כבר כאן. עכשיו הרגע לפרוח.
רוי היברט
זה לא נעים להפוך מאוברייטד לאנדרייטד לאוברייטד שוב, אבל זה פחות או יותר הסיפור של רוי היברט, הסנטר הענק מג'ורג'טאון שצנח עד הבחירה ה-17 בדראפט הקודם, כשהיה יכול להיבחר, ככל הנראה, טופ 5 בדראפט 2007. כך או כך, אחרי עונת רוקי מהוססת משהו, היברט נתן מספר משחקי טרום עונה מצוינים (עם ממוצע של 3.4 חסימות למשחק), ומכיוון שהתחרות שלו על העמדה כוללת בעיקר פורוורדים לבנים כאלה ואחרים, אל תתפלאו לראות אותו הופך, שוב, לאנדרייטד.
ת'אדיוס יאנג
20.5 נקודות בלמעלה מ-54 אחוז מהשדה, 5.5 ריבאונדים ובעיקר - איבוד אחד למשחק. אלה היו הממוצעים של יאנג בחודש מרץ אשתקד. הפורוורד המגוון הוביל את הסיקרס לפלייאוף (6:9 בחודש מרץ), ולאחר פציעה בקרסול חזר מעט מוגבל יותר לפלייאוף עצמו. סל ניצחון גדול במשחק 3 על אורלנדו רק הזכיר לנו כמה פוטנציאל יש ליאנג והעונה, עם אדי ג'ורדן כמאמן, אין סיבה להאמין שהממוצעים המדוברים של יאנג מחודש מרץ לא ישובו - הפעם, לכל אורך העונה.
ארון ברוקס
אחרי שהשתלט באופן מרשים על עמדת הרכז בחודש פברואר שעבר והגיע לשיא בפלייאוף, אין ספק כי הרכז התזזיתי בדרך למעלה - ולשם שינוי, הפציעה של יאו והבריאות המפוקפקת של מקגריידי רק תעזור לו. בעונה שעברה ברוקס כמעט ניצח לבדו את הלייקרס בחצי גמר המערב, והעונה התפקיד ההתקפי שלו יהיה גדול יותר החל מהמשחק הראשון. זה אולי לא יתבטא בהפעלת הקבוצה שלו באופן אידיאלי (תכונה שברוקס בהחלט צריך לשפר), אבל כן בשיפור סטטיסטי ניכר.
אנתוני ראנדולף
"מעולם לא אימנתי שחקן כמוהו. הוא מיוחד", אמר דון נלסון על הפורוורד שלו לפני כשבועיים. ואכן, 'מיוחד' תהיה מילה ראויה לתאר את הכישרון, הפוטנציאל והחבילה שאנתוני ראנדולף מביא לשולחן: 2.08 מ' של אתלטיות, הובלת כדור כמו גארד, מהירות, קליעה - מה לא. בעונת הרוקי שלו ראנדולף בקושי שיחק, אלא שכעת, אחרי קדם-עונה פנטסטי, הפורוורד המרתק כבר צפוי להיות שחקן חמישיה, ולתת תפוקה בהתאם. אחרי ה-8 נקודות ו-6 ריבאונדים של העונה החולפת, אל תתפלאו למצוא 18 ו-10 בעונה הקרובה.
ברוק לופז
אחרי עונת רוקי מוצלחת ביותר (לא עניין של מה בכך לשחקן גבוה), שגרמה ללא מעט אנשים לסתום את פיהם, הסנטר של הנטס מוכן לעשות את הצעד הבא. עם משחק פוסט מהטובים בליגה כבר עכשיו והעזיבה של וינס קרטר שתשחרר לו עוד כדורים בהתקפה, צפו מהאח המוכשר יותר לבית משפחת לופז לעונה של 16 נקודות ו-10 ריבאונדים לערב, תוך שהוא מבסס ביחד עם דווין האריס וקורטני לי בסיס נהדר של חבר'ה צעירים בצד הלא נכון של ההאדסון.
רודי פרננדז
כן, הוא אמנם נתן עונת רוקי לא רעה בכלל, אבל קצת כמו בנבחרת ספרד או בתקופתו בבדאלונה, בפורטלנד על אחת כמה וכמה מרגישים שהפנומן הספרדי מסוגל יותר. לא בכדי מדובר באחד השחקנים האירופאים השלמים ביותר, והעונה רגע אחרי היותו השחקן החשוב באמת של נבחרת ספרד הוא עתיד להיות שחקן חשוב יותר בבלייזרס. לא סתם עוד קלעי שעולה על חסימות, כי אם סקנד גארד אדיר שמסוגל לעשות הכל, ושמתאים כמו כפפה לשחק ליד ברנדון רוי.
אנתוני מורו
בפעם הראשונה שפתח בחמישיה במשחק NBA, קלע אנתוני מורו 37 נקודות ב-15 מ-20 מהשדה וקינח ב-11 ריבאונדים. הקיץ, בוגאס, הגארד העדיין-אנונימי (שכנראה לא היה מספיק טוב כדי להיבחר בדראפט) המטיר 47 נקודות על הראש של ניו אורלינס במשחק הכנה. הבעיה של מורו היא הבעיה של הקבוצה שלו, גולדן סטייט: שניהם קצת משוגעים והרבה בלתי מסודרים. העונה נדמה כי מורו יפתח סוף סוף בחמישיה, ואם הוא ימצא את הדרך לשמור על יציבות בתוך הטירוף, אין ספק: הליגה הולכת לקבל סקורר נוסף.
גרג אודן
"הקיץ, הוא הגיע רעב - רעב להיכנס לחמישיה" אמר מאמן פורטלנד, נייט מקמילן, על הסנטר שלו. במידה מסוימת, הקרב של אודן על מקום בחמישיה עם ג'ואל פריזבילה יכול רק להועיל לו. הסנטר הענק, שלכל אורך הקריירה שלו היה נתון ללחץ ענק וציפיות מרובות, יוכל העונה לקחת נשימה עמוקה - ופשוט לשחק כמו שהוא יודע. אחרי כמה משחקי טרום עונה מוצלחים, קשה להגיד שאודן כבר עכשיו סנטר פותח מצוין, אבל החדשות הטובות הן אחרות: כעת, סוף סוף, הוא במסלול הנכון.