1. שרף והאינטרסנטים
"אין פה שום בעייתיות", אמר צביקה שרף ב"יציע העיתונות", כשנדרש לומר את דעתו על אותה בעייתיות ספורטיבית וערכית שעולה לכאורה מעסקיו הנחשפים של מוני פנאן. שרף, להזכירכם, הוא מאמן נבחרת ישראל. הוא, על פי הקלישאה המקובלת, אחד האנשים המזוהים ביותר עם הכדורסל הישראלי. הכדורסל יקר ללבו, נרמז תמיד עם אותה קלישאה. רק לא מזמן יצא למאבק על השלמה לקורס מאמנים שאותה נדרשו מאמני בתי הספר לעבור, אבל הפעם אולי בגלל חברות עמוקה עם פנאן, אולי מתוך איזו כמיהה לשוב למכבי, אולי מהיותו אוהד צהוב ידוע ואולי מסיבות אחרות על דבר שנראה הרבה יותר חמור, הוא לא מסוגל בשם האינטרס הציבורי לשים את רגשותיו ואופיו הלא אמיץ בצד.
שרף לא לבד. מהעבר השני של המתרס יושבים אוהדים רבים של הפועל תל אביב והפועל ירושלים, ובצרות האופקים הידועה שלהם רומזים עכשיו לכתם ענק באליפויות של מכבי תל אביב. עו"ד אחד אפילו שקל לפנות לבג"ץ במטרה לבטל את התארים. כמו שרף, אותם אנשים גוררים את הסיפור החשוב הזה למקום הרגשי הקטן שלהם. עד שיש כאן סיפור שמחייב את כולם להיות רציניים, אחראיים, סיפור שבירור פרטיו על ידי חקירה הוא אינטרס של כל מי שבאמת אוהב כדורסל וספורט ישראלי, מנסים גורמים מסוימים לקחת אותו למקום בו אותו אינטרס ציבורי עלול להיהרס: למקום של הרגש. זו הסכנה הכי גדולה של הפרשה הזו. אותה פנאטיות צהובה ואדומה שתגרור את הדיון אל השוליים ותמנע חקירה רצינית של מה שהיה שם. חקירה שחשובה גם לאוהדי מכבי תל אביב, שרוצים לדעת מה הולך בתוך המועדון שלהם, וגם לאוהדי הספורט בכלל, שרוצים לדעת מה הולך בתוך הליגה שלהם.
זה בדיוק מה שצריך לדרוש: חקירה של גוף רציני ובעל כלים, ולא ניסיון לקפוץ שלושה צעדים קדימה. מכבי תל אביב לא זכתה בשום אליפות בגלל ששחקן יריב או שופט השקיעו כסף אצל פנאן. היא היתה הקבוצה הטובה ביותר, המאומנת ביותר וגם, לא נשכח, העשירה והחזקה ביותר. יריבותיה קרסו תחת ניהול חובבני ואנרגיות שליליות, וזה פרט שכל מי שכבר מחסיר מארון התארים של מכבי כמה אליפויות חייב לשנן, גם למען בריאות הקבוצה אותה הוא אוהד. יש כאן סיפור חשוב שאסור לפספס אותו בגלל אותם רגשות. כולם צריכים להשאיר אותם בצד ולדרוש חקירה רצינית וכנה של פרשייה שמסתמנת כחמורה מאין כמוה.
2. העולם האכזר
הנה אפשרות שצביקה שרף לא רצה כנראה לחשוב עליה, אפשרות שבעיניי לא פחות חמורה מהחלפת כספים כזו או אחרת שהיתה או לא בתוך מועדון מכבי תל אביב - המען של הכסף אותו השקיעו שחקנים מסוימים אצל פנאן. פנאן הרי הבטיח לאותם שחקנים רווחים של כ-20 אחוזים על הכסף שישקיעו. פנאן הרי היה מעורב בעסקי השוק האפור מידע שכבר פורסם על ידי העיתונות ואיש לא עשה עמו דבר (מיד התייחסות לנושא תפקיד ותפקוד העיתונות). מכאן הדרך לתסריט הפוטנציאלי הבא היא בהחלט הגיונית: הכסף שעבר לפנאן היה שמיש עבור השוק האפור, בדרך זו או אחרת. פנאן או מי שקיבל לידיו את הכסף נהנו מרווחים של כ-40 אחוזים ויותר מאותם אנשים. במקרה כזה, לא מין הנמנע ש-20 אחוזים מהרווחים עברו לשחקנים והשאר התחלקו.
המשמעות, למי שלא הבין: ייתכן מאוד שהכסף שיצא משחקני מכבי תל אביב הזין עולם הלוואות אכזרי. עולם הלוואות אכזרי שמנצל אנשים במצוקה שאף אחד כבר לא רוצה להתעסק איתם, עולם שכבר גבה מחיר כבד מחייהם של אותם מסכנים שנגררים לפיתוי הזה. זה עולם שאף אחד מאותם אנשים שנתנו כסף לפנאן או העלימו עין מעסקיו לא ראה ונאחל לו שלא חווה, אבל עולם נוראי שאין להסכים שיש לכסף ששחקני מכבי תל אביב הרוויחו קשר אליו. יש אנשים שזה אפילו יותר מפריע להם מאיזושהי העלמת מס כזו או אחרת, אם כמובן נעשתה.
אל תפספס
3. תפקיד התקשורת
במסגרת אותם עיוותים רגשיים שצצו מפרשת פנאן, עלתה כרגיל שנאת התקשורת שמלווה כמעט כל פרשייה בישראל ולא ממש מלמדת טובות בהרבה מקרים על נציגיה. "איך לא ידעתם?", "למה לא פרסמתם?", "מדוע רק עכשיו נזכרתם?", זעקו הטוקבקים של הישראלי הממוצע. עיתונאים מסוימים, שמאוהבים בוויכוחים המטופשים הללו, מיד הצטרפו למקהלה וגרמו נזק לאותם אנשים שידעו מעט דברים ואף פרסמו אותם. ומה בעצם הכתבים ידעו? שמוני פנאן עוסק בשוק האפור, שאולי הלווה כסף לאנשים שלא היה צריך להלוות להם, ושיש יותר מדי כסף שמסתובב מבלי לדעת מהיכן הוא. על בנק אף עיתונאי לא ידע ולא יכול היה כנראה לדעת, כי קשר השתיקה, כך מסתמן, של בעלי האינטרס בסיפור הזה כנראה מגיע לכל פינה בענף. יש כמובן לא מעט כתבים שליקקו למכבי תל אביב את התחת במשך שנים, אבל גם רבים אחרים שעשו את מלאכתם ולא יכלו לעשות מעבר בגלל סכנה משפטית. רק לפני כמה חודשים פרסמנו כאן שערב הפיינל פור הוצע לג'ף רוזן, הבעלים של מכבי חיפה, להצטרף למכבי תל אביב. מישהו עשה עם זה משהו? למישהו היה אומץ לעשות משהו גם אחרי שרוזן אישר זאת אחד לאחד בראיון לחדשות הספורט? יש מישהו שלא קרא על יחסי החברות בין בכירי הפשע למספר בכירים בכדורגל הישראלי? מאוד קל לבוא בטענות לתקשורת, אבל היא לא הגוף החוקר והשופט במדינה. את שלה, במגבלותיה, היא עשתה. זה שהרבה אנשים בישראל רואים בכלי התקשורת את כל עולמם לא הופכת את העיתונים לשוטרים, לשופטים ולבעלי תפקיד בענף הכדורסל, שקראו את הרמזים ושבבי מידע שהעיתונות הרצינית כן הביאה, אבל משום מה לא עשו עם זה כלום.
חובתה של התקשורת כיום היא להשאיר את הנושא כל הזמן על הסדר היום ולא לתת לו לרדת. להתעקש שתתקיים חקירה רצינית, הוגנת, חקירה שלא משאירה אבן על אבן, אבל גם לא כזו שמיד תחרוץ את גורלה של מכבי תל אביב. העיתונות צריכה לנסות ולהמשיך לחקור, אבל היא לא זו שצריכה להוכיח. מי שצריך להוכיח, לתקן ולהעניש הם הגופים הממלכתיים כמו איגוד הכדורסל, משטרת ישראל ורשות המסים. העיתונות צריכה לפקח שהם עושים את עבודתם נאמנה ולא לנסות להחליף אותם. כל מי שמרגיש אשמה, קורא יותר מדי טוקבקים.
אל תפספס
4. שתיקת האיגוד
הדבר אולי הכי מלחיץ בכל הפרשה, היא התגובה של איגוד הכדורסל. תגובה מגומגמת, חוששת, נרתעת. לא תגובה של אנשים שלא ידעו, אלא תגובה של אנשים שרוצים שכל זה כבר ייגמר. שהשטיח כבר יבלע את הלכלוך. בידי העיתונות שלל עדויות על הבנק של פנאן, כולל כאלו מאוד מובססות על שחקנים ומאמנים שהתחרו במכבי תל אביב, וגם אם נושא השופטים עדיין קצת לוט בערפל, נדרשה תגובה אחרת מאיגוד הכדורסל. אולי מסיבת עיתונאים, אולי הודעה על כוונה להקים ועדת חקירה מעט יותר רצינית מזו שחוקרת את התנהלות נבחרת העתודה, ועדת חקירה רצינית שתוכל לחקור ברצינות את סגן יו"ר האיגוד, אולי אפילו להקפיא את הליגה לשבועיים או יותר כדי לעשות סדר בבלגן. שתיקת איגוד הכדורסל לא עושה חסד עם מה שידעו בנושא בעבר ועם מה שהם מתכוונים לעשות בהווה. נקווה שאבנר קופל, אחד שלא חשש להיכנס בפרות קדושות בענף והחייה ענף גוסס, ייכנס יותר לעובי הקורה.
5. דייויד פדרמן
על רקע ההכחשות של שמעון מזרחי, בולטת בעיקר השתיקה של דייויד פדרמן. בהכחשתו, מזרחי סינדל את פדרמן. "חבר שלי אמר לי היום, ואני מאוד מסכים עם זה, שאם הוא היה דיוויד פדרמן - הוא חוזר מחר לארץ, מכנס מסיבת עיתונאים ופותח את הכל. צריך להסביר את כל מה שהיה", אמר לוואלה! הפרשן אביב לביא. מישהו חושב שפדרמן יכול לעשות זאת עכשיו?