פרויקט אפריקה – האם באמת יש אפקט גאנה?

בתחילת השנה נערכו בחירות דמוקרטיות לנשיאות גאנה - לא דבר של מה בכך באפריקה. בתום סיבוב שני ולאחר שלא הושגה הכרעה, נדרשו תושבי המחוז הנידח טיין להחלטה, והם בחרו בפרופסור ג'ון אטה מילס לתפקיד הנשיא. פחות משנה חלפה ושוב טיין ניצבה לה במרכז העניינים. דווקא מאוכלוסייה שמרביתה חסרת השכלה וחיה בתנאים מחפירים, יצא עמנואל אגיימנג-באדו, האיש שכבש את הפנדל המכריע בגמר אליפות העולם עד גיל 20 ועשה היסטוריה עבור גאנה ויבשת אפריקה כולה.

נבחרת 'הלווינים השחורים', כפי שמכונה גאנה עד גיל 20 (כהמשך ל'כוכבים השחורים' של הנבחרת הבוגרת ול'מטאורים השחורים' בנבחרת עד גיל 23), הפכה בזכות הניצחון הדרמטי בפנדלים 3:4 על ברזיל לנבחרת האפריקאית הראשונה אי פעם שזוכה בגביע העולמי לנבחרות צעירות. יתרה מכך, גאנה סחפה את כל היבשת לחגיגה אחת גדולה, כשהטורניר עצמו נערך בקהיר והשחקנים הגנאים זכו לעידוד מצרי במשחקי ההכרעה.

למעשה, היה זה עוד צעד מכונן עבור המדינה הצעירה של גאנה, המבססת עצמה בעשורים האחרונים כחלוצת היבשת השחורה. גאנה הייתה המדינה הראשונה דרומית לסהרה שקיבלה עצמאות פוליטית, אחת הבודדות ביבשת שהצליחה להנחיל משטר דמוקרטי, הראשונה ממערב אפריקה שראתה נציג שלה מקבל את תפקיד מזכ"ל האו"ם (קופי ענאן) וגם בכדורגל הייתה הראשונה שהעפילה לחצי גמר אולימפי.

החל מהשבוע שעבר, גאנה היא גם זו שהכניסה את אפריקה לאופוריה רבתי – שמונה חודשים לפני שריקת הפתיחה של המונדיאל ההיסטורי בדרום אפריקה. האם ביולי 2010 יחוו האפריקאים שיא גדול אף יותר? האם קיים סיכוי לראות סוף כל סוף אלופת עולם מהיבשת השחורה?

מאז ההופעה הביזארית של זאיר במונדיאל 74', עשו נציגות אפריקה כברת דרך בכל הקשור לגביעי העולם. אלג'יריה וקמרון ב-82', מרוקו ב-86', ושוב קמרון של רוז'ה מילה ב-90' רשמו תוצאות מפתיעות והכשירו את הקרקע להמשך, אך מלבד גיחות של ניגריה וסנגל, קפיצת מדרגה משמעותית טרם הושגה. הפעם, כשהמונדיאל נערך בחצר האחורית, השחקנים האפריקאים מציפים את אירופה ורוב הנבחרות הבכירות של היבשת צפויות להשתתף במונדיאל, יש תחושה של שינוי באוויר במיוחד עם הגב האדיר מפיפ"א, שהעניקה לאפריקה מלבד אירוח המונדיאל גם את אליפות העולם עד גיל 20 במצרים, אליפות העולם עד גיל 17 בניגריה וגביע הקונפדרציות במרווח זמן של חודשים ספורים.

מלבד ההצלחה המסחררת של גאנה בטורניר עד גיל 20, נשענים רבים באפריקה על ההפתעה של יוון ביורו 2004 וההצלחה של רוסיה וטורקיה ביורו 2008, כהוכחה לכך שגם הנבחרות הגדולות פגיעות ויכולות לנחול הפסדים מול סגל מגובש של נבחרת צנועה יותר. ספרד, ברזיל, איטליה וגרמניה עדיין נחשבות בעיני האפריקאים כמועמדות המובילות להניף את הגביע הודות לכשרון וכמובן לניסיון הרב, אך החשש קטן מאי פעם.

"כמובן שזו משימה קשה, אך אפשר כבר להגדיר אותה כאפשרית", אמר גדול שחקני ליבריה, ג'ורג' וואה. "בשני המונדיאלים הקודמים ראינו נבחרות מאפריקה שהגיעו לשלבי הנוקאאוט, ומשם עד למטרה עומדים בדרך רק שניים-שלושה משחקים. זו מחשבה טבעית, הרי אף אחד לא רוצה לדרוך במקום. בכלל, אני מאמין שתוך כמה שנים מרבית הסופרסטארים של הענף יהיו מאפריקה".

לאורך השנים סיפקו הנבחרות האפריקאיות לא מעט אטרקציות וצבע על המגרש ומחוצה לו, התברכו בשחקנים אטרקטיביים, אך תמיד לקו בהבנה הטקטית של המשחק ובצד ההגנתי. הנהירה הגדולה של שחקנים לאירופה כבר בגיל צעיר שינתה בצורה דרסטית את הסטיגמה - אם כי טרם מחקה אותה לחלוטין. הנבחרות האפריקאיות המובילות כמו חוף השנהב וגאנה, מתברכות בשחקנים עם יכולות פיזיות וטכניות מעולות שרכשו יסודות באירופה, ובנוסף מחזיקות בשחקנים הגנתיים מהדרגים הבכירים.

אבדי פלה, מי שזכה שלוש פעמים בתואר שחקן השנה באפריקה ורק בשבוע שעבר חזה בבנו אנדרה אייוו מוביל את גאנה הצעירה לאליפות עולם היסטורית, מאמין שארבע נבחרות אפריקאיות תעפלנה לרבע הגמר ואחת מהן תהיה במעמד הגמר עצמו. "מלבד ברזיל, כל שאר אלופות העולם עשו זאת ביבשת שלהם", נעזר הגנאי בן ה-44, שהיה הראשון מארצו שיצא לשחק באירופה, בנתון הסטטיסטי הידוע. "בזמני לא היו האפשרויות שיש לשחקנים הצעירים עכשיו, ואנחנו צריכים להיות גאים בהתקדמות שנעשתה. זוהי ההזדמנות הגדולה שלנו להראות את הכשרון ביבשת ולללכת רחוק, וכשאני מתכוון רחוק אני מכוון לעבר זכייה בתואר. אנשים אולי יצחקו, אבל אני מאמין בזה".