פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ליגת לוזר

        הן לא חולמות על פיינל פור, כי ההפסדים יגיעו בסיטונות. אור שקדי עם ארבע הקבוצות שצפויות להיאבק על מקום בליגת העל

        לראשונה מזה שלוש שנים, נקבעה בעונה שעברה היורדת בליגת העל במשחקי פלייאוף ולא על פי מיקום בטבלה. התוצאה של שינוי השיטה הייתה שמכבי ראשון לציון, שסיימה את העונה מתחת לגבעת שמואל, הורידה את הקבוצה של מוטי אמסלם ללאומית ונשארה בעצמה. שיטת הפלייאוף מוסיפה עניין, אך מקשה על התחזית הראשונית לקבוצות שייפרדו מהליגה בסוף העונה. ועם זאת, ניתן עדיין להעריך מי יהיו הקבוצות שילחמו נגד הירידה עד הסוף.

        שחקן גבעת שמואל רועי ברקוביץ' מול שחקן מכבי ראשון לציון אבי סוכר (איתי חסיד)
        אבי סוכר (בכתום) וראשון לציון נחלצו מהמקום האחרון על חשבון רועי ברקוביץ' וגבעת שמואל. מי ינצל את הפריבילגיה השנה? (צילום: איתי חסיד)

        הפועל חולון

        מה עשתה בעונה שעברה: מקום רביעי, הדחה ברבע גמר הפלייאוף על ידי גלבוע/גליל.

        באו: אבי אליהו (הפועל יקנעם/מגידו), יוני ניר (גבעת שמואל), נועם מטלון ועדי פרג (הפועל עפולה), רביב פיטשון (אליצור כוכב יאיר), גיא אנג'ל (הפועל תל אביב), טיטוס אייבורי (פרנקפורט), דווין מיטשל (לוס אנג'לס דיפנדרס), ג'ון תומאס (חימיק יוז'ני), מארק סאנצ'ז (בויזי סטייט), פרננדו גוטמן (לוס אנדס), שי גלבר (הפועל שדרות). החיזוק המשמעותי ביותר שעשתה חולון הקיץ הוא בדמותם של ג'ון תומאס ודווין מיטשל, שאר שחקני החיזוק הגיעו לקבוצה, במטרה לקדם את הקריירה שלהם.

        נשאר: ליאור ליפשיץ. השריד היחיד לעונת הגביע. חולון שוב הצליחה לאבד סגל שעשה הישג משמעותי בגלל הבעיות הכלכליות של הקבוצה, עדות למצב הקשה שאליו נקלעה.

        עזבו: ליאור שגב (גליל/גלבוע), יהוא אורלנד (ראשון לציון), כריס ווטסון ובריאן טולברט (אשקלון), אורי קוקיה (הפועל ירושלים), יותם שירן (הפועל לב השרון), דרון וושינגטון (דטרויט פיסטונס), יוטב קוסטיקה (נס ציונה), קרטיס ווית'רס ולואיס פלורס. חולון איבדה את וושינגטון, קוקיה, פלורס וטולברט, שיצרו העונה באולם הפחים את הטירוף וההתלהבות, ובלי הרוח הזאת הקבוצה נמצאת במצב לא טוב.

        למה תיאבק נגד הירידה: על הנייר, לחולון יש את הסגל הישראלי הכי חלש בליגת העל, ביחד עם עירוני רמת גן. אמנם, יוני ניר נתן עונה טובה בגבעת שמואל, ונראה טוב במשחקי האימון, אבל כשהקבוצה מושתתת עליו ועל ליאור ליפשיץ, אי אפשר לבנות על פלייאוף עליון. סגל הזרים של חולון מזכיר קבוצות תחתית של שנים קודמות, שהביאו שני קליברים ברמה של ג'ון תומאס ודווין מיטשל, שיאבקו על תואר מלך הסלים, בעוד הקבוצה עצמה תיאבק על מקומה בליגה. כשהקבוצה תתעורר במחזור החמישי עם מצוקה מקצועית, המצב הכלכלי הלא טוב ידבר, ועמיר עוזי יישאר ללא מענה.

        למה לא תיאבק נגד הירידה: מעל הכל, לחולון יש את האולם הכי טוב בליגה, שכל קבוצה שתגיע אליו, אפילו אם היא נמנית על קבוצות הצמרת, תיאלץ להזיע רבות לפני שתוכל לנצח. המנטאליות של המועדון בשנים האחרונות גורמת לשחקנים שמשחקים בשבילו להוציא מעצמם קצת יותר, ואם הזרים של חולון יזכירו אפילו בקצת את אלה של השנה שעברה, אולי יהיה אפשר לשחזר את ההישג המדהים מאשתקד.

        עירוני רמת גן

        מה עשתה בעונה שעברה: מקום תשיעי, הישרדות בפלייאוף התחתון מול קרית אתא.

        באו: ג'וליאן קאזו (כרונינגן), ברנדון יואינג (ויומינג), טאג' מקאלו (פורט ווין), במבלה אוסבי (קלוז'), איציק אוחנון (לובן), ג'ייסון תומאס, רון שרמן (נוער רמת גן), בר ראובן (נוער נתניה), דייגו טרמונטוצי (הפועל אילת). דני גוט חיזק את הקבוצה בצורה בולטת מתחת לסלים, עם שלושה זרים שיכולים לגרום צרות לכל קבוצה בליגה, ואיציק אוחנון שיבוא להוכיח שהוא לא שכח לשחק.

        נשארו: שון דניאל, אור ברנר, חן זיגדון. ברמת גן ממשיכים בקו של האמונה בישראלים הצעירים, שינסו גם השנה לקבל דקות משמעותיות.

        הלכו: כרמלו לי (קרבאנוס), ג'וש גומז (אוורו), גרי גנדל (מ.כ הבקעה), שמוליק ברנר (נתניה), יריב יצקן, אנתוני מיילס, מייק הלמס, אדריאן הנינג. רמת גן איבדה בעיקר את הניסיון והסולידיות של ברנר ויצקן, שהספיקו לה כדי להישאר בליגה בשנים האחרונות, ואת הכוח שנתן לה כרמלו לי, אחד הזרים היותר יציבים בעונה שעברה.

        למה תיאבק נגד הירידה: הסגל של רמת גן, כדרך המועדון, הוא צנוע ובנוי על שחקנים שמנסים למצוא דרך הקבוצה את קרש הקפיצה, אך השנה יותר מתמיד נראה כי אחד מהצעירים האלה יצטרך לעשות קפיצת מדרגה ולהפוך לשחקן חמישייה, מה שנראה גדול עליהם. הקו האחורי של רמת גן בעייתי, ובימים שברנדון יואינג יכנס לבעיית עבירות, או לחילופין לא יהיה במשחק, הקבוצה צפויה להתפרק.

        למה לא תיאבק נגד הירידה: רמת גן יודעת בשנים האחרונות להתחבר במשחקים החשובים ולהפתיע את כולם. אם לא יהיו הפתעות, הקבוצה תילחם גם העונה באזור המסוכן, אבל הפעם דני גוט יידע לבנות על שחקנים שמתאימים למלחמת חפירות, כמו מקאלו, קאזו ואוסבי, מה שייצור לרמת גן יתרון יחסי. הדיווחים מאזור זיסמן מספרים שג'ייסון תומאס עשוי להיות הפתעת העונה, מה שיעזור לקבוצה להימלט מהמאבקים.

        הפועל עפולה

        מה עשתה בעונה שעברה: סגנית אלופת הלאומית.

        באו: אבי נניקשוילי (נצרת עילית), גור פורת ובי ג'יי מקי (מכבי חיפה), ניר כהן (גלבוע/גליל), ניצן חנוכי (עירוני נהריה), אשאנטה ג'ונסון (פץ, הונגריה), ניב ברקוביץ (עירוני קרית אתא), במבה פול (סאוות'רן מת'ודיסט), ג'סטין דנמטון (אונ' וושינגטון), מתן איפרגן (הפועל מגדל העמק). גם עפולה הבינה ששחקנים מנוסים מביאים ניצחונות, וצירפה לא מעט כאלה, כולל שני זרים עם ניסיון בליגת העל. בנוסף, הקו האחורי של הקבוצה חוזק משמעותית, כשגם ניב ברקוביץ' מגיע אחרי עונת פריצה.

        נשארו: אורי כהן מינץ, דור כץ. כשקבוצה עולה ליגה בצורה לא חלקה, רוב הסגל מוחלף, וגם בעפולה לא חשבו לעשות אחרת.

        הלכו: אילן נניקשוילי ודניס קאר (יקנעם/מגידו), יוסי דדון (נצרת עילית), אילן ברקוביץ' ושיר לביא (הפועל חיפה), אורי שחם (הפועל עמק יזרעאל), אסף אוחנה (מ.כ הבקעה), נועם מטלון ועדי פרג (הפועל חולון), ברק פלג (עירוני נהריה). אמנם הסגל של עפולה הספיק לקבוצה על מנת לטפס לליגת העל, אך לא היה מספיק טוב כדי לחשוב אפילו על הישרדות, ולכן שוחררו רוב השחקנים.

        למה תיאבק נגד הירידה: מאמן שטרם אימן קבוצת בוגרים פוגש מועדון שמתנדנד בין ליגת העל לליגה הלאומית, וזה ללא ספק מתכון לבעיות. בעפולה בונים על שני זרים מבוגרים מאוד עם נטייה להיפצע, ועל שניים שחובת ההוכחה עליהם. אם זה לא מספיק, אז בפעם האחרונה שגור פורת, ניר כהן וניב ברקוביץ' היו השחקנים המובילים של קבוצה מסוימת, היא ירדה ליגה.

        למה לא תיאבק נגד הירידה: האולם בעפולה יקנה לקבוצה מספר ניצחונות במהלך העונה, אך מה שעשוי לעשות את ההבדל הוא השיפור ביכולת של גור פורת בעונה שעברה, שניצח למכבי חיפה כמה משחקים בצמרת. במבה פול ייתן לעפולה מטריה אווירית וג'סטין דנטמון יהיה על תקן הסקורר, מה שעשוי להשפיע לטובה. לכל אלה יש להוסיף את ניר כהן, שמגיע רעב אחרי שנה שבה בקושי שיחק, ומקבלים קבוצה שתיאבק על כניסה לפלייאוף העליון.

        אליצור מכבי נתניה

        מה עשתה בעונה שעברה: אלופת הליגה הלאומית.

        באו: ליאור חכמון ושמוליק ברנר (עירוני רמת גן), רוברט רותבארט (עירוני נהריה), דנילו פינוק (ארסיבו), טוני יאנגר (הגידוידאק), מרקו קילינגסוורת' (ברינדסי), קווין בראסוול (שולה). נתניה חיזקה בצורה משמעותית את הקו האחורי של הקבוצה עם קלעים מובילים, מה שהופך את הקבוצה לאחת המאיימות ביותר בליגה מחוץ לקשת.

        נשארו: טוני וושהאם, ערן אסנטי, אלירן גואטה, שון ויינשטיין ואוריה גור. בנתניה השאירו את כוכבי מסע העלייה של הקבוצה, שלמעשה כולם יכולים להיות שחקנים משלימים או יותר בהרבה קבוצות בליגה.

        נחלשו: דורון קרמר ותומר חולי (לב השרון), ליאור לוי (באר יעקב), ריאן לקסר (חוף השרון), עידן קדוש (בית"ר בנימינה), סטפן מיימון, עמית שירן, בארי גרינפקל. בנתניה העדיפו לא להמשיך עם ארבעת הותיקים שהיה להם חלק מרכזי בעלייה, ושיחררו גם את הצעירים, שהיו מתקשים גם כך לקבל דקות בליגת העל.

        למה תיאבק נגד הירידה: אריק אלפסי בנה את אחת הקבוצות הפחות מאוזנות בליגת העל, שמורכבת מלא מעט קלעים שיכולים לעשות הרבה נקודות, וממעט שחקני פנים, בלי יותר מדי ניסיון בליגת העל. העובדה שלנתניה יש ארבעה זרים בעמדות החוץ מעוררת לא מעט תהיות, מה שגם ששניים מתוכם, טוני יאנגר וטוני וושהאם, הם זרים שהצליחו בעיקר בליגה השנייה, עם הצלחות קטנות בהרבה בליגה הלאומית.

        למה לא תיאבק נגד הירידה: ההחתמה האחרונה של נתניה, שמוליק ברנר במקום גוני יזרעאלי, הייתה ככל הנראה קרש ההצלה של הקבוצה. ברנר הוא רכז מנוסה, שאמור לנווט בהצלחה בין הקלעים הרבים של נתניה, כמו שעשה ברמת גן. משחק הפנים אמנם בנוי על ליאור חכמון ורוברט רותבארט הלא מנוסים, אך רותבארט הוא אחד הפוטנציאלים הגדולים בכדורסל הישראלי, וחכמון הוכיח שהוא פייטר לא קטן. עם שניים כאלה, אף אחד לא יופתע אם נתניה תצליח במבחן ההישרדות.