קטעים איתכם

ליגת העל שתיפתח בעוד כשבועיים תציג לפנינו 32 זרים שטרם נחתו בישראל. חלקם צעירים יותר וחלקם פחות, אבל כולם באים על מנת להוכיח את עצמם במדי קבוצותיהם החדשות. לכל אחד מ-32 השחקנים שנחתו בליגה עד כה יש סיפור שהוביל אותו לשחק כדורסל, ורובם מגיעים אחרי שעברו את מסלול המכללות, בהצלחה מסוימת. אך לפני שנכליל, נבקר ונשפוט אותם, החלטנו להציג בפניכם חמישה שחקנים עם סיפורים אישיים קצת שונים. קבלו את הזרים החדשים של ליגת העל 2009/10.

במבט ראשון ג'ימי בקסטר נראה כמו כל גארד-פורוורד אחר שנחת בישראל: מהיר, אתלטי ויודע להקפיץ את הקהל עם סדרת הטבעות מיוחדת משלו. אך מאחורי בקסטר עומד אולי אחד הסיפורים האישיים היותר מיוחדים שנזכה לראות בישראל. בקסטר הוא בוגר מכללת דרום פלורידה, ושיחק במכללה בין השנים 2000 ל-2004. בינואר 2003, עת שחזר לביתו בסנט פטרסבורג, ראה מכונית הפוכה בתוך תעלת מים, עצר את רכבו וגילה בפנים אב ובנו בסכנת חיים, שעה שהרכב התמלא במים. בקסטר התעשת בצורה מעוררת הערכה, שבר את החלון של המכונית, חילץ את שני הלכודים וזכה להערכה מהתקשורת המקומית ומהמשטרה. עשרה חודשים לאחר מכן הוא זיהה תוקף שחנק מורה ליד המכללה, והצליח להבריח אותו.

את עונת 2003/4 פתחה המכללה עם מאמן חדש על הקווים, ועם מאזן לא מחמיא במיוחד בקונפרנס USA. בקסטר, שבמהלך קריירת המכללות שלו ניסה את מזלו גם בקפיצה לגובה, ואף זכה באליפות הקונפרנס עם שיא אישי של 2.25, החליט לשנות מקצוע, ולהתכונן לקראת המשחקים האולימפיים באתונה. ההתקדמות של בקסטר, שנבחר לאול אמריקן במכללות דווקא באתלטיקה, נעצרה לקראת המבחנים האמריקאיים, והוא לא הצליח להגשים את חלום המשחקים האולימפיים שלו. אחרי כמה חודשים בהם ישב בבית, ניסה את מזלו בליגה הפורטוגלית, ומשם התקדם לרמות הגבוהות יותר של הכדורסל האירופי. את הניצוץ לקפיצה לגובה ניתן היה לראות בזכייה בתחרות ההטבעות באולסטאר הלטבי, שם המריא לגובה מרשים בדרך להטבעה נהדרת.

אם ג'וליאן קאזו היה נוחת במדינה אחרת, הוא לא היה מעורר תהיות. אבל כשנוחת סנטר ממוצא לבנוני, שאף היה מועמד לנבחרת לבנון, היכולת על המגרש הופכת לדבר הפחות מרכזי. קאזו בן ה-23 נולד וגדל באוסטרליה כבן לאב לבנוני, שנפטר בשעה שקאזו היה צעיר, ולכן הקשר בין קאזו למולדת הלבנונית נותק. בינתיים צמח ג'וליאן והחל לשחק בקבוצות הנוער האוסטרליות, כשהאיגוד האוסטרלי דואג לשמור איתו על קשר, ולעבוד איתו.

בתחילת עונת 2006/7, כשקאזו הפך לשחקן משמעותי בסידני רייזורבאקס, החל הסנטר הצעיר להיות אחד מהשמות החמים בארצות הברית, כשמכללת קולורדו הציעה לשחקן לעבור אליה. באותה שעה החלו סקאוטים של קבוצות NBA לעקוב אחרי קאזו, והשם הגיע גם לאיגוד הלבנוני שגילה כי לקאזו יש זכות לאזרחות לבנונית. בלבנון חיפשו מחליף לסנטר ג'ו פוגל הוותיק, והציעו לקאזו להצטרף לנבחרת, אך הסנטר התעקש להישאר באוסטרליה. בין הלוחצים על השחקן לעזור ללבנון היה כוכב הנבחרת, פאדי אל חאטיב, וראש האיגוד הלבנוני, אך קאזו עמד בסירובו. בינתיים אופציית ה-NBA נעלמה, וגם בקולורדו נסוגו מהרעיון להחתים את קאזו. בקיץ האחרון נמנה קאזו על הסגל הרחב של נבחרת אוסטרליה, אך רק אם ישפר את יכולתו יזכה למקום בסגל לקראת אליפות העולם הבאה.

את הסיפור הזה רוב חובבי הספורט בישראל כבר שמעו. ילד שהגיע משכונה קשה, אבל הכדורסל הציל אותו מהסמים, העוני והפשע. הסיפור של במבלה אוסבי, הפורוורד הצבעוני של עירוני רמת גן, יכול היה להיות דומה, אלא שבגיל 12, אחרי שאוסבי כבר החל להראות כישרון מסוים בשכונה, הוא החל למרוד והידרדר לפשיעה. הוריו התגרשו, והילד שגדל בריצ'מונד, וירג'יניה (כמו ג'סי פלוט-רוסה ממכבי חיפה), החל להעביר סמים בשביל סוחרים בשכונה, פרץ לבתים ולמכוניות והצטרף לכנופיה. ההחלטה לעזוב באה שנה לאחר מכן, כשלא פחות מעשרה אנשים נהרגו בחילופי יריות בשכונה. הכנופיה של אוסבי ביקשה ממנו לעזור, אך הילד הצעיר החליט לעזוב.

אוסבי וחברו הטוב מתיו וואלאס החלו להתרכז בכדורסל, וכשקיבל אוסבי הצעה לחתום במכללת ניו מקסיקו, הלך לביתו של חברו הטוב שהיה אמור ללמוד בג'וניור קולג'. קצת לפני שנכנס שמע אוסבי יריות, פתח את הדלת ומצא את וואלאס שרוע על הרצפה עם חור של כדור בראש. "כשזה קורה למישהו שאתה מכיר, זה מפחיד אותך, מעציב, אבל בעיקר מכעיס אותך", אמר אוסבי בראיון לוושינגטון פוסט.

אוסבי לא קיבל מספיק דקות בניו מקסיקו והגיע למכללת מרילנד, שם פרח ובשורותיה אף רשם ניצחון מרשים על צפון קרוליינה. במהלך אותו משחק נשמעה מהיציע צעקה לכיוונו של אוסבי, "תחזור לגטו", והצעיר האמריקאי לא נשאר חייב. "אימא שלי גרה בגטו, ככה שזה לא עושה לי כלום. אם מי שצעקה את הצעקה רוצה, היא יכולה להצטרף אליי לביקור. אני רוצה לראות אותה מסתדרת שם לילה אחד". כנראה שעם השחקן החדש של עירוני רמת גן, לא הרבה ירצו להסתבך.

בכל שנה אפשר לשמוע על זר שהגיע לליגת העל ולא ל-NBA בגלל פציעה שגמרה את החלום שלו בדיוק בשיא הדרך. מה שעבר על רון סטיל, הרכז החדש של בני השרון, כנראה ירשם בספרי ההיסטוריה כחוסר המזל הגדול ביותר. אם הדברים היו הולכים בצורה קצת פחות טראגית לסטיל, הוא היה צריך לפתוח היום לפחות את עונתו הראשונה ב-NBA כאחד הרכזים המבטיחים בליגה, אך במקום זאת הוא נמצא על הספסל של בני השרון, כמחליף של ארז כץ.

סטיל התגלה בשנתו הראשונה במכללת אלבמה, לאחר שהרכז צ'אק דייויס סיים את העונה עוד במהלכה, פרץ לתודעה ואף הוזכר בבחירת האול אמריקן של הפרשמנים. בעונתו השנייה רשם סטיל 39.8 דקות למשחק באלבמה, עם 14.3 נקודות, 3.7 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים למשחק, מה שהעמיד אותו כמועמד להיבחר בין 15 השחקנים הראשונים בדראפט. סטיל נרשם לדראפט 2006, אך הסיר את שמו ברגע האחרון וחזר לאלבמה. בתחילת העונה רשם סטיל פציעה קטנה ששינתה לו את סגנון המשחק החזק והמהיר שלו, והרכז הפך מבחירת לוטרי לבחירת סוף סיבוב שני. בסוף העונה החליט סטיל ללכת לניתוח שיחזיר לו את האפשרות לשחק כמו שהוא יודע.

הרכז ישב שנה שלמה מחוץ לכדורסל וחזר בתחילת העונה שעברה לאלבמה תוך שהוא רושם 10 משחקים מדהימים, שהחזירו אותו למועמד ודאי לסיבוב הראשון. אלא שכאן פציעה בכף הרגל גמרה לו את העונה, סטיל החליט לעבור ניתוח נוסף, ולוותר על המשך העונה. כשנבחן מחדש בקבוצות ה-NBA במאי, הוא היה רחוק מלהיות רון סטיל הישן, זה שהושווה בתחילת דרכו לרכזים הגדולים של ה-NBA.

הסיפור של טאשיד קאר מעורר השראה לכל אלה שמתייאשים מהר מדי מכדורסל ומסיטואציות לא נוחות. אחרי שנחשב לפוטנציאל לא קטן בתיכונים עבר קאר, יליד פילדלפיה, למכללת איווה סטייט, שם לא זכה ליותר מדי הזדמנויות ואחרי שנתיים החליט לחזור לפילדלפיה ולמכללת סנט. ג'וזף. המעבר בין המכללות חייב את קאר לשבת שנה שלמה מחוץ למגרש, סיטואציה שיכלה לפגוע בקריירה של השחקן. אך קאר החליט לנצל את הזמן על מנת לעבוד על עצמו ועל הכימיה הקבוצתית.

על פרקי היד של קאר מקועקעים המילים "מנהיג מלידה", עוד מימיו בתיכון, וקאר החליט שהוא יעמוד בציפיות של הקעקוע שלו. במשך שנה שלמה היה קאר המנהיג של הקבוצה, על אף שהוא לא שיחק, ובכל אימון היה ניתן לשמוע את הקול שלו. ההערכה אליו הייתה כל כך גדולה, עד שבעונה שלאחר מכן, בה היה מורשה לשחק, הוחלט לתת לו את תפקיד הקפטן. כקפטן הוביל קאר את סנט ג'וזף לזכייה בקונפרנס אטלנטיק 10, ולהופעה מכובדת בטורניר ה-NCAA. ההתקדמות של קאר היא ההוכחה שמכל סיטואציה ניתן להפיק את המיטב. את המנהיג הזה הרוויחה נהריה.