מי שראיין פעם אנשי כדורגל ודיבר איתם ממש, אבל ממש, אוף דה רקורד, יודע שמה שנאמר לרקורד הוא בדרך כלל אסופת קלישאות או דברים שנאמרים מתוך איזו ראייה טקטית נסתרת. אף פעם, למשל, לא אשכח את השחקן לשעבר שהגיע לראיון ברדיו האוהדים, זרק את מפתחות הרכב על השולחן, וכשהמיקרופון סגור אמר: "אין, כל זמן שזינו פה אין סיכוי שתהיה פה קבוצה". חמש דקות אחר כך, במיקרופון פתוח, הוא הסביר שזינו דווקא בסדר, למרות שהוא טועה פה ושם.
בחזרה לזמן הזה ולניצחון על בית"ר ירושלים. משהתפזרו להם אדי הפדגוגיה והאנתרופולוגיה, זו העוסקת בהלך רוחו של ההמון בדרום הפרוע ובעיקר לאור העובדה שהפועל באר שבע ניצחה עם הקהל "האיום", תזמורת "אי אפשר לאמן בבאר שבע" מקפלת את הכלים. לרגע או שניים אפשר לדבר קצת על הכדורגל של הסקוואדרה עזורי, זה שנע בין מסיבת הריקודים של המחצית הראשונה למופע ההתגוננות של המחצית השנייה.
עזורי דיבר בסוף המשחק על זה שהשחקנים נתנו יותר ושהם הוכיחו שיש להם אופי או משהו בסגנון, וזה נכון למדי לגבי רוב המשחק. אבל מה מסתתר מאחורי מה שנאמר לרקורד. מה עומד בלב המחשבה הטקטית שבדברי המאמן, מתוך הנחה שגם לו ברור שעם צורת משחק כמו במחצית השנייה והאופי הקלוקל של השחקנים שהצליחו לאבד יתרון שלושה שערים - אי אפשר להגיע רחוק. בואו ננסה להבין.
אפילו מומחים מגרמניה לא עוזרים
למה הכוונה בדברי עזורי? לפני ואחרי הכל יש להפועל באר שבע העונה קבוצה לא יציבה, שנעה בין רגעי ההשראה של רביבו, מליקסון ואסולין, לרגעים בהם היא מתאדה וזה בדרך כלל קורה אחרי שהיא סופגת שער. באר שבע פותחת חזק, אבל השאלות שנותרות פתוחות נכון לעכשיו היא האם היא כבשה בפתיחה ומתי מגיעה הספיגה.
אם יש משהו יציב בהפועל באר שבע, הוא בעובדה שהיא תספוג, בטח שבמחצית השנייה. שמונה מתוך 11 שערים ספגה הקבוצה עד עכשיו במחצית השנייה, ולמעשה, לא הייתה מחצית כזו העונה שבה באר שבע לא ספגה. נוסיף לזה את כמות השרירים שנתפסו לשחקנים ואת הפציעות שהם חווים כבר בשלב הזה של העונה על מנת לתהות אודות הכושר הגופני של הקבוצה. עניין די תמוה לאור עברו של עזורי ולאור העובדה שבקיץ התחמשה באר שבע במומחה לתורות אימון, ולא סתם אחד, אלא אחד עם הכשרה מגרמניה. גרמניה!
יש לקוות ואפשר גם להאמין שהאלמנט הזה ישתפר עם הזמן, כמו גם התיאום הנוראי בהגנה. התיאום הזה הוא קודם כל פועל יוצא של מגדל בבל שנפתח בהגנה והביא את המומחה לתורות אימון להגות רעיון לפיו השוער הקרואטי יעשה תנועות עם הידיים בכדי שהבלמים מצ'כיה וברזיל והמגנים מחיפה ובאר שבע יצליחו לתקשר. נכון לסגירה בשער הראשון של בית"ר ירושלים, יש לגרסה הבועטת של חנוך רוזן ועזרא דגן עוד הרבה עבודה. שבמחשבה שנייה אולי עדיף סתם לשכור מורה שילמד אותם עברית בסיסית, כזו שיכולה לעזור להם גם במכולת.
למרות שזה מצטייר יפה, אפשר גם להפסיק ולדבר על בנייה של קבוצה לשנים הבאות, הגם שזה מפתה אחרי שלישייה על בית"ר, כי ממוצע הגילאים של ההרכב הראשון הוא כנראה אחד המבוגרים בליגה. בכלל, כל הדיבורים על זה שאין נוער טוב ואין תשתיות לא מסייעים לצעירים בסגל להאמין שאם רק יוכיחו את עצמם הם יוכלו לקבל הזדמנות. לפחות הזמן, בחסות מחיקת חצי מהנקודות אחרי שני סיבובים, משחק לטובתה של באר שבע.
רוצים כדורגל מגניב
לכן, אם הייתי עזורי הייתי אומר בסוף המשחק שאני שמח שניצחנו למרות שהוא מודע לכך שכמו שניצחנו את המשחק הזה הוא היה יכול להיגמר בבכי. הייתי מוסיף שיש עדיין בעיות ושאני מודע לכך שעשיתי משגים בקיץ, אבל לטוב ולרע זו הקבוצה שיש, ומכיוון שלא ניקח אליפות או נרד ליגה הפועל באר שבע רוצה לשחק כדורגל מגניב, כמו שהאוהדים שלה אוהבים. הייתי מציין שבהתחלה זה עולה אמנם באיבוד של נקודות ובמשחקים מבאסים כמו בפתח תקווה, אבל מי יודע, אולי עם הזמן, הכושר והתיאום נצליח לנצל את השיטה על מנת לגנוב הישג בחלק האחרון של העונה. לא הייתי שוכח לומר שבמקרה שנצטרף למרכז הטבלה ונתמיד בה, אני גם אתן ליותר צעירים להתבשל. אבל מה אני בכלל מבין בטקטיקה של אנשי כדורגל. אחרי השלישייה ברשת של בית"ר, קשה יותר לומר את האמת.