מרגע שנחת בישראל, ריצ'י דומאס היה חריג בנוף. התסרוקת המוזרה, האתלטיות האדירה והמהירות העצומה הפכו אותו לקפיץ אנושי מלהיב ומרענן. גם הרקורד שלו היה שונה: שחקן בן 22, שנבחר בסיבוב השני של דראפט 1991 וברזומה שלו השעיה לשנה מה-NBA בשל עבירות סמים. לדומאס, שהגיע הישר מאוניברסיטת אוקלהומה סטייט, לא היה מושג ירוק לגבי ישראל והכדורסל הישראלי, אבל למרות ששיחק פה שנה אחת בלבד, הפך לאחד הזרים הבלתי נשכחים שדרכו על פרקטי ארצנו. בשנות ה-80 וה-90 שחקני החיזוק בישראל היו בדרך כלל אמריקאים מנוסים, חלקם עם עבר גדול ב-NBA, ודומאס, שהגיע לחזק את הפועל חולון, היה הכי רחוק שאפשר מהפרופיל הממוצע של שחקני החיזוק בארץ.
אם בעבר הרחוק היה נדיר למצוא שחקני קולג' כשחקני חיזוק בישראל, הרי שבשנים האחרונות אפשר למצוא לא מעט כאלה. זה החל בטפטוף קל בתחילת שנות ה-2000 עם רימאס קאוקינאס, שנחת בגליל אחרי ארבע שנים במכללת סיטון הול, והמשיך עם ג'ון גילכריסט שכיכב במדי מרילנד ושיחק ב-2005 בראשון לציון. מאז, בארבע השנים האחרונות התגבר זרם הצעירים שהגיעו אחרי שנה בליגת הפיתוח (NBDL) דוגמת פי.ג'יי טאקר ואדם הלאסקה או כאלה שהגיעו ישירות מהקולג' כמו בריאן רנדל, דבון ג'פרסון ודרון וושינגטון. הקיץ מדובר בשיטפון. ירושלים הביאה את ליאו ליונס ממכללת מיזורי, גלבוע/גליל את טוני גפני (מסצ'וסטס) וג'רמי פארגו (גונזאגה), חולון הנחיתה את פול דילייני מאוניברסיטת אלבמה, ממנה גם הגיע רון סטיל לבני השרון. נהריה הגדילה וצירפה שלושה שחקני קולג', וגם רמת גן ועפולה התקשטו בהם. כל זאת, לפני שהזכרנו את החתמתו של ג'רמי טיילר, כוכב תיכונים ופרוספקט מבטיח, במכבי חיפה, שלקחה את כל המגמה צעד קדימה.
למה ישראל הפכה מוקד עליה לרגל לשחקני קולג' טריים, והאם בואם של צעירים אמריקאים לא מנוסים תורם משהו לכדורסל שלנו?
הכסף
הכסף בכדורסל הישראלי מזכיר את מצב מפלס המים בכנרת: חוסר קבוע. בעונה שעברה נהריה כמעט התפרקה, הפועל חולון מתגעגעת לימי דורסמן, ירושלים הצליחה, כרגיל, להרים קבוצה בדקה ה-90 אחרי שגומא אגייאר צץ לפתע, ואפילו מכבי תל אביב הידקה את החגורה ובנתה קבוצה צנועה יותר מבשנים עברו. כשמצב המזומנים לא מעודד, טבעי שקבוצות תחפשנה שחקנים זולים יותר, כישרונות במחיר מציאה, והמכללות, שמניבות מדי שנה עשרות שחקנים, הן כתובת לכך, מפני שעל פניו הקבוצות מרוויחות שחקן בעל פוטנציאל בעלות נמוכה.
"אני לא בטוח שיותר זול להביא שחקנים מהקולג', סבור מנהל גלבוע/גליל, עמית גל, שקבוצתו דוגלת בהחתמת שחקנים צעירים, "הגיעו לארץ הקיץ הרבה שמות מכובדים, יש שחקנים מאוד טובים ולא ממש זולים. ברור שבצד השני של המשוואה קבוצה יכולה להרוויח. אני לא אגיד כמה עלה לנו בריאן רוברטס כשהבאנו אותו מאוניברסיטת דייטון, אבל היום הוא משתכר בבאמברג הגרמנית כ-200 אלף דולר.
גם דני פרנקו, שהביא לחולון את וושינגטון, סבור שהקבוצות מבינות היום כי הזול יכול להיות מאוד יקר בעתיד. "אין קשר אם שחקן רוקי או לא, כי גם רוקי טוב עולה כסף. אם קבוצה לוקחת שחקן בזול, והוא מוכן לחתום על חוזה שבו אפשר לחתוך אותו סימן שאין לו קבלות, רקע טוב או הערכה עצמית גבוהה. אפשר להביא שחקנים כאלה וזה סוג של הימור, לעתים שחקנים מוכנים לבוא בתנאים כאלה כדי לנסות ולקפוץ מדרגה. אם זה נכשל, צריך לשלם לפי החוזה, להטיס לארה"ב או למצוא סידורים מתאימים וזה כאב ראש שלא תמיד נגמר בזול"
הבעיות הכלכליות בכדורסל הרוסי והאוקראיני, יחד עם השקעת הקבוצות במדינות יוגוסלביה לשעבר בתוצרת המקומית, עוזרים לשוק הישראלי לפתות את אותם צעירים מוכשרים שלא נבחרו בסיבוב הראשון בדראפט, ורוצים להרוויח כמה לירות יותר מהסכומים שמציעים להם בליגת הפיתוח. קיים מומנטום כלכלי, אבל זה לא נובע רק מזה, אומר סוכן השחקנים אבי זילברמן, ששידך מספר לא מבוטל של בוגרי קולג' לקבוצות הישראליות בשנים האחרונות. "אמנם יש ירידה לא מבוטלת בתקציבי הקבוצות, אבל כדי להביא שחקני קולג' צריך יותר מרצון לחסוך, צריך אומץ, תעוזה ולהיות פתוחים בראש. לפעמים אפשר לגנוב בשנה הראשונה שחקן במחיר יותר זול, הקבוצות ראו שיש הצלחה עם שחקני קולג' והן יותר פתוחות לעניין.
המאמנים
כשדבון ג'פרסון, שהשלים שנה אחת בלבד במכללת דרום קליפורניה, הוצע לאבי אשכנזי בעונה שעברה ההסתייגות שלו ושל צוות עוזריו הייתה מובנת, כי מדובר בצעיר בן 22 חסר ניסיון אירופי. לאחר מחשבה, החליט אשכנזי לצרף את ג'פרסון לחיפה, כי מה כבר יכול להיות, הרי יש לו ארבעה זרים מנוסים בסגל. ג'פרסון נבחר לשחקן השישי של העונה, וביולי 2009 דאגה חיפה להחתימו לעונה נוספת, כשהפורוורד המוכשר מהווה בורג חשוב בקבוצה ומאפשר לה לבנות את עצמה דרך יכולותיו והניסיון שצבר.
"לפתיחות של המאמנים, שסומכים על הידע והיכולת שלהם כדי לצמצם את הבדלי הסגנון והיעדר הניסיון, יש השפעה על מה שקורה", אומר פרנקו. "אני מאוד אוהב לעבוד עם צעירים. כל עוד שחקן רוצה ללמוד זה טוב. שחקני הקולג' באים עם מוסר עבודה גבוה, ולי תמיד חשוב להביא שחקן שרוצה לגדול ולהתפתח, כי תמיד ישקיע בעצמו. שחקני הקולג' מביאים איתם המון התלהבות, רעב ותשוקה. הם אמנם משחקים עבור כסף, אבל זה לא רק ביזנס, עדיין יש בהם את האהבה הגדולה למשחק".
רוב המאמנים מהדור החדש שצמח ומאמן בליגת העל, הוא מהסוג שמאמין בצעירים. גיא גודס, לדוגמה, שם עין כבר בתחילת העונה שעברה על ליאו ליונס, ועוד לפני שידע אם בכלל ימשיך בירושלים, הוא סימן את הפורוורד המגוון ממיזורי כרכש לקבוצתו, תהיה אשר תהיה. כבר במרץ סגרו השחקן והמאמן שאם ליונס לא ייבחר בדראפט הוא ישחק אצל גודס. בקיץ, לאחר שליונס אכן לא נבחר, השניים נפגשו והתכנית יצאה לפועל.
"כשאתה מביא שחקים צעירים אתה צריך להתאים אותם לסוג מסוים של מאמנים, שמאמינים בצעירים ואין להם פחד, חושף זילברמן טפח מעבודתו. "צריך לבדוק גם מה הקבוצה צריכה, איזה שחקן באיזו עמדה. אם המאמן שמרן והולך עם וותיקים, אין טעם לנסות בכלל. צריך להגיד למאמן גם מה החולשות של השחקן, ולא רק היתרונות. קטש ידע שרנדל הוא לא סקורר גדול, אבל הוא הזכיר לו את נדב הנפלד, שחקן שעושה הכל על המגרש, לכן הוא לקח אותו וצדק בבחירה.
השחקנים
כשם שקבוצות אירופיות עושות סקאוטינג אחר שחקני קולג', אלה עוקבים אחר הנעשה ביבשת הישנה. אירופה כבר אינה המקום בו מקוששים כמה דולרים לפני פרישה או מעבירים קריירה, אלא קרש קפיצה ל-NBA עבור שחקנים שלא נכנסו בדלת הראשית של הדראפט. הליגה הישראלית שלחה לא מעט שחקנים ל-NBA בשנים האחרונות, ושחקני הקולג' מודעים לכך.
"ראיתי הרבה כדורסל אירופי עוד לפני שבאתי לישראל, בעיקר ספרדי, אומר ברנדון יואינג, הזר החדש שהגיע לעירוני רג מוויומינג. "היו לי חברים ששיחקו פה כמו רוג'ר פאוול, וויל ביינום ודי בראון והם המליצו לי על הליגה. ידעתי שאני בא למדינה מערבית, ועל הבדלי הסגנון, סוגי ההגנות ועוד. לקח לי כמה משחקים להתרגל לחוקים ולסגנון, אבל התחלתי ברגל ימין ככה שהכל עובר חלק. אין הבדל גדול כל כך בין הכדורסל ששיחקתי במכללות, לבין מה שראיתי פה".
אבל גם אם ההתחלה נראית מבטיחה, אפשר להיות בטוחים שהמשברים עוד יגיעו. רוב השחקנים הם צעירים שעוזבים לראשונה את ארה"ב, והבדלי המנטליות יחד עם הגעגועים הביתה יכולים ליצור משבר אישי, מעבר לבעיות מקצועיות שיכולות לצוץ במהלך העונה. "הכדורסל שלנו מסובך וטקטי מדי עבורם, אומר פרנקו, "תרגילים, בחירת זריקות ועוד כל מיני דברים שהם פחות התמקדו בהם. לשחקני קולג' יש לעתים נטייה להתלהבות יתר וקושי לשלוט בקצב המשחק, ופה ההכוונה של המאמן חשובה. הכי חשוב שהכדורסלן יהיה בוגר בנפשו כדי ללמוד ולהתגבר על הקשיים, אחרת הוא לא יצליח".
להשתלבות מקצועית מהירה יש חשיבות גדולה, משום שהיא יכולה להקל על ההתאקלמות, ואחד הפרמטרים החשובים שיכולים להבטיח את הצלחת השידוך היא הרקע של השחקן, מעבר להתאמתו למאמן ולקבוצה מישראל. חשוב מאוד לראות מאיזה קונפרנס הוא מגיע, מהי רמת התחרות שם ומי שיחק לידו בקולג, מסביר זילברמן. "ג'פרסון, לדוגמה, בא ממכללה מצוינת, אוניברסיטת דרום קרוליינה, ושיחק ליד או.ג'יי מאיו. רנדל בא מאילנוי. אלה מכללות שמייצרות באופן קבוע הרבה שחקני NBA.
הכדורסל הישראלי הפך בשנים האחרונות לענף אכזר, שמחליף זרים כמו גרביים. שינויי הסגל התכופים פוגעים ברמת הכדורסל והצלחת הקבוצות באירופה, ועד שהמחליפים מתאקלמים נגמרת העונה וסיומה מבשר על מהפכה נוספת בסגלים. לתחנת הרכבת הזו מצטרפים הרוקי'ס, שיכולים במידה מסוימת לגרום לשינוי. הצלחתם מאפשרת לקבוצות לבנות המשכיות כמו במקרה ג'פרסון ורנדל, או ליהנות מרווחים כספיים על מכירתם. אנחנו צעירים ואטרקטיביים, ויכולים להפוך את הליגה למלהיבה ומעניינת, מסכם יואינג. "צריך לזכור שבגלל שאנחנו צעירים, אנחנו רוצים להוכיח לכולם כמה אנחנו טובים, והשאיפה של כל אחד מאיתנו היא לככב ולהראות שמעבר ליכולת האישית יש גם תרומה לקבוצה. אנחנו ממש לא באים לשחק בשביל עצמנו".
