דוגמנית כובשת

כשפרננדו טורס עלה על הדשא של אנפילד בפעם הראשונה, בקופ התלחששו ותהו למה "על הבחורה הזו שילמנו 25 מיליון ליש"ט". השיער הזהוב עם הקשת והיופי הנשי תעתעו באוהדי ליברפול. מהר מאוד הם הבינו ש"הבחורה הזו" היא הבלונדינית הכי כוסית בפרמיירליג. 'אל ניניו' כבש במדי ליברפול 56 שערים ב-78 משחקים, ממוצע של 0.71 שערים למשחק. עד מהרה הפך טורס לקונצנזוס, כשבכל פעם מחדש הוא חולף כמו סופת הוריקן על פני שחקנים בזריזות ומותיר אותם חשופים, הגולים שלו מהפנטים בתנועה, ועדיין, מקומם עד כמה הסיומת שלו קלילה ואלגנטית, כאילו הוא מחליק על הדשא עם הכדור בגמישות של מתעמלת מוכה. העונה כבר יש לטורס שמונה שערים בשבעה משחקים, והוא מוליך את טבלת מלך השערים בליגה שבה החלוצים נותנים את הטון בקבוצותיהם העונה. אפילו לואיס סאהה ורובי קין עושים את זה. בשבת טורס ביצע את זממו נגד האל סיטי עם שלושער מדהים. בגול השני, הוא עבר את המגן והשוער במטר על מטר ודחק את הכדור עם הפאלש השכונתי, שער קלאסי של כוכב קט רגל.

לאליפות יכולים להספיק שני סופרסטארים, וכשאני אומר "סופרסטארים", אני מתכוון לחמשת השחקנים הטובים בעולם בכל מצב נתון. סטיבן ג'רארד כזה, והעונה 'אל ניניו' טורס מקבע את עצמו לרשימה. רק אם יהיה כשיר, לליברפול יש סיכוי לזכות באליפות, הכל יקום וייפול עליו. בעונה החולפת הוא וג'רארד שיחקו ביחד רק ב-14 מ-38 המשחקים של ליברפול, מה שהספיק לסגנות. בעונה התחרותית מזה שנים, הם יצטרכו לשחק בצוותא לפחות 25 פעמים. השבוע יוכרז על השחקן המצטיין של חודש ספטמבר, כשהתחרות בין טורס לווין רוני הוכרעה בזכות מעשי הסדום שהספרדי ביצע בהאל. דבר אחד בטוח - לאוהדים באנפילד יש טופ מודל.

פולהאם, מייבש שהוא גם קריאת השכמה. ביציע העמידה בקרייבן קוטג', נופלים מהרגליים אחרי ארבעה הפסדים מחמשת המשחקים האחרונים. הקבוצה השכונתית ממערב לונדון פתחה את העונה בצליעה, אחרי שסיימה את העונה הקודמת במקום השביעי, שהוביל אותה לליגה האירופית. את העונה הנוכחית פתחה עם שש נקודות מתוך 32. גם לפולהאם יש אפנדי משלהם, הרבה לפני שהתחיל הטרנד הטורדני של אוליגרכים ושייחים למיניהם - המיליארדר המצרי מוחמד אל פאייד, שרכש את המועדון ב-1997 כשזה עוד היה בליגה השלישית. כאמור, עונת השיא של המועדון הוותיק ביותר בלונדון, מאז שהגיע אל פאייד הייתה אשתקד. חניכיו של רוי הודג'סון הציגו בעונה שעברה כדורגל לוחמני ותוסס, הקרייבן קוטג' הפך למבצר שגם הגדולות לא יכלו לפרוץ. העונה פולהאם כבר הפסידה בבית לצ'לסי ובשבת לארסנל 1:0.

הקיץ, למרות הכסף של אל פאייד, הודג'סון לא רכש שחקנים שיכולים לשדרג את הקבוצה או לפחות לשמור על הצביון בצמרת, מלבד דמיאן דאף שכבר הספיק להיפצע בשבת. יהיה קשה לקלינט דמפסי האנרגטי ולקפטן הבלתי נדלה דני מרפי לשמור את הקבוצה בצמרת עם חוליית קישור בינונית למדי. בובי זאמורה הוכיח עוד בווסטהאם שהוא מחמיצן דגול, אנדרו ג'ונסון לא שווה את העשרה מיליון ליש"ט ששילמו עליו ודאף יכול להיות הגמד האירי נושא התלתן, או לסיים בבית חולים עם עוד פציעה חדשה. כך או כך, על פולהאם להפנים שהיא עלולה להיקלע למאבקי תחתית. קל וחומר כשהעולות החדשות, בארנלי, וולבס (שניצחה את פולהאם 1:2 במחזור החמישי) וברמינגהאם לא יהיו הפרוצות שכל הליגה תעבור עליהן. אמנם זו רק פתיחת העונה, אך הודג'סון יהיה חייב להעיר את שחקניו לאחר שספטמבר ייגמר, אחרת הנישה שבה הם נמצאים כעת, באזור הקו האדום, תהיה הפינה שלהם לאורך כל העונה.

בחורף האחרון, סטיב ברוס, אז מאמן וויגאן, רכש את הוגו רודאייגה, חלוצה הקולומביאני של נאקצ'ה המקסיקנית. רודאייגה בן ה-24, שלא שיחק מעולם באירופה ורגיל לטקילה המקסיקנית ולעלמות החן הקולומביאניות, עלה לוויגאן 4.5 מיליון ליש"ט, בין הרכישות הגבוהות ביותר של המועדון. ימים ספורים לפני תום חלון העברות וחמש דקות לפני המשחק נגד ליברפול הגיע הפקס (כן, באנגליה ליברפול לא מנחסת את הפקסים) עם אישור העבודה. רודאייגה החל את העונה עם שער לחיבורים של אסטון וילה, ומתוך שבעת השערים של וויגאן הוא כבש שלושה, כולל שער ניצחון על ווסטהאם. הוא עשה את זה גם בפנדל בשבת, אחרי שסחט אדום מצ'ך בניצחון המחזור, 1:3 על צ'לסי. רוברט מרטינז אמר עליו: "הוגו הוא קצת מהכל – מאוד מוכשר, יכול לשחק בין הקישור להתקפה, מאוד מהיר ומסיים מצוין. מסוג החלוצים שכבר קשה למצוא". בשנות ה-90' כיכב בפרמיירליג חלוץ קולומביאני, פאוסטינו אספרייה. אספרייה שיחק בניוקאסל והפך לאחד השחקנים הזרים האהובים ברחבי אנגליה, הוא היה מסוג החלוצים שקשה היה למצוא. רודאייגה לא מבייש את הפירמה שהותיר אספרייה, כשעם סיומת נפלאה, מהירות וטאץ' דרום אמריקאי, הוא יכול למצוא את עצמו בקבוצות הגדולות שבאזור צפון אנגליה. עוד בינגו של סטיב ברוס.

בחוף השנהב, כאשר הגברים משתוקקים ללגום כוס בירה קרה וגדולה במהלך משחק או בדייט עם בחורה, הם מזמינים מהגרסון את דידייה דרוגבה. בחוף השנהב לליטר בירה קוראים דידייה דרוגבה - קרה, כהה, קשה להחזקה, מרתיעה ומרשימה את הנוכחים, בדיוק כמו החלוץ. לאורך כל העונה שעברה, דרוגבה כבש חמישה שערי ליגה בלבד. פציעות, מריבות, פוזות, משחקי אגו, הכול היה שם מלבד שערים. העונה, כבר במחזור השביעי דידייה דרוגבה כבש את שערו השישי ועבר את תפוקת השערים מהעונה החולפת, שאפילו לא יכלה להוות כינוי לצ'ייסר.

העונה חזרה לדרוגבה אותה חדות שאפיינה אותו. הוא נראה רעב, או ליתר דיוק צמא - להצלחה, לאליפות, צמא להוכיח שכוכבו לא דעך והוא עדיין אחד החלוצים הטובים בעולם. כאשר הבחור שקוראים לכוס ליטר בירה על שמו צמא, כל השאר בכוננות ספיגה.

אוקיי, אני יודע, משחק עונה יש רק אחד וזו אכן הזניה לשמה מה שהפרמיירליג מעוללת למושג המיתולוגי השנה. אך אין ברירה, זו נגזרת של ליגה תחרותית עד כלות. הפעם תורה של צ'לסי לארח את ליברפול. הבלוז כבר לא מושלמים אחר ההפסד 3:1 לוויגאן, ואין דרך טובה יותר לחזור לתלם כמו ניצחון במשחק עונה. למרות ההפסד, אנצ'לוטי ישמור על השקט וצ'לסי תהיה מפוקסת יותר. ליברפול נמצאת בכושר שיא וכבר כבשה הכי הרבה שערים בליגה, 22, נתון שידיר שינה מעיניו של האיטלקי, שכן צ'ך מורחק ולא ייטול חלק במשחק. בכל טקסט יש סאב טקסט, בתוך המלחמה בסטמפורד ברידג' יתנהלו קרבות למפארד מול ג'רארד, מפגש ראשון של אנצ'לוטי מול מאמן טופ 4 ומעל לכל, עימות הטיטאנים בין דידייה דרוגבה לפרננדו טורס. הקשיחות של צ'לסי והפורמה שבה נמצאת ליברפול, יובילו לתיקו סוחף.