רוצים לבקש ממנה סליחה?

קהל הטוקבקיסטים בכתבות על שחר פאר בשבועיים האחרונים התחלק לשני מחנות: אלה שהתלהבו עד עמקי נשמתם מישראלית שמניפה שני גביעים ברצף בסבב הנשים המקצועני, ואלה שהתלוננו על איכות הטורנירים הירודה ששחר פאר בחרה וטענו להטעיה של הציבור. יש משהו בכל אחת מהטענות, אבל בסך הכל רוב המגיבים, ולא משנה מאיזה מחנה, טועים בגדול.

שחר פאר ומאמנה פאבלו ג'אקופלי עשו את הדבר הנכון ביותר כשבחרו בשני הטורנירים הקטנים האלה בתקופה זו של השנה. צריך להבין שגם הטניסאיות הגדולות ביותר משתתפות מפעם לפעם בטורנירים מסדר גודל כזה, שהם הקטנים ביותר בסבב המקצועני. מצד שני, קצת ריגול תעשייתי לא הזיק לאף אחד, ופאר ידעה ככל הנראה שמדובר בשבועיים נוחים מאוד (מבחינת לו"ז השחקניות בעולם) כדי לצבור כמה שיותר משחקים, ולחזור להיות ראש לשועלים. נכון, משחקיה של פאר בטורניר (אלה ששודרו לפחות) לא התעלו לרמות גבוהות, אבל אין הרבה טניסאים שיכולים לשמור על הרמה שלהם מול יריבים נחותים יותר. מי שעוקב, למשל, אחר סבב טורנירי הצ'לנג'ר לגברים (עם פרסים כספיים ומדורגים נמוכים יותר), יודע שלכל טניסאי בינוני עד בינוני פלוס בסבב (כולל דודי סלע) קשה מאוד להחזיק מעמד במשך שני טורנירים נגד יריבים מגוונים ופחות מוכרים, שרק מחכים לפרוץ קדימה. בשורה התחתונה, שחר פאר רשמה עשרה ניצחונות בהם לא שמטה מערכה אחת, ומדובר בהישג חסר תקדים העונה בסבב העולמי. אף טניסאית אחרת לא הצליחה לעשות זאת השנה, והיו הרבה שניסו. בנוסף, היכולת הנוכחית יכולה לשלוח אותה בסוף השנה לטורניר באלי, בו יתחרו 12 טניסאיות שהצטיינו בסבב אבל לא העפילו לאליפות המסכמת בדוחא.

ועכשיו ליכולת המקצועית. פאבלו ג'אקופלי התחיל לעבוד עם שחר פאר בחורף שעבר, וכבר במפגש הראשון שלו עם התקשורת הוא הפגין הרבה ביטחון. עוד לפני הצניחה שלה בדירוג הוא הכין את כולם לכך שזה יכול לקרות, ובאופן כללי הבטיח לבנות את הטניסאית מחדש. יכול להיות שציפו מהשניים שזה יקרה מהר יותר, אבל נראה שמשהו חיובי קורה אצל הצמד. השיפור הגדול ביותר של שחר פאר עד עכשיו הוא בחבטת ההגשה. בגמר בטשקנט היא אמנם נשברה שלוש פעמים וחבטה אייס אחד, אבל במשחקי נשים לא ממש סופרים את האייסים. מדובר בהגשות מדויקות, מסובבות ועוצמתיות יותר, שהן החידוש המרענן העיקרי אצל פאר, והן ישמשו כיופי של כלי נשק גם במשחקים נגד הגדולות באמת. ראוי לציין כי גם אחוזי ההצלחה בחבטות ההגשה השניות שלה השתפרו פלאים. באופן כללי, המשחק שלה חזר להיות התקפי יותר, והחבטה המעודדת ביותר שראינו בסין ובאוזבקיסטן הייתה הפור-הנד תוך כדי תנועה, שברוב המקרים הסתיימה בווינרים. בגמר בטשקנט חבטות גב היד היו חלשות יחסית, אבל צריך לזכור שזה היה משחק נגד ענקית בגובה של 1.90 מ' שמגישה עם יד ימין. בסך הכל, אמנמורדובה הייתה רחוקה מלהציג משחק אינטיליגנטי נגד שחר פאר, וזו כנראה הסיבה לדירוגה הנמוך ביחס לנתונים פיזיים מרשימים. פאר הצליחה לנצל את כל המגרעות שלה, ובעיקר את האיטיות, כדי לסגור עניין בשתי מערכות ולהשאיר לנו זמן לסידורים אחרונים לפני הצום.

אחרי שבועיים של טורנירים ל"שועלים" יהיה מעניין לראות את פאר בגוב הלביאות, אלא שהיא לא תתחרה בטורניר הגדול שיוצא לדרך מחר בטוקיו. כנראה שזה גם חלק מהאסטרטגיה, שאמורה להחזיר אותה אל בין 30 הראשונות בדירוג העולמי ותוך כדי למלא את המצברים שלה בהמון ביטחון. ביטחון זה דבר חשוב, וכשמדובר בטניסאים ישראלים הוא לא מגיע כל כך בקלות – תשאלו את דודי סלע. לראשונה אחרי הרבה זמן, נראה ששחר פאר נמצאת בידיים טובות מבחינה מקצועית, וכמו שזה נראה, הצוות שלה עושה צעדים נכונים ומחושבים כדי לחזור אל המקום שהיא הוכיחה בעבר שהיא ראויה לו, וזה אומר סביבות ה-20 בעולם. יכול להיות שבקרוב מאוד יחזרו לשאול אותה את אותן שאלות ה"טופ 10" שהיא כל כך אהבה כילדה, ולמדה לשנוא בהמשך. אבל צריך לזכור דבר חשוב - יש כיום הרבה יותר טניסאיות טובות מאשר התקופה שבה פאר דורגה 15 בעולם, ויש גם לא מעט מתקאמבקות. אז לאלה שמתלהבים, ראו כמה השקט של שחר פאר עזר לה בשבועיים האחרונים – לעודד זה תמיד טוב, אבל אל תבנו על סרינה וויליאמס הישראלית כי החלום הזה כבר נגוז מזמן. לאלה שמתקשים לפרגן, אולי בעסקים יש כאלה שמרוויחים 72 אלף דולר בשבועיים בלי למצמץ, אבל בטניס אי אפשר להתעשר בלי להיות ראוי לזה, ובסבב המקצועני לא זורקים כספים סתם. הסכומים האלו נועדו כדי להמחיש לנו מה הספורטאים שלנו שווים בעולם, ואחרי השבועיים החלומיים האלה באסיה, המניה של שחר פאר עלתה בגדול – זה הזמן להשקיע.