לא רק אלוף אירופה לאומות; החל מהשבוע, סרג'יו סקאריולו הוא גם הסחבק הרשמי של מלך ספרד. "שלשום, כשפגשתי אותו בטקס קבלת הפנים שערכו לכבודנו במדריד, הוא ניגש אלי ושאל אותי: סרג'יו, מתי כבר תהפוך לספרדי?", מספר מדליסט הזהב הטרי על מפגשו עם חואן קרלוס הראשון. "השבתי לו: אדוני, הרי גם אתה נולדת ברומא. שנינו איטלקים".
מלך ספרד לא לבד; רבים שוכחים שסקאריולו הוא בכלל יליד ברשיה, איטליה. תריסר שנים עברו מאז נחת לראשונה בארץ הפלמנקו והטאפאס, ודומה כי הפך לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם הכדורסל המקומי. תארים עם טאו ויטוריה, ריאל מדריד ואוניקאחה מלאגה זיכו את סקאריולו במינוי היסטורי מאמנה הזר השני של הנבחרת הספרדית בכל הזמנים, והראשון מאז 1952. ודווקא הוא זה שהביא לה הקיץ את אליפות היורובאסקט הראשונה שלה, לאחר אינספור קמפיינים כושלים.
"זה היה דבר גדול עבור ספרד", אומר סקאריולו בשיחה עם וואלה! ספורט. "בהתחלה זה גם היה מאוד מפחיד", הוא מודה. "עבורי, לקבל את נבחרת ספרד זה בערך כמו לנהוג בפרארי; כשאתה נוהג ברכב כל כך יקר, שיש לו ביצועים כאלו מעולים, יש עליך המון אחריות ומחויבות. כי לפעמים מכוניות מהירות נוטות לצאת משליטה, בפרט בעיקולים. ואני עוד מאמן זר, כך שמבחינתי האחריות הייתה גדולה פי כמה. אבל בסך הכל, אני מאושר. ביליתי חודשיים עם אנשים נהדרים. זו הייתה חוויה עצומה".
לחץ? תנו לו לצאת
היורובאסקט האחרון, כידוע, נפתח אחרת לגמרי עבור הספרדים; מי שנחשבו לפייבוריטים הגדולים של הטורניר פגשו כבר בערב הראשון את סרביה הקשוחה, יריבתם העתידית בגמר, והוכו 66:57. "אחרי אותו משחק אמר אחד השחקנים שלנו: 'צריך לתעל את הלחץ לאקסטרה-מוטיבציה, אבל אנחנו רואים בו עול'", נזכר סקאריולו. "הוא צדק. לפני הטורניר שררה איזו אופוריה מטופשת, כאילו אנחנו הולכים לקחת את זה בקלות. אבל בספורט שום דבר לא הולך קל. אתה תמיד צריך להגיע מוכן להתחרות. כי אם אתה לא מגיע מוכן, אז נבחרות שהן אולי לא מוכשרות כמוך, אבל כאלה שרוצות יותר, יכולות לנצח. זה כבר קרה לספרד ביורובאסקט הקודם.
"למזלנו, הצלחנו לצאת מזה", ממשיך סקאריולו. "הרבה בזכות איגוד הכדורסל הספרדי, שהתנהג במקצועיות. ברגעים הקשים אחרי ההפסד לסרביה הם ידעו איך להתנהל איתנו, איך להתמודד עם כל הלחץ והאכזבה. אבל בעיקר, הייתה לי קבוצה אינטליגנטית עם שחקנים אינטליגנטים. קרה לי הקיץ דבר שכמעט ולא קרה לי בכל הקריירה: השחקנים היו תובעניים כמוני בנוגע לסקאוטינג, ודחפו באופן מתמיד לשיפור המשחק שלנו. הם כל הזמן ביקשו לראות עוד וידאו של היריבה ולעבוד עוד יותר קשה. שחקנים בדרך כלל רוצים לשחק ופחות מתעניינים בכל מה שמסביב, אבל הם היו ממש סטודנטים לכדורסל".
- זו לא הייתה רק הנבחרת של פאו גאסול וחואן נבארו; גם רודי פרננדז וריקי רוביו סיפקו כמה תצוגות מדהימות.
"אני שמח ששמתם לב לזה, כי כאן כולם מדברים רק על גאסול ונבארו. רודי באמת היה בלתי-ייאמן. כולם פחדו לפני הטורניר שיהיו לו בעיות בהגנה על סמול פורוורדים חזקים, אבל בפועל מיד ראיתי שמי שיתקלו בבעיות יהיו דווקא השומרים שלו".
- לא פחדת לשים כל כך הרבה בידיים של רוביו שלמרות הכישרון האדיר, הוא עדיין ילד שטרם מלאו לו 19?
"כשראיתי במהלך ההכנה שריקי עדיין עם הראש בכל הבעיות שנוצרו איתו ועם ה-NBA, קצת פחדתי שהוא לא יגיע לאליפות מפוקס במאה אחוז. הרי כמה ימים לפני פתיחת הטורניר הוא עדיין דיבר עם כל מיני קבוצות, וראיתי שזה מטריד אותו. אבל אחרי שהוא החליט לחתום בברצלונה, מנטאלית הוא מיד נרגע. זה כמו מישהו שמתכונן לבחינה ולא ישן במשך שבוע שלם, אבל אחרי שהיא עוברת הכל חוזר למסלול. לפני תחילת המשחקים אמרתי לו: 'ריקי, אתן לך לפתוח בכל המשחקים הראשונים. אם תראה מחויבות ותעבוד קשה, לא אשנה את ההחלטה שלי. אבל אם לא תגיע מפוקס ובגישה רעה, אני אוריד אותך לספסל'. למרות שהוא לא פתח את הטורניר כמו שצריך, הוא הראה לי שהוא עובד קשה ולכן המשכתי להאמין בו. בסופו של דבר הוא ענה עם שלושה משחקים מצוינים, בעיקר מבחינה הגנתית, כשעצר את טוני פארקר, ואסיליס ספאנוליס ומילוש תאודושיץ".
איטליה מול ספרד, אנטיתזה מוחלטת
את שלב הבתים המוקדם צלחה ספרד בקושי רב: רק הודות לניצחון בהארכה על סלובניה (84:90) נמנעה ממנה קטסטרופה. בפתיחת שלב הבתים השני המשיכה אלופת העולם לקרטע, עם הפסד 63:60 לטורקיה, אך מאז רשמה חמישה ניצחונות רצופים לרבות תבוסות שהנחילה לצרפת, יוון וסרביה בשלבי רבע, חצי וגמר הטורניר (בהתאמה), בהפרש ממוצע של 20 נקודות. "התחלנו את היורובאסקט עם ניסיון לשחק יותר פנימה, לכיוון הגבוהים שלנו. רצינו לשחק עם פאו ומארק גאסול יחד, אבל בגלל פציעות לא הספקנו לתרגל את זה מספיק בשלב ההכנה וזה נראה גרוע. החלטנו ללכת בדרך אחרת, שזה משחק שנשען יותר על שחקני החוץ, שתואם יותר את הפילוסופיה שלי. זה הצליח", מסביר סקאריולו את פשר המהפך.
- איזו נבחרת הפתיעה אותך לחיוב?
"סרביה נתנה טורניר גדול, אבל זה לא באמת הפתיע. אמרתי עוד לפני היורובאסקט שהם יהיו נהדרים. ועדיין, חייבים לתת להם ולמאמן דושאן איבקוביץ' את הקרדיט על מה שעשו. הם פתחו את הטורניר בצורה מאוד חזקה ודומיננטית. כשצפיתי במשחקי ההכנה שלהם היה לי ברור שזו הולכת להיות יריבה קשה. גם צרפת עשתה עבודה יפה".
- ולשלילה?
"ליטא, הייתי אומר. כמה ימים לפני היורובאסקט ערכנו נגדם משחק אימון בוילנה, והם פשוט רצחו אותנו על הפרקט וניצחו ב-22 הפרש. לא הייתי מאמין שהם לא יגיעו אפילו לטופ-8. כנראה שתמיד יש הפתעות בחיים".
בזמן שסקאריולו מציין קיץ גדול, נבחרת איטליה פעם אחת מאימפריות הכדורסל הגדולות ביבשת כלל לא העפילה לטורניר. "ברמת המועדונים המצב שם לא כל כך נורא", מדגיש סקאריולו, "אבל מבחינת הנבחרת הלאומית יש הרבה בעיות. נבחרת איטליה צריכה לבנות מחדש את הרוח הקבוצתית שלה, את המנטאליות שלה ובעיקר לחזק את תחושת השייכות בקרב השחקנים. הרי שחקנים לא מקבלים כסף בנבחרת הלאומית, הם עושים את זה בשביל הדגל והמדינה. אם שחקנים לא נהנים לייצג את המדינה שלהם, כפי שקורה באיטליה, בשביל מה הם באים לנבחרת?".
האנטיתזה לכדורסל האיטלקי הוא, כמובן, הכדורסל הספרדי, שמצוי כעת בפריחה חסרת תקדים. מהו הסוד של הספרדים? "קודם כל, אני חושב שהכדורסל מאוד נוכח בבתי הספר בספרד. אחר כך, ברמת המועדונים, יש הרבה השקעה בדור הצעיר. מגדלים שחקנים משובחים. זו הופך את הליגה הספרדית לליגה הטובה באירופה. יש עוד הרבה סיבות לפריחה הזו, זה לא משהו שקרה ברגע אחד. לפני 12 או 13 שנה התחלתי ללמוד ספרדית, כי ראיתי את ההתפתחות של הענף בספרד וידעתי שזו הולכת להיות מדינה מאוד דומיננטית בכדורסל. יכולת לראות שקורים שם דברים טובים. תראה כמה מדליות הביאו נבחרות הגברים והנשים של ספרד בשנים האחרונות".
אף שבדצמבר האחרון עזב סקאריולו את ספרד וחתם בחימקי מוסקבה, תחושת השייכות שלו למדינה נותרה חזקה. "כשהגעתי לספרד בסוף שנות ה-90' עשיתי מאמץ ללמוד את השפה, כי היה חשוב לי לתקשר עם אנשים בשפת האם שלהם. גם אני רציתי להרגיש בנוח, לא כמו זר. למדתי את התרבות הספרדית, כי רציתי לדעת איפה אני נמצא ומאיזה רקע מגיעים האנשים שאני עובד איתם. לא רציתי להיות עוד איש מקצוע שמגיע, לוקח את הכסף ועוזב. ספרד הפכה עבורי לבית שני. אשתי מקומית, הילדים שלי ספרדים. יכול מאוד להיות שהעתיד שלי יהיה בספרד, ולא באיטליה".
לאמפה, איידסון ופיני גם
- הופתעת מהכישלון של נבחרת ישראל ביורובאסקט?
"מבחינה ריאלית, המקום של ישראל הוא 9 עד 16, וישראל נמצאת שם. הרי מה ההבדל בין הדחה בשלב הראשון של היורובאסקט להעפלה לשלב השני? ניצחון אחד. אז מה, אם ישראל הייתה מנצחת את מקדוניה ומעפילה זה היה הופך את הקמפיין שלה להצלחה? בעיני, לא זה המדד".
על מכבי תל אביב מרעיף סקאריולו שבחים. "מכבי התחילה לבנות את הקבוצה שלה מוקדם מאוד בקיץ, ועשתה כמה פעולות שמאוד אהבתי. אני מאוד אוהב את צ'אק איידסון, וחושב שזו החתמה מצוינת. יש שם עוד הרבה שחקנים מוכשרים, שצריכים להוכיח את עצמם ברמה האירופאית הגבוהה. אבל הם יזדקקו לזמן".
אחד מאותם שחקנים אליהם מכוון המאמן הוא מאצ'יי לאמפה, שחקנו אשתקד בחימקי. "נאלצנו לוותר על לאמפה כי הסיטואציה הכלכלית דרשה מאיתנו להקריב קורבנות. ידענו בעונה שעברה שלא נוכל לשמור על כל השחקנים שלנו, ונצטרך לעשות וויתורים. מאצ'יי שחקן מוכשר, ופיני גרשון הוא מאמן מוכשר. זה יהיה אתגר עבור שניהם.
"אני חושב שמאצ'יי חייב להיות יותר עקבי במשחק שלו", מחדד סקאריולו. "יש לו פוטנציאל אדיר, אבל הוא לא תמיד יציב ולא תמיד משחק בהתאם לציפיות. לא תמיד הכדורסל שלו תואם את רמת הכישרון. אבל חשוב לזכור שהוא עדיין צעיר מאוד; הוא מסתובב בשוק כבר כמה שנים, כך שיש אנשים שחושבים שהוא בערך בן 30. אני נתתי לו את הצ'אנס הראשון ביורוליג, כשאימנתי אותו בריאל מדריד. מאז הוא עבר המון בקריירה הקצרה שלו, ועדיין לא מצא את מקומו. העונה הוא יצטרך להתבגר ולהיות יותר יציב. אם כבר מכבי, יותר מדהים אותי ששחקן כמו טל בורשטיין עוד לא חתם על חוזה. אבל יש לו שם מצוין באירופה, ואני בטוח שבסופו של דבר גם הוא יימצא בית טוב".
ohad@walla.net.il