תנו חיוך, הכל לטובה

לפעמים נדמה שחסידי ברסלב, לפחות המוחצנים שבהם, עלו על הפטנט לחיים מושלמים. על אף הגיחוך שהם מעוררים - עם הריקודים האובססיביים, המוזיקה הרועשת והטרנזיט המיסיונרית - יש משהו מעורר קנאה בשחרור שלהם ובהתנהלותם חסרת העכבות. לא פעם נראה שהשילוב בין אמונה עיוורת לבין מוזיקת טראנס, סמים קלים ואחווה גברית הוא אכן השילוב האולטימטיבי, כזה שגורם לך לרצות להצטרף אליהם למסע קצר ברחבי העיר ולברוח מכל העול הבורגני שאליו נשאבת, אבל משהו במסרים שלהם תמיד נראה פשטני מדי. כל אווירת ה"תן חיוך, הכל לטובה" היא לא רק נאיבית וחסרת מודעות, אלא בעיקר מתנשאת ומקוממת ומוציאה ממך מרירות בלתי נמנעת, אך למרות כל אלה - מפגש עם אחד מהחסידים הללו גורם לי כבר מספר שבועות לחייך ולהביט השמיימה בהוקרת תודה. היה זה כשהוא ניגש אליי בטיילת עם חיוך מטופש ועיניים מוטרפות, הביט בי בחמלה והושיט לי מדבקה קטנה עם כיתוב קצר, שהתברר כמדויק ומושלם בפשטותו: "תודה על השפע".

כבר בארוחת הערב זה הכה בי. הנה פרושים על שולחני מעט ירקות חתוכים, אותם תיבלתי בקורטוב מלח ופלפל, ולצדם חתיכה קטנה של לחם שנקנה רק הבוקר. במחבת מיטגנות להן ביצים שעוד מעט יהפכו לחביתה טעימה, תיכף גם אוציא מהמקרר גבינת קוטג' נפלאה עם חמישה אחוזי שומן בלבד, ואם אינני טועה עדיין נשארו לי מעט זיתים שחורים שרכשתי בשוק, שיש שיגדירו אותם כפאר הבריאה. כדי להרוות את צמאוני מזגתי לי בכוס הזכוכית את מעט הספרייט נטול הגזים שישב במקרר כבר כמה שבועות, הדלקתי מאוורר שהזרים רוח חמימה בכל הסלון, ולפתע נזכרתי בגולת הכותרת: למנה אחרונה מצפה לי במקפיא ארטיק שוקו שוקו! האין זה נפלא? מה כבר עשיתי שאני ראוי לכל השפע הזה? באיזו תדהמה היה מביט בשולחני האדם הקדמון, זה שנאלץ לצוד ולרדוף אחרי כל ארוחה? מה יגידו עניי הודו אם היו מביטים בקנאה בסעודת המלכים המגוונת שהמתינה על שולחני? אך למרות כל אלו, נדמה שמה שכמעט גרם לי לחזור בתשובה (או לפחות לרוץ לטיילת ולחפש את אותו חסיד ולהודות לו) הייתה הלחיצה הקטנטנה על השלט רחוק, זו שהובילה אותי לעולם שכולו טוב – אליפות ארה"ב בטניס. אלוהים שבשמים, כמה אני אוהב את קלייסטרס ודל פוטרו, את אודין ואת נדאל, את שראפובה ואת פדרר. תודה לך אלוהים, תודה על השפע.

כמובן שזה לא הסתכם בזה. רק בצהריים צפיתי במשחק משובח מהליגה האנגלית, אותו אירוע ספורטיבי נדיר באיכותו, שבאורח פלא הגיע היישר לסלוני. תודה לך יוסי. אחד מהערוצים משדר גם את אליפות אירופה בכדורסל, שאומנם אינה מרתקת כבעבר, אך ללא ספק מרגשת וראויה לצפייה, ולבטח מעניינת יותר משאר המשדרים על המסך. יכול להיות שאני כל כך אוהב כדורסל? ומה נגיד על הליגה הספרדית, שמציעה לנו מאבקים בין גלקסיות? יש משהו מרשים יותר מהמכונה המשומנת של ברצלונה, או במאמציה הבלתי נדלים של ריאל מדריד להתמודד מולה? ואיך נודה לצ'רלטון, שמספקת לנו לילה ארוך וגדוש של משחקי מוקדמות המונדיאל מדרום אמריקה, בהם אנחנו קופצים מקולומביה לפרו, מארגנטינה לברזיל? ואיזו מתנה לחג נשלח לראשי ESPN, שדואגים כבר שנים לאלו שסובלים מנדודי שינה ומענגים אותנו עם בייסבול ופוטבול מכללות? והאם נדמה לי, או שבאמת החלה שוב העונה ב-NFL? וליגת האלופות חוזרת? באיירן באמת הייתה בישראל? הפועל באמת ניצחה את סלטיק? דל פוטרו באמת גבר על פדרר? מה עשינו כדי לזכות בכל השפע הזה?

כאדם ממורמר וקשה יום, ספק גדול אם אצליח לשמור על התמימות הברסלבית הזו, שמתעקשת להביט על הצד החיובי של החיים ולהודות על מה שיש במקום לקטר על מה שאין, אך אלוהים יודע שאשתדל. את יורוספורט, למשל, שמתמסרת בלב שלם לאירועי טניס ומשדרת ספורט איכותי ללא הפסקה, יש לראות כמתת אל. לערוץ הספורט, שעדיין מתעקש להפוך כל ערב של ליגת האלופות לחגיגה תרבותית, מגיעה כל התודה וההערכה. צ'רלטון, שמסתערת על כל זכויות השידור ומשדרת לנו מאנגליה ומגרמניה, מברזיל ומאיטליה, ראויה לכל השבחים. אז נכון שמדי פעם ניתן לחוש במחסור משווע של משחקי NBA, נכון שיש זליגה של תכנים והחלטות מעוותות בבחירת לוח השידורים, אך לקראת השנה החדשה, עלינו רק להודות ולהוקיר, לקוות שיישאר ככה ושלא יהיה יותר גרוע, ולברך את אלוהים על השפע. שנה טובה.