ככה מתחילים - כדורסלן צעיר מסרביה

מי שצפה במשחק בין סרביה לספרד בשלב הבתים הראשון של היורובאסקט הנוכחי, לא יכול היה שלא להתפעל. בצד האחד עמדו הספרדים עם שורה נוצצת של כוכבים, רזומה של אלופת עולם וסגנית האלופה האולימפית, ומהצד השני חבורה של צעירים סרבים, שהמבוגר שבהם בגיל 26 וממוצע הגיל שלהם 22.5 שנים. הסרבים לא רשמו משחק מזהיר בהתקפה, אבל נשכו בהגנה, הפגינו ביטחון עצמי, יכולת טכנית גבוהה והוכיחו בניצחון המרשים שפס הייצור במדינתם ממשיך לעבוד בתפוקה מלאה. השחקנים הסרבים לא חגגו את הניצחון על ספרד, כי כשאתה מייצג אימפריית כדורסל שזכתה באליפויות עולם והגיעה רחוק כמעט בכל טורניר כדורסל, הניצחון מתקבל בטבעיות. אם הם יחגגו, זה יהיה רק אחרי ניצחון על אותה ספרד בגמר הטורניר אליו העפילו שתי הנבחרות.

במשך שנים הכדורסל הסרבי מצמיח כישרונות, שעומדים על כתפי ענקים ונתמכים על ידי מסורת אדירה וידע שעובר מדור לדור. הקבוצות הסרביות נשענות על תוצרת מקומית שמספיקה כדי להרכיב סגל לקבוצה הבוגרת וגם לפרנס את המועדון על ידי מכירת חלק מהשחקנים. פרטיזן בלגרד היא דוגמה מובהקת לכך. בעונה שעברה רק שלושה מתוך 16 שחקני הקבוצה היו זרים, והמאמן דושקו וויוסביץ' הוליך את התוצרת הביתית למשחקי ההצלבה, תוך שהקבוצה מציגה משחק מלהיב בשני צדי המגרש.

"הדבר הכי חשוב זאת ההיררכיה בצוות האימון”, מסביר מילוש גליגורייביץ', עוזר מאמן קבוצת הנוער ומאמן הנערים עד גיל 14 בפרטיזן את הצלחת פס הייצור הסרבי כפי שהיא מתבטאת במועדונו. “בקצה הפירמידה יש את המאמן הראשי של קבוצת הבוגרים והמועדון כולו, דושקו וויוסביץ'. כל הנושאים החשובים הקשורים בצעירים מטופלים על ידו בהשגחה צמודה, למרות שהוא מאמן את הקבוצה הבוגרת. ומתחתיו יש מאמנים נוספים, טובים ומנוסים, שמתואמים איתו”. שיתוף הפעולה ההדוק בין המאמנים השונים, שאמונים על הקבוצות השונות במועדון, הוא הבסיס ליצירת שיטה ושפה אחידה במועדון.

בראיון שהעניק דראגן טודוריץ', המנהל הספורטיבי של פרטיזן, לרגל 35 שנות עבודתו במועדון, הוא הסביר איך המועדון מצליח לייצר כישרונות לאורך השנים: "כל אחד עושה את עבודתו במקצועיות ועם אחריות רבה, בלי שמפריעים או מתערבים לו בעבודה. כדי שמועדון יצליח חייב להיות שיתוף פעולה מלא בין כל האנשים בארגון, וזה משהו שפרטיזן יכולה להיות גאה בו".

העצמאות וחופש הפעולה שמעניקים בפרטיזן למאמנים, יחד עם העובדה שרבים מהם משרתים את המועדון תקופה ארוכה, דבר שתורם ליציבות המערכת והעברת הידע באופן חלק, יוצרים סביבת עבודה אידיאלית לטיפוח צעירים. "יש מועדונים, גם בסרביה, שמתוך עיקרון משחקים רק עם השחקנים שצמחו בהם, ואין להם מוטיבציה להתקדם ולהפוך למועדון גדול יותר”, מסביר גליגורייביץ', שעובד כבר שמונה שנים בפרטיזן. "המטרה שלהם היא לייצר שחקנים ולמכור אותם, אבל הקבוצות האלו מוכרות אותם בגיל צעיר ובכך השחקנים מפספסים שלב חשוב בהתפתחות ולא מתקדמים לרמה הגבוהה ביותר. בפרטיזן זה לא קורה כמעט. אין הרבה מאמנים עם עצמאות מוחלטת, שהחוזה שלהם לא מתנדנד אחרי כמה תוצאות לא טובות. המאמן וויוסביץ' הוא אחד מהם".

הנערים בגילאים 12 ו-14 לא מחויבים לתוצאות, אלא אמורים להתפתח ולספק בסיס טוב לקבוצות הקאדטים (עד 16) והנוער (עד 18), שכן מתחרות ומחויבות לתוצאות. "הילדים צריכים לקבל הדרכה על טכניקה וידע בסיסי על טקטיקה", אומר גליגורייביץ, ומסביר מהי חשיבותו האמיתית של תפקידו כמאמן ילדים עד גיל 14, "הם חייבים ללמוד מה זה אימון, כולל הכנה נכונה, מתיחות, האימון עצמו והשחרור בסיומו. אלמנטים בסיסיים בכדורסל כמו קליעה, ריצה נכונה או כדרור חייבים ללמד בגיל צעיר, כדי שבגיל מתקדם יותר השחקן יוכל לבצע את הפעולות מהר יותר".

בסרביה מלמדים טקטיקה מגיל צעיר, אך בגילאים 12 עד 14 עיקר האימון הוא על שיפור הטכניקה, היכולת האישית וזיהוי סגנון המשחק המתאים לשחקן. טקטיקה, שחשובה להבנת המשחק, מקבלת דגש בגיל מעט מאוחר יותר. "הדגש על טקטיקה אצל צעירים, לדעתי, יותר אופייני לקבוצות קטנות, שם יש פחות שחקנים מוכשרים והמאמנים רוצים תוצאות כדי שיראו שהם מוצלחים. בקבוצות הגדולות הלחץ הזה פחות קיים והמאמנים מתמקדים בלימוד הבסיס ושיפור השחקן ופחות בהישגים". כשהיכולת האישית גבוהה, היסודות בריאים והטכניקה נכונה, אפשר להבין איך צעירים סרבים מנצחים ספרדים משופשפים.

כ-300 צעירים בגילאים שונים יש במחלקת הכדורסל של פרטיזן. בסרביה משתדלים לא להעמיס כדורסל על הילדים, והמועדון בו הם מתאמנים ומשחקים מהווה את עיקר פעילותם. "השחקנים יכולים לשחק במסגרת שיעורי ההתעמלות בבית ספר, אבל בסיס הכדורסל נמצא בקבוצות. ילדים בין גיל 6 ל-10 מתאמנים כ-3 עד 4 פעמים בשבוע ומשחקים מעין משחקי ידידות על מגרש קטן, ילדים בין גילאים 12 ל-18 משחקים בליגות. יש קבוצות מאורגנות שיש להן את כל שכבת הגילאים, וכל שכבת גיל מתחרה בקבוצות בנות גילה".

מועדונים בהם המאמנים הראשיים אחראים גם על טיפוח שכבת הגיל הצעירה ביותר, מערכות עם היררכיה ברורה, ידע שקיים במערכת ותורם ליציבותה, חופש פעולה ואמון שמקבלים המאמנים, כל אלה הופכים את הכדורסל הסרבי לברוך כישרון. "יכולות להיות הרבה סיבות להצלחה הסרבית”, מסכם גליגורייביץ. "גנטית, מדינות הבלקן דוגמת מונטנגרו, סרביה, בוסניה וקרואטיה מצמיחות שחקנים גבוהים, הסקאוטינג ברמה גבוהה בהשוואה לענפי כדור אחרים במדינה, העבודה עם הנוער היא מאוד מסודרת ומפורטת, ויש גם מסורת וגאווה בענף. אבל לדעתי הסיבה העיקרית להצלחת השחקנים הסרבים והענף היא שהילדים פשוט מאוד מאוד אוהבים את המשחק". כשלכדורסל יש גנטיקה נכונה, ידע, בסיס מקצועי, סדר וארגון, האהבה מנצחת.