יציבות של סלע

אחד היתרונות הבודדים העומדים לרשותו של קפטן נבחרת הדייויס של ישראל, אייל רן, מול מקבילו הספרדי אלברט קוסטה, הוא דווקא הסגל הקצר העומד לרשותו. דודי סלע, הראל לוי, יוני ארליך ואנדי רם סחבו את ישראל למעמד הרם של חצי גמר גביע דייויס, ועם כל הכבוד לרצף הניצחונות המרשים של נועם אוקון בטורנירי הפיוצ'ר בשבועיים האחרונים, לרן לא הייתה שום התלבטות בבחירת הרביעייה שתייצג את ישראל על החימר במורסיה בסוף השבוע.

קוסטה, לעומתו, נהנה ממאגר הכישרונות הבלתי נגמר של מעצמת הטניס הגדולה בעולם, עם 12 טניסאים במאייה הראשונה בדירוג העולמי, שכמעט כל אחד מהם אמור על הנייר לנצח ללא קושי את היריבים הישראלים על המשטח האדום. אבל כאב הראש החיובי של קוסטה הפך בשבוע שעבר לכאב ראש אמיתי, כשרפאל נדאל ופרננדו ורדסקו, שני המחבטים הבכירים שלו, הודיעו על פרישתם מהמפגש. אין ספק שגם עם טומי רוברדו (15 בעולם), דויד פרר (19 בעולם), חואן קרלוס פררו (25 בעולם) ומומחה הזוגות פליסיאני לופז הספרדים יגיעו כפייבוריטים ברורים לניצחון קל, אבל אם תתעקשו למצוא נקודת תורפה בסגל המרשים הזה תוכלו לאתר אותה דווקא אצל המחבט הבכיר שנותר בו.

טומי רוברדו הוא אחד השמות הקבועים בצמרת עולם הטניס בעשור האחרון, ובתוך הג'ונגל המטורף הנקרא סבב ה-ATP, בו כוכבים נופלים ומתקמבקים חדשות לבקרים, הוא נחשב לאי של יציבות. כבר למעלה משש שנים הוא שומר על מעמדו בטופ 25, לא מחמיץ אף גרנד סלאם מאז 2001, ותמיד נמצא מדרגה אחת מתחת לגדולים באמת. פררו, למשל, הספיק בתקופה הזו לטפס למקום הראשון בעולם, לצנוח למאייה השנייה ולחזור לעצמו השנה בכוחות מחודשים. בעוד שמרוברדו לא תראו נפילות גדולות, וגם לא הרבה הברקות.

רוברדו נולד ב-1982 בג'ירוניה שבקטלוניה. כבנם של שני מאמני טניס לשעבר, הוא העיד על עצמו כמי ש-"נולד עם מחבט ביד", וכבר בגיל חמש החל להתאמן באופן מסודר. את כל שנות ילדותו הוא העביר דווקא על משטחים קשים, ורק בגיל 14 נחשף לראשונה לחימר כשעבר למרכז הטניס של ההתאחדות הספרדית בברצלונה. טומי הצעיר התאהב במשטח האיטי, שהתאים לסגנון המשחק המבוקר שלו, התקדם לאיטו בסבב הנוער ופרץ לראשונה לתודעה ב-1999 כשערך את הופעת הבכורה שלו בסבב הבוגרים בטורניר ברצלונה, שם הפתיע את מראט סאפין בסיבוב השני ונעצר על ידי טוד מרטין בשלב הבא.

ב-2000 הוא החל לממש את הפוטנציאל שלו באופן עקבי עם זכייה בשני טורנירי צ'לנג'ר בסביליה ובאספיניו, שהביאו אותו אל סף מאה הראשונים בעולם. בהופעתו הראשונה ברולאן גארוס ב-2001 הוא דהר עד שמינית הגמר, ואחרי ששיחזר את ההישג גם באליפות ארצות הברית וזכה בתואר הראשון בקריירה שלו בסופוט, הוא סיים את השנה במקום ה-30 בדירוג. ב-2003 הוא חזר לרבע גמר הרולאן גארוס כשהוא מדיח בדרכו את המדורג ראשון בעולם, לייטון יואיט, ואת מלך החימר גוסטבו קוורטן, אך נבלם דווקא על ידי קוסטה, אלוף הטורניר מ-2002 ומאמנו בנבחרת היום.

הקמפיין המוצלח בפאריס הכניס אותו אל עשרים הגדולים בעולם, ובשנים הבאות הוא שמר על מעמדו בעשירייה השנייה בדירוג בעיקר הודות להישגיו בעונת החימר, רק ב-2006 הוא הצליח להתברג בטופ 10 כשזכה בטורניר היוקרתי בהמבורג ונעזר בקיץ מוצלח על המשטחים הקשים בארצות הברית כדי לרשום את הופעתו היחידה עד כה בטורניר המאסטרס בשנחאי. הוא טיפס עד למקום החמישי בעולם אך לא הצליח להשלים את קפיצת המדרגה לרמה הבאה, וכשחלה נסיגה ביכולתו ב-2007 הנקודות הרבות אותן צבר התפוגגו והוא שב אחר כבוד למקומו הטבעי בעשירייה השנייה.

את 2009 הוא פתח בסערה עם שני תארים בטורנירי חימר בברזיל ובארגנטינה והופעה רביעית ברבע גמר הרולאן גארוס, אבל אחרי הפרידה ממאמנו חוזה קלאבט הוא התקשה לשחזר את אותה היכולת. בסיבוב השלישי בווימבלדון הוא פגש בפעם השלישית בקריירה את דודי סלע, ונחל את הפסדו השלישי מול הישראלי. בהמשך הקיץ הוא הציג יכולת איומה, הודח בסיבוב הראשון בוושינגטון ובסיבוב השני במונטריאול, אבל התייצב מחדש עם מינויו של חאבייר דוארטה למאמנו, ורשם עוד הופעה נאה באליפות ארצות הברית בשבוע שעבר, שהסתיימה, כהרגלו בקודש, ברבע הגמר, עם הפסד לרוג'ר פדרר.

אז למה דווקא בחירתו של שחקן כל כך יציב גורמת לקפטן הספרדי להסתובב כבר שבוע עם חבילת אספירין צמודה? משום שבמשחקי גביע דייויס רוברדו רחוק מלהיות באנקר. הלחץ שמגיע עם לבישת המדים הלאומיים לא השפיע עליו לטובה לאורך השנים, ואפילו המאזן הלא מחמיא שלו במשחקי הדייויס (7:5 ביחידים, 4:1 בזוגות) משקר מעט כיוון ששלושה מחמשת הניצחונות שלו ביחידים היו במשחקים לפרוטוקול, אחרי שהמפגשים כבר הוכרעו.

ב-2004 הוא היה שותף לזכייה של ספרד בגביע, אך בניצחון על ארצות הברית בגמר (2:3) הוא היה אחראי דווקא לשני ההפסדים, מול מרדי פיש ביחידים ומול האחים בריאן בזוגות יחד עם פררו. ב-2006 הוא נחל שני הפסדים צורבים ביחידים בהפסד לבלארוס בסיבוב הראשון (4:1), והובס על ידי פיליפו וולאנדרי האיטלקי בפתיחת קרב על ההישרדות בבית העליון, לפני שחבריו באו לעזרתו והשלימו ניצחון 1:4 במפגש. ב-2007 הוא נכנע לג'יימס בלייק ולא הצליח למנוע את ההפסד הספרדי לארצות הברית ברבע הגמר (4:1).

ב-2008 כבר בחר הקפטן דאז, אמיליו סאנצ'ז, להשתמש ברוברדו רק בסיבוב הראשון מול פרו (0:5), שם רשם שני ניצחונות קלילים ביחידים, ובהמשך דרכה המופלאה של ספרד במפעל, שהסתיימה עם עוד זכייה מתוקה בגביע, הוא נותר מחוץ לסגל, חרף היעדרותו של נדאל הפצוע מהגמר בארגנטינה. השנה, עם מינויו של חברו הוותיק קוסטה לתפקיד הקפטן, חזר רוברדו לנבחרת למפגש מול סרביה בסיבוב הראשון, בו צוות לראשונה יחד עם לופז למשחק הזוגות. השניים הפסידו בשלוש מערכות לזימוניץ' וטרויצקי, אבל נדאל ופרר רשמו ניצחונות כפולים ביחידים וספרד עלתה עם 1:4 מרשים.

ברבע הגמר מול גרמניה בחודש יולי, ללא נדאל ופרר הפצועים, נאלץ קוסטה להשתמש ברוברדו גם ביחידים, וראה אותו מוכה שוק על ירך על ידי פיליפ קולשרייבר ביום הראשון. במשחק החמישי והמכריע הוא העדיף להמר ולשלוף מהנפטלין את פררו, שלא שיחק בנבחרת ארבע שנים, ו"היתוש" הגיב עם ניצחון חלק על אנדראס בק שהעלה את מחזיקת הגביע לחצי הגמר. במורסיה פררו כבר יוביל את הנבחרת הספרדית מול ישראל, ורוברדו צפוי לשחק בזוגות יחד עם לופז, וככל הנראה גם לקבל עדיפות על פני פרר (הנמצא הרחק מכושרו הרגיל וסוחב פציעה בברכו) כשחקן היחידים השני, למרות מאזנו העדיף בהרבה של פרר במשחקי הדייויס (3:7, כולל 0:4 על החימר).

מחוץ למגרש רוברדו הוא אחד הטניסאים הפופולריים בנמצא. הוא לא מהסס להעביר ביקורת על ראשי ה-ATP או להתבטא בנושא הלאומנות הקטלאנית, והכל בדרכו השקטה, מבלי לעורר שערוריות מיותרות. הוא מקפיד לתרום ממרצו ומכספו לקהילה בה גדל, ולאחרונה אף הקים קרן לתמיכה בטניס הנכים בקטלוניה, אך משתדל במקביל ליהנות מהחיים הטובים כמיליונר בן 27.

אחרי מערכת יחסים ארוכה ומתוקשרת עם הטניסאית הארגנטינאית ג'יזלה דולקו הוא המשיך לספק בשנים האחרונות תעסוקה לצלמי פפראצי רבים כשנצפה לצידן של כמה דוגמניות על בספרד, ולפני שנתיים הוא אף הצטלם בעירום למגזין האנגלי "קוסמופוליטן", על מנת לעורר מודעות לבדיקות לגילוי סרטן האשכים.

על המגרש, לעומת זאת, הוא צפוי הרבה יותר. הסגנון שלו הוא בעיקר הגנתי, וכמו מומחי חימר אחרים הוא אוהב להתיש את היריב על ידי משחק סבלני מהקו האחורי, מבלי לקחת סיכונים מיותרים. הסרב שלו יעיל (אם כי לא תמיד אמין), הזריזות הטבעית שלו מאפשרת לו לכסות שטחים גדולים ולהגיע להרבה כדורים אבודים, והפורהנד שלו עוצמתי ומדויק, אך מנגד הבקהנד שלו בינוני למדי, ועל פי פרשנים רבים הסיבה שמנעה ממנו להגיע לרמות הגבוהות באמת הייתה חוסר הגיוון במשחקו.

את יריביו הטענה הזו לא מרשימה. "לכל מי שטוען שלטומי רוברדו אין מספיק נשקים, אני מציע לנסות להגיש פעם אחת לפורהנד שלו ולראות מה יקרה", אמר ג'יימס בלייק אחרי שהפסיד לקטלאני. "יש לו מכות מאוד אפקטיביות, ולמרות שהוא לא החובט הכי בומבסטי הוא מכה מאוד חזק, ויש לו מספיק כלים כדי להתמודד עם כל אחד בסבב".

אחד הטניסאים שהצליחו לנצל את החולשות של רוברדו ביעילות הוא כאמור דודי סלע, שמחזיק במאזן נדיר של 0:3 מולו. המפגש הראשון בין השניים היה לפני שנה וחצי בסיבוב השני במיאמי, אז ניצח סלע 6:7, 1:6. כעבור חצי שנה הם התעמתו פעם נוספת ברבע גמר טורניר בייג'ינג, וגם הפעם ניצח סלע בקושי במערכה הראשונה וטייל בשנייה עם 4:6, 1:6. בווימבלדון לפני שלושה חודשים סלע הפך רשמית לנאחס של רוברדו, כשהפתיע עם משחק סרב אנד וולי פנטסטי בדרך לניצחון 6:7, 5:7, 6:2, 5:7.

מול הראל לוי רוברדו דווקא יכול להתגאות במאזן מושלם של 0:4, כשבשניים מהמפגשים פרש לוי בגלל פציעה (בסיבוב הראשון בווימבלדון ב-2001 ובסיבוב הראשון ברולאן גארוס ב-2002). גם רם וארליך הספיקו לטעום מנחת זרועו כשהפסידו לו ולנדאל בגמר הזוגות בשנאי ב-2004.

מי שמרשה לעצמו להעיז ולפנטז על סנסציה ישראלית במורסיה בונה בוודאי על עוד שבירה מנטלית של רוברדו תחת הלחץ של גביע דייויס. אחרי הכל, ברבע הגמר מול גרמניה במרבלה הוא הובס במשחק היחידים על ידי קולשרייבר - אולי הטניסאי שהכי מזכיר את סלע - אבל אסור לשכוח שהמחבט הישראלי הבכיר מגיע למפגש בכושר בינוני ועם ניסיון מועט על החימר הכל כך אהוב על רוברדו. בנוסף, הוא לא יהנה הפעם מיציע נלהב של אוהדים שידחפו אותו כמו בניצחון האחרון על רוברדו בווימבלדון, אלא יצטרך להתמודד עם 12,000 ספרדים משולהבים שיעשו את הכל כדי להעביר את הלחץ אליו.

התקשורת הספרדית משתדלת עד כה לא להלחיץ את רוברדו לקראת חצי הגמר, ו-"אס" אף ציין שמדובר בהזדמנות מצוינת עבורו להשכיח את כישלונות העבר במדי הנבחרת, אך לכולם ברור שאם יש סוגייה אחת שמאיימת על רצף 16 הניצחונות הביתיים של ספרד בדייויס (ו-17 הניצחונות שלהם על משטחי החימר, בבית או בחוץ), היא הפגיעות של רוברדו. האם מול ישראל הוא סוף סוף יספק את הסחורה או שנקבל ממנו עוד קריסה לכבוד ראש השנה? התשובות ביום שישי.