פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הבדיחה על חשבונך, קופל

        החלטת יו"ר מנהלת ליגת העל בכדורסל להביא לערב ההגרלה דווקא את נאור ציון, רק גרמה לכריתת הענף שעליו הוא יושב

        הגרלת סדר המשחקים בליגת העל – לכדורסל, לכדורסל – לא שודרה אמש (שני) בטלוויזיה. די הגיוני, אפשר לומר, אחרי הכל, הליגה הזאת מעניינת לפרקים די קצרים ומרוכזים. ובכל זאת, אתר ערוץ הספורט הרים את הכפפה המעט דביקה מהרצפה והעביר בשידור ישיר את ההגרלה, שהיתה עטופה בסוג של ערב גאלה לכדורסל הישראלי בכלל ולנבחרת ישראל בפרט. בערוצים 55-58, אגב, היה מקום לשדר את הערב כולו בפלטפורמה נרחבת ומכובדת יותר, אבל ניחא. חובבי הכדורסל הישראלי למדו לקחת את מה שנותנים להם, ורצוי בשקט: כל רעש קטן עשוי להעיר את ליאור רפאלוב מהתרדמת בה הוא מצוי כבר שנתיים וחצי.

        בכל אופן, מי שלא זכה לראות או להיות חלק מאותו ערב, לא ממש יכול היה לדעת שהערב התחיל, לכאורה, בתשע בערב, וההגרלה הסופית הסתיימה רק בסביבות עשר ורבע. הוא לא יכול היה לשמוע את הדברים המעניינים שאמר אבנר קופל על השחקן הישראלי, החוק הרוסי, הקבוצות שישתמטו שוב מאירופה. ובעיקר, הוא לא יכול היה לשמוע את נאור ציון, שזה מוזר: במשך משהו כמו שעה וחצי, היה מאוד קשה שלא לשמוע את נאור ציון.

        זה השלב בו רוב האנשים אמורים לתהות איך בדיוק קשור נאור ציון לענף הכדורסל בכלל, או להגרלת משחקי ליגת ווינר בפרט. ובכן, קשה לדעת את המניעים, אבל המוצר הסופי הביא את אחד הסטנדאפיסטים הבכירים בישראל להנחות את הערב החגיגי והנוצץ, מה שפחות או יותר יכול להסביר את משך הזמן שלקח עד שהתברר המחזור הראשון והמרתק: שעה ורבע זה בערך מה שלוקח לנאור ציון להריץ את ההופעה שלו. בגדול, זה מה שהוא עשה גם אתמול בערב.

        במהלך אותו סט צחק ציון על נפתלי גושן, רכז הליגות, פנה לדרק שארפ על מנת להתחיל קטע בן שתי דקות על איך-זה-שאין-אתיופים-שמשחקים-כדורסל-כשבארה"ב-כל-השחורים-כן-טובים, הסתחבק עם שחקני הנבחרת, צחק על דני קליין – וגיא גודס, ושמעון מזרחי, וצביקה שרף – לעג להבעת הפנים של משה מזרחי, תהה האם לגל מקל יש אומץ לצאת עם הבת של שרף, ועוד. התוכן פחות משמעותי, ואם תרצו לשמוע אותו, פשוט חפשו את ההופעה הקרובה של נאור ציון ליד מקום מגוריכם. וכמובן, הכל נאמר בצחוק, אבל במידה מסוימת זו בדיוק היתה הבעיה אמש: הכדורסל הישראלי, שבמשך שנים רבות עשה הכל על מנת לא להיתפס כבדיחה, כבר לא הלך סחור-סחור על מנת להפוך מושא ללעג. הוא פשוט ייצר את זה בעצמו הפעם.

        וכך נקטע לו המומנטום

        לפול בריידי, זמר קצת בינוני והרבה אירי, יש להיט שנקרא, בתרגום משוחרר, "העולם הוא מה שאתה עושה ממנו". בריידי, אדם שאפילו בוב דילן העריץ בשלב כזה או אחר, תפס את העניין, אפילו שהשיר שעוטף את הכותרת קצת מעצבן. בעולם של היום – של אלף סוגי לחם שונים, של אנשים שהופכים כוכבים וכלומניקים כמעט במקביל, של אינטרנט בשעון – המציאות נזילה, ולא קשה לשנות אותה או ליצור אחת חדשה.

        צריך לומר לזכות מנהלת הליגה שזה פחות או יותר מה שהיא עשתה בשנה שעברה, וזו שלפני כן. אבנר קופל הוא מומחה שיווק, ולא בכדי ליגת הכדורסל הייתה מתוקשרת, נוצצת ומה אתם יודעים – אפילו כמעט בריאה – במשך מספר שלבים אסטרטגיים של השנים האחרונות. במקרים רבים העטיפה פיצתה על מה שבפנים, וזה היה בסדר גמור. המטרה מקדשת את האמצעים, ואם המטרה טומנת בחובה סוג של העלמת עין או הסתכלות דרך משקפיים מעט וורודות יותר, סו בי איט.

        אלא שכעת, במקום לפתוח עונה חדשה דרך הטוב – אגייאר בירושלים, ההמשכיות של חיפה, הקסם של חולון, הבניה הנחמדה של בני השרון, נתניה ונהריה – מנהלת הליגה הפכה את אירוע הפתיחה שלה לבדיחה מוצהרת, ובדיחות, בבסיסן, יכולות להיות אחת משתיים: מצחיקות או שלא. במקרה הזה, זה ממש לא רלוונטי. גם הבחירה בנאור ציון עצמו - סוג של מראה ישראלית דו כיוונית – לא רלוונטית. זה היה יכול להיות כל סטנדאפיסט אחר במקומו שעושה מבטא רוסי ומשחזר את הבדיחות עליהן חשב בתחילת שנות התשעים.

        בסופו של דבר, מדובר היה בערב קצת מביך לכל מי שבמקרה נתקל בו מהצד. כן, היו הרבה חיוכים – לא דבר של מה בכך בענף – וכן, האווירה היתה קלילה ומשוחררת, אבל גם כל אלה יתקשו לשנות את העובדה שבמשך ערב אחד – ערב שהיה אמור להלל, או לפחות להמשיך להצדיק את הכדורסל הישראלי – הפך הענף למטרה נוחה עבור בדיחות זולות יותר ופחות, וכל זה קורה ערב יציאת הנבחרת לאליפות אירופה. פול בריידי כנראה צדק – העולם הוא באמת מה שאתה עושה ממנו, ובמשך ערב אחד מתוכנן בקפידה, מנהלת הכדורסל הפכה את העולם שלה לבדיחה אחת גדולה. פייר? באמת מצחיק, הקטע ההוא עם האתיופים.