אל תבנה על זה, שום

ביום שישי האחרון ניצל ערן קוליק את העובדה כי משחקה של סכנין הוא רק ביום שני כדי לערוך אימון כושר גופני מפרך ב-11 בבוקר. העובדה שרוב שחקני סגל הקבוצה הינם מוסלמים שמקיימים את מצוות צום הרמדאן החודש, גרמה למאמן ולמחנך לחשוב פעמיים, אך הוא הניח כי עדיף לערוך את האימון כשלשחקנים עדיין דלק במחסנים מארוחת הבוקר. אלא שחלקם לא הצליח לקום ב-4:30 כדי להספיק ולאכול לפני הזריחה, והתוצאות נראו בשטח. חלק גדול משחקני הקבוצה לא הצליח לסיים את האימון, ועלי עותמאן היה על סף עילפון וסבל מהתייבשות. "זה לא קל לקום בשעה הזאת ולאכול, ולפעמים מפספסים ואז זה דופק לך את כל היום", מסביר עותמאן שיערוך הערב את הפרידה מקבוצת נעוריו בדרך למכבי חיפה. שותפו לקבוצה החדשה, מוחמד גדיר מכיר את התופעה מקרוב. "לצערי קורה לי כמה פעמים במהלך הרמדאן לפספס את ארוחת הבוקר, ואז אני מתעורר ב-8 בבוקר ולא מצליח לחזור לישון מהרעב, ועד הערב אני מרגיש חצי מת", מוסיף קשר מכבי חיפה.

"לדעתי אף איש מקצוע לא בדק עדיין את השפעת הצום המתמשך על הספורטאים המוסלמים", מציין מאמן אחי נצרת אלי מחפוד. "לפני שהתחיל הצום חיפשתי על זה מאמרים או מחקרים כדי לנסות להפיק את המיטב, אבל לא מצאתי כלום". מחפוד החליט לפיכך לערוך את האימונים דווקא בשעות הערב בסמוך לשבירת הצום. "ככה הם אולי מגיעים עייפים יחסית לאימון, אבל ישר בסיומו הם יושבים לאכול ונותנים לגוף שלהם את אבני הבניין להתחזקותו". כשהעולם מלא בספורטאים מוסלמים, קצת מוזר שעדיין לא נערך מחקר מקיף על הנושא ושוחררו המלצות, כשכל אחד נוהג לפי ראות עיניו. פרד רוטן, מאמן פ.ס.וו אינדוהבן שפגשה את בני יהודה לפני מספר ימים במהלך הרמדאן, נאלץ להסתדר כשהכוכב הגדול שלו איברהים אפלאי צם. "הוא לא מבקש הנחות כי הוא מקצוען", סיפר המאמן על קשר נבחרת הולנד, שעל אף הצום כבש נגד בני יהודה. "אני בא לקראתו כמה שאפשר ומוריד ממנו עומס באימונים, ובינתיים זה עובד לא רע".

מספר שחקנים בסגל הרחב של המועדון ההולנדי הם מוסלמים, כשבשנה שעברה הדבר גרם לבעיות. חלקם התאמנו ושיחקו תחת הצום ללא התחשבות במצבם והתמוטטו, ואחדים מהם אף אושפזו בבית החולים למספר ימים. עקב כך הביאה הנהלת המועדון ההולנדי אימאם שידבר עם השחקנים ויסביר להם כי על פי הקוראן מותר להם לוותר על הצום בימים חשובים כמו ביום המשחק ולהשלים את הצום במועד אחר. "על פי האמונה המוסלמית, אם זו הקריירה שלך מותר לך לא לצום וככה גם עושים רוב הספורטאים בישראל", מסביר שחקן נבחרת ישראל לשעבר, ריפעת טורק. "אחרי הצום הם משלימים את הכמה ימים האלה בימי חופש שלהם מהאימונים. זה בסדר גמור וכל השיחים מאשרים את זה". בפ.ס.ו החליטו כי בכל קבוצות מחלקת הנוער, כולל באקדמיית המחוננים, השחקנים המוסלמים יערכו אימון אחד ביום ולא שניים כמקובל. "בנבחרת ראיתי שחאליד בולארוז אוכל ושותה ביום המשחק, אבל אני משתדל לאכול רק אחרי שבירת הצום אם המשחק בלילה", מסביר אפלאי. "הרמדאן חשוב לי מאוד ואני שומר על חוקיו בקנאות, זה גורם לי להרגיש אדם טוב יותר".

גם ב-NBA משחקים ושיחקו מוסלמים רבים, בין השאר האקים אולאג'ואן, קארים עבדול ג'באר, ראשיד וואלאס ועוד. לא פעם יצא חודש הרמדאן, שמועדו משתנה משנה לשנה, במהלך עונת המשחקים. לפני חמש שנים נפל הרמדאן בדיוק על פתיחת העונה, והסנטר של הניקס דאז, נאזר מוחמד, החליט לצום גם במשחקים. למרבה הפלא, הממוצעים שלו עלו, ועל אף שאיבד קרוב לארבעה קילוגרם ממסת גופו במהלך הצום, דורג כרביעי בכל הליגה בכמות הריבאונדים ההתקפיים. על הצום, סיפר לעיתונאים רק לאחר סיומו וביקש מחבריו לקבוצה ומהמאמן לא לספר לאיש על כך ולהתייחס אליו כרגיל.

"לא רציתי שיגידו שאני משתמש בזה כתירוץ אם אהיה פחות טוב, כי זה חלק ממי שאני", הסביר אז ל"ניו יורק טיימס". "אם לומר את האמת, אני חושב שזה תרם לי מבחינה נפשית. במהלך הצום אני מרוכז יותר מבכל זמן אחר, אני מרגיש שליו. פיזית אני פשוט מרגיש חלש, אבל לא נותן לזה להשפיע עלי. מעבר לרעב, גם קשה לישון בלילה. נכון שאתה אוכל בלילה, אבל קשה להשלים את כל מה שאיבדת במהלך היום כי הקיבה שלך מתכווצת. באימונים אני מאבד המון נוזלים ומלחים חשובים, וכל הלילה אני מרגיש רע ומתהפך במיטה. אבל אני עובר את זה כל שנה ואני מסתדר". מאמן הניקס דאז, לני ווילקנס, כיבד את בקשתו, אך בחלק מהמשחקים הוציא אותו לקראת הסיום כשראה שהתעייף. "ניסיתי לתת לו תשומת לב מרבית כדי לשים לב שהוא לא מתייבש. רק פעמיים ראיתי שהוא כבר מאבד את כל הכוחות והוצאתי אותו, בשאר הזמן הוא היה בסדר גמור".

בארץ, כמעט כל שחקני שתי הליגות הבכירות לא צמים ביום המשחק ומשלימים את המצווה לאחר מכן. מעבר לבקשה של בני סכנין שמשחקיה ישוחקו בשעות הערב במהלך החודש, אף קבוצה מוסלמית לא הציגה בקשות מיוחדות לתקופת הרמדאן. "זו חלק מההלכה המוסלמית, ואין שום סיבה לבקש הקלות", מסביר טורק. "גם קבוצות מוסלמיות בשתי הליגות הבכירות, לפני שהן מוסלמיות הן קבוצות מקצועניות וזה חשוב יותר. במהלך הרמדאן צריך לעבוד כרגיל וזו העבודה שלהם". במכבי חיפה, בשורותיה משחקים מספר שחקנים מוסלמים, מצמידים תזונאי לשחקנים הצמים ומקפידים לבדוק לשלומם במהלך האימונים. מוחמד גדיר, שנהג לצום גם בימי המשחק, החליט בשנתיים האחרונות להצטרף לרוב ולוותר על הצום ביום המשחק. "כשהייתי בנוער הצלחתי לשלב את זה, אבל עכשיו אני מקצוען ואני לא יכול להרשות לעצמי מבחינת הקריירה לעלות חלש, כי זה יפגע גם ביתר הקבוצה", מסביר החלוץ הצעיר. "בשבועות שאחרי הרמדאן אני משלים את הצום, פעם בשבוע בימים שאין אימון".

מי שנחשב ליוצא דופן מבין השחקנים המוסלמים הוא עבאס סואן, שמקפיד לצום גם ביום המשחק: "בארץ זה אולי לא נהוג, אבל באירופה זה מקובל וכל השחקנים המוסלמים הגדולים צמים ביום המשחק ואף אחד לא עושה מזה עניין. זינאדין זידאן עצמו היה עולה למשחקים כשהוא בצום ואף אחד לא התייחס לזה בצורה שונה, גם לא המאמנים שלו או הוא עצמו". סואן גם לא עושה לעצמו הנחות. כששיחק במדי הנבחרת יצא שזומן במהלך הרמדאן, הקשר לא ביקש מגרנט דבר והתאמן פעמיים ביום בצורה מלאה. במשחק בשבוע שעבר נגד מכבי ת"א עלה כשהוא צם, אך כזכור איבד את כוחותיו לקראת הדקה ה-60 והוחלף. "באוגוסט זה כמעט בלתי אפשרי לשחק בתנאים האלה", הוא מסביר. "החום והלחות מייבשים אותך עוד יותר. אם המשחק בשעות הצהריים אני מרגיש שאני מתייבש לחלוטין".

גם כשהמשחק בשעות הערב, סואן מקפיד שלא לשבור את הצום לפני המשחק אפילו אם על פי ההלכה הוא כבר יכול לאכול לפני פתיחתו. "התייעצתי עם הרבה תזונאים והבנתי שזה לא בריא לשבור את הצום לפני המשחק כי מבחינה גופנית זה מכביד עליך מאוד", הוא מנמק. "בשביל לחזור לתפקוד נורמאלי אתה צריך לאכול הרבה מאוד פחמימות שמכבידות ולוקחות נוזלים. בנוסף, אחרי צום הנוזלים הראשונים ישר הולכים לשתן כדי לנקות את הגוף, ואז לא משנה כמה תשתה במהלך המשחק אתה תצטרך לשירותים כל הזמן ולא תוכל להתרכז".

"זה קשה מאוד מבחינה פיזית ונפשית להיות בצום חודש שלם, אפילו שבלילה אוכלים", מסביר עלי עותמאן. "היהודים צמים בכיפור 26 שעות, שזה אמנם יותר זמן ברצף, אבל תחשבו איך זה לעשות פעילות גופנית במהלך הצום אחרי 12 שעות או 14 שעות. גם מבחינה מנטאלית זה קשה להיות ככה חודש שלם כי אתה כל הזמן יודע שאתה חלש באופן יחסי לשאר השנה, וכי קשה להתרכז כשאתה רעב. אבל הצום הזה הוא חלק מאיתנו, הוא חלק ממי שאנחנו, ואנחנו חווים אותו שנה אחרי שנה במהלך כל חיינו. האמונה היא אחד הגורמים הכי חשובים לספורטאי, ובלעדיה קשה מאוד להצליח. בגלל זה אנחנו לא מוותרים על האמונה שלנו, גם אם זה קצת מקשה".