אפשר להמשיך להאמין?

שבע שנים חיכו במכבי חיפה ליום הזה, בו הנשיא יעקב שחר והמנכ"ל איתמר צ'יזיק יתרווחו שוב על הכסאות המרופדים במונאקו וישמעו על היריבות המצפות להם בשלב הבתים של ליגת האלופות. אחרי שחלפו על פני גלנטורן הצפון אירית, אקטובה הקזחית וזלצבורג האוסטרית, קיבלו הערב (חמישי) הירוקים שמות מעט (אבל מעט) יותר גדולים שיחממו את החורף עבור האוהדים בחודשים הקרובים. הפעם, בניגוד לקמפיין לפני שבע שנים, המשחקים לא יתקיימו ב-GSP בניקוסיה אלא כאן בישראל, באיצטדיון רמת גן.

מכבי חיפה הוגרלה לבית א' שמזכיר מאוד את הבית של מכבי תל אביב בליגת האלופות לפני חמש שנים. האלופה הישראלית תפגוש את באיירן מינכן, יובנטוס ובורדו, כשמכבי תל אביב פגשה בעונת 2004/05 את שתי הראשונות וכן את אייאקס ההולנדית. ההגרלה עם בורדו מזכירה עבור החיפאים נשכחות, כשהפסדים לצרפתיות לא נמצאים בלקסיקון. חיפה זוכרת את צרפת לטובה בזכות ניצחונות על אוקזר באופ"א ב-2006 וכמובן על פריס סן ז'רמן בקמפיין הזכור והדרמטי בגביע המחזיקות ב-1998.

גם עם נציגות ארץ המגף נפגשה חיפה בעבר, כשהודחה על ידי פארמה בשמינית גמר המחזיקות ב-1993/94 (הפסד בית, ניצחון חוץ והדחה בפנדלים) וסיימה בתיקו עם ליבורנו בשלב הבתים של אופ"א לפני שלוש שנים. עם קבוצה גרמנית נפגשה האלופה הישראלית בפעם הקודמת שנטלה חלק בשלב הבתים של ליגת האלופות, אז נוצחה פעמיים על ידי לברקוזן, 2:1 בגרמניה ו-2:0 בקפריסין.

אם יש זמן מתאים לפגוש את באיירן מינכן, זו כנראה התקופה. האימפריה הגרמנית תהיה הראשונה להגיע לאיצטדיון רמת גן, ובחיפה יכולים רק לקוות שזה יהיה במצב רוח דומה לפתיחת העונה בגרמניה. לואי ואן חאל ההולנדי מונה העונה למאמן הקבוצה אחרי הכשלון של יורגן קלינסמן והפתרון הזמני בדמות יופ היינקס, אך עד כה הקבוצה טרם ניצחה בשלושה מחזורים בבונדסליגה ונראתה רע בהפסד 2:1 למיינץ בשבת. לפני כן סיימה באיירן פעמיים בתוצאות תיקו, ובשבת הקרובה מצפה לה משחק קשה באליאנץ ארינה הביתי מול האלופה וולפסבורג.

למרות התקופה החלשה, באיירן מינכן היא אחת הקבוצות הבכירות ביבשת. הקבוצה מוליכה את טבלת האליפויות בארצה עם 21 תארים וגם בגביעים היא שולטת עם 14 זכיות. את התואר האירופי הניפה באיירן לאחרונה ב-2001, אז ניצחה את ולנסיה 4:5 בפנדלים אחרי 1:1 בתום 120 דקות. בשנות ה-70 הגדולות זכתה באיירן בשלושה תארים רצופים בגביע האלופות (1974-1976) ושלוש פעמים נעצרה בשלב הגמר, ב-1982, 1987 -1999. הבווארים זכו גם בגביע אופ"א פעם אחת (1996), בגביע המחזיקות (1967) ופעמיים בגביע הביניבשתי (1976 ו-2001).

את הסגל הגרמני מוביל כמובן פרנק ריברי, הכוכב הצרפתי שנשאר בסופו של דבר למרות הצעות מריאל מדריד, ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד, אם כי סובל מלא פעט פציעות לאחרונה ועדיין לא תרם למאמץ הקבוצתי העונה. בחלק ההתקפי מככבים הגרמנים הבינלאומיים מריו גומז ומירוסלב קלוסה, כשגם איביצה אוליץ' הקרואטי מפליא בכיבושיו ואפילו לוקה טוני עדיין כאן. שחקנים מסוכנים נוספים הם בסטיאן שווינשטייגר וחמיט אלטינטופ שמשחקים בקישור ומצטרפים בכל עת לעזרת ההתקפה.

החלק האחורי הוא הבעייתי של באיירן, למרות שגם בו לא חסרים שמות גדולים. מרטין דמיקליס הארגנטינאי (כרגע פצוע) ודניאל ואן בויטן הבלגי הם הבלמים המובילים, אך לואן חאל יש אופציות נוספות בדמות ברנו והצעיר הולגר בדסטאבר. את עמדת המגן הימני מאייש פיליפ להאם, שיכול לשחק גם בצד שמאל. מגנים נוספים הם אדסון בראפהייד ההולנדי, דניאל פראניץ' הקרואטי וכריסטיאן לל המקומי.

כל אלו אמורים להגן על מיכאל רנסינג, השוער שהיה אמור לרשת את אוליבר קאן בין הקורות, אך מתקשה זו שנה שניייה ונחשב לנקודת התורפה של הקבוצה. לא מן הנמנע כי באיירן תביא ברגע האחרון מחליף עבור השוער המאכזב, או לחילופין יחליט ואן חאל להסתמך על השוער הוותיק האנס יורג בוט.

גם יובנטוס, כמו באיירן מינכן, כבר ביקרה בישראל כששיחקה מול מכבי תל אביב. כמו הגרמנים, יובנטוס מחזיקה בשיא האליפויות במדינתה עם 27 זכיות (29, אם מוסיפים את התארים שנלקחו ממנה בעקבות שערוריות השחיתות) בסרייה א' האיטלקית ותשעה גביעים. יובנטוס זכתה פעמיים בליגת האלופות (1984/85 ו-1995/96), פעם אחת בגביע המחזיקות, שלוש פעמים בגביע אופ"א ופעמיים בגביע הביניבשתי.

העונה פתחה הגברת הזקנה דף חדש, כאשר שמה את מפתחות ההנהגה בידיו של בלם העבר צ'ירו פרארה. המאמן הנאפוליטני החליף בתפקיד את קלאודיו ראניירי וערך רענון משמעותי בסגל הקבוצה, כשהכוונה היא להחזיר את תואר האליפות אחרי השנים הקשות בהן התמודדה עם פרשת הקלאצ'יופולי ואף בילתה בגינה עונה אחת בליגה השנייה.

אז, בעונת 2006/07, גילו אוהדי יובה מי השחקנים הנאמנים לקבוצה, כאשר כוכבים כמו אלסנדרו דל פיירו, ג'אנלואיג'י בופון ופאבל נדבד (פרש בינתיים) כיתתו רגליהם עם הקבוצה במחזוות הליגה השנייה, בעוד פטריק ויירה, זלאטן איברהימוביץ' ופאביו קנבארו העדיפו לנטוש את הספינה הטובעת. העניין חזר לכותרות במהלך הקיץ, כאשר קנבארו הוותיק, קפטן ושיאן ההופעות של נבחרת איטליה, החליט לשוב לקבוצה אחרי שלוש שנים בריאל מדריד ולהתאחד עם מי שהיה המנטור שלו בתחילת הדרך בנאפולי, צ'ירו פרארה.

מלבד צירופו של קנבארו למרכז ההגנה, שם הוא אמור להגן על חברו משכבר הימים בופון ולשתף פעולה עם ג'ורג'יו קייליני (גם ניקולה לגרוטלייה ומרכוס קאסרס האורווגאי בתמונה), הגיע בפגרה בקול תרועה רמה דייגו הברזילאי. כוכבה של ורדר ברמן בשנים האחרונות החליט לשנות כיוון ולהצטרף לשורות הביאנקונרי, שם מייעדים לו את תפקיד עושה המשחק ומקווים שיאפשר לחלוצים אמאורי, דויד טרזגה, ו-וינצ'נזו יאקווינטה לפרוח. גם פליפה מלו, קשר נבחרת ברזיל שנרכש מפיורנטינה, מיועד להיות שחקן מפתח בקבוצה של פרארה.

אסור לשכוח כמובן את הסמל הבלתי מעורער של הקבוצה, אלסנדרו דל פיירו. הנסיך מככב בקבוצה מטורינו מאז 1993, ובעונה שעברה הוכיח שלא נס ליחו עם 21 שערים בכל המסגרות. ליובה יש גם דור עתיד לא פחות מוכשר, הכולל את הצעירים סבסטיאן ג'ובינקו, פאולו דה צ'לייה וקלאודיו מרקיזיו, שלאחרונה ערך הופעת בכורה בנבחרת איטליה. בכל מקרה, ביקור באיצטדיון האולימפי בטורינו, ביתה הזמני של יובה בעקבות השיפוצים בדלה אלפי, יכול להיות חוויה טראומטית עבור לא מעט קבוצות.

האלופה הצרפתית היא אחת הקבוצות המלהיבות באירופה בשנים האחרונות, כשלכך אחראים שניים - המאמן לורן בלאן והכוכב יוהאן גורקוף. בלאן קיבל לידיו את הקבוצה לפני שלוש שנים, אחרי קריירת משחק מפוארת בנבחרת צרפת ובקבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד ואינטר, והפך את בורדו מקבוצה משעממת וחסרת התלהבות ללהיט החדש של הליגה הצרפתית.

אחרי עונה בה סיימה הקבוצה כסגנית של ליון, הצליחה בורדו לנשל את האלופה הנצחית מהפסגה בעונה שעברה וזכתה באליפות שישית בתולדותיה, בדיוק עשור לאחר האליפות הקודמת. בלאן לא הסתפק באליפות וזכה עם הקבוצה גם בגביע הליגה ובסופר קאפ (שנתיים ברציפות), כשהתארים מגיעים בעזרת כדורגל מלבב והתקפי עם קישור בשיטת היהלום, ומבצר ביתי בשם סטאד שבאן דלמאס, בו לא הפסידה בליגה מאז אוקטובר 2007.

שיטת היהלום מביאה אותנו ליהלום שבכתר - יוהאן גורקוף. אחרי תקופה לא מוצלחת במילאן, הושאל הכשרון הצעיר לבורדו ופרח באופן מיידי. בלאן נתן לו את המפתחות בקישור וגורקוף זהר והזכיר לאוהדי בורדו את הימים בהם זינדין זידאן לבש את מדי הקבוצה באמצע העשור הקודם. גורקוף זכה בתואר שחקן העונה, כשרשם מספרים מרשימים של 15 שערים ו-15 בישולים בכל המסגרות. גם את העונה הזו פתח "זידאן החדש" בסערה, כשהבקיע עד כה ארבעה שערי ליגה בשלושה משחקים והצעיד את בורדו למאזן מושלם עם תשע נקודות בראש הטבלה.

פרט לגורקוף, בורדו נהנית משירותיו של מרואן שמאק המרוקני, שאמנם ניסה בכל כוחו לעבור לפרמיירליג, אך בסופו של דבר נשאר לעונה נוספת ונראה כי הוא רק הולך ומשתפר. לצידו בהתקפה משחק בדרך כלל פרננדו קבנאגי הארגנטינאי, שכובש בממוצע 15 שערים בעונה במהלך הקריירה. שחקנים אטרקטיביים נוספים הם וונדל וז'וסייה הברזילאים, הקפטן הדומיננטי אלו דיארה ושוער הרכש סדריק קראסו. כל אלו אמורים להספיק מול מכבי חיפה, אך האלופה הצרפתית שחולמת על עלייה לשמינית הגמר, לא יכולה להיות מרוצה מההגרלה.