שברו את החומה

אירוע השיא של הקיץ בספורט העולמי ננעל ביום ראשון בערב בברלין, ואולי פרט לכמה ישראלים אופטימיים שהיו רגילים להופעות מכובדות יותר של נציגינו, אין אדם שלא נשאר מוקסם מתשעת ימי התהילה של מלכת הספורט.

למזלנו, נשארנו עם סבב הגולדן ליג שעדיין לא הסתיים וכנראה שנפגוש בו שוב את יוסאין בולט הגדול. אבל אירוע האתלטיקה הגדול הבא יתקיים רק בעוד שנתיים, אז תיפתח אליפות העולם הבאה בדגו שבדרום קוריאה. עד אז, נישאר עם הזכרונות הגדולים מברלין, שהחליפו את הזכרונות הקצרים מבייג'ינג, ואין זמן יותר מתאים מזה כדי לדרג את הגיבורים הגדולים של האליפות בברלין. יוסאין בולט עשה שירות מצויין לאתלטיקה הקלה, אבל גרם לקיפוחם של שאר הספורטאים הגדולים שחיים בדור שלו - אנחנו כאן כדי לפרגן להם.

מה עוד אפשר לומר על הספורטאי הנדיר ביותר שפעיל כיום? אולי פשוט צריך להזכיר את הפרט הכי זניח - ביום שישי האחרון הוא חגג בסך הכל יום הולדת 23. יש כאלה שיגידו שהוא עדיין לא יודע מה הוא רוצה לעשות כשיגדל, אבל כמה עוד אפשר לגדול? זו השאלה הגדולה שאופפת את יוסאין בולט, יחד עם עוד כמה תאוריות, שעדיף שלא להזכיר אותן בתקווה שנחיה ונמות עם הידיעה שיוסאין בולט הוא תופעת טבע, אבל ספורטאי נקי מחומרים אסורים.

לפני האליפות התרגשנו במיוחד, כי ידענו שאנחנו עומדים לקבל את ריצת ה-100 מטרים הגדולה בכל הזמנים. ידענו את זה כי ראינו באיזה כושר מטורף היה מצוי טייסון גיי. אבל רק יוסאין בולט, תוך כדי סידור הגבות מול הקלוז אפ שלו על המסך הענק לפני הריצה, ידע כי זו תהיה הריצה הגדולה בכל הזמנים אך ורק בזכותו - עכשיו גם אנחנו יודעים.

עם כל הכבוד לספרינטרים ולקופצים, קרב ה-10 הוא המקצוע היוקרתי ביותר באתלטיקה הקלה, במיוחד אם עושים אותו בצורה המתקרבת לשלמות. טריי הארדי, שרבים יגידו שגם מראהו החיצוני מתקרב לשלמות, הגיע לברלין ללא מוניטין גדול. אחרי הכל, הוא נחשב לאתלט קרב ה-10 האמריקאי השלישי אחרי בריאן קליי וטום פאפאס שלא התחרו בגלל פציעות.

רוב אתלטי קרב ה-10 מתמחים בשלושה או ארבעה מקצועות, אבל נראים רע מאוד מבחינה טכנית במקצועות אחרים. הארדי, כמו רומן שברלה הגדול, בריאן קליי דן אובריאן ואפילו דיילי תומפסון, נראה בכל מקצוע כאילו שזה המקצוע העיקרי שלו ושימו לב לתוצאות המדהימות שלו בדרך לתואר אלוף העולם: 100 מטרים - 10:45 שנ', קפיצה לרוחק - 7.83 מ', כדור ברזל - 15.33 מ', קפיצה לגובה - 1.99 מ', 400 מטר - 48:13 שנ', 110 משוכות - 13:86 שנ', זריקת דיסקוס - 48.08 מ', קפיצה במוט - 5.20 מ', הטלת כידון - 68.00 מ', 1,500 מטר - 4:48:91 דק'. בסך הכל הארדי צבר 8,790 נקודות, מה שהפך אותו לאתלט קרב ה-10 התשיעי בכל הזמנים. ורק אנקדוטה קטנה כדי להמחיש עד כמה התוצאה הזאת טובה - הארדי היה יכול לזכות באליפות ישראל בחמישה מתוך עשרת המקצועות, שאותם עשה ביומיים.

הניצחון הדרמטי ביותר שייך ללא ספק לקופץ במוט מאוסטרליה, שהוכיח לכל העולם ממה עשוי ווינר אמיתי. הוקר הגיע לאליפות העולם פצוע, והשתתפותו הייתה מוטלת בספק. למרות הכל, הוא העדיף לחיות במשך כמה ימים על משככי כאבים חזקים מאוד, ולהמר על שתי קפיצות בגבהים הגבוהים במיוחד. הוקר נכנס לתחרות בגובה של 5.85 מ', ואחרי פסילה אחת הבין שזו לא התוצאה שתביא לו את מדליית הזהב. הוא העביר את הקפיצה השניה שלו לגובה של 5.90 מ', ועשה את זה כמו ענק, כששום קופץ אחר לא מתקרב ליכולת של גובה כזה. האוסטרלים ובמיוחד הוקר המשיכו מסורת מרשימה של הישגים גדולים בקפיצה במוט, שכוללים פרט לקופץ הג'ינג'י את דימיטרי מרקוב וטטיאנה גרגורייבה.

הנה דוגמא מצויינת לצורה שבה בולט "גנב" את תשומת הלב מהאתלטים האחרים. את זה שהג'מייקני קבע שני שיאי עולם מדהימים יודע כל זאטוט במזל אריה שנולד רק השבוע בבית החולים בקינגסטון. אבל כמה מכם יודעים שאליפות העולם באתלטיקה הסתיימה למעשה עם שלושה שיאי עולם? אניטה וולדרצ'יק הפולניה, עוד בת מזל אריה שחגגה באוגוסט יום הולדת (24) שברה שיא בן שלוש שנים ביידוי פטיש לנשים.

זו גם הזדמנות מצויינת לשבח את נבחרת האתלטיקה הפולנית, שסיימה את האליפות כשהיא מדורגת חמישית בטבלת המדליות, עם 2 מזהב, 4 מכסף ועוד 2 מארד. למעשה, פולין היא הנבחרת האירופית השניה בטיבה באליפות אחרי רוסיה, וזה אומר הרבה לקראת אליפות היבשת שתתקיים בקיץ הבא בברצלונה.

ילנה איסינבאייבה - כמו סטיבן הוקר, גם ילנה איסינבאייבה הגיעה פצועה לאליפות וידעה שהיא צריכה להמנע מכמות גדולה של קפיצות. בניגוד להוקר, היא נראתה רע מבחינה טכנית לאורך כל השנה, ועבור מי שעקב אחריה, כשלון בגובה התחלתי של 4.75 מ' לא ממש הפתיע. עכשיו נותרה לה משימה גדולה אחרת והיא לשמור על רצף ניצחונות מושלם בגולדן ליג, והשאלה הגדולה תהיה כיצד הנפילה הגדולה בברלין תשפיע על המשך דרכה.

קרון סטיוארט - הספרינטרית הג'מייקנית הגבוהה והחסונה כל כך הרשימה השנה באירופה, והציפיות ממנה בברלין היו גבוהות מאוד. היא אמנם זכתה במדליית הכסף, והתואר נשאר אצל ג'מייקה, אבל ערב האליפות בברלין הייתה הרגשה שאולי גם הנשים יזכו מתישהו לגרסה משלהן של בולט. אף אחד לא ציפה לשיא עולם חדש, אבל בהחלט היו ציפיות מסטיוארט להפוך לספרינטרית השניה בכל הזמנים. בסופו של דבר הסתפקנו בשלי אן פרייזר, שהפכה לרצת ה-100 הרביעית בכל הזמנים.