פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מורי ורבי

        דין מורי הוא סמל המהפכה הישראלית, הצעירה, העממית והבועטת במוסכמות של בני יהודה, לא פחות מאלירן עטר. הקשיים ארבו גם לו בדרך ללא ייאמן: לשמור על חלוצי איינדהובן

        שחקן בני יהודה דין מורי (עומר רפאל)

        כמה מכם מכירים את השם עודד אמיתי? ובכן, מדובר בבלם-מגן שהגיע ממכבי תל אביב לבני יהודה בתחילת העונה שעברה. המאמן הטרי של הזהובים, גיא לוזון, כלל אותו ברשימת היוצאים למחנה האימונים, רשימה שאפילו לא חשבה לכלול את דין מורי. אחרי שנתיים די דיכאוניות בבוגרים של בני יהודה, זה אפילו היה מובן מאליו. אבל אז קרה המפנה. שלושה ימים לפני המחנה אמיתי נפצע, ומורי קיבל טלפון מפתיע ממנהל הקבוצה בו הוא התבקש להכין את הדרכון. כמה שבועות אחר כך התברר גם כי בלם הרכש השני של בני יהודה, איבן גארידו, לא יוכל לשחק בגלל שהשחרור שלו מתעכב. מורי, שהפך בן לילה משחקן זניח ומדוכא לבלם הרכב, לא נתן לשינוי לתפוס אותו לא מוכן.

        כדי להבין כמה השינוי הזה היה גדול, צריך לשאול את קובי חפצדי, שניהל את קבוצת הנערים והנוער של המועדון. "כשדין היה במחלקת הנוער הוא לא היה מאלה שסימנו אותו כאחד שיגיע רחוק. דיברו בשנתון הזה בעיקר על אלירן עטר ועוז ראלי, דין לא ממש התבלט, ומי שקיבל את כל הפוקוס הראשוני בתפקיד הבלם היה דווקא ניצן אהרונוביץ'. דין מורי תמיד הרגיש שאהרונוביץ' מתקדם לפניו וזה היווה בעיה עבורו. היו לי המון שיחות נפש עם דין ועם אבא שלו והסברתי לו עשרות פעמים שהוא צריך להתאזר בסבלנות, כי כדורגל זה דבר נזיל. ניצן שירזי לא ממש ספר את דין והחזיק הרבה יותר מניצן אהרונוביץ'. מי שנתן את האמון הכי גדול בדין היה יעקב אסייג, ובתחילת העונה שעברה דין מורי בכלל לא היה בתוכניות של גיא לוזון למחנה האימונים של טרום העונה בהולנד. הוא היה מתוסכל מזה שלא לקחו אותו בחשבון למחנה האימון ואפילו הרהר במחשבה לעבור לקבוצות אחרות".

        במחנה האימון השחקנים הוותיקים לא ממש חיבבו את מורי (21). פתאום בא בלם צעיר, אלמוני, ומעיף שחקנים לשמיים עם תיקולים אמיצים. עם חוצפה שלא תיאמן, מורי לא דפק חשבון לאף אחד. לא לוותיקים, לא להיסטוריה שלו כבלם פחות מוערך, לא לכישרון שרבים פקפקו בו, ונסמך על הדבר שעושה שחקנים: אופי. לא פלא שמנהל מחלקת הנוער של בני יהודה, שמעון קורק, משווה אותו לילד אחר שהוא גידל במכבי תל אביב והגיע עד צ'לסי. "הפוקוס לא היה על דין כשהוא היה צעיר יותר, אבל שחקן כדורגל צריך לדעת לזהות טיימינג. דין לקח את חולצת ההרכב ומאז לאף אחד אין צ'אנס לקחת את זה ממנו. זה בדיוק כמו שאבי כהן לקח במכבי תל אביב את הצ'אנס אחרי שצביקה רוזן נפצע, או טל בן חיים שנכנס להרכב כשגדי ברומר לא יכול היה לשחק. החוכמה היא לקחת את הצ'אנס. אם קצב ההתקדמות שלו ימשיך ככה, אין לי ספק שדין יתקע יתד בנבחרת בתור שחקן מוביל בכדורגל הישראלי".

        הפתיל הקצר התארך

        מורי יצטרך הערב (חמישי, 19.30, ערוץ 5+) לעצור את חלוצי איינדהובן, אבל בנוער זוכרים בלם קצת אחר. כזה שמגיע מרקע סוציו אקונומי לא קל, ילד חוצפן לא תמיד חיובית, שנוטה לשגות לא מעט בקבלת ההחלטות שלו – קצת רחוק מדין מורי שאנחנו מכירים. "לדין היה פתיל קצר כשהוא היה בקבוצת הנוער", אומר שמעון קורק על הילד שהגיע בגיל 13 ממכבי תל אביב, "ומאז שהוא הגיע לבוגרים הוא הפך יותר בוגר. הוא היה עושה פאולים מיותרים ושטויות, אבל הוא התגבר על זה והיום כשאני רואה אותו משחק אני נהנה מאוד. יש לו משחק ראש מצוין, שהופך אותו למסוכן כשהוא מצטרף לקרנות ולמצבים נייחים, יש לו מסירות ארוכות ומדויקות, והוא בהחלט משקיע את כל הנתונים שלו במשחק. הוא לא נולד עם כישרון גדול והוא יודע שהכל בא מעבודה קשה ולכן הוא גם עובד קשה".

        חפצדי מוסיף כי "תמיד כשהיו ויכוחים או חילופי דברים או תככים בין שחקנים של בני יהודה לשחקני היריבה, דין תמיד היה מגיע לבלאגן, מניף את החזה שלו קדימה, ועם כל הגודל שלו כאילו היה אומר ליריבים 'אני בעל הבית כאן, ואף אחד לא ידבר עם השחקנים שלנו'". לימים, התכונות האלה הבשילו לאופי יוצא דופן שעזר למורי לצלוח לא מעט בעיות. "קודם כל, דין הוא ילד אינטליגנט, ילד מפולפל, ילד חריף שאוהב לשאול הרבה שאלות", מספר חפצדי, "כשהוא היה בנערים או בנוער, הוא תמיד היה יושב איתי ביציע במשחקים של הבוגרים ושואל אותי מתי אני אשב ביציע ואסתכל עליו במדי הבוגרים. הוא היה מאוד מכוון למטרה שלו. אם צריך להוריד את הכובע בפני מישהו, זה בפני אמא שלו, שהיתה מלווה אותו לכל אימון".

        "גידלתי הרבה ילדים בבני יהודה, אבל את דין ממש הערצתי", אומר חפצדי, "בגלל היחס שלו וההתנהלות שלו כלפי המערכת וכלפי המקצוע עצמו. אפילו היום, כשאני כבר לא בבני יהודה, הוא תמיד מקפיד להתקשר ולשאול בשלומי ולהתעניין מה קורה איתי. הוא לא שוכח להחזיר למי שעשה בשבילו במשך השנים. זה ממש סיפור סינדרלה של מישהו שבא מלמטה בלי שספרו אותו ותראה לאן הוא הגיע. דין רק בתחילת הדרך, ואני מאמין שאחרי שהוא יעשה עוד כמה עונות טובות בבוגרים הוא עוד ימצא את עצמו בקבוצות יותר גדולות בבני יהודה".

        וזה רק יילך וישתפר

        בבוגרים הקשיים חיכו, כצפוי, למורי. בשלהי עונת 2006/7 ניצן שירזי סידר לו הופעת בכורה מול מכבי חיפה, אבל בעונה שלאחר מכן הוא לא שותף באף משחק - לא אצל ניצן שירזי, לא אצל אלי כהן וגם לא במסע המופלא עם ילדי יעקב אסייג וניצן שירזי. ברוב עונת 2007/8 שיחק מורי בקבוצת הנוער, וספג כרטיס אדום בגלל שזרק כדור על שופט – התנהגות שעלתה לו בשלושה חודשי הרחקה מהמגרשים. גם בצבא, כמו בחייו האישיים, הערימו עליו קשיים והוא נאלץ להגיע לא פעם לאימוני בוקר אחרי משמרת לילה בבסיס התובלה של בית נבאלה. מי חשב אז שב-2008/9 מורי ישותף ב-32 משחקים (החמיץ אחד בגלל צהובים), יוזמן לנבחרת, יהיה חלק מרכזי (חמש הופעות עד כה) ממסע משחקים היסטורי של בני יהודה באירופה ויערוך בכורה במדים הלאומיים מול צפון אירלנד.

        "הוא הגיע מכלום והפך להיות בלם נבחרת, צריך להצדיע לו", אומר עליו יעקב אסייג. "מבחינת הרצינות וההשקעה שלו הוא עושה את הדברים על הצד הטוב ביותר. גם בתקופות שהוא לא שיחק ולא קיבל צ'אנסים אצל המאמנים בבוגרים הוא היה נשאר בכל אימון ומבקש לעבוד עוד ועוד, תמיד נשאר אחרון על הדשא. הוא בחור צעיר והוא עוד יכול להשיג הרבה יותר.

        "זו לא חוכמה לעבוד קשה רק כשאתה משחק ואתה קבוע בהרכב", ממשיך אסייג. "אם הוא היה מתעסק בלהתבכיין על זה שדופקים אותו ולא נותנים לו צ'אנסים והיה מזלזל, הוא לא היה מגיע לכלום. הוא עבד קשה גם בעונה שהוא לא התלבש פעם אחת במדי הבוגרים. הוא לא היה בתוכניות, ועוד הוא ראה שמעלים את ניצן אהרונוביץ' לבוגרים לפניו. היו לו רגעי תסכול, אבל הוא לא נשבר.

        "לדין יש את החסרונות שלו ויש דברים שהוא יודע שהוא צריך לשפר ולהתיישר בתוך המסגרת. גם בנוגע להתנהגות שלו וגם מבחינה מקצועית אפשר לראות שהוא התבגר, וזה לא סוד שכאשר אתה משחק הרבה ומשחק קבוע, אתה משתפר כל הזמן. הוא אחד שילך וישתפר ומשנה לשנה יהיה עוד ועוד יותר טוב. שחקן עם אינטליגנציית משחק, מבין את המשחק, חזק מאוד, פיזי, הוא עובד חזק גם על עבודת הרגליים שלו אבל הוא רק ילך וישתפר".

        גאוות השכונה

        אלירן עטר הוא בעיני רבים סמל המהפכה הצעירה והעממית של בני יהודה, אבל דין מורי מייצג לא פחות כדורגל ישראלי ששונה ממה שהכרנו. כל אחד התגבר על קשיים ויוצר תלכיד שמחזיר את האמון בשחקן הישראלי, שלא חושש גם מאיינדהובן. "אין גאווה גדולה מזה לראות שחקני נוער משתלבים בקבוצה הבוגרת. כשאתה לוקח אליפות עם הנוער יודעים על זה אולי אלף איש, אבל כששחקן עולה לקבוצה הבוגרת יודעים על זה מיליון איש. אתה נהנה לראות ילדים שאתה קלטת, שפתאום מובילים את הקבוצה", אומר שמעון קורק. "אלו ילדים שעדין אין להם אליפויות ותארים, אז כמובן שיש להם רעב גדול ושאיפות להתקדם ולהגיע להישגים. בני יהודה קבוצה תוססת ושמחה, ואין לי ספק שהם גם יגיעו להישגים".

        איתי שכטר שחקן מכבי נתניה מול דין מורי שחקן בני יהודה תל אביב (יותם רונן)
        "יש לו משחק ראש מצוין, שהופך אותו למסוכן כשהוא מצטרף לקרנות ולמצבים נייחים, יש לו מסירות ארוכות ומדויקות, והוא בהחלט משקיע את כל הנתונים שלו במשחק". מורי (צילום: יותם רונן)