כשחברת רד-בול הידועה ביקשה לבדוק את האפשרות להשתלט על סאכן לייפציג הגרמנית, קבוצה בעלת עבר מפואר במזרח הלא קיים והווה עגום אז בליגה הרביעית בגרמניה המאוחדת, אוהדי הקבוצה יצאו בהפגנות סוערות וראשי החברה נבהלו ונסוגו. ברד בול לא ויתרו על הרעיון להריץ קבוצה קטנה מסקסוניה לטופ של הכדורגל הגרמני ובקיץ האחרון השלימו סופית את ההשתלטות על 49 אחוזים מ- ssv מארקרנסטאדט, קבוצת ליגה חמישית מעיירה סמוכה שכעת זכתה לשם RB לייפציג.
אלא שאוהדי סאכן סירבו לעבור בשתיקה על הפלישה לטריטוריה שלהם ובהפגנת ונדליזם מרשימה חיבלו בשלטי הפרסומת של חברת משקאות האנרגיה ובכר הדשא באצטדיון המקומי. בלייפציג היו אנשים ששמחו לראות את ההזדמנות של העיר להרקיע שחקים תחת הספונסרים החדשה של אחת מקבוצות הכדורגל המקומיות, אבל היו גם את אלו שסירבו לקבל את הגעתה של החברה השטנית מאוסטריה השכנה.
הלקח איתו הגיעו המתנגדים בלייפציג הגיע מסיפורו של הכדורגל האוסטרי בכלל ושל אוסטריה זלצבורג בפרט, המועדון שכמעט הלך לעולמו ב-2005. באותה שנה השתלטה אותה רד בול על קבוצת הפאר האוסטרית וכמעט מחקה אותה מעל פני האדמה. צבעי הקבוצה שונו, האוהדים זעמו, מו"מ ארוך ומתיש נערך בינם לבין ההנהלה החדשה ובסיומו הגיע פיצוץ גדול. ראשי רד בול מחקו מהאתר הרשמי את הישגי העבר וקבעו שהמועדון הוקם ב-2005. "אין מסורת, אין היסטוריה, אין ארכיון", הם הצהירו בגאון.
אלפים מאוהדי הקבוצה הקימו קבוצת אוהדים חדשה תחת השם המיתולוגי אוסטריה זלצבורג, שאגב, בינתיים עושה חיל בליגות הנמוכות ומטפסת מעלה ומשחקת כמובן בסגול. להם היה אכפת ואוהדים של קבוצות אחרות מגלים כלפי סיפורם סימפטיה עד היום ומקווים לראות את קבוצת האוהדים מגיעה בחזרה לליגה הבכירה, אבל באוסטריה לא מספיק אנשים הנידו עפעף. במדינה שלאורך ההיסטוריה האפלה של האנושות הואשמה לא פעם בחוסר זהות לאומית, מעטים מדי נלחמו על ערכים או זהות כדורגלנים.
רד בול זלצבורג, שתשחק ביום רביעי בערב נגד מכבי חיפה במוקדמות ליגת האלופות (21.45, ערוץ 2, וערוץ 5 HD), היא הדוגמה הטובה ביותר לייצורי הכלאיים שנוצרו בכדורגל האוסטרי בשנים האחרונות, אבל היא לא לבד. בעוד חלק מהאוהדים נלחמים על זיכרון העבר ולא מוכנים לתת להיסטוריה להיעלם, הכדורגל האוסטרי לא מיישר איתם קו בשורה התחתונה. מתקנים נהדרים, מקצוענות, יושר כלכלי הכל ישנם, מה שלאו דווקא ניתן לומר על שמירה על ההיסטוריה.
4 קבוצות ב-23 שנים
באוסטריה אוהבים כדורגל, אבל זהו בהחלט לא שיגעון של אומה שלמה. וינה היא עיר תרבותית בעלת היסטוריה עשירה, זלצבורג היא עיר הולדתו של מוצארט ונחשבת לעיר נהדרת לתיירים בגיל הביניים ואתרים אחרים מצטיינים בעוד אטרקציות שונות ומגוונות. יחד עם זאת, בניגוד לערים כמו ברצלונה, לונדון, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו ואחרות, בין האטרקציות התיירותיות הטיפוסיות שמציעות הערים באוסטריה לא קיים אזכור של ממש לכדורגל.
בזמן שוינה הוצפה על ידי עשרות אלפי אוהדי כדורגל שהגיעו ליורו בקיץ 2008 ונכבשה על ידי עשרות אלפי המהגרים הטורקים שחיים בקרבה, נראה היה שרבים מתושביה "הישנים" התקשו להסתגל למראה החדש והזמני של עירם האהובה. בזמן שהרחובות המרכזיים סאנו בשלל צבעים של תיירי כדורגל, הסתובבו להם תושבים בדרכם לעבודה כשמבט מבועת על פניהם. הכדורגל הוא בהחלט לא "מחלה" באוסטריה ואולי בגלל זה מתירים שם לכדורגל להתנהל בצורה מאוד מבוקרת ואחראית, אך בתוך כך גם כל כך חסרת עקבות.
העיר אינסברוק ממדינת טירול מספרת אפילו טוב יותר מזלצבורג את סיפורו של הכדורגל האוסטרי בשנים האחרונות, ומעקב אחר התפתחות הקבוצות הבכירות בעיר הוא בהחלט לא עניין פשוט. פ.צ ואקר אינסברוק, שהוקמה ב-1915, זכתה בחמש אליפויות בשנות ה-70 ובשישה גביעים לאורך ההיסטוריה שלה, אך זו נגמרה במידה מסוימת בשנת 1986 בגלל צרות כלכליות שנחתו על המועדון, שהורד לליגות החובבניות והתמוסס ב-1999. מאז קמו על חורבותיה שלוש קבוצות שונות נוספות שהתפרקו בזו אחר זו והשאירו כירושה את רישיונן למקום בליגה הבכירה. ב-23 השנים האחרונות ייצגו את אינסברוק ארבע קבוצות שונות שלמעשה נולדו מאותה קבוצה. הן זכו באליפויות והניפו גביעים, אבל החליפו סמלים וצבעים והאוהדים לא תמיד נשארו.
ב-2006 החליטו אוהדי ואקר להקים קבוצת אוהדים שתישא את ההיסטוריה של הקבוצה מ-1915. כמו אוהדי אוסטריה זלצבורג, המטרה קידשה את האמצעי התחלה מהליגות הנמוכות. הם מאסו בחוסר הוודאות, בקדושת הכסף שבאה על חשבון הזהות, בשינוי הסמל והצבע. הם לא הקימו קבוצת אוהדים בגלל חוסר שביעות רצון מהבעלים הנוכחי, הם הקימו אותה בגלל שהקבוצה שלהם לא הייתה קיימת יותר.
העיקר התכנית הכלכלית
מאז 1991 מתנהלת הבונדסליגה האוסטרית כגוף עצמאי שמנהל את שתי הליגות הבכירות במדינה. מנהלת ליגה אם תרצו. כמו בגרמניה השכנה, כדי לשחק באחת מהליגות הבכירות נדרש רישיון מקצועני ובאוסטריה מקפידים מאוד על שמירה על החוקים שנקבעו, בעיקר אלו הפיננסיים. מצד אחד מדובר במדיניות מבורכת שמכריחה את הקבוצות לעמוד בתקנים מסוימים, אך מצד שני גם בחוסר גמישות שתאפשר למועדונים גדולים בעלי היסטוריה מפוארת להרוויח זמן בתקופות של חוסר ודאות כלכלית. זו הסיבה בגללה קבוצות התפרקו ואחרות שינו את שמותיהן ללא הרף. כשמה שנדרש הוא בטחון כלכלי, השורשים קיבלו תפקיד משני.
ATSV פאשינג, למשל, הוקמה ב-1946, עברה גלגולים שונים ואחרי שעלתה לבונדסליגה ב-2002 נקראה בין היתר בשם המעט ציני fc superfund. הכל היה טוב ויפה עד שביום בהיר אחד בשנת 2007 הצהיר הנשיא פרנץ גראד ש"להריץ קבוצת בונדסליגה בפאשינג זה כמו לנהל מלון במדבר". מה היה הפתרון? העברת הקבוצה לקלגנפורט, עיר בה נבנה אצטדיון חדש לכבוד יורו 2008 ושהייתה מוכנה יותר להחזיק קבוצה בליגה הבכירה. ברגע אחד איבדו תושבי פאשינג את הקבוצה שהייתה להם מאז 1946 וזוהי רק דוגמה אחת מיני רבות.
משהו בכדורגל האוסטרי הפך אותו להפסקת פרסומות וכשהכסף הגיע על חשבון הזהות, זו הפכה להיות בעיה. כך קרה שאינספור קבוצות קמו והתפרקו בתוך שנים קצרות, עוד ועוד קבוצות פשטו רגל, אחרות קמו על חורבותיהן וקבוצות שונות זכו למקומן של אחרות באחת משתי הליגות הראשונות, וזאת בתנאי שהציגו תכנית כלכלית שסיפקה את מנהלי הבונדסליגה.
אוסטריה זלצבורג זכתה בשלוש אליפויות ובארבעה גביעים. היא הגיעה לגמר גביע אופ"א ב-1994, שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות כעבור שנה וגם כאשר קראו לה קזינו זלצבורג, היא עדיין הייתה אותו מועדון. אמנם באופ"א משייכים לרד בול זלצבורג את אותם הישגים, אמנם בעמוד ההיסטוריה באתר הרשמי של הקבוצה מופיעים שוב הישגי העבר, אבל אם תשאלו את מי שבכל זאת נלחמים על זהות כלשהי במקום בו למעטים אכפת, הם ישמיעו זמירות שונות ויזכרו לראשי חברת משקאות האנרגיה את ההצהרה ב-2005 לפיה "זהו מועדון חדש ללא כל היסטוריה".
אוהדי הכדורגל הערכיים באוסטריה יגידו לכם שהקבוצה שתשחק נגד מכבי חיפה היא לא אותה אחת שפגשה אותה במוקדמות ליגת האלופות ב-1994. על חלק מהניירות אולי כן, אבל בלב, בזהות, בצבעי החולצה ובהרגשת השייכות לא. הם יגידו שרד בול זלצבורג היא בעצם יצור כלאיים שנברא לפני ארבע שנים ושאוסטריה זלצבורג האמיתית חיה ובועטת בליגה הרביעית, אחרי שהוקמה מחדש על ידי אוהדיה בצבע סגול.