הדרבי של פ"ת - באסה או קלאסה?

"ערסים, זקנות, ובני עקיבא
אני לא מאמין שאני גר בפתח תקוה"
(מתוך "פתח תקוה", להקת אינפקציה)

"כי חייבים לגור איפשהו"
(מתוך הקמפיין לפתח תקוה, "השער האחורי")

שלא יעבדו עלינו. בעבר כבר נכווינו, טעינו, נפלנו, אבל ניסיון העבר מלמדנו שאין כמו מראה עיניים. עשרות אתרי נופש ומלונות שהתהדרו ב"חדרים רחבים ונוף מהמם" התבררו כאכסניות עלובות, מאות בחורות שתיארו עצמן כ"בלונדינית, רזה ושופעת" התגלו כמפלצות אנושיות, וגם משחקי דרבי שהתפרסמו בזכות "אווירה אותנטית וטירוף ביציעים" התגלו כלא יותר ממשחקי מרכז טבלה משעממים. כבר עברנו את הגיל שבו אנו נופלים בפח שמנסים לטמון לנו רומנטיקנים מהמלאבס, שמאמינים באמת ובתמים שיש להם את המאבק העירוני הלוהט במדינה, ונדמה שעבורנו, אלו שכבר ראו דבר או שניים בכדורגל ישראלי, גם טובי המשוררים לא יצליחו לזרוע רומנטיקה במפגש האפור בין הקבוצות הבינוניות. מישהו זוכר דרבי גדול בפתח תקווה?

אין ספק, על הנייר זה נשמע מרגש. בדרבי החיפאי כבר אין יריבות, הדרבי התל אביבי הוא כבר מזמן לא של התל אביבים, כך שהקרב של פתח תקווה נותר הדרבי העירוני האחרון שנשאר לליגת העל. הוא ספוג בטינה מקומית, בשנאה מסורתית, ביריבות בלתי ניתנת לגישור, במהפך דרמטי שהתבצע בשנים האחרונות בכל הנוגע למאזן הכוחות, וזה כנראה המעוז האחרון שבו ניתן לחוש בתכונה עירונית אותנטית לפני המשחק, המקום שבו הדרבי הוא באמת שיחת היום העיקרית בבתי הקפה ובדוכני הסביח. אז מה? סביר להניח שהרוחות סוערות גם בדרבי של טמרה או של גדרה, הייתה שנאה יוקדת גם במשחקים בין ו' 2 ל-ו' 3, וגם בבית הקפה בשכונה שלי לא מפסיקים לדבר על השמלה הפרובוקטיבית של יונית לוי, ועדיין - זה לא הופך את האירוע למעניין.

נדמה שהבעיה העיקרית של הדרבי הפתח תקוואי טמונה בזירה שבה הוא מתרחש. זה לא רק הבוץ שמקיף את המתקן, אלו לא רק היציעים המיושנים, זוויות הצילום או המגהפון הצורם – יש משהו בסיסי באצטדיון הזה שגורם לדכדוך. נדמה שגם אם מדונה בכבודה ובעצמה הייתה מתארחת באורווה היא הייתה נשאבת לאפרוריות הפתח תקוואית, ומוצאת את עצמה מזייפת, מקרטעת ושוקעת בדיכאון. אין ספק, גם השנה אכנע לפרומואים, וגם השנה אצפה בכיליון עיניים לקרב בין מכבי להפועל באם המושבות, אך כנראה שגם השנה יהיה מדובר במשחק עלוב ומשעמם. אין ברירה אלא להכריז:

הדרבי הפתח תקוואי – באסה.