פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קץ שתיקת הכבשים האנגליות

        מתחת לעטיפה הנוצצת של הפרמיירליג מבעבע מרד נגד ליגה סגורה ומשעממת, מקווין קיגן ועד שר הספורט הבריטי. העונה המרד הזה, שבאנגליה ניסו לדכא, מעלה הילוך

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

        קווין קיגן לא ידע נפשו מרוב תסכול. ההפסד הביתי 2:0 לצ'לסי בחודש מאי 2008 גרם למנג'ר ניוקאסל דאז לפתוח את הפה. אפי בירנבוים סטייל. "הפרמיירליג בסכנה להפוך לאחת המשעממות, אך הגדולות בעולם. הרביעייה המובילה תשמור על מקומה גם בשנה הבאה. אני לא רואה מה אפשר לעשות, ואתה?", הפתיע אל מול מצלמות הטלוויזיה והוסיף: "לאוהדי ניוקאסל אני מבטיח שבעונה הבאה ננסה לסיים במקום החמישי ולזכות בליגה הנוספת שנמצאת בתוך הפרמיירליג". הדברים של קיגן כוונו גם לעבר הבעלים של המגפייז, אבל הסערה כצפוי, לא איחרה לבוא.

        בדיוק כמו בנאום "שתיקת הכבשים" של בירנבוים, קיגן אמר את מה שכולם ידעו, אבל לא העזו להעלות על שפתותיהם. הדברים שלו נגעו בעצב חשוף, והעלו שוב את הדומיננטיות של מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ליברפול וארסנל – ארבע הגדולות – לראש סדר היום. קיגן צייר את התמונה הקודרת והמבאסת של החיים מחוץ לרביעייה המובילה, אבל מה שהצית את המדורה היה הניסיון שלו לפגוע באריזה השיווקית הנוצצת והזוהרת של אחד ממותגי הכדורגל הפופולארים בתבל, הפרמיירליג.

        ערב פתיחת העונה בפרמיירליג מעלה בכל שנה את השאלה המיתולוגית: האם יש קבוצה שיכולה להשתחל לארבע הגדולות על חשבון אחת מחברות הקוורטט? השאלה הזו מסקרנת את פרשני הכדורגל באנגליה לא פחות מהדיון על זהות האלופה. הרצון להיכנס למועדון הסגור והאקסקלוסיבי מהווה את חלומם הרטוב של מועדונים כטוטנהאם, אסטון וילה, אברטון ובעיקר מנצ'סטר סיטי, שמחפשות לצאת מהאפרוריות, להיכנס להיסטוריה ולשנות סדרי עולם בממלכה. השנה, יותר מאי פעם, יש גם סיכוי ממשי שזה יקרה.

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

        לשתות? לא תודה

        דייב ווילן, הבעלים של וויגאן, לא שוכח את הפעם היחידה שרומן אברמוביץ' הגיע עם צ'לסי לאצטדיון JJB. "הוא טס במסוק ונחת ליד האצטדיון. הצעתי לשלוח נהג שיאסוף אותו, אבל הוא סירב כי יש לו רכב משוריין משלו. במהלך השבוע הוא שלח שני אנשים לבדוק את סידורי האבטחה והסיכונים במסלול הנסיעה מאיזור הנחיתה לאצטדיון. במגרש הוא לא אכל שום דבר, גם לא מהעוגות שלנו, ואפילו לא הסכים לשתות. אולי הוא פחד שנרעיל אותו".

        הסיפור של ווילן ממחיש את תחושת הניכור של שאר הקבוצות בפרמיירליג. תחושה של "אנחנו" מול "השאר". ארבע הגדולות נגד 16 הקטנות. הסטטיסטיקה לא משקרת. מאז 2002/3, אז סיימה ניוקאסל במקום השלישי, רק פעם אחת הצליחה קבוצה להשתחל לרביעייה המובילה, כשאברטון סיימה רביעית בעונת 2004/5. "כשקיגן דיבר על משעממת, הוא התכוון לצפויה, אבל צפוי הופך למשעמם. מי תהיה הרביעייה המובילה בעונה הבאה? כולנו יודעים וזה לא כדורגל", טען ווילן.

        הסיבה למרמור היא בעיקרה כלכלית. ארבע הגדולות נהנות מהכנסות גדולות יותר מזכויות שידור וכמובן מכניסתן לליגת האלופות מדי שנה. לצורך הדוגמה, בשנת 2008 נהנתה מנצ'סטר יונייטד מהכנסות של 257.1 מיליון ליש"ט. טוטנהאם, המובילה בין שאר קבוצות הליגה, הכניסה 114.8 מיליון ליש"ט בלבד. בכל שנה שעוברת הפערים הכלכליים רק הולכים וגדלים, וכך גם תחושת הניכור והתסכול. "אני רוצה להאמין שהכדורגל לא תלוי רק בכסף, אלא גם בניהול טוב, סקאוטינג, אוהדים תומכים ולא במציאת ברנש שיגיע, ישפוך מיליונים ויהפוך את הכל לטוב יותר", התבטא בעבר דייויד מויס, מנג'ר אברטון.

        במולדת הכדורגל והמקום בו המשחק הפך לחלק מהתרבות ומושתת על ערכים ומסורת, מתקשים לקבל את המשוואה הפשוטה: הכנסה שווה הצלחה. הפרמיירליג מיתגה עצמה כליגה האטרקטיבית בעולם, בעיקר בגלל שיווק מסיבי בכל רחבי הגלובוס. אמירות סוררות כמו של ווילן וקיגן על ליגה צפויה ומשעממת דוכאו והותקפו על ידי ראשי הליגה, אבל הדעה הופכת רווחת יותר ויותר. "הדומיננטיות של מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, צ'לסי וארסנל בפרמיירליג חונקת את הכדורגל", כתב העיתונאי איאן ווינווד בטורו האישי השבועי ב"מירור".

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

        גם הממשלה לא עזרה

        בחודש מאי האחרון קרא שר התרבות האנגלי, אנדי ברנהאם, לחלוקה שווה של הכנסות הפרמיירליג. ברנהאם ניסה ליצור למהפכה שמטרתה לפרק את השליטה של הרביעייה. השר נפגש עם יו"ר הפרמיירליג, ריצ'רד סקדאמור, ודרש שהכנסות הליגה מזכויות השידור, כמיליארד ליש"ט, יחולקו באופן שווה בין 20 הקבוצות. הצעה מהפכנית נוספת הייתה שהרביעייה תחלק סכומים מסוימים מההכנסות מליגת האלופות לשאר הקבוצות על מנת ליצור שוויוניות. גורמים בכירים בממשל תמכו בהצעת ברנהאם, אך השיחות, באופן לא מפתיע, העלו חרס. הפרמיירליג עמדה בסירובה.

        הכספים המגיעים מליגת האלופות מהווים נקודת מפתח. מעבר לנושא הליגה המשעממת והצפויה, הקטנות כועסות על כך שארבע המקומות לצ'מפיונס תפוסים מראש. כל אחת מהגדולות באנגליה מכניסה בין 15 ל-40 מיליון ליש"ט מההשתתפות במפעל היוקרתי. כספים שתורמים להרחבת הפערים הכלכליים בין הקבוצות. כשאברטון התמודדה על הכרטיס לשלב הבתים נגד ויאריאל ב-2005, מויס כינה זאת: "המשחק החשוב בתולדות המועדון". הטופיז כשלו. התקציב לא גדל והמנג'ר נשאר מתוסכל.

        לאחר שהפסיד בגמר הגביע לצ'לסי בעונה שעברה, מויס החליט שהגיע זמנו לפרוק תסכולים: "כולנו צריכים לקוות שמישהו יצליח לשבור את הרביעייה המובילה. זה יכול לשנות את הדינמיקה בפרמיירליג. אם הכל מושתת על כסף, כסף, כסף, משהו צריך להשתבש... סיימנו במקום החמישי בשתי העונות האחרונות, אבל אנחנו חייבים להתקדם. אנחנו חייבים להאמין שאם לא הכל היה תלוי בכסף, היינו נכנסים לרביעייה או זוכים בגביע. יש רק שניים או שלושה מועדונים גדולים מאיתנו באנגליה. קבוצה עם הרבה כסף לא הופכת לגדולה. כואב לי שאברטון לא זכתה בתארים, אבל נמשיך להאמין".

        כמו כל קיץ, גם השנה סימנו באברטון את המקום הרביעי כמטרה מוצהרת. הטופיז לא לבד. מנג'ר טוטנהאם, הארי רדנאפ וחלוץ הרכש שלו, פיטר קראוץ', לא חששו להצהיר: "יהיה קשה להיכנס לטופ 4, אבל לטוטנהאם יש פוטנציאל לעשות זאת". דברים ברוח דומה נשמעו גם מאנשי אסטון וילה וכמובן ממנצ'סטר סיטי. השאלה האם יש קבוצה בפרמיירליג שמסוגלת לשבור את ההגמוניה ולתפוס, בשלב הראשון, את אחד מארבעת המקומות הראשונים מעסיקה את האנגלים לא פחות מהעיסוק בזהות האלופה הבאה.

        חלוץ מנצ'סטר סיטי עמנואל אדבאיור (רויטרס)
        אנגליה מחכה להם בפינה. אדבאיור והחברים (צילום: רויטרס)

        כולם שונאים את סיטי

        דווקא לאור הרעב של אנגליה לשינוי בצמרת, מוזר לראות את ההסתייגות הכללית והסקפטיות שמופנית כלפי פרויקט המיליארדים של מנצ'סטר סיטי. מארק יוז הוציא בפגרה קרוב ל-100 מיליון ליש"ט על רכש וקבוצתו חתומה על חמש מ-10 ההעברות הגדולות של הקיץ. יחד עם זאת, נראה שאנשי הכדורגל באנגליה ישמחו לעוד נפילה. הסיטי קיבלה דימוי של מועדון בלי לב, בלי נשמה, שמנוהל על ידי שייחים ללא קשר לענף בכלל ולקבוצה בפרט. הצלחה של אברטון, טוטנהאם או וילה תתקבל בשמחה. יוז ושחקניו מושכים אש, אבל בהחלט מדאיגים את הגדולות.

        "ארבע הגדולות נמצאות באיזור נוח. כל שנה הן מעפילות לליגת האלופות, מה שמבטיח להן הכנסה שוטפת שאף קבוצה אחרת לא מקבלת. עכשיו, מישהי באה לעצבן אותן וכולם יסתכלו עליה", ניתח השבוע אלן קרבישלי בראיון ל"גרדיאן". "על מנת שמנצ'סטר סיטי תוכיח את עצמה, היא חייבת להשיג כרטיס לליגת האלופות. אם הם לא יעשו את זה, זו לא תהיה עונה מוצלחת. הלחץ על יוז. כעת, קבוצות יעלו את הרמה שלהן מול הסיטי כמו שהן עושות בהתמודדויות עם ארבע הגדולות", העלה ג'ו קיניר את רף הציפיות.

        הסיטי עשתה הקיץ את כל הפעולות הנכונות. יוז הבין שבלי מסורת של הצלחות, יהיה מיותר לרדוף אחרי שמות כמו קאקה, כריסטיאנו רונאלדו וליונל מסי. המנג'ר הלך על שחקני פרמיירליג מוכחים, כאלה שמכירים את הליגה ויודעים להתמודד גם במשחקי חוץ נגד בולטון, האל וסטוק. כעת, יוז יצטרך להתמודד עם המלחמה הפסיכולוגית שמופעלת נגדו ונגד השחקנים שלו. "קשה לפרוץ לרביעייה המובילה לאור היציבות והאיכות של הקבוצות. בשנים האחרונות, ארבע הגדולות הופיעו בחצאי גמרים וגמרים של מפעלים אירופיים והראו המשכיות ורמת כדורגל גבוהה. אנחנו מסתכלים על מה שקורה בסיטי בעניין רב ומסוקרנים האם זה יצליח. אנחנו מסתכלים על הכסף שנשפך שם, בעוד אף אחת מאיתנו לא השתוללה בשוק ההעברות. למעשה, בעיקר מכרנו שחקנים", אמר אלכס פרגוסון, מלך המלחמות הפסיכולוגיות, בהתייחסו לסיכויי ההצלחה של הסיטי.

        אכן, ארבע הגדולות נקטו בפגרה במדיניות רכש שמרנית ביותר. השדים האדומים מכרו את רונאלדו וטבז, ארסנל נפרדה מכוכביה וליברפול איבדה את המנוע צ'אבי אלונסו. על הרקע הזה, נראה שהשנה בהחלט ייתכן ערעור במעמדו של המועדון הסגור. ארסן ונגר, האיש המושמץ ביותר בפגרה, סבור שהמירוץ לליגת האלופות יכלול העונה גם את אסטון וילה והסיטי מה שיהפוך את ארבע הגדולות ל"טופ 6", כהגדרתו. "מעולם לא הרגשתי שהרביעייה המובילה תשרוד לנצח. אסור לזלזל באסטון וילה. בעונה שעברה הם התרסקו ב-12 המחזורים האחרונים, אבל בשלבים מסוימים הם נראו כמו מועמדים לאליפות. כדורגל הוא לא מדע והוא לא צפוי כמו שרבים חושבים", המשיך הצרפתי, "כולם יכולים לטעות".

        מאמן ארסנל ארסן ונגר (רויטרס)
        מאמין שארבע הגדולות יהפכו לשש. ונגר (צילום: רויטרס)