הפועל חיפה, באסה או קלאסה?

קל להזדהות עם אחים קטנים ומקופחים. יש משהו מעורר אמפתיה באלו שחוסים בצלו של האח המוצלח, ולפיכך נאלצים להיאבק כל חייהם על מקומם במשפחה או על כבודם הנגזל, כשחטאם היחיד הוא שבעל כורחם נולדו עם מטען גנטי פחות איכותי. זהו למעשה סיפורם הטרגי של אוהדי הקבוצות הקטנות של הערים הגדולות, שנאלצים להעביר חיים שלמים עם תחושת אפליה ומרמור. זו הסיבה שרבים אוהבים ומעריכים את אוהדי מנצ'סטר סיטי ואספניול, את אוהדי המטס והקליפרס, אלה שחייהם מלווים בתסכול תמידי בעקבות שנאתם לאחיות הגדולות והמוצלחות. מדי שנה הם צופים באימפריות הנודעות גורפות תארים וזוכות לתהילת עולם, בעוד הם, הקטנים והחלשים, נאלצים להסתפק בציפייה לדרבי המקומי, שם ייאבקו על כבודם העירוני האבוד, ובטח כלל יכשלו. יש משהו מעורר כבוד בדבקות שלהם, בהתעקשותם שלא להיגרר אחרי ההמון ולהמשיך לאהוב דווקא את האחות הקטנה, את הכבשה השחורה של העיר, דבר שמבחינתם מגביר את רגשות ההזדהות וגורם להם לאהוב יותר ויותר את קבוצתם, ואף הופך אותם בצורה מסוימת לאצילים ולאנשי עקרונות. הפועל חיפה, לצערם של אוהדיה, היא סיפור אחר לחלוטין.

לו היה מדובר בקבוצה השנייה של ערים כמו ברצלונה, ניו יורק או לוס אנג'לס, מילא; אלא שבמקרה הזה מדובר בסך הכל בעיר הכרמל התעשייתית. כמה מדכא זה ודאי להיות האחות הקטנה דווקא בחיפה, להשתייך לחבורה קטנה וזניחה שמושא ההערצה שלה היא מכבי המקומית, שאומנם נחשבת למועדון מכובד בכדורגל הישראלי, אך בוודאי שאינה מזכירה אימפריות כמו ברצלונה, היאנקיז או הלייקרס. אי שם, בקריות הנודעות לשמצה, מסתתר לו איצטדיון קרית חיים, שכבר שנים אינו ראוי למאכל בליגת העל, אך עדיין משמש להם כבית וממשיך להסב להם גאווה פרובינציאלית, כמו היו חיים בכוכב הלכת חיפה, שבו החוקים פסקו מלכת בשנות החמישים. מבחינתם הם עדיין הסוציאליסטים הלוחמים בעולם קפיטליסטי, מורדים קומוניסטים בעולם מכביסטי, אך האמת היא שרק כוכבי תרבות כמו מודי בר און, טל פרידמן וערן לוי מצליחים לשמור אותם בתודעה.

הדברים האלו הופכים למוחשיים יותר בביקור בקרית אליעזר. כשמכבי המקומית מארחת באצטדיון, אוהדי הקבוצה האורחת נשלחים לפינה רחוקה ביציע נידח, שם הם מרגישים כמיעוט בין אלפי האוהדים הירוקים. כשהפועל המקומית, לעומת זאת, מארחת בקרית אליעזר, הרי שאוהדי הקבוצה האורחת משתלטים בקלות על היציעים המרכזיים וממלאים אותם, ובכך מזכירים למעט האדומים שיש בעולם אנשים שלא מעריצים את משפחת דורה, שיש אנשים שאומרים "מכבי" ולא בטוחים שהכוונה לקבוצה של יענקל'ה, שיש חיים מעבר לצומת הצ'ק פוסט והם לא פחות טובים. אז ברוך שובך לליגת העל, הפועל חיפה, אך אם עלינו לבחור אם להגדירך כבאסה או קלאסה, אין לנו ברירה אלא להכריז:

הפועל חיפה – באסה.