הנה זה מגיע

ילדי המהפכה

בלי ששמנו לב, ליגת העל מלאה בילדים שמחזירים את הקסם לענף ואת האמון בכדורגלן הישראלי. אייל גולסה, עידן ורד, ביבראס נאתכו, אלירן עטר ומוחמד גדיר מייצגים כישרון מקומי אחר, כזה שנותן תקווה לקראת פתיחת עונת 2009/10

ענבל מנור
11/08/2009
אחד האחראים לפנטזיה על הרומנטיקה שאבדה. אלירן עטר(צילום: ברני ארדוב)

בקיץ, בזמן שבית"ר ירושלים ניהלה מאבקים על המשך קיומה, הכינו שחקניה הבכירים של מחזיקת הגביע תוכנית מגירה ליום סגריר. חלקם ניהלו מו"מ עם קבוצות אחרות, אחרים בדקו אופציות באירופה וכולם חיכו למוצא פיו של היו"ר איציק קורנפיין. את עידן ורד העניינים הפיננסיים פחות הטרידו. בעזרת מאמן כושר אישי, המשיך הכישרון לעבוד כל הקיץ ודאג לפקוד את חדר הכושר ארבע פעמים בשבוע. ורד לא התכוון לנטוש ולא הייתה לו שום כוונה להגיע לפתיחת העונה לא מוכן ולעצור את ההתקדמות המטאורית שביצע בעונה שעברה תחת הדרכתו של ראובן עטר.

ורד לא לבד. הקשר המוכשר הוא אחד מרשימה של צעירים שמהווים את דור העתיד של הכדורגל הישראלי יחד עם אלירן עטר, אייל גולסה, אלמוג כהן, ביבראס נאתכו, מוחמד גדיר ואחרים. בימים בהם הכדורגל הישראלי והרמה בליגת העל נשחטים על ידי המבקרים והפובליציסטים, החבורה הזו נותנת, על המגרש, סיבות להגיע למגרשים. יתרה מזאת, השחקנים הללו מסמלים את הכדורגלן הישראלי החדש – יותר מקצוען, יותר שאפתן, אחד שמגיל צעיר שם לעצמו מטרות ומכוון הכי רחוק שאפשר.

המשבר הכלכלי, הגדלת הליגה וריבוי מספר הלגיונרים בשווקים חדשים באירופה, יהפכו את ליגת העל לליגה צעירה יותר שלא חוששת לתת הזדמנות גם לישראלי הצעיר על חשבון הזר הבינוני. הקבוצות מבינות את זה, ההתאחדות מנסה לקדם את התהליך, ההורים מוכנים להשקיע ממיטב כספם והילדים חולמים בגדול. המהפכה בכדורגל הישראלי מתחילה ממש מתחת לאף שלנו, והיא מאיימת לשבור את כל המיתוסים השליליים על הכדורגלן הישראלי הטיפוסי.

עוד בוואלה!

השתלת הכליה היתה רק תחילת הדרך: טור אישי על היום שאחרי

בשיתוף האגודה לזכויות החולה
לא התעסק בשטויות, למרות הקיץ הסוער של בית"ר. עידן ורד(צילום: ברני ארדוב)

הכדורגלן השונה

קבלו את הכדורגלן הישראלי החדש. לא עוד הילד שהתגלה בשכונת העוני וניצל בזכות הכדורגל, אלא שחקן שהגדיר לעצמו חלום בגיל צעיר מאוד ומוכן לעשות הכל על מנת להגשים אותו. ניקח את ורד כדוגמה. "עידן גדל בצורה הכי טובה שיכולה להיות", טוען סקאוט בית"ר, איתן מזרחי, ומוסיף: "פעם, ילדים היו גדלים לתרבות של חוסר מקצוענות, וראו את הכדורגל כתחביב. פעם היית שואל את ההורה: 'כדורגלן או רופא?' והתשובה הייתה רופא. היום הורים מבינים שכדורגל זה פרסום והנאה. עידן חונך לתרבות ומקצוענות אירופאית וזה הפלוס שלו כשחקן".

ורד גדל בבית מבוסס כלכלית ואביו, נמרוד, מימן מכיסו מאמני כושר ומאמנים אישיים לבנו, אבל השינוי בתפיסה מקיף גם שכבות נמוכות יותר באוכלוסיה. ויקי גלאם, המנהל המקצועי של בית"ר טוברוק והאיש שגידל את גולסה, מסביר: "גם הורים מבתים לא עשירים משקיעים אלפי שקלים בשביל הילדים באימונים אישיים ואימוני כושר. שחקן שיכול להתפתח למקצוען זה אתגר גם להורים שאין להם. היום, כולם רואים בטלוויזיה את כריסטיאנו רונאלדו ומפנטזים". גלאם נזכר במקרה האישי של גולסה: "כבר מגיל תשע הוא ידע שיהיה כוכב. מההתחלה אפשר היה לראות מדובר בשחקן עם אופי מיוחד, כאילו נולד באירופה".

הדברים שאומר גלאם, מלמדים על שינוי תפיסתי בקרב השחקן והמשפחה. החלום הפך גדול יותר וסיפורי ההצלחה של בן סהר וגיא אסולין, שהגיעו למועדוני צמרת באירופה לפני גיל נוער, רק מגביר את התיאבון. אם מכניסים למשוואה גם סוכני שחקנים שמשוועים לשים ידם על כישרון, להשקיע בו, לטפח אותו ולהחזיר את ההשקעה, הרי מקבלים כללי משחק חדשים. "קבוצות פאר באירופה וסוכנים מחפשים שחקנים בגיל 12", מסביר גלאם וחוזר לדוגמת גולסה: "רק מסיבות שאינן תלויות בו הוא לא משחק בחו"ל. דדה חדד שלקח אותו תחת חסותו והשקיע בו, ירוויח ים כסף כשאייל יסיים את הצבא".

גם הסיפור של אלירן עטר לא שונה באופן מהותי. בבני יהודה נזכרו השבוע בילד שכבר מגיל 11 סומן כדבר הבא והוקפץ לבוגרים כבר בגיל 16. בשכונה טיפחו את הכישרון בכפפות של משי וידעו להחזירו למסלול גם כשהגיעה המעידה וההרשעה בפלילים. במשך כל הקריירה שלו, גילה עטר אופי מיוחד בזכותו הצליח לשקם את שמו ולהתאושש מפציעה קשה בעזרת אימוני כושר וכוח רצון יוצא דופן. תהליך השיקום המנטלי והפיזי שעבר עטר, בחסות תמיכה צמודה של אנשי בני יהודה, הפכה אותו לאחד החלוצים הטובים והמוערכים בכדורגל הישראלי, כזה שמזכיר לאוהדים הוותיקים שמות גדולים מהעבר.

רק מסיבות שלא תלויות בו הוא לא בחו"ל. גולסה(צילום: יותם רונן, יותם רונן)

המודעות החדשה

הדוגמה של בני יהודה ממחישה את השינוי שחל ביחס המועדונים למחלקות הנוער. כניסתם של הבעלים הפרטיים לכדורגל הישראלי, הביאה להשקעת משאבים גדולים בקבוצות הצעירות. במחלקות הנוער הבכירות, השחקנים מקבלים תוספות של אימונים ועובדים באופן צמוד גם עם פסיכולוגים ותזונאי ספורט. "במועדונים כמו מכבי חיפה, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים בנו אקדמיות וחיפשו שחקנים איכותיים שמשלבים אופי טוב, מנטליות וכישרון", מסביר מזרחי. "בבית"ר, לקחנו את הטובים ביותר ואנחנו עובדים על הקניית ערכי תרבות וחיזוק האופי של השחקן. הוספנו יחידות אימון לשיפור היכולת וכבר אפשר לראות את הפירות".

התהליך של שדרוג מחלקות הנוער רק יילך ויתפוס תאוצה עם הגדלת הליגה והמצב הכלכלי. ליגה של 16 מאפשרת יותר מרווח נשימה לקבוצות להמר על השחקנים הצעירים ולתת הזדמנות לחומר המקומי. "יש לנו כישרונות. למה הם לא מגיעים להצלחות? אולי הטעות היא למעלה, אבל ההצלחה של צעירים כמו גולסה, עטר, ורד וגדיר נותנת גושפנקא לשאר הקבוצות ללכת על צעירים", סבור גלאם. "המיתון משפיע והיום קבוצות לא מביאות זרים בגלל שאין כסף. מן הסתם, צעירים יקבלו הרבה יותר הזדמנויות להתפתח", ממשיך מזרחי.

גם מאמן נבחרת הנוער, אלי אוחנה, רואה את התפתחות תהליך ההצערה: "הקבוצות היום עושות הרבה יותר משעשו לפני 10 שנים. יש יותר מתקנים למחלקות הנוער, יותר מקצועיות ויותר מאמנים. זה עוד לא מספיק, אבל אולי בעוד 10 שנים, השיפור כבר יהיה עצום. אחת המטרות של הגדלת הליגה היא שילוב של יותר צעירים. בסופו של דבר, הכדורגל נבנה ממה שבא למטה. עם יותר הזדמנויות, נראה כדורגל יותר טוב. כולם מדברים פה על הרמה, אבל ההתמודדויות של הישראליות באירופה, ובפרט בני יהודה שבנויה על צעירים, מראה שהכדורגל הישראלי משתפר ומתקרב לאירופה".

המודעות החדשה של הקבוצות, לצד ההתפתחות המנטלית והחשיבתית של השחקן והוריו מציגה תמונת מצב מעודדת, כאשר מנסים לבחון את עתיד הכדורגל הישראלי. אמנם בשנים עברו גדלו פה כישרונות גדולים, אך גם הכוכבים של שנות ה-90 סבלו לא אחת מבעיות מנטליות שעצרו את התקדמותם באירופה. החשיבה החדשה של המועדונים היא השקעה באופי המנטלי של השחקן כאינסטרומנט, שיכניס כסף בראייה עתידית. עוד מוקדם לברך על המוגמר, בעיקר בגלל בעיות מתקנים ותשתיות, אבל אפשר להגניב אמירה אופטימית לגבי עתיד הכדורגל והכדורגלן הישראלי.

מיתון זה רע? לא בהכרח, כי שחקנים כמו גדיר יקבלו יותר הזדמנויות(צילום: ברני ארדוב)

המודל הסקנדינבי

לא פחות מ-18 שחקנים ישראלים ישחקו בעונה הבאה באירופה, מספר שיא בכל הזמנים. הערכות גסות מדברות שהמספר יכפיל את עצמו בחמש בשנים הקרובות. זאת, במיוחד לאור כניסת הכדורגלן הישראלי לשווקים חדשים כמו הליגה היוונית, ההולנדי, הרוסית והקפריסאית. בניגוד לשנים בהן ארבעת הכוכבים הגדולים שיחקו בחו"ל, אירופה נפתחת גם לכדורגלן הישראלי מהדרג הבינוני, שמצידו מבין שהכסף וההתקדמות נמצאים מעבר לים. בפועל, מהלך כזה אולי יוביל לכך שליגת העל תרד מנכסיה. אלא שלא בטוח שמדובר בדבר רע.

"מהלך כזה יפתח את הליגה לצעירים. במדינות סקנדינביה, למשל, יש עשרות שחקנים בכל ליגה באירופה. בארגנטינה ובברזיל משחקים ילדים בני 17-18 ושחקנים וותיקים. כל היתר משחקים באירופה. דור נמכר ומחליף את הדור הוותיק שחוזר. בעוד שלוש שנים, אלברמן ברדה וגולן יחזרו לארץ והדור החדש ייצא החוצה. רק כך, נוכל לצמצם פערים ולהגיע למונדיאל", מנתח גלאם. מזרחי מסכים: "פעם אמרו על כדורגלנים זרים שהם משחקים טוב שנתיים ונדבקים למנטליות שלנו. הצעירים של היום, אם ימשיכו לעבוד באותה מתכונת ולקבל הזדמנויות, יהפכו לכאלה שיכולים לשרוד ברמה של הכדורגל האירופאי כבר בגיל 22-23".

בהקשר הזה, ורד, עטר, גולסה וחבריהם מהווים את ילדי המהפכה של הכדורגל הישראלי, אלה שיצטרכו להפגין את החוזק המנטלי ולשרוד לאורך זמן, כשיגיע יומם באירופה, אלה שאמורים להוות את הבסיס לדור הבא של הנבחרת ועוד לפני כן, אלה שאמורים לנפץ את המיתוסים השליליים על הכדורגלן הישראלי העצלן והבליין, להוכיח שאפשר גם אחרת ולהחזיר את האמון של הקהל במוצר שנקרא הכדורגל הישראלי.

ההשוואה בין ילדי המהפכה לבין דורות קודמים וקסומים שהיו כאן היא בלתי נמנעת. אוחנה מנסה לנתח את ההבדלים: "הדור הנוכחי מאוד מוכשר, לא פחות מוכשר מדורות קודמים ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי בעתיד. יש תקווה שמהם נראה דברים גדולים ומודל לחיקוי. אני לא רואה הבדלים בכישרון, אלא הבדלים בהשקעה ובמודעות. רצון והכרה שעל מנת להצליח, יש להשקיע יותר גם ברמה האישית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully